פסקי דין על איילון חברה לביטוח בע"מ | פסקי דין על אושר צרפתי | פסקי דין על יהודה גולדבלום | פסקי דין על יהודה בלכר |

51729-08/18 תאמ     28/05/2019




תאמ 51729-08/18 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' אושר צרפתי, יהודה גולדבלום, יהודה בלכר








בית משפט השלום בכפר סבא



תא"מ 51729-08-18 אילון חברה לביטוח נ' צרפתי ואח'


28.5.19

לפני
כבוד השופט אביב שרון


בעניין:
איילון חברה לביטוח בע"מ


נ ג ד

1.
אושר צרפתי
2.
יהודה גולדבלום
3.
יהודה בלכר

פסק דין

1.
לפניי תביעה כספית (שיבוב) על סך 18,566
₪
בגין נזקי תאונת דרכים שאירעה ביום 23.3.16 בין רכב נתבע 1 (בבעלות חמיו, נתבע 2) לבין רכב שבבעלות נתבע 3 (אשר היה נהוג בעת התאונה על ידי אשתו, ציפורה בלכר) ומבוטח בידי התובעת.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת
2.
ביום 23.3.16 בשעה 20:00 בצומת הרחובות הרא"ה-רבין בגבעתיים האטה אשת נתבע 3 את מהירות נסיעתה נוכח מופע אדום שדלק ברמזור בכיוון נסיעתה ונתבע 1 אשר נסע מאחוריה התנגש ברכבה מאחור.
חרף העובדה שבכתב ההגנה חלק נתבע 1 על אחריותו לתאונה, הרי שבמהלך הטיעון בעל פה זנח טענתו (עמ' 3, ש' 12). על כן, למעשה, אין מחלוקת בדבר אחריותו של נתבע 1 לתאונה.

3.
ביום התאונה וביום שלאחריה, פנה נתבע 1 לאשת נתבע 3 בשיחות טלפוניות והודעות וואצאפ, וטען בפני
ה כי לאחר בירור עם נתבע 2 התברר שלרכב הפוגע אין פוליסת ביטוח צד ג'; כי "נצטרך לחשוב על איך להסתדר"; הציע לגשת למוסך מטעמו והוא ישלם על התיקון; הציע להונות את חברת הביטוח ו"לומר לביטוח שנכנסו באוטו בחניה וככה מצאת אותו בבוקר"; הציע "לשלם את ההשתתפות העצמית פלוס פיצוי הולם"; הציע "לשלם את הביטוח שלך לשנה הקרובה"; אשת נתבעת 3 השיבה לנתבע 1 שהיא "צריכה לחשוב, אני עדיין בהלם"; נתבע 1 המשיך וטען שלא יוכל לגייס סכום כסף גדול לתיקון ושעליו לדאוג גם לתיקון הרכב הפוגע אשר בבעלות חמיו, נתבע 2; נתבע 1 המשיך ושיתף את אשת נתבע 3 כי לפני כשנה בחורה התנגשה ברכבה של אשתו ומשהתברר שלא ביטחה את רכבה, הודיע נתבע 1 לחברת הביטוח שכך מצא את רכבו, שילם השתתפות עצמית, הרכב תוקן על ידי חברת הביטוח והבחורה הפוגעת שילמה לנתבע 1 את דמי ההשתתפות העצמית; נתבע 1 שב והציע לאשת נתבע 3 "שנלך למוסך שלי אם תרצי ואשלם עבור התיקון"; עוד עידכן כי שוחח עם בעל מוסך מטעמו אשר מוכן לתקן את רכב נתבע 3 תוך 3 ימים, כשבמהלך ימים אלה ידאג להעמיד לרשותה רכב חלופי.

4.
ביום 27.3.16 נחתם בין נתבע 1 לאשת נתבע 3 מסמך שנוסחו כדלהלן –
"הסכם פשרה עבור תאונה ביום רביעי 23.3.16
אני החתומה מטה ציפי בלכר ת.ז. _________ בעלת רכב שמספרו 18-862-31 מאשרת בזו שקיבלתי 6,000
₪
במזומן ממר צרפתי אושר ת.ז. ________ עבור השתתפות עצמית בשל נזק שנגרם לרכב ע"י רכב שבו נהג אושר צרפתי
.
על החתום,
ציפי בלכר"
.

ביום 24.3.16
הגישה אשת נתבע 3 הודעה על תאונת הדרכים לתובעת, חברת הביטוח, במסגרתה פירטה את נסיבות התאונה, מסרה את פרטי נתבע 1, והרכב הועבר להערכת שמאי ולמוסך שרות.

ביום 7.7.16
פיצתה התובעת את נתבע 3 בגין הנזק לרכב, בהתאם להוראות הפוליסה וחוות דעת השמאי, בסך 13,889
₪
. כן נשאה התובעת בשכר טירחת שמאי בסך 454
₪
ובירידת ערך בסך 4,223
₪
- סה"כ 18,556
₪
.

הנקודות שבמחלוקת וטיעוני הצדדים
5.
התובעת מאשרת שנתבע 3 פנה אליה בדרישה לתקן את הרכב ולקבל תגמולי הביטוח וזאת מבלי שידע אותה אודות הסכם הפשרה שנחתם בין אשתו לבין נתבע 1, רכבו תוקן במוסך והתובעת שילמה לנתבע 3 תגמולי ביטוח בהתאם לתנאי הפוליסה. ואולם, אין בהסכם הפשרה עליו חתמה אשת נתבע 3 עם נתבע 1 כדי להביא לדחיית התביעה, שכן נתבע 3 הגיע לפשרה הפוגעת בזכות התחלוף של התובעת כמפורט בסעיף 62(ג) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 שזו לשונו –
"תחלוף

62. (א)
היתה למבוטח בשל מקרה הביטוח גם זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי, שלא מכוח חוזה ביטוח, עוברת זכות זו למבטח מששילם למוטב תגמולי ביטוח וכשיעור התגמולים ששילם.
(ב)
המבטח אינו רשאי להשתמש בזכות שעברה אליו לפי סעיף זה באופן שיפגע בזכותו של המבוטח לגבות מן האדם השלישי פיצוי או שיפוי מעל לתגמולים שקיבל מהמבטח.
(ג)
קיבל המבוטח מן האדם השלישי פיצוי או שיפוי שהיה מגיע למבטח לפי סעיף זה, עליו להעבירו למבטח; עשה פשרה, ויתור או פעולה אחרת הפוגעת בזכות שעברה למבטח, עליו לפצותו בשל כך.
(ד)
הוראות סעיף זה לא יחולו אם מקרה הביטוח נגרם שלא בכוונה בידי אדם שמבוטח סביר לא היה תובע ממנו פיצוי או שיפוי, מחמת קרבת משפחה או יחס של מעביד ועובד שביניהם"
.

6.
נתבע 1 טוען כי דין התביעה נגדו להידחות וזאת לאור הסכם הפשרה אשר נערך ונחתם ביום 27.3.16 בינו לבין אשת נתבע 3, אשר הציגה עצמה כבעלת הרכב, הן בעת קרות התאונה, הן במסגרת המשא ומתן והן במעמד חתימת ההסכם, בביתם של נתבע 3 ורעייתו ובנוכחות חתנם. הסכם הפשרה נחתם לאחר שאשת נתבע 3 טענה בפני
נתבע 1 שפנתה למוסך דורי סוכנויות בע"מ לקבלת הצעת מחיר לתיקון ונמסר לה שעלות התיקון כ-10,000
₪
, וזאת כ-3 ימים לפני החתימה על הסכם הפשרה. עוד הוסיף נתבע 1 שהעביר את תמונות הנזק למוסך מטעמו והצעת המחיר לתיקון הנזק שקיבל עמדה על כ-5,000
₪
. על כן, הסכים להגיע לפשרה במסגרתה ישלם לאשת נתבע 3 סכום של 6,000
₪
, סכום המצוי בין הצעת המחיר מטעמה להצעת המחיר מטעמו. הסכום ששולם על ידי נתבע 1 נועד עבור כיסוי נזקי התאונה והעובדה שאשת נתבע 3 ניהלה משא ומתן עם נתבע 1, הגיעה עמו לפשרה וקיבלה ממנו סך של 6,000
₪
ו-3 ימים קודם לכן הגישה דרישה לחברת הביטוח מצביעה על התנהלות בחוסר תום לב והסתרת עובדות מהותיות מחברת הביטוח.

7.
נתבע 2, חמיו של נתבע 1, טען שיש להתייחס אליו כאל נתבע פורמאלי בלבד, שכן אמנם הרכב הפוגע היה בבעלותו בעת התאונה, אך הוא נתן אותו במתנה לנתבע 1 ולבתו ומי שנהג בעת התאונה היה נתבע 1. זאת ועוד, נתבע 2 לא היה שותף לניסוח הסכם הפשרה בין נתבע 1 לאשת נתבע 3 ואין לו ידיעה אודות התנהלות השניים עובר ובמהלך החתימה על הסכם הפשרה.

8.
נתבע 3 טוען שהוא בעל הרכב שנפגע וככזה הוא כלל לא השתתף בהליכי המשא ומתן בין רעייתו לבין נתבע 1, הוא לא נפגש כלל עם נתבע 1 והוא אינו חתום על הסכם הפשרה. על כן, והיות ונתבע 3 ורעייתו הם אישיות משפטית נפרדת, הרי שיש לדחות את התביעה נגדו, שכן מעשה של אחד מבני הזוג אינו, בהכרח, מחייב את בן הזוג השני. עוד נטען שההסכם שנחתם בין נתבע 1 לאשת נתבע 3 מתייחס ל"פיצוי או שיפוי מעל לתגמולים שקיבל מהמבטח" ואינו עוסק כלל בנזקים אשר בגינם נתקבל התשלום מהתובעת (המבטחת). במקרה זה, חל סעיף 62(ב) לחוק חוזה הביטוח האוסר על המבטח (התובעת) להשתמש "בזכות שעברה אליה באופן שיפגע בזכותו של המבוטח לגבות מן האדם השלישי פיצוי או שיפוי מעל לתגמולים שקיבל מהמבטח".
באשר לנסיבות ה"משא ומתן" והחתימה על הסכם הפשרה נטען שאשת נתבע 3 פנתה לחדר המיון בעקבות התאונה ושוחררה באותו יום. נתבע 1 החל "להפציץ" את אשת נתבע 3 בשיחות טלפון ובהודעות וואצאפ וביקש ממנה לשקר לחברת הביטוח באשר לנסיבות קרות התאונה, אך היא עדיין היתה שרויה בהלם בעקבות התאונה ולא השיבה לפניותיו.
בבוקר שלאחר התאונה, דיווחה אשת נתבע 3 לחברת הביטוח (התובעת) על התאונה ועל נסיבותיה המדוייקות והכניסה את הרכב למוסך מורשה לצורך הערכת הנזק ותיקונו.
ביום 24.3.16 התקשרה אשת נתבע 3 לנתבע 1 ועידכנה אותו כי מעולם לא ביצעה פעולות בלתי חוקיות כלשהן ואינה מתכוונת לעשות כן, מה גם שאין לה כל צורך בכך בהיותה מבוטחת באופן מלא וכנדרש. עוד עידכנה אותו שלאור ניתוח גב שעברה ונוכח תוצאותיה האפשריות של התאונה אינה מוכנה לקחת שום סיכון בנושא.
נטען שאשת נתבעת 3 עדכנה את נתבע 1 כי בכל מקרה כבר עידכנה את חברת הביטוח וגם הכניסה את הרכב לתיקון. נתבע 1 התעניין בהערכת הנזק ונמסר לו כי המוסך מעריך את הנזק בסביבות 20,000
₪
אך יש להמתין לקביעת שמאי אשר הוזמן. בימים שלאחר מכן שב נתבע 1 והתקשר לאשת נתבע 3 והתעניין אם שמו ופרטיו נמסרו לחברת הביטוח ונענה בחיוב.
ביום 27.3.16 התקשר נתבע 1 לאשת נתבע 3, התנצל על הפגיעה, אמר שהוא מתבייש ולכל הפחות רוצה לפצות אותה על ההשתתפות העצמית שלה, אשר היא עתידה לספוג מכיסה, שכן כפי שהסביר "יש סכומים שהיא תצטרך לשלם והביטוח אינו מכסה". נתבע 1 ציין שמדובר בלא יותר מ-3,500 ₪ ובנוסף ישמח לפצותה על עוגמת הנפש והסבל אשר נגרמו לה בעוד כ-2,500
₪
. אשת נתבע 3 התפעלה מהתנהגותו הראויה ומהצעתו של נתבע 1, אשר תחסוך לה הגשת תביעה נפרדת בעתיד, והסכימה לקבלה.
נטען שבאותו היום הגיע נתבע 1 לביתם של נתבע 3 ורעייתו, כשבידו הסכם פשרה שהוכן על ידו מראש, ממנו ניתן להבין שמדובר בתשלום עבור השתתפות עצמית בלבד.
נתבע 1 ניצל את תמימותה של אשת נתבע 3 וכעת התגלו מניעיו האמיתיים, כאשר ביקש להוציא לעצמו "תעודת ביטוח" – אם חברת הביטוח לא תגיש נגדו תביעת שיבוב מסיבה כלשהי, הרי כל שנאלץ לשלם הוא סכום של 6,000 ₪ בלבד במקום סכום של כ-20,000
₪
; אם חברת הביטוח תגיש נגדו תביעת שיבוב, הרי שיטען שכבר שילם בעבור התאונה.
בנסיבות אלה, נטען, אין כל הגיון כלכלי מצד רעיית נתבע 3 לקבל סכום של 6,000
₪
בלבד עבור נזק שהוערך על ידי המוסך בכ-20,000
₪
וכאשר היא מבוטחת באופן מלא. אף אם היתה מתקבלת עמדתו של נתבע 1 בנוגע להסכם הפשרה, הרי שמדובר בהסכם לא חוקי שדינו להתבטל.

דיון והכרעה
9.
לאחר שקראתי את כתבי הטענות והנספחים שצורפו להם ושמעתי באריכות טיעוני הצדדים אני מחליט לקבל את התביעה כנגד נתבע 1 ולדחות את התביעה כנגד נתבעים 2 ו-3. להלן טעמיי.

10.
סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח בא להסדיר, בין היתר, את היחסים המשפטיים בין המבטח, המבוטח וצד ג', אשר גרם נזק למבוטח ומכוסה בפוליסת הביטוח שבין המבטח למבוטח. הוא קובע בס"ק א' כי זכותו של המבוטח לקבלת פיצוי בגין נזק שנגרם לו מצד ג' עוברת למבטח משזה שילם למבוטח את תגמולי הביטוח; עוד הוא קובע בס"ק ב' כי המבטח אינו רשאי להשתמש בזכות שעברה אליו (קבלת פיצוי מאת צד ג') באופן שיפגע בזכותו של המבוטח לגבות מצד ג' פיצוי מעל לתגמולים שקיבל מהמבטח. ולבסוף, נקבע בס"ק ג' כי במידה והמבוטח קיבל מצד ג' פיצוי או שיפוי שהיה מגיע למבטח, עליו להעבירו למבטח; ואם עשה פשרה, ויתור או פעולה אחרת שפגעה בזכות שעברה למבטח, עליו לפצותו בשל כך.
במילים אחרות, ובהשלכה למקרה שלפנינו, על פי סעיף 62 לחוק מבוטח שקיבל פיצוי כספי מצד ג'-הפוגע בשל נזק ישיר שנגרם לרכבו בתאונת דרכים, המכוסה בפוליסת הביטוח, ורכבו תוקן על ידי המבטח, בהתאם לתנאי הפוליסה והוא פוצה בגין הנזק על ידי המבטח, עליו להעביר את כספי הפיצוי שקיבל מצד ג' למבטח, וזאת על מנת שלא יצא שהמבוטח מפוצה פעמיים בגין אותו נזק; אם המבוטח לא פוצה על ידי צד ג' בגין הנזק והמבטח פיצה אותו על פי תנאי הפוליסה, הרי שלמבטח קמה זכות שיבוב (תחלוף) כלפי צד ג', והוא נכנס בנעלי המבוטח, דהיינו עומדות לו כל הזכויות שעומדות למבוטח כלפי צד ג' בתביעת השיבוב; ואולם, פיצויים שקיבל המבוטח מצד ג' "מעל לתגמולים שקיבל מהמבטח" (ס"ק ג' לחוק) – דוגמת פיצוי בגין השתתפות עצמית, פיצוי בשל אי קבלת הנחה בפוליסה למשך 3 שנים בגין היעדר תביעות; ופיצוי בגין עגמת נפש – לא תהא למבטח זכות בהם והם נשארים בידי המבוטח.

11.
נוכח העובדה שהוסכם שינתן

פסק דין
על סמך כתבי הטענות והראיות שצורפו להם, מבלי שהצדדים יעידו ויחקרו על גירסאותיהם, הרי שיש לקבוע האם הסכם הפשרה שנחתם בין נתבע 1 לאשת נתבע 3 עניינו תשלום פיצוי בגין הנזק שנגרם לרכב או פיצוי בגין עניינים שהם "מעל לגמולים" שמגיעים לנתבע 3 על פי פוליסת הביטוח, דוגמת השתתפות עצמית, הנחת העדר תביעות למשך 3 שנים ועגמת נפש.
במידה שייקבע שמדובר בתשלום פיצוי עבור הנזק שנגרם בתאונה, אשר מכוסה בפוליסת הביטוח ואשר נתבע 3 פוצה בגינו מאת התובעת, הרי שאז על נתבע 3 להשיב סכום זה לידי התובעת ובאשר ליתרה, לכאורה, על נתבע 1 לשלם היתרה לתובעת, שכן אין למבוטח זכות להתנות על זכות התחלוף שעומדת לתובעת כלפי צד ג'.
במידה שייקבע שמדובר בתשלום פיצוי עבור עניינים שאינם מוסדרים בפוליסת הביטוח (השתתפות עצמית, הנחת היעדר תביעות ועגמת נפש), הרי שהסכום יישאר בידי נתבע 3 ורעייתו ועל נתבע 1 לשלם לתובעת את הסכום ששילמה לנתבע 3 מכוח פוליסת הביטוח.

12.
כאמור, לאחר שקראתי את הסכם הפשרה ואת חליפת תכתובות הוואצאפ בין נתבע 1 לאשת נתבע 3, באתי לכלל מסקנה כי מדובר בהסכם אשר אינו חוסם את זכות התביעה של התובעת כלפי נתבע 1, כאשר מדובר בהסכם אשר בא להסדיר תשלום עבור נזקיה העקיפים של אשת נתבע 3, ולא תשלום מלא עבור כלל הנזקים שנגרמו כתוצאה מהתאונה.
ראשית
, במקרה שלפנינו יש להחיל את הכלל לפיו יש לפרש את ההסכם לרעת המנסח. נתבע 1 הוא אשר ניסח את הסכם הפשרה, הגיע לבית אשת נתבע 3 והחתימה על ההסכם. אמנם כותרת ההסכם מדברת על "הסכם פשרה עבור תאונה"; ואולם, תוכן ההסכם מדבר על קבלת 6,000 ₪ "עבור השתתפות עצמית בשל נזק שנגרם לרכב", דהיינו, נאמר במפורש בהסכם שהפיצוי ששולם הוא לא עבור הנזק שנגרם לרכב, אלא עבור "השתתפות עצמית". רוצה לומר, במידה ונתבע 1 – כאמור, מנסח ההסכם – התכוון לתשלום פיצוי עבור הנזק שנגרם לרכב או עבור כלל הנזקים שנגרמו לאשת נתבע 3 בעקבות התאונה – היה עליו לכתוב זאת בהסכם במפורש. זאת לא עשה, ולכן, בהתאם לכלל לפיו יש לפרש הסכם לרעת מנסחו, המסקנה המתבקשת היא שהפיצוי המוסדר בהסכם הוא עבור נזקים עקיפים שנגרמו לנתבע 3, דוגמת תשלום עבור השתתפות עצמית, כפי שאף צוין בהסכם במפורש.

שנית
, חליפת תכתובות הוואצאפ בין נתבע 1 לאשת נתבע 3 אף הן מלמדות על כך שנתבע 1, לא אחת, הציע "לשלם את ההשתתפות העצמית פלוס פיצוי הולם" או "לשלם את הביטוח שלך לשנה הקרובה". משכך, עולה שגם הצעותיו של נתבע 1 כלפי אשת נתבע 3 דיברו על תשלום פיצוי עבור נזקים עקיפים ועולות בקנה אחד עם מה שנרשם בהסכם בסופו של יום.

שלישית
, אין כל הגיון כלכלי בהסכמת אשת נתבע 3, לכאורה, לקבל פיצוי עבור כלל הנזקים שנגרמו מהתאונה, בסך 6,000 ₪, אם לטענת נתבע 1 עצמו היא טענה לפניו כי מבירור שערכה במוסך מטעמה סכום התיקון עומד על 10,000 ₪. מאידך קיים הגיון כלכלי, מבחינתה, לקבל סך זה, אשר כולל נזקים עקיפים כגון: השתתפות עצמית (למעלה מ-1,000 ₪); הנחת היעדר תביעות ל-3 שנים; ועגמת נפש (כאשר לגבי ראש נזק זה יצוין שבעקבות התאונה שהתה אשת נתבע 3 לילה שלם בחדר המיון והיא סובלת מבעיית גב שקיים חשש שתחריף בעקבות התאונה (נספח א' לכתב ההגנה) – כל זאת על רקע העובדה שנתבע 1, בתכתובות הוואצאפ, שב והתנצל בפני
אשת נתבע 3 על עגמת הנפש, נטל אחריות וחש בושה בעקבות הסיטואציה.

13.
בנסיבות אלה, וכאשר הסכם הפשרה מדבר על נזקים עקיפים שנגרמו לאשת נתבע 3, לא ראיתי באי הדיווח לנתבע 1 שהוגשה הודעה על תאונת הדרכים לחברת הביטוח (התובעת) משום הפרת חובת תום הלב של אשת נתבע 3 בהליך המשא ומתן מולו. כמו כן, ומאותו הגיון, אף לא חלה על אשת נתבע 3 החובה להודיע לחברת הביטוח (התובעת) שקיבלה פיצוי מאת נתבע 1 בגין נזקים עקיפים שנגרמו לה כתוצאה מהפעלת פוליסת הביטוח.
[ראה והשווה: ת"א (ת"א) 40329/04 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' אליעזר גואטה (10.11.04)].


14.
לאור האמור לעיל, אני מקבל את התביעה נגד נתבע 1 ומחייב אותו לשלם לתובעת סך של 18,566 ₪ ב-10 תשלומים שווים, חודשיים ורצופים החל ביום 1.8.19. לא ישולם תשלום במועד יעמוד מלוא הסכום לפירעון מיידי. כמו כן, ישלם נתבע 1 לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ והחזר אגרת משפט – בתוך 30 יום.
התביעה נגד נתבעים 2 ו-3 נדחית ללא צו להוצאות.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים
.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 45 יום.

ניתן היום,
כ"ג אייר תשע"ט, 28 מאי 2019, בהעדר הצדדים.











תאמ בית משפט שלום 51729-08/18 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' אושר צרפתי, יהודה גולדבלום, יהודה בלכר (פורסם ב-ֽ 28/05/2019)