פסקי דין על אברהם גבאי | פסקי דין על סטודיו רון

1036/06 בשא     15/01/2006




בשא 1036/06 אברהם גבאי נ' סטודיו רון




1
בתי המשפט
בשא 001036/06
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
בתיק עיקרי: עב 001046/06

15/01/2006

בפני
כב' הרשמת גרשון חופית

אברהם גבאי

בעניין:
המבקש
קרמר

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1. סטודיו רון

2. רון שלום
3. שושנה שלום

המשיבים
החלטה

1. בפני
בקשה למתן צו עיקול זמני, במעמד צד אחד.

2. לטענת המבקש, התביעה העיקרית הינה תביעה מוצקה שגבוהים סיכוייה להתקבל. המבקש טוען כי קיים חשש סביר שהמשיבים יבריחו נכסים, על מנת להתחמק מביצוע פסק הדין.

3. ביום 5/1/2006 הגיש המבקש את הבקשה לצו עיקול זמני במעמד צד אחד, בד בבד עם תביעתו העיקרית. המבקש נדרש להשלים פרטים שונים בבקשתו ולהוסיף פירוט, בעיקר בכל הנוגע לדרישת ההכבדה, בהתאם להחלטות בית הדין מיום 5/1/2006 ומיום 10/1/2006 והגיש שתי תגובות נוספות מטעמו.

4. בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984, בעניין מתן צו עיקול זמני, אשר הוחלו בבית הדין לעבודה לפי תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991, על המבקש צו עיקול זמני לשכנע את בית הדין בהתקיימות שני תנאים מצטברים:
ראשית, יש להוכיח קיומה של תובענה לסכום כסף הנתמכת בראיות מהימנות לכאורה. זאת, בהתאם לתקנות 362(א) ו- 374(א) לתקנות סדר הדין האזרחי. שנית, בהתאם לתקנה 374(ב) יש לשכנע את בית הדין, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.

5. קיימת פסיקה ענפה בנוגע לשיקולי בתי המשפט ובתי הדין במתן צו עיקול. בפסיקה מן התקופה שלאחר חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפסק כי באיזון שבין האינטרס של התובע לממש את זכויותיו בהתאם ל

פסק דין
, לבין האינטרס של הנתבע שזכות הקניין שלו לא תפגע, יש ליתן מעמד עדיף לאינטרס הנתבע. עדיפות זו נובעת הן מכך שעל התובע נטל ההוכחה והן מן המעמד החוקתי של זכות הקניין.
ראו לעניין זה: בש"א 2249/94 עמנואל סלומונוב נ' משה שרבני פ"ד מט(3) 479; רע"א 5242/95 סיגנל שירותי אלקטרוניקה נ' דנבאר בע"מ דינים עליון, כרך מג עמ' 456.

א. קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לתביעה

6. התביעה העיקרית בתיק הינה לתשלום פיצויי פיטורים, פיצוי חלף הודעה מוקדמת, הפרשי שכר עבודה בגין ארבעת חודשי העבודה האחרונים, תמורה בגין עבודה בשעות נוספות, דמי הבראה ופיצוי בגין הפרשות בחסר לביטוח מנהלים. המבקש צירף לכתב התביעה תלושי שכר ומסמכים מחברת הביטוח איילון מהם עולה כי החל משנת 2003 לפחות קיים חוב לחברת הביטוח.

7. לכתב התביעה ולבקשה לעיקול לא צורפה למעשה כל ראיה ממנה ניתן להשתכנע, בשלב מקדמי זה, כי המבקש זכאי לכאורה לזכויות הנתבעות. בידי המבקש ככל הנראה אין מכתב פיטורים מן המשיבים ולפיכך לא אוכל לקבוע בשלב זה כי קיימות ראיות מהימנות לכאורה לזכויות הנגזרות מפיטורים. אשר לתביעה לתמורה בגין עבודה בשעות נוספות, המבקש טוען בהקשר זה כי נרשם בתלוש השכר רכיב פיקטיבי של שעות נוספות וטענה זו טעונה הוכחה. בנוגע לביטוח המנהלים יוער, כי ככל הנראה לא הועברו הפרשות לביטוח המנהלים עבור המבקש כבר מזה מספר שנים ולא ברור מדוע קפא המבקש על שמריו.

8. כן יצוין, בנוגע לראיות התביעה, כי לכתחילה לא פירט המבקש את עילת התביעה העומדת לו כנגד כל אחד ואחד מן המשיבים ורק בתגובה להחלטות בית הדין פירט מדוע לטענתו קיימת יריבות בין הצדדים.
ב. דרישת ההכבדה

9. הבקשה לעיקול זמני נתמכה בתצהירו של המבקש, בו טען כי המשיב 2 אמר לו, בין היתר, כי "הוא יודע איך להתחמק ממני (מן המבקש)". כן טען המבקש, כי קיים חשש להברחת נכסים מטעם המשיבים. עם זאת, המבקש לא הצביע על עובדות ספציפיות בדבר חשש להברחת נכסים. בכל המסמכים שהוגשו, גם בעקבות החלטות בית הדין לפיהן נדרש המבקש ליתן פירוט ממשי לטענותיו, לא פירט המבקש את אופיו של החשש בדבר הברחת נכסים - האם הוא חושש מפני הברחת נכסים לבני משפחה, לחו"ל וכו' ומה יסודו של החשש. בהקשר זה לא די בהצהרה כללית שאינו נתמך בפירוט כלשהו או בראיות בסיסיות.

10. עוד טען המבקש בתצהירו, כי היה מעורה בקשיים כלכליים ובתסבוכות משפטיות של המשיבים. גם בהקשר זה לא הוצגו פרטים בסיסיים מספיקים וראיות תומכות לכאורה. המבקש הזכיר גם הליכים משפטיים שהמשיבים צד בהם אולם לא הובאה ראיה לכאורה כי המשיבים אינם עומדים בהתחייבויות שהוטלו עליהם. באיזון האינטרסים שבין הצדדים, נדרשות ראיות ממשיות לכאורה על מנת שבית הדין ישתכנע כי אכן קיים חשש סביר בנושא ההכבדה על ביצוע פסק הדין.
בנסיבות העניין, לא השתכנעתי בקיומו של חשש סביר כאמור.

11. בנסיבות העניין, נדחית הבקשה לצו עיקול זמני. מאחר שלא נתבקשה תגובת המשיבים אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט"ו בטבת, תשס"ו (15 בינואר 2006) בהיעדר הצדדים.
גרשון חופית
, רשמת









בשא בית דין אזורי לעבודה 1036/06 אברהם גבאי נ' סטודיו רון (פורסם ב-ֽ 15/01/2006)