פסקי דין על אורנית גוטליב בוכשטב | פסקי דין על פוקס - ויזל בע"מ

34811-03/18 תצ     19/05/2019




תצ 34811-03/18 אורנית גוטליב בוכשטב נ' פוקס - ויזל בע"מ








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"צ 34811-03-18 גוטליב בוכשטב נ' פוקס - ויזל בע"מ






לפני
כבוד השופטת
מיכל עמית - אניסמן


המבקשת

אורנית גוטליב בוכשטב
ע"י ב"כ עו"ד אלי לוטן


נגד


המשיבה

פוקס - ויזל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רפאל ליבא

ו/או אברהם מורך
ו/או איליה שכטר




החלטה

לפניי בקשתה של המבקשת לתיקון הבקשה שהגישה לאישור תביעה כתובענה ייצוגי (להלן: "בקשת האישור").

רקע עובדתי
1.
ביום 16.3.2018 הגישה המבקשת את בקשת האישור, במסגרתה טענה כי המשיבה מפעילה מועדון לקוחות שבמסגרתו קיים הסדר המוכר בשם
"cash back"
. במסגרת הסדר זה, בקניות שמבוצעות בחנויות המשיבה על ידי חבר מועדון, מוקנות לחבר המועדון נקודות
cash back
בשווי 10% מערך הקנייה. נקודות אלה ניתנות למימוש בקניות עתידיות ביחס של 1 ₪ לכל נקודה.
2.
לטענת המבקשת, כפי שבאה לידי ביטוי בבקשת האישור, המשיבה נוהגת לגרוע נקודות מחשבונות חברי המועדון, שלא בידיעתם, וממילא בלא הסכמתם, וזאת ללא כל זכות שבדין, תוך עשיית עושר שלא במשפט, הכל כמפורט להלן.
3.
לאחר ארכה שניתנה לה, ביום 2.10.2018, הגישה המשיבה את תשובתה לבקשת האישור במסגרתה טענה, בין היתר, כי היא פועלת בהתאם לתקנונה ומיישמת את נהליה באופן שנקודות הזכות נצברות ו/או מקוזזות כנדרש, וכי היא אינה פועלת שלא כדין, ובוודאי שלא מתעשרת על חשבון לקוחותיה.
4.
ביום 27.2.2019 הגישה המבקשת את בקשתה לתיקון בקשת האישור, היא הבקשה שלפניי.
טענות הצדדים
5.
לטענת המבקשת,
בקשת האישור התייחסה לשני סוגים שונים של גריעת נקודות על ידי המשיבה:
הראשון-
קיזוז נקודות מכוח תקנון מועדון הלקוחות. כך, על פי הוראות התקנון, במקרה שבו מוחזר פריט שנרכש בידי חבר מועדון, ייגרעו הנקודות שהוענקו בגין אותה קניה. אם ההחזר בוצע כנגד שובר זיכוי, בעת מימוש הזיכוי יוענקו הנקודות למממש הזיכוי- הרוכש המקורי או חבר מועדון אחר, לפי העניין. במידה ומממש הזיכוי אינו חבר מועדון או שלא הזדהה ככזה, הנקודות לא יושבו.
השני-
גריעת נקודות שלא על פי הוראה בתקנון. כאמור, על פי התקנון אמורות להיגרע נקודות שהוענקו בעת רכישה מזכה, כאשר הפריט שבגינו הוענקו אותן הנקודות מוחזר. בפועל המשיבה נוהגת לגרוע נקודות מעבר לאותן נקודות שהוענקו, וזאת ללא כל זכות בדין.
6.
בבקשה דנן טוענת המבקשת, כי לאחר שהוגשה תשובת המשיבה לבקשת האישור, התברר כי קיים צורך בביצוע תיקונים לבקשת האישור.
7.
התיקון הראשון מתייחס לטענה בדבר קיזוז נקודות שלא על פי ההסדר הקבוע בתקנון. לעניין זה טוענת המבקשת, כי בעת הגשת בקשת האישור סברה היא, כי הקיזוז העודף נעשה בנסיבות בהן פריט ניתן במתנה, מקבל המתנה מחליף את הפריט, תוך שהוא קונה פריט יקר יותר ומוסיף כסף. המבקשת הניחה כי מחבר המועדון, הרוכש המקורי, מופחתות הן הנקודות שניתנו לו בעת ביצוע הרכישה המזכה והן נקודות הנובעות מהתשלום הנוסף של הצד השלישי.
8.
בבקשת האישור תיארה המבקשת מקרה שאירע לה, במסגרתו רכשה פריטים בסך 49 ₪, רכישה בגינה הוענקו לה 4.99 נקודות. פריטים אלו הוחזרו על ידי מקבלת המתנה ובעקבות פעולה זו נגרעו מחשבונה של המבקשת 22.57 נקודות (כאשר על פי התקנון רק 4.99 נקודות היו אמורות להיגרע מחשבונה). המבקשת סברה כי הנקודות העודפות שנגרעו היו בגין קנייה נוספת שערכה מקבלת המתנה באותו מעמד וכך נוסחה בקשת האישור.
9.
בתשובתה לבקשת האישור, הסבירה המשיבה, כי גריעת הנקודות הנוספות נעשתה שלא עקב קנייה על ידי מקבלת המתנה, אלא מחמת התנהלות אחרת, לפיה במסגרת אותה פעולה שבה הוחזרו הפריטים שנרכשו על ידי המבקשת, החזירה מקבלת המתנה פריטים נוספים שנרכשו על ידי כמה חברי מועדון. בעוד שמכל חבר מועדון אמורות היו, לשיטת המשיבה, להיגרע הנקודות שהוא עצמו קיבל בקנייה, נגרעו מן המבקשת כלל הנקודות בגין כל הפריטים שהוחזרו.
10.
לטענת המבקשת, לאור הסבר זה, שניתן על ידי המשיבה בתשובתה לבקשת האישור, נוצר צורך לתקן את בקשת האישור כך שתשקף את המצב העובדתי לאשורו, לרבות חישוב הנזק הקבוצתי, כאשר נוכח התיקון הנזק יקטן (להלן: "התיקון הראשון").
11.
התיקון השני מתייחס להוספת טענות מכוח סעיף 5(ב) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן") וטענה בדבר היעדר הסכמה לתקנון. לעניין זה טוענת המבקשת, כי כפי שטענה במסגרת בקשת האישור, תקנון המשיבה לא נמסר לה או לחברי הקבוצה בעת ההצטרפות למועדון הלקוחות או במועד אחר, ואין לראות אותם כמי שהיו מודעים לאמור בו.
12.
במסגרת תשובת המשיבה לבקשת האישור טענה האחרונה, כי כלל המידע הרלוונטי בנוגע למועדון הלקוחות נמסר על ידי המשיבה ללקוח המצטרף למועדון הלקוחות, הן במעמד ההצטרפות, הן באתר האינטרנט של המשיבה והן באמצעות תקנון המועדון, אשר העתק שלו נמצא בכל אחד מסניפי המשיבה.
13.
המבקשת טוענת, כי כפי שעולה מתשובת המשיבה, המשיבה מפרת את הוראות סעיף 5(ב) לחוק הגנת הצרכן, שעה שאינה נותנה ללקוחותיה הזדמנות סבירה לעיין בתקנון לפני ההצטרפות למועדון הלקוחות ואינה מוסרת להם עותק מהתקנון לאחר ההצטרפות.
14.
בהקשר זה טוענת המבקשת, כי לאחר שהגישה את בקשת האישור ניתנה החלטה על ידי בית המשפט המחוזי מרכז בעניין ת"צ 46572-05-15 אטד נ' קסטרו מודל בע"מ (פורסם בנבו, 13.5.2018) (להלן: "עניין אטד"). בעקבות החלטת בית המשפט בעניין זה עותרת המבקשת כי יותר לה להוסיף טענות באשר להפרת החובה הקבועה בסעיף 5(ב) לחוק הגנת הצרכן ולהיעדר הסכמת לקוחות המשיבה לתנאי התקנון (להלן: "התיקון השני"). לטענתה, טענות אלה נטענו בקצרה בבקשת האישור, ומדובר אך בהרחבת טיעון אשר תאפשר דיון אמיתי ומלא בסוגיה זו.
15.
התיקון השלישי מתייחס לטענות המבקשת בנוגע לסעיף 33 לתקנון המשיבה. בבקשת האישור תקפה המבקשת את סעיף 33 לתקנון המשיבה, הקובע הסדרים למקרה של החזרת פריט. הסעיף האמור קובע שלוש חלופות שונות למקרים בהם מוחזר פריט אשר כנגד החזרתו ניתן שובר זיכוי. במסגרת בקשת האישור טענה המבקשת כי אך החלופה הראשונה הינה הגיונית.
16.
לטענת המבקשת, המשיבה פירשה טענה זו של המבקשת באופן שגוי, כאילו אותו היגיון שבו מודה המבקשת מצדיק גם את שתי החלופות האחרות, כך שהמבקשת למעשה מסכימה כי תקנון המשיבה הינו נכון וצודק. אלא שלא זו הייתה כוונת המבקשת, ולטענתה יש לאפשר לה לתקן את בקשת האישור ולהבהיר את עמדתה ביחס להסדר הקבוע בסעיף 33 לתקנון המשיבה (להלן: "התיקון השלישי").
17.
לשיטתה של המבקשת, בקשת האישור מביאה בפני
בית המשפט שאלה הראויה להתברר ובעלת חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה, וקיים אינטרס ציבורי מובהק בבירור הסוגיה ובליבונה באופן יעיל. בקשת האישור הינה מקיפה, יסודית ונערכה לאחר עבודת איסוף ראיות ראויה, ואין מדובר בבקשת סרק.
18.
עוד טוענת המבקשת, כי הבקשה לתיקון בקשת האישור מוגשת בשלב מקדמי של ההליך, ועל כן יש לאמץ אמת מידה ליברלית ולהתיר את התיקונים המבוקשים.
19.
כמו כן, טוענת המבקשת, כי לא ניתן לומר שחל שיהוי מצידה בהגשת בקשת התיקון, שכן התיקונים המבוקשים נועדו להבהיר את סלע המחלוקת בין הצדדים, והצורך בתיקון התברר, לפחות בחלקו, מתשובת המשיבה לבקשת האישור ומהוספת טיעון עובדתי על ידה, שלא יכול היה להיות ידוע למבקשת.
20.
המבקשת מוסיפה וטוענת, כי קשה להעלות על הדעת נזק כלשהו שייגרם למשיבה בעקבות קבלת הבקשה דנן, וכי בקשת האישור הוגשה לאחר בדיקה מעמיקה ובתום לב. משכך, טוענת המבקשת, יש להיעתר לבקשה.
21.
מנגד, טוענת המשיבה,
כי אף לשיטתה של המבקשת עצמה, השאלות שבמחלוקת במסגרת בקשת האישור הינן האם מנגנון צבירת הנקודות במועדון הלקוחות הינו מנגנון חוקי והאם המשיבה מתעשרת שלא כדין במסגרתו. אף הגדרת הקבוצה המיוצגת נעשתה בהתאם לשאלות האמורות, וכן הסעדים שהתבקשו במסגרת בקשת האישור עוסקים כולם בשאלות האמיתיות שבמחלוקת. בדומה, אף הראיות שצורפו על ידי המבקשת לתמיכה בבקשת האישור, עוסקות כולן בשאלות האמורות לעיל.
22.
ביחס לתיקון הראשון טוענת המשיבה, כי הוא איננו אלא הודאה בחוסר המקצועיות וברשלנות של המבקשת. כך, טוענת המשיבה, המבקשת נחפזה בהגשת בקשת האישור, לא הקדימה בדיקה יסודית ומעמיקה של העובדות להגשתה של בקשת האישור ועל כן היא כשלה בניתוח ראיותיה שלה ובהבנת מנגנון צבירת נקודות הזכות במועדון הלקוחות.
23.
המשיבה מציינת, כי באופן עקרוני אינה מתנגדת לתיקון הראשון והפחתה במקביל של סכום התביעה, אולם בהתנהלות המבקשת יש כדי להעביר מסר בעייתי, לפיו ניתן לפעול בדרך שפעלה המבקשת, היינו בחיפזון וללא בדיקה מעמיקה של העובדות הנדרשות, ולאחר מכן לבקש את תיקון המשגה תוך כדי ההליך.
24.
ביחס לתיקון השני טוענת המשיבה, כי מדובר בבקשה להוספת עילה חדשה, אשר אין לה כל קשר לשאלות האמיתיות שבמחלוקת והיא לא נועדה לסייע בשום אופן להבהרתן, כפי שאף מודה המבקשת במסגרת סעיף 19 לבקשה דנן. לטענת המשיבה, הוספת העילה החדשה יוצרת מחלוקת חדשה בין הצדדים והלכה למעשה מדובר בהגשת בקשת אישור חדשה כנגד המשיבה.
25.
לעניין זה טוענת המשיבה, כי הקבוצה המיוצגת שהוגדרה בבקשת האישור לא הוגדרה בהתאם לשאלה שמעלה החובה המנויה בסעיף 5(ב) לחוק הגנת הצרכן, וכי בבקשת האישור לא הוצגה כל תשתית עובדתית ביחס להפרת החובה שבסעיף זה.
26.
לטענת המשיבה, הלכה היא כי בית המשפט לא יאשר תיקון בקשה לאישור תובענה כייצוגית כאשר התיקון המבוקש בבקשת האישור חורג מן השאלות שבמחלוקת ויביא לסטייה מהגדרת הקבוצה עליה התבסס המבקש בבקשת האישור המקורית.
27.
עוד טוענת המשיבה, כי אין לקבל את טענת המבקשת, לפיה מדובר אך בהרחבת טענות שכבר נטענו במסגרת בקשת האישור, שכן הטענות אליהן מתייחסת המבקשת נטענו בבקשת האישור באופן סתמי ולקוני, וכרקע בלבד לשאלות האמיתיות שבמחלוקת. המבקשת לא הציגה ראיות בנושא אי מסירת התקנון ללקוחות המשיבה. הדבר מעיד על אומד דעתה של המבקשת, לפיה סוגיית הצגתו או אי הצגתו של התקנון במעמד ההצטרפות למועדון הלקוחות איננו חלק מהפלוגתאות בין הצדדים במסגרת התובענה דנן.
28.
המשיבה מוסיפה וטוענת, כי הלכה היא כי תיקון של בקשה לאישור תובענה כייצוגית על דרך של הוספת עילת תביעה חדשה הינו צעד חריג שלא יתאפשר, אלא במקרים נדירים. כמו כן, נקבע בפסיקת בית המשפט העליון כי בית המשפט לא יתיר תיקון של כתב התביעה כאשר התיקון מתייחס להוספת עילה חדשה שהראיות לגביה שונות מאלה הדרושות להוכחת העילות שבכתב הטענות המקורי.
29.
לטענת המשיבה, הוספת עילת תביעה חדשה תביא לסרבול ההליכים ותחייב את המבקשת להציג תשתית עובדתית ראייתית נוספת בבקשת האישור, שכבר עמוסה בראיות ובטיעונים עובדתיים, ולמעשה תיצוק לבקשת האישור המקורית בקשת אישור נוספת. עקב כך, אף המשיבה תצטרך להידרש לתשתית החדשה ולבקשת האישור החדשה, להגיש תשובה לבקשת האישור ובמסגרתה לפרוש ראיות נוספות ואת טיעוניה העובדתיים והמשפטיים ביחס לסוגיה החדשה.
30.
כמו כן, טוענת המשיבה, למבקשת עצמה אין עילת תביעה אישית הנובעת מהעילה החדשה, שכן עילתה התיישנה. המבקשת הצטרפה למועדון הלקוחות של המשיבה במהלך שנת 2008, לפיכך ככל שהייתה לה עילת תביעה בגין אי הצגתו של תקנון מועדון הלקוחות, עילה זו התיישנה בשנת 2015, 3 שנים עובר להגשת בקשת האישור.
31.
ביחס לתיקון השלישי טוענת המשיבה, כי מדובר בתיקון בוטה וחריג, במסגרתו מבקשת המבקשת לשפץ בדיעבד את גרסתה שלה. לטענת המשיבה, התייחסותה של המבקשת לתקנון המשיבה, כפי שהובאה בסעיף 33א לבקשת האישור, הינה הודאה מפורשת מצד המבקשת לפיה מדובר בהסדר הגיוני, אלא שעתה רוצה המבקשת לתקן את הודאתה ולטעון למסקנה שונה.
32.
המשיבה טוענת, כי לא רק שמדובר בשינוי מהותי של הצהרת המבקשת, אשר סותר באופן חזיתי את הצהרתה בבקשת האישור, אלא שאין לתיקון המבוקש כל קשר לתשובת המשיבה לבקשת האישור, למסמכים שהוצגו במסגרתה או לשאלות שבמחלוקת. מדובר בתיקון שהינו מקצה שיפורים ותו לא.
33.
מכל מקום, טוענת המשיבה, בקשת התיקון הוגשה בשיהוי ניכר, שעה שהוגשה למעלה מ-5 חודשים לאחר שהוגשה תשובת המשיבה לבקשת האישור, מבלי שניתן כל נימוק מטעם המבקשת מדוע הוגשה הבקשה דנן במועד בו הוגשה או מדוע לא כללה את עילת התביעה לפי סעיף 5(ב) לחוק הגנת הצרכן בבקשת האישור המקורית.
34.
במסגרת בקשתה עותרת המבקשת להוספת העילה האמורה נוכח פסק הדין שניתן בעניין אטד, אלא ש

פסק דין
זה ניתן חודשיים ימים לאחר שהוגשה בקשת האישור המקורית, ו-10 חודשים לפני שהוגשה הבקשה דנן. זאת ועוד, סעיף 5(ב) לחוק הגנת הצרכן הינו הוראת חוק שקיימת מזה למעלה משני עשורים, כך שלפסק הדין בעניין אטד אין כל קשר לאי הכללתה של עילת התביעה החדשה במסגרת בקשת האישור.
35.
עוד טוענת המשיבה, כי היעתרות לתיקונים המבוקשים יפגעו בה, שכן היא תוביל למצב שבמסגרת בקשת האישור תוגדר הקבוצה המיוצגת באופן שונה, כאשר התקופה הרלוונטית תתייחס עדיין למועד הגשת בקשת האישור המקורית, ובכך תוארך התקופה הרלוונטית הנוגעת לעילת התביעה החדשה מעבר לשבע השנים המותרות בדין, ולמעשה תפרוץ את מגבלת ההתיישנות כלפי המשיבה.
36.
לטענת המשיבה, הבקשה דנן הוגשה בחוסר תום לב שעה שבניגוד לתמונה שמנסה המבקשת לצייר בבקשה, אין מדובר בתיקונים מינוריים, אלא בתיקונים משמעותיים היוצרים בקשת אישור חדשה לחלוטין; אין כל בסיס לטענות המבקשת, לפיהן בקשת האישור הוגשה לאחר בדיקה מעמיקה; המבקשת הסתירה את העובדה כי בנוסח המתוקן של בקשת האישור נמחקו הטענות בדבר הנזק הבלתי ממוני, וסך הנזק הכולל ירד ב-78%; המבקשת זורה חול בעיני בית המשפט שעה שהיא טוענת שהתיקונים נדרשים נוכח הנטען בתשובת המשיבה לבקשת האישור, שעה שבפועל לא כך הדבר.
37.
נוכח כל האמור טוענת המשיבה כי יש לדחות הבקשה. לחילופין, ככל שתתקבל הבקשה, יש לחייב את המבקשת בהוצאותיה הריאליות של המשיבה.
38.
המבקשת הגישה תגובתה לתשובת המשיבה, במסגרתה טענה
, כי בניגוד לטענות המשיבה, עובר להגשת בקשת האישור פנתה המבקשת אל המשיבה, באמצעות שירות הלקוחות של האחרונה. פנייה זו הוזכרה במסגרת בקשת האישור. לטענת המבקשת, התשובות שניתנו לה באותה שיחה היו מקוממות ולא ענו על שאלותיה.
39.
לטענת המבקשת, הטעות העובדתית היחידה שלה הייתה ביחס לנסיבות בהן מתרחש קיזוז נקודות עודף, שלא מכוח הוראה בתקנון. מדובר בעובדות שהמבקשת לא יכולה הייתה לגלותן מראש ובמידע המצוי בידיעתה הבלעדית של המשיבה. גם למשיבה עצמה נדרשו זמן ומשאבים לצורך הבנת וגילוי מקור התופעה. במסגרת תשובתה לבקשת האישור הודתה המשיבה בקיום תקלה והסבירה באילו נסיבות היא מתרחשת. ההסבר שהובא על ידי המבקשת בבקשת האישור היה סביר והגיוני ונסמך על דו"ח התנועות שהופק ונמסר לה על ידי מוקד שירות הלקוחות של המשיבה.
40.
עוד טוענת המבקשת, כי אין לקבל את טענת המשיבה, לפיה המבקשת הסתירה מבית המשפט כי מחקה מבקשת האישור המתוקנת את הסעד בגין נזק בלתי ממוני ותיקון סכום התביעה הוזכר בבקשה דנן. מכל מקום, טוענת המבקשת, משהמשיבה הודיעה במסגרת תשובתה לבקשה דנן כי היא מסכימה לתיקון הראשון, לרבות תיקון הסכום הנתבע, לא ברור על מה היא מלינה.
41.
ביחס לתיקון השני, טוענת המבקשת, כי אין מדובר בהוספת עילה חדשה. לטענתה, למושג "עילת תביעה" משמעויות שונות בהקשרים שונים, ובכל הנוגע לתיקון כתב תביעה מוגדרת עילת התביעה באופן רחב כ"כוללת את העסקה או המעשה המובא לדיון". משכך, טוענת המבקשת, כדי שיהיה מדובר בעילה חדשה צריך להתקיים מצב שבו התיקון מתייחס לעסקה אחרת מבחינה מהותית.
42.
לטענת המבקשת, בקשת האישור עוסקת בגריעת נקודות- הן גריעת נקודות בחסות הוראות תקנון מועדון הלקוחות, והן גריעת נקודות שלא מכוח הוראותיו. ביחס לתקנון נטען בבקשת האישור כי הוא לא נמסר ללקוחות המשיבה- לא בעת הצטרפותם למועדון ולא באף מועד אחר, וכי אין לראות את חברי המועדון כמי שהיו מודעים לאמור בו, לרבות ההוראה ביחס לגריעת נקודות. התיקון המבוקש בעניין זה, לטענת המבקשת, מתייחס להפרת חובות המשיבה מכוח חוק הגנת הצרכן. מדובר על אותו בסיס עובדתי ואין כל ממש בטענה כי מדובר בעילת תביעה חדשה וחסרת כל קשר להליך.
43.
המבקשת מוסיפה וטוענת, כי המשיבה עצמה טענה בתשובתה לבקשת האישור, כי בעת ההצטרפות למועדון הלקוחות הלקוח חותם על הסכמתו לכך כי חברותו כפופה לתנאי התקנון, וכי כל המידע הרלוונטי בנוגע למועדון הלקוחות נמסר על ידי המשיבה ללקוח המצטרף למועדון הלקוחות. במילים אחרות, התייחסות המשיבה לנושא אופן ההצטרפות למועדון, הבאת תוכן התקנון לידיעת הלקוחות המצטרפים ונגישות התקנון ללקוח המצטרף, מלמדת על כך כי היא ראתה בנושאים אלה חלק מהמחלוקת.
44.
מכל מקום, טוענת המבקשת, אף אם מדובר בעילת תביעה חדשה, מן הראוי להתיר את הוספתה, שכן היא נדרשת לשם בירור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת.
45.
לעניין זה טוענת המבקשת, כי שעה שהמשיבה טוענת כי היא נוהגת למסור את כל המידע ביחס לסייגים הקבועים בתקנון בנוגע למימוש נקודות המועדון, וכי התקנון מצוי בכל סניפיה, ממילא טעונה סוגיה זו הכרעה במסגרת ההליך דנן. מכאן, מתבקשת הכרעה באשר לאופן התנהלות המשיבה כלפי לקוחותיה, בין היתר בשאלה אם נפל פגם בהליך ההצטרפות למועדון הלקוחות. ברור כי זוהי אחת מהשאלות האמיתיות השנויות במחלוקות.
46.
עוד טוענת המבקשת, כי גם שיקולי יעילות וחיסכון במשאבים וזמן שיפוטי מצדיקים את התיקון המבוקש. לשיטתה, אין כל תועלת ממשית בכך שתוגש בקשה לאישור חדשה בעניין הליך ההצטרפות למועדון הלקוחות. הדבר יביא לסרבול, הכבדה והשחתת זמן רב של הצדדים ושל בית המשפט בניהול שני הליכים נפרדים. סביר להניח כי לכשתוגש בקשת אישור נוספת, היא תאוחד עם הבקשה כאן.
47.
באשר לתיקון השלישי טוענת המבקשת בתגובתה לתשובת המשיבה, כי הוא יאפשר לבית המשפט לדון במחלוקת האמיתית שבין הצדדים, ולא במחלוקת אחרת ומדומיינת, כפי פירושה המסולף של המשיבה את טענות המבקשת.
48.
לטענת המבקשת לא חל כל שיהוי בהגשת הבקשה דנן, שעה שהצורך בתיקון נוצר לאחר שהוגשה תשובת המשיבה לבקשת האישור, כך שממילא אין משמעות לעצם הזמן שחלף מעת שהוגשה התשובה.
49.
המבקשת מוסיפה וטוענת, כי אין בתיקון המבוקש כדי להסב נזק כלשהו למשיבה. בקשת האישור מתייחסת לחברי מועדון הלקוחות אשר נגרעו מהם נקודות על ידי המשיבה, בין מכוח הוראות התקנון ובין שלא מכוח הוראותיו, בתקופה של 7 השנים שקדמו להגשת התובענה. הטענה כי לא ניתנה על ידי המשיבה לחברי הקבוצה הזדמנות לעיין בתקנון בטרם ההצטרפות לא עשויה להגדיל את היקף הקבוצה או את התקופה אליה מתייחסת התביעה.
50.
לטענת המבקשת, אף בטענת המשיבה, לפיה לא קמה למבקשת עילת תביעה אישית בגין העילה החדשה אין ממש. לטענתה, ככל שיש למשיבה טענת התיישנות, הרי שמקומה יהיה במסגרת התשובה לבקשת האישור המתוקנת. לגופו של עניין, עילת התביעה של המבקשת לא התיישנה, שכן עילת התביעה לא נוצרה ביום בו הצטרפה המבקשת למועדון הלקוחות של המשיבה, אלא ביום בו נגרעו נקודות מחשבונה של המבקשת, קרי יום 24.1.2018.

המסגרת הנורמטיבית
51.
תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין") קובעת, כי:

"92.

בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."


52.
תקנה 19(א) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010
(להלן: "תקנות תובענות ייצוגיות") קובעת, כי:
"
19

.

(א)
בכל עניין של סדר דין בבקשה לאישור או בתובענה ייצוגית, יחולו תקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחויבים, והכל אם אין בחוק או בתקנות אלה הוראה אחרת לעניין הנדון."


בהתאם להוראות תקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגיות, יש להחיל את הוראותיה של תקנה 92 לתקנות סדר הדין, בדבר תיקון כתבי טענות, אף במסגרת תובענה ייצוגית.
53.
בבר"ם 4303/12 אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר (פורסם בנבו, 22.11.2012) (להלן: "עניין אינסלר") דן בית המשפט העליון בשתי הוראות החוק האמורות לעיל, וקבע כי הן מקנות לבית המשפט שיקול דעת להתיר תיקון של כתב טענות בכל עת, ושלשם כך על בית המשפט לאזן בין האינטרס של מבקש התיקון בבירור טענה אמיתית שלא הועלתה מלכתחילה, אינטרס המשיב שיריעת המחלוקת לא תורחב שלא לצורך, ואינטרס הציבור בניצול יעיל של משאבי השיפוט.
54.
לשם איזון בין האינטרסים האמורים, קבע בית המשפט העליון בעניין אינסלר, כי שומה על בית המשפט לשקול 4 שיקולים מנחים:
א.
האם התיקון אכן דרוש לשם בירור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת?
ב.
האם הבקשה לתיקון הועלתה באיחור, מהי סיבת האיחור ומידתו? לעניין זה קבע בית המשפט העליון, כי ככל שהבקשה מוגשת בשלב מוקדם יותר של ההליך, כך תגבר הנטייה להתיר את התיקון.
ג.
האם התיקון עלול לפגוע בבעל הדין היריב?
ד.
האם בקשת התיקון הוגשה בחוסר תום לב?
55.
בהתאם לקביעה בעניין אינסלר, על רקע השיקולים האמורים, התגבש בפסיקה הכלל שלפיו יש להיעתר ברוחב לב לבקשה לתיקון כתב תביעה המוגשת בשלב מוקדם של ההליך, ככל שהתיקון נדרש לשם הכרעה בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, ולרפא את הפגיעה בבעל הדין שכנגד באמצעות פסיקת הוצאות לטובתו.
56.
לאחר שמנה בית המשפט העליון בעניין אינסלר את השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו להכריע בבקשה לתיקון כתב טענות, עבר הוא לדון בייחודיות ההליך הייצוגי, בסכנות הכרוכות בו, ובשאלה האם מאפייניו המיוחדים של הליך התובענה הייצוגית מוליכים למסקנה כי יש לשקול שיקולים שונים במסגרת בקשה לתיקון בקשה לאישור תובענה ייצוגית.
57.
לעניין זה נקבע, כי בשונה מתובענה אזרחית "רגילה", בבקשה לאישור תובענה ייצוגית המבקש ובא כוחו מייצגים את אינטרס חברי הקבוצה ואת אינטרס הציבור במימוש התכליות של מוסד התובענה הייצוגית. לכן, דחייה של בקשה לתיקון בקשה לאישור תובענה ייצוגית עלולה לפגוע הן באינטרס הקבוצה ובאינטרס הציבור, ולא רק באינטרס האישי של המבקש. משכך, קבע בית המשפט העליון, יש להקנות משקל רב יותר לאינטרס הציבורי בבירור ובהכרעה בתובענות ייצוגיות המגלות עילה.
58.
באשר לשיקול הראשון, אשר עניינו באינטרס להכריע בשאלה השנויה במחלוקת בין בעלי הדין, קבע בית המשפט העליון כי כאשר מדובר בתובענה ייצוגית, אין מדובר רק באינטרס של חברי הקבוצה, אלא באינטרס של הציבור בבירור המחלוקת ובהשגת תוצאה יעילה. משכך, מקום שהתיקון נדרש לשם כך, תיטה הכף להתיר התיקון. עוד צוין בעניין אינסלר, כי עשוי להתעורר קושי להעריך את תרומתו של התיקון לבירור השאלות השנויות במחלוקת לפני שהותר התיקון ולפני שנערך בירור מקיף של בקשת האישור. קושי זה, לפי דבריו של בית המשפט העליון, מצדיק אימוץ של אמת מידה ליברלית. כלומר, די בכך שבית המשפט ייווכח כי על פני הדברים בקשת האישור אינה בקשת סרק וכי יש יסוד סביר להניח שהתיקון המבוקש יתרום להכרעה בשאלה השנויה במחלוקת.
59.
באשר לשיקול השני, הנוגע לסיבה לשיהוי בהעלאת הטענה או העובדה שמבוקש להוסיף, מציין בית המשפט בעניין אינסלר, כי יש לקחת בחשבון את פערי המידע האינהרנטיים להליך התובענה הייצוגית ואת החובה להציג במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית את התשתית העובדתית והראייתית המלאה. שילוב של שני מאפיינים אלו מגביר את ההסתברות שתובע ייצוגי יידרש להוסיף ראיות וטענות עובדתיות חדשות שלא הובאו בבקשת האישור, ואף מטה את הכף להקל בבקשת תיקון, ובלבד שעל פני הדברים בקשת האישור אינה בקשת סרק.
60.
באשר לשיקול השלישי, שעניינו הפגיעה האפשרית בצד שכנגד, קובע בית המשפט העליון, כי הכלל לפיו הכף תיטה להתיר את התיקון כאשר הנזק ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות עומד בעינו גם במסגרת בקשה לתיקון בקשת אישור.
61.
באשר לשיקול הרביעי נקבע, כי דרישת תום הלב הנדרשת מהתובע הייצוגי, כוללת בתוכה את החובה לבסס את בקשת האישור על בדיקה יסודית ומעמיקה של התשתית העובדתית והמשפטית הצריכה לעניין.
62.
אף לאחרונה נדרש בית המשפט העליון לשאלת תיקון כתבי טענות בהליך של תובענה ייצוגית, זאת במסגרת רע"א 748/18 אורן אברהמי נ' י. בראון ובניו בע"מ (פורסם בנבו, 12.5.2019), שם קבע, כי:

"אף שהלכה היא שיש לנקוט בגישה ליברלית כלפי בקשה לתיקון המוגשת בשלבים מוקדמים של ההליך הייצוגי- בדומה לגישה הנוהגת בהליכים אזרחיים "רגילים" ובמיוחד בהינתן האינטרס הציבורי שמגולם בניהול תובענות ייצוגיות ראויות, בית המשפט לא יתיר בנקל תיקון בקשה לאישור תובענה כייצוגית אם הוברר שהצורך בתיקון נובע מכך שהמבקש לא ערך לכתחילה את בקשת האישור ביסודיות ובכובד ראש ולא כלל בה עובדות או נתונים שניתן היה להשיג קודם להגשתה, וזאת על מנת שלא לתמרץ הגשת תובענות ייצוגיות בחופזה ובלא לערוך בירור מעמיק...
בהתאם, ככל שעל פני הדברים נראה שבקשת האישור אינה בקשת סרק וכי יש יסוד סביר להניח שהתיקון המבוקש יתרום להכרעה בשאלה השנויה במחלוקת- בית המשפט ייטה לקבל את בקשת התיקון. שיקולים נוספים שעל בית המשפט לשקול בהקשר זה הם העיתוי שבו הוגשה הבקשה לתיקון והשאלה אם בשקידה ראויה ניתן היה להגישה במועד מוקדם יותר; מידת הפגיעה שהתיקון עלול להסב לבעל הדין היריב; ושאלת תום ליבו של מבקשת התיקון...".
63.
באשר לתיקון כתב תביעה אשר מהותו הוספת עילת תביעה חדשה קבע בית המשפט העליון, כי ככלל בית המשפט ייטה שלא להתיר תיקון כתב טענות אם מטרת התיקון היא הוספת עילה חדשה, אשר הראיות להוכחתה שונות מן הראיות הדרושות להוכחת העילה המקורית, וכי נטייה זו מתחזקת ככל שהתביעה נמצאת בשלבים מתקדמים יותר של ההליך, וככל שהתרת התיקון תאריך ותסרבל את הדיון [ראו: רע"א 867/17 פנינת הצומת בע"מ נ' ש. שלמה מכירת רכב (2000) בע"מ (פורסם בנבו, 22.3.2017)].
64.
עם זאת, לעיתים יתאפשר תיקון על דרך של הוספת עילה, זאת כאשר שוכנע בית המשפט כי מן הראוי לתקן כתב טענות לשם בירור השאלה האמיתית [ראו: יואל זוסמן סדרי הדין 345 (מהדורה שביעית, 1995), וכן רע"א 8628/13 פלונית נ' ד"ר אמודאי (פורסם בנבו, 10.4.2014)]. דומה כי נוכח האמור לעיל, וכן נוכח הוראות תקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגיות, יש ליישם הלכה זו אף על תיקון בקשה לאישור תובענה כייצוגית.
דיון והכרעה
65.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי כי יש להתיר למבקשת לתקן את בקשת האישור שהגישה, כפי שיפורט להלן.
66.
מהאמור לעיל עולה כי מגמת הפסיקה הינה להתיר תיקון בקשה לאישור תובענה כייצוגית, ככל שמדובר בתיקון שנדרש לשם בירור השאלות האמיתיות שבמחלוקת, ושהבקשה הוגשה בשלב מקדמי של ההליך, וככל שעל פניו בקשת האישור אינה בקשת סרק. סבורתני כי אלו הם פני הדברים בענייננו.
67.
במסגרת בקשתה עותרת המבקשת לביצוע שלושה תיקונים שונים בבקשת האישור המקורית. כפי שנקבע בעניין אינסלר, על בית המשפט לשקול ארבעה שיקולים שונים בבואו להכריע בבקשה לתיקון בקשת אישור. להלן אדון בשיקולים האמורים בנוגע לכל אחד מהתיקונים המבוקשים בנפרד.
התיקון הראשון
68.
השיקול הראשון שנקבע בעניין אינסלר הינו השאלה האם התיקון המבוקש נדרש לשם בירור השאלות האמיתיות שבמחלוקת.
69.
סבורתני כי לא יכול להיות חולק כי התיקון הראשון, במסגרתו מבוקש לשנות את המסכת העובדתית ואת טענות המבקשת בכל הנוגע לקיזוז נקודות במקרה של החזרת מתנה שנרכשה על ידי חבר מועדון, נדרש לשם בירור השאלות השנויות במחלוקת. ברי כי בפני
בית המשפט צריכה לעמוד התשתית העובדתית הנכונה, על מנת שיוכל להכריע בשאלות שבמחלוקת, וזוהי תכלית התיקון הראשון.
70.
לעניין זה לא נסתרה טענת המבקשת, כי פנתה היא לברר מדוע קוזזו מחשבונה נקודות ונוכח התשובות שניתנו לה על ידי מוקד שירות הלקוחות, ודו"ח התנועות בחשבון שהונפק עבורה על ידי מי מטעם המשיבה, סברה כי המסכת העובדתית שתוארה בבקשת האישור היא המסכת העובדתית הנכונה. אך לאחר הגשת תשובת המשיבה לבקשת האישור, גילתה המבקשת שלא כך הדבר, ועל כן נדרש התיקון.
71.
אין בידי לקבוע כי הבקשה לתיקון, בכל הנוגע לתיקון הראשון, הועלתה באיחור. ראשית, הבקשה דנן מוגשת בשלב מקדמי של ההליך, בטרם התנהל דיון ראשון בבקשת האישור. שנית, הצורך בתיקון הנדרש עלה רק לאחר שהמשיבה הגישה את תשובתה לבקשת האישור ונוכח הטענות שהועלה בתשובה זו. כפי שנקבע בעניין אינסלר, בבואו של בית המשפט לבחון האם בקשה לתיקון בקשת אישור הוגשה באיחור עליו לתת משקל לפערי המידע האינהרנטיים להליך התובענה הייצוגית. בענייננו, מקובלת עלי טענת המבקשת, לפיה נוכח פערי המידע האמורים לא היה באפשרותה לדעת את העובדות המועלות בתשובת המשיבה, המצריכות את התיקון המבוקש.
אמנם ממועד הגשת תשובת המשיבה לבקשת האישור ועד להגשת הבקשה דנן לתיקון בקשת האישור חלפו כ- 5 חודשים, אך לכך ניתן לתת ביטוי על דרך של פסיקת הוצאות.
72.
כמו כן, מקובלת עלי טענת המבקשת לפיה התיקון המבקש מיטיב עם המשיבה, שעה שהוא מקטין משמעותית את סך הנזק הנתבע, וכן הטענה לפיה המשיבה אינה מתנגדת לתיקון, כפי שעולה מתשובתה לבקשה דנן. משכך, אף אין בידי לקבוע כי היעתרות לתיקון המבוקש תפגע במשיבה.
73.
באשר לשאלת תום ליבה של המבקשת, לא נסתרה טענת המבקשת, כי בטרם הגשת בקשת האישור הקדימה ופנתה לשירות הלקוחות של המשיבה, ועל סמך התשובות שניתנו לה הגישה את בקשת האישור. משכך, אין בידי לקבוע כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב.
74.
נוכח האמור לעיל, סבורתני כי יש להתיר למבקשת לבצע את התיקון הראשון המבוקש במסגרת הבקשה דנן.
התיקון השני
75.
במסגרת תיקון זה עותרת המבקשת להוספת עילה לפי הוראות סעיף 5(ב) לחוק הגנת הצרכן, הקובע כי יש ליתן לצרכן הזדמנות סבירה לעיין בחוזה (ובענייננו- תקנון) לפני חתימתו, וכן למסור לו עותק ממנו לאחר החתימה.
76.
כפי שעולה מבקשת האישור ומהתשובה לה, השאלות העיקריות שבמחלוקת בין הצדדים הן האם המשיבה גורעת נקודות מחשבונותיהם של חברי המועדון שלה שלא בידיעתם וללא הסכמתם, והאם היא מתעשרת על חשבונם שלא כדין.
77.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים לעניין זה, סבורתני כי הגם שעניינו של התיקון השני הינו הוספת עילת תביעה אשר לא נכללה בבקשת האישור המקורית, יש מקום להתירו, ואנמק.
78.
כאמור, השיקול הראשון שעל בית המשפט לשקול בבואו להכריע בבקשה לתיקון כתב טענות הוא האם התיקון נדרש לשם הכרעה בשאלות האמיתיות שבמחלוקת. עם זאת, כפי שנקבע בעניין אינסלר, בתובענה ייצוגית יש להביא בחשבון אף את אינטרס הציבור
בבירור המחלוקת ובהשגת תוצאה יעילה, וככל שהתיקון נדרש לשם כך תיטה הכף להתיר התיקון. כמו כן, נקבע בעניין אינסלר כי יש לאמץ אמת מידה ליברלית.
79.
בענייננו, סבורתני כי שעה שאחת מהשאלות האמיתיות שבמחלוקת בין הצדדים היא השאלה האם המשיבה גורעת נקודות מחשבונותיהם של לקוחותיה שלא בידיעתם וללא הסכמתם, הרי שלצורך הכרעה בשאלה זו ישנה חשיבות לשאלה האם תקנון המשיבה הובא לידיעתם עובר להצטרפות למועדון הלקוחות והאם נמסר להם עותק ממנו. משכך, הגם שאין בהכרח בהתרת התיקון המבוקש כדי לתרום להכרעה בשאלות האמיתיות שבמחלוקת בין הצדדים, יש בהוספת העילה כדי לתרום לבירור המחלוקת בין הצדדים ולהשגת תוצאה יעילה, ועל כן, נוכח אמת המידה הליברלית הנוהגת, סבורתני כי יש להתיר התיקון.
80.
מסקנתי זו מתיישבת אף עם הספרות והפסיקה המובאות לעיל, לפיהן תיקון שמהותו הוספת עילת תביעה חדשה יותר ככל שהוא נדרש לשם בירור המחלוקת.
81.
אין בידי לקבל את טענת המשיבה בהקשר זה, לפיה הוספת העילה תדרוש הוספת ראיות חדשות. סבורתני כי ממילא היה על הצדדים לבחון את שאלת המצאת התקנון ללקוחות המשיבה או הבאתו לידיעתם, ולא בכדי טענה המשיבה טענות לעניין זה במסגרת תשובתה לבקשת האישור (ראו סעיפים 3.6-3.7 לתשובת המשיבה לבקשת האישור).
82.
באשר למועד בו הועלתה הבקשה להוספת עילה טוענת המבקשת, כי הצורך בתיקון עלה לאחר מתן פסק הדין בעניין אטד. אלא ש

פסק דין
זה ניתן כ-9 חודשים לפני שהוגשה הבקשה דנן. בהקשר זה אף מקובלת עלי טענת המשיבה, לפיה הוראת סעיף 5(ב) לחוק הגנת הצרכן הייתה בתוקף זמן רב קודם לכן והייתה צריכה להיות בידיעת המבקשת בעת הגשת בקשת האישור המקורית.
83.
עם זאת, נוכח מגמת הפסיקה, כפי שהובאה בעניין אינסלר, לפיה הכף נוטה לקבלת בקשות לתיקון, ככל שעל פני הדברים לא מדובר בבקשת סרק, וכן נוכח העובדה שההליך מצוי בשלב מקדמי, כאמור לעיל, סבורתני כי יש להתיר את התיקון המבוקש.
84.
באשר לשאלת הפגיעה האפשרית במשיבה, טוענת האחרונה כי התרת התיקון תרחיב את התקופה שבגינה מוגשת בקשת האישור. אין בידי לקבל טענה זו. כעקרון, התקופה הרלוונטית לבקשת האישור המתוקנת שתוגש ולקבוצה שתוגדר בגינה תתחיל להימנות מיום הגשת בקשת האישור המתוקנת בכל הנוגע לעילה חדשה. מכל מקום, הגדרת הקבוצה תידון במסגרת הדיון בבקשה לגופה.
85.
כפי שפורט לעיל, איני סבורה כי הבקשה דנן הוגשה בחוסר תום לב. אני סבורה כי קדמה לה פנייה למשיבה, וכי לא נעשה במסגרתה ניסיון להטעות את בית המשפט ולטעון כי הצורך בתיקון התעורר רק לאחר הגשת תשובת המשיבה לבקשת האישור. ההיפך הוא הנכון, המבקשת טוענת במפורש במסגרת הבקשה דנן כי רק חלקם של התיקונים המבוקשים נובע מתשובת המשיבה לבקשת האישור, וכי הצורך בהוספת העילה התעורר לאחר מתן פסק הדין בעניין אטד.
86.
נוכח האמור, מצאתי להתיר אף את התיקון השני המבוקש במסגרת הבקשה דנן.
87.
לעת הזו, אין בידי לקבל את טענת המשיבה לפיה העילה החדשה הנטענת, לפיה הפרה המשיבה את הוראות סעיף 5(ב) לחוק הגנת הצרכן, התיישנה. טענת ההתיישנות הינה טענה הדורשת בירור עובדתי ומשפטי ומקומה להתברר במסגרת בירור בקשת האישור ולא במסגרת הבקשה דנן.
88.
כמו כן, אין בידי לקבל את טענת המשיבה לפיה לו תותר הוספת העילה, יהיה בכך כדי לסרבל את ההליך. ראשית, כפי שקבעתי לעיל, סבורתני כי הכרעה בשאלה האם תקנון המשיבה הובא לידיעת לקוחותיה נדרשת ממילא לשם הכרעה בבקשת האישור. שנית, מקובלת עלי טענת המבקשת, לפיה ככל שלא תתאפשר הוספת העילה יהיה עליה להגיש בקשת אישור נוספת, אשר סביר להניח כי תאוחד עם בקשת האישור בתיק דנן. משכך, יש בהוספת העילה דווקא כדי לחסוך בזמן ולייעל ההליך.
התיקון השלישי
89.
במסגרת תיקון זה, עותרת המבקשת להבהיר את הנטען בבקשת האישור ביחס להסדר הקבוע בסעיף 33 לתקנון המשיבה. סעיף 33 לתקנון המשיבה קובע הסדרים למקרה של החזרת פריט. על פי סעיף זה, כאשר מוחזר פריט יקוזזו הנקודות שניתנו בגין רכישתו, כאשר כנגד החזרת הפריט ניתן שובר זיכוי, קיימות בסעיף 33 שלוש חלופות בהתייחס למימוש הזיכוי:
א.
כאשר המממש הוא חבר המועדון שרכש במקור את הפריט- הנקודות יושבו לחשבונו.
ב.
כאשר המממש הוא חבר מועדון אחר- הנקודות יוענקו לו.
ג.
כאשר המממש אינו חבר מועדון או לא הזדהה ככזה- הנקודות מתבטלות ולא יושבו.
90.
ביחס לחלופה הראשונה הקבועה בסעיף 33 לתקנון ציינה המבקשת במסגרת בקשת האישור, כי מדובר בהסדר הגיוני שלגביו אין לה טענות.
91.
בסעיף 4.9 לתשובה לבקשת האישור טענה המשיבה, כי שתי החלופות האחרות מושתתות על אותו רציונאל בדיוק, ומבקשת להסיק מזה כי המנגנון הקבוע בסעיף 33 לתקנון בכללותו הוא מנגנון נכון וראוי.
92.
לטענת המבקשת, ממקרא תשובת המשיבה עולה, כי טענת המבקשת נוסחה בצורה לא ברורה, שאפשרה את הוצאת דבריה מהקשרם והצגתם בצורה מסולפת, ועל כן יש לאפשר לה לתקן את הנטען בבקשת האישור ביחס לסעיף 33 לתקנון המשיבה.
93.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים לעניין זה, לא מצאתי כי יש להתיר את התיקון המבוקש.
94.
איני סבורה כי התיקון המבוקש דרוש לשם בירור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת. למעשה מה שמבוקש במסגרת התיקון השלישי הוא להגיב לתשובת המשיבה לבקשת האישור. זאת באפשרות המבקשת לעשות בתגובה שתגיש לתשובת המשיבה לבקשת האישור, ואין מקום להתיר לה לתקן את בקשת האישור בשל כך.
95.
ויובהר, אין בסעיף 4.9 לתשובת המשיבה לבקשת האישור כדי לשים דברים בפי המבקשת, או לפרש את טענותיה בדרך מסוימת, אלא אך טענה נגדית לנטען בבקשת האישור. משכך, איני רואה מקום להתיר למבקשת לתקן את בקשת האישור ולשנות את נוסחה באופן שיבהיר את עמדתה. עמדתה ברורה וככל שיש לה טענות בדבר טענות הנגד שהעלתה המשיבה בתשובתה, עליה להעלותן במסגרת התגובה לתשובה.
96.
כמו כן, סבורתני כי התרת עריכת התיקון השלישי עלולה לפגוע במשיבה, שכן היא תאפשר למבקשת לבצע "מקצה שיפורים" לאחר שנחשפה לטענות ההגנה של המשיבה, ולשנות את הצהרותיה כפי שהובאו במסגרת בקשת האישור. סבורתני כי מדובר בפגיעה שלא ניתן לרפא באמצעות פסיקת הוצאות, ואף משכך איני מוצאת להתיר את התיקון המבוקש.
97.
משקבעתי כי התרת התיקון לא תועיל לבירור השאלות השנויות במחלוקת, ותפגע במשיבה, די בכך כדי לדחות את התיקון המבוקש, ומשכך איני נדרשת לדון בשאלת המועד בו התבקש התיקון או תום ליבה של המבקשת בהקשר זה.
סוף דבר
98.
נוכח האמור לעיל, הבקשה מתקבלת באופן חלקי, כך שיותר למבקשת להגיש בקשת אישור מתוקנת, בה יבוצעו התיקונים הראשון והשני בלבד. איני מתירה את ביצוע התיקון השלישי.
99.
המבקשת תגיש את בקשת האישור המתוקנת תוך 10 ימים.
תשובה לבקשה המתוקנת תוגש תוך 30 יום. תגובה לתשובה תוגש תוך 20 יום לאחר מכן. אורך הבקשה המתוקנת וכן אורך התשובה לא יעלה על 25 עמודים כל אחד.
100.
מוצע כי הצדדים יבואו בדברים, בין במישרין ובין באמצעות מגשר.
101.
כאמור לעיל, המשיבה כבר הגישה את תשובתה לבקשת האישור, ועתה תיאלץ להגיש תשובה מתוקנת. כמו כן, הבקשה לתיקון בקשת האישור הוגשה כ-5 חודשים לאחר שהוגשה תשובת המשיבה, וכ-10 חודשים לאחר מתן פסק הדין בעניין אטד, מבלי שניתן כל הסבר מצד המבקשת בדבר המועד בו הוגשה הבקשה דנן, או בדבר הסיבה שבגינה לא נכללה עילת התביעה לפי סעיף 5(ב) לחוק הגנת הצרכן מלכתחילה בבקשת האישור.
102.
בנסיבות אלה מצאתי לחייב את המבקשת בהוצאות המשיבה בסך 7,000 ₪.
המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ד אייר תשע"ט, 19 מאי 2019, בהעדר הצדדים.










תצ בית משפט מחוזי 34811-03/18 אורנית גוטליב בוכשטב נ' פוקס - ויזל בע"מ (פורסם ב-ֽ 19/05/2019)