פסקי דין על אריה רהב | פסקי דין על נוחי דנקנר (אסיר) | פסקי דין על איתי אהרון שטרום (אסיר) | פסקי דין על קלוס טריידינג |

67187-11/18 תצ     01/05/2019




תצ 67187-11/18 אריה רהב נ' נוחי דנקנר (אסיר), איתי אהרון שטרום (אסיר), קלוס טריידינג בע"מ








המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"צ 67187-11-18 רהב נ' דנקנר(אסיר) ואח'






לפני
כבוד השופטת
רות רונן


המבקש:

אריה רהב
ע"י ב"כ עו"ד אליאס וחיימוביץ


נגד


המשיבים:

1. נוחי דנקנר (אסיר)
ע"י ב"כ עו"ד כהן

, בן ארצי ויוסף
2. איתי אהרון שטרום (אסיר)
3. קלוס טריידינג בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אגמון וצרניק




החלטה

1.
המבקש הגיש נגד המשיבים בקשה לאישור תביעה ייצוגית.

המשיב 1 הגיש – במסגרת בקשה זו - בקשה מטעמו, בה הוא עתר כי בית המשפט יאשר "נוסח של הודעה לבית המשפט בדבר פרישה מן ה'קבוצה (שטרם אושרה) נשוא בקשת האישור".

בבקשה זו טען המשיב 1 כי אין מניעה שחברים בקבוצה אותה מבקש המבקש לייצג, יודיעו על פרישה ממנה גם לפני שבית-המשפט קבל החלטה בבקשת האישור. עוד נטען כי בתי-המשפט נוהגים לבקש הבהרות לנוסח הודעות בדבר פרישה מהקבוצה. לכן הגשת הודעה ללא קבלת אישור מקדמי מבית-המשפט עלולה להביא למצב בו ההודעות שיוגשו לא יהיו מקובלות בנוסחן או בפרט כלשהו המופיע בהן. משום כך עתר המשיב 1 כי בית-המשפט יאשר את נוסח הודעת הפרישה אותו הוא צירף כנספח 1 לבקשתו.

2.
המבקש השיב לבקשה, וטען כי יש לדחות אותה. לגישתו, מבקש המשיב 1 לפעול בקרב צדדים שלישיים, להחתימם על טפסי "פרישה מן הקבוצה" ולקבל את הסכמתם לוותר על קבלת הפיצוי שעשוי להיפסק לזכות חברי הקבוצה במסגרת ההליך הנוכחי. המדובר הוא – כך נטען – בפעילות "לובינג" אותה מבקש המשיב 1 לקדם לצורך קידום עניינו האישי תוך צמצום החשיפה הכספית שתהיה לו (אם תאושר התובענה).

לטענת המבקש, מעידה הבקשה על כך כי המשיב 1 מסרב להפנים את חומרת מעשיו או ליטול אחריות עליהם ועל ההפסדים שלהם הוא גרם. המבקש הדגיש כי גרסתו של המשיב 1 לפיה מקורביו היו אדישים למחיר המניה בשוק נדחתה במסגרת פסק-הדין שהרשיע את המשיב 1 בעבירת התרמית.

3.
מעבר לכך טען המבקש כי ס' 11 לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו - 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"), אינו יכול להוות את המסגרת המשפטית הנורמטיבית לנתבעים פוטנציאליים לצורך החתמת חברי קבוצה על מסמכי ויתור. הסעיף נועד לאפשר לחבר מהקבוצה לפרוש ממנה באופן מושכל תוך קבלת החלטה מיודעת באשר לוויתור הגלום בפרישתו, ולא כדי לאפשר לנתבעים פוטנציאליים להקטין את חשיפתם דרך החתמת חברי קבוצה על טפסי ויתור ופרישה מן הקבוצה.

עוד טען המבקש כי הכשרת פעילותו של המשיב 1 עלולה להוות תמריץ לפעולות מניפולטיביות מצד משיבים, אשר יחתימו חברי קבוצה על טופסי ויתור תוך הצגה מטעה ומעוותת של מהות התובענה ותוך הפעלת לחצים פסולים. המבקש הדגיש כי האפשרות לפיה משיב בבקשת אישור ינהל "מערכה לשכנוע חברי הקבוצה לסילוק תביעתם נגדו" מעוררות שאלות קשות ביחס לדרך שבה תוצג התובענה בפני
אותם צדדים שלישיים
;
באשר לתמורה שעשויה להתקבל כנגד חתימתם
;
באשר להפעלת לחצים או התחשבנויות עבר כדי להשיג את חתימתם
;
ובאשר לדרך שבה יכול בית-המשפט יפקח על פעילות כזו.

4.
המשיב 1 הגיב לתשובת המבקש. הוא חזר והבהיר כי בקשתו הוגשה רק משום שהגשת הודעות פרישה ללא קבלת אישור מקדמי של בית-המשפט עלולה להביא למצב בו נוסח ההודעות לא יהיה מקובל, והדבר יחייב תיקון שלהן. עוד נטען כי אין ממש בטענת המבקש לפיה המשיב 1 ביקש "הכשר" של בית-המשפט לפנייה לחברים פוטנציאליים בקבוצה, ולטענה לפיה ביסוד הבקשה עומדת מניפולציה.

המשיב 1 ציין כי למבקש אין טענה כנגד נוסח ההודעה, ולכן יש לקבל את הבקשה כמבוקש בה.

5.
בהתייחס לטענות הנוגעות לס' 11 לחוק תובענות ייצוגיות, טען המשיב 1 כי אין מניעה שחברים פוטנציאליים בקבוצה אותה מבקש המבקש לייצג במסגרת בקשת האישור, יבקשו לפרוש ממנה. המשיב 1 ציין כי חבר קבוצה יכול - בהתאם לפסיקה - לבקש לפרוש מהקבוצה גם לפני שבית-המשפט נתן את החלטתו בבקשת האישור.
החשש שמעלה המבקש לגבי פעולה מניפולטיבית של המשיב 1 הוא לגישתו חשש בעלמא שלא נתמך בראיות, ולכן יש להתעלם מטענות המבקש בהקשר זה.

עוד נטען כי חברי הקבוצה שאותם מבקש המבקש לייצג כוללים גם חברים, מקורבים ובני-משפחה של המשיב 1 שהשתתפו בהנפקה נושא בקשת האישור. החשש לפיה מדובר בפעולה תכסיסנית של המשיב 1, אינו רלוונטי לכן לנסיבות המיוחדות של המקרה דנן.

לגישת המשיב 1, אין לקבל את הפרשנות שמציע המבקש לס' 11 לפיה הוא נועד לאפשר פרישה רק לחברי קבוצה פוטנציאליים שמבקשים לנהל את תביעתם באופן פרטי. לגישת המשיב 1, גם שיקולים אחרים עשויים לעמוד ביסוד הבקשה לפרוש מהקבוצה. זכותו של כל חבר קבוצה לפרוש אינה מוגבלת לכן רק לאותם מקרים בהם יבקש אותו חבר קבוצה לממש את זכותו לפעול באופן עצמאי.

6.
עוד טען המשיב 1 כי חוק תובענות ייצוגיות אינו אוסר על תקשורת בין משיב בבקשת אישור לבין חברי קבוצה פוטנציאליים בטרם אישור הבקשה. זאת מאחר שרק לאחר אישור התביעה כתביעה ייצוגית רואים את כל מי שנמנה עם הקבוצה כמי שהסכים להגשתה של תובענה ייצוגית בשמו. עד לאישור התביעה הייצוגית – בא-כוח הקבוצה אינו מייצג אותה, ולכן זכאי המשיב להיות בקשר עם חברי הקבוצה.


דיון
7.
לאחר עיון בבקשה ובתגובות, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

כאמור, בבקשה ביקש המשיב 1 כי בית-המשפט יאשר נוסח של הודעה בדבר פרישה מהקבוצה וזאת לגישתו כדי למנוע מצב בו יוגשו הגשת הודעות פרישה לבית-המשפט בנוסח שלא יהיה מקובל.

ואולם, בקשה הנוגעת לנוסח של הודעות פרישה אינה בקשה שהמשיב 1 הוא צד לה. המשיב 1 איננו כמובן מי שעתיד להגיש הודעות פרישה - אלא, אם בכלל, חברים פוטנציאליים בקבוצה אותה מבקש המבקש לייצג. לכן, המשיב 1 אינו בעל-הדין הנכון להגשת בקשה הנוגעת לנוסח ההודעות, אין לו עניין בנוסח שלהן, ולא ניתן לקבל את בקשתו בהקשר זה.

8.
ככל שיהיו חברי קבוצה שיבקשו להודיע על פרישה מהקבוצה - יהיה עליהם להגיש הודעות פרישה. מוקדם מדי לקבוע האם הודעות אלה יהיו "מקובלות בנוסחן" אם לאו. אם וכאשר יוגשו ההודעות - הן ייבחנו על פי האמור בהן ועל פי נסיבותיהן, וככל שיהיה בכך צורך, יורה בית-המשפט על תיקונן או שינוין.

9.
למעלה מן הצורך ולאור המחלקות בין הצדדים בהקשר זה, אבהיר בקצרה כי אינני סבורה כי קיימת מניעה לכך שחברים פוטנציאליים בקבוצה אותה מבקש המבקש לייצג, יבקשו לפרוש מהקבוצה עוד בטרם הדיון בבקשת האישור ובטרם אישורה של התביעה כייצוגית. כך קבעתי גם בהחלטה בת.א. (כלכלית) 58016-12-14 פולק נ' קבוצת א. דורי בע"מ (9.12.2015).

באותו עניין הובהר
כי "לטעמי הזכות לפרוש מהקבוצה עומדת לחברי הקבוצה בכל עת, גם לפני שבית-המשפט מקבל החלטה בבקשת האישור". הטעם לקביעה זו נובע מאופייה המיוחד של התביעה הייצוגית, בה "התובע הייצוגי ובא-כוחו מנהלים את התביעה בשם קבוצה גדולה יותר של תובעים פוטנציאליים – מבלי שאף לא אחד מחברי הקבוצה ביקש מהם לעשות כן; אף לא אחד מהם חתם לעורך-הדין המייצג על ייפוי-כוח המורה לו לייצגו; אף לא אחד מהם יופיע בבית-המשפט, יעיד וימסור את גרסתו; אף לא אחד מהם מעורב באופן ניהול התובענה ובקבלת ההחלטות ביחס אליה וביחס לאפשרות להתפשר בה. כל זאת – כאשר בהיעדר הודעה על פרישה מהקבוצה, הקביעות שיתקבלו במסגרת התביעה הייצוגית, יִצרו מעשה בית-דין המחייב את כלל חברי הקבוצה".

לכן, ולאור האופי המיוחד הזה של הליך התביעה הייצוגית, הרי - כך נקבע באותו ענין - "כאשר ישנו 'חבר קבוצה' המודיע באופן מפורש כי הוא אינו מעוניין להיות חלק מהקבוצה, וכי הוא מבקש לנהל את ענייניו באופן עצמאי, להיות מיוצג על ידי עורך-דין מטעמו שהוא עצמו בחר ולבחור את האסטרטגיה המשפטית בה יתנהל עניינו – אין מקום לשלול ממנו את האפשרות לעשות כן, גם בטרם ניתנה החלטה של בית המשפט בבקשת האישור".

10.
אכן, בהחלטה הנ"ל דובר במי שביקש לפרוש מהקבוצה כדי לנהל תביעה אישית נגד הנתבעים הפוטנציאליים. במקרה דנן - כך עולה מהבקשה - יתכן שמי שיבקשו לפרוש מהקבוצה יעשו זאת מטעמים אחרים. בשלב זה, בטרם הוגשו בקשות פרישה כלשהן, קשה כמובן להביע עמדה ביחס לטעמים בשלהם יבקשו אותם מבקשים לפרוש מהקבוצה, והאם הם לגיטימיים אם לאו.

יחד עם זאת, אני אכן סבורה כי מי שמבקש לפרוש מהקבוצה איננו חייב בהכרח לבקש להגיש תביעה אישית מטעמו, והגשת תביעה כזו (או הצהרה אודות כוונה להגישה) איננה אם כן תנאי שאין בלתו לצורך אישור לאחד מחברי הקבוצה לפרוש ממנה. כך למשל, אם אחד מחברי הקבוצה הוא קרוב משפחה של הנתבע הפוטנציאלי ומטעם זה הוא אינו רוצה להיות חלק מהקבוצה שבשמה מוגשת התביעה, לא תהיה בדרך כלל מניעה לאפשר לחבר קבוצה כזה לפרוש מהקבוצה.

ככלל, כפי שאין לכפות על תובע בתביעה "פרטית" להגיש תביעה נגד נתבע, כפי שתובע בתביעה כזו רשאי לבקש לחזור בו מתביעה שהגיש ולוותר על הפיצוי שהוא היה עשוי להיות זכאי לו במסגרתה, כך גם רשאי בדרך-כלל חבר קבוצה לבקש שלא לקחת חלק בתביעה ולוותר על הפיצוי האפשרי שהוא היה עשוי להיות זכאי לו, אם היה נותר חלק מהקבוצה ואם התביעה הייתה מתקבלת. יחד עם זאת, סביר להניח כי ברוב המקרים לא ייחפזו רוב חברי הקבוצה לעשות כן.

11.
יודגש כי במסגרת האמור לעיל אינני מחווה דעתי ביחס לקשר האפשרי בין המשיב 1 לבין חברי הקבוצה. אני סבורה כי אין מקום בשלב זה של הדיון לחוות דעה ביחס לפנייה אפשרית של המשיב 1 לחברים פוטנציאליים בקבוצה ולהשלכה של פנייה כזו על האפשרות שחברים כאלה יבקשו להודיע על פרישה מהקבוצה. כך למשל , אם במסגרת פנייה כזו יוצגו לחברי הקבוצה פרטים שגויים אודות התביעה או אם יופעלו עליהם לחצים פסולים (כפי שהמבקש טוען כי עלול לקרות), תהיה לכך השלכה על טיבה של ההסכמה לפרוש מהקבוצה. מכאן כי ייתכן שבנסיבות מסוימות פרישה מהקבוצה לא תאושר לאור נסיבותיה.
אולם בשלב זה אינני סבורה כי מן הראוי לקבוע באילו מקרים יהיה מקום לשלול מחבר קבוצה את האפשרות לפרוש ובאילו מקרים תאושר הפרישה כמבוקש בה.

אם וכאשר יימסרו הודעות פרישה ואם יועלו טענות ביחס אליהן, טענות אלה יידונו וייבחנו בהתאם לנסיבותיהן.

12.
בכפוף לכל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ו ניסן תשע"ט, 01 מאי 2019, בהעדר הצדדים.










תצ בית משפט מחוזי 67187-11/18 אריה רהב נ' נוחי דנקנר (אסיר), איתי אהרון שטרום (אסיר), קלוס טריידינג בע"מ (פורסם ב-ֽ 01/05/2019)