פסקי דין על נציגות הבית המשותף ברחוב ישראל גלילי ואח' | פסקי דין על גינדי מגדלי הלאום | פסקי דין על גינדי החזקות | פסקי דין על א. דורי בניה |

27849-10/16 א     05/06/2019




א 27849-10/16 נציגות הבית המשותף ברחוב ישראל גלילי ואח' נ' גינדי מגדלי הלאום בע"מ, גינדי החזקות בע"מ, א. דורי בניה בע"מ








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 27849-10-16 המשותף ברחוב ישראל גלילי ואח' נ' גינדי מגדלי הלאום בע"מ
ואח'






לפני
כבוד השופטת
עידית ברקוביץ


תובעים

נציגות הבית המשותף ברחוב ישראל גלילי ואח'




נגד


נתבעות/שולחות הודעת צד ג'

1. גינדי מגדלי הלאום בע"מ
2. גינדי החזקות
בע"מ



נגד

הצד השלישי (המשיבה)/
א. דורי בניה בע"מ

שולחת הודעת צד ד'



נגד


הצדדים הרביעיים (המבקשים)
נציגות הבית המשותף ברחוב ישראל גלילי ואח'





החלטה

1.
לפניי בקשה לחיוב חב' א. דורי בניה בע"מ
בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת (להלן: "הבקשה").

במסגרת הבקשה, עותרים המבקשים (להלן: "המבקשים"), כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו הקבועה בתקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 ובסעיף 353(א) לחוק החברות ויורה לחברת א. דורי בניה בע"מ
(להלן: "המשיבה" או "דורי") להפקיד ערובה בקופת בית משפט לתשלום הוצאותיהם.

הבקשה מוגשת על ידי המבקשים (אשר הינם גם התובעים) כמי שא. דורי שלחה אליהם הודעת צד ד'.

רקע
2.
מדובר בתביעה ע"ס 6,000,000 ₪ שהוגשה על ידי נציגות הבית המשותף והדיירים (לעיל ולהלן: "התובעים") ברח' ישראל גלילי 25 ראשל"צ (להלן: "הבניין"), כנגד גינדי מגדלי הלאום בע"מ
וגינדי החזקות בע"מ
( להלן: "גינדי") .

גינדי הגישה כתב הגנה ובמקביל שלחה הודעת צד ג' כנגד דורי.

דורי שלחה הודעת צד ד' כנגד התובעים ואח'.

תמצית טענות התובעים
3.
התובעים טוענים לשורה של ליקויים בבניין,
לרבות ובעיקר בנושאי תפקוד המעליות, רטיבות, חיפוי האבן, איטום ומערכות האינסטלציה.

לטענת התובעים, לא היה ראוי לתת לבניין טופס 4, שכן לכל הליקויים השלכות תברואתיות ובטיחותיות. לטענת התובעים הליקויים הרבים גורמים לירידת ערך. בנוסף, טוענים התובעים כי במהלך הזמן נאלצו לבצע תיקונים דחופים על חשבונם.

התובעים עותרים לחייב את גינדי לתקן את הליקויים ולשלם להם בגין הנזקים שנגרמו להם סך 7,308,171 ₪ אשר לצרכי אגרה הועמד ע"ס 6,000,000 ₪.

תמצית טענות גינדי
4.
גינדי עשתה כל שביכולתה ופעלה ללא הרף על מנת למסור את הרכוש המשותף לנציגות ולהתחיל בתיקון הליקויים אולם הנציגות מסרבת לקבל את הרכוש המשותף כי לטענתה נפלו בו ליקויים. כך, במקום לאפשר מיפוי משותף ומסודר של הליקויים על מנת שהקבלן יוכל להתחיל בעבודות התיקון, נציגות הבניין מערימה קשיים ללא צורך תוך שהיא פוגעת בדיירים עצמם.

בנוסף, הנציגות פעלה לסכל קבלת טופס 4 ולאחר שניתן פעלה לבטלו, דבר המעיד על חוסר תום לב, שכן לו היתה מצליחה, הדיירים שכבר גרים בבניין היו נדרשים לפנותו.

הנציגות מנצלת את העובדה שלא בוצע פרוטוקול מסירה במטרה לאלץ את גינדי לשאת בעלויות ניהול הבית המשותף. כך נוצר מצב שהדיירים עושים שימוש ברכוש המשותף, גורמים לו בלאי ונזקים, מבלי שלכאורה יהיה תחת אחריותם. חלק מהליקויים הנטענים נגרמו מתחזוקה לקויה ומשימוש חריג של הדיירים בבניין , תוך שמצורפים אישורים לתקינות הרכוש המשותף ומערכותיו.

הנזקים הנתבעים מוכחשים ומופרזים.

במקביל לכתב ההגנה שלחה גינדי הודעת צד ג' כנגד דורי .

תמצית הודעת צד ג'
5.
במסגרת הודעת צד ג', טוענת גינדי כי דורי היא הקבלן המבצע, בהתאם להסכם שנחתם בין גינדי לדורי ביום 5.7.11. ככל שיקבע כי יש ליקויים בבניין, הרי הם באחריות דורי, שכן דורי קיבלה על עצמה את כל ההתחייבויות החלות על המוכר לפי חוק המכר.

דורי הגישה תשובה וכן שלחה הודעת צד ד' לנציגות הבניין, לכל הדיירים ולקבלני המשנה שעבדו בפרויקט.

יוער, כי בין לבין, ניתן

פסק דין
, בהסכמה, בהודעת צד ג'.

מלכתחילה שלחה דורי הודעת צד ד' בגין מלוא סכום התביעה ע"ס 6,000,000 ₪. בהמשך, תוקנה הודעת צד ד' והועמדה ע"ס 500,000 ₪ (ביחס למבקשים).

תמצית הודעת צד ד'
6.
במסגרת הודעת צד ד', טוענת דורי כי הבניין נבנה במומחיות וברמת המיומנות הנדרשת. כל האישורים הנדרשים לפי הדין ביחס לרכוש המשותף ניתנו כך שאין מניעה לעשות שימוש ברכוש המשותף. לכל היותר מדובר בליקויים ברמת האסתטית או בכאלה שתוקנו זה מכבר, או שהינם בטיפול כעת.
חלק גדול הליקויים הנטענים הינם באחריות התובעים אשר סירבו לבצע מסירה כדין של הרכוש המשותף ואף ניסו לחבל בהליך המסירה. דורי מצטרפת לאמור בכתב ההגנה של גינדי ביחס להשתלשלות העניינים והתנהלות התובעים.

דורי ביצעה בדיקות מהנדס בעקבות התלונות של התובעים ובחוות דעתו נקבע כי כל העבודות בבניין הושלמו והשטחים הציבוריים מוכנים למסירה. נותרו ליקויי גמר שטעונים תיקון אך אין בהם כדי למנוע עריכת פרוטוקול מסירה.

דיון ומסקנות
7.
ענייננו בהודעת צד ד' ששלחה דורי כנגד התובעים, אשר הם מצידם, עתרו בבקשה לחייב אותה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם.

המסגרת המשפטית
8.
תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984
(להלן: "התקנה") קובעת:

"בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע".

תכליתה של התקנה, כפי שנקבע עוד מקדמת דנא, היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח, כי הוצאותיו של הנתבע ישולמו מקום בו תידחה התביעה נגדו, בייחוד כאשר סיכויי הצלחת התביעה נראים לכאורה קלושים. (
רע"א 10376/07
ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ'
בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו, 11.02.2009) להלן: "ענין ל.נ הנדסה",
רע"א 544/89
אויקל תעשיות בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ
[פורסם בנבו] (1990), להלן: "עניין
אויקל" וכן
ע"א 2877/92 אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר ולבניה (קרני שומרון) בע"מ פ"ד מז
(3) 846 (1993)).

התקנה מעניקה לבית המשפט שיקול דעת רחב, כאשר הפסיקה פיתחה כללים ועקרונות להפעלת שיקול הדעת, תוך שנקבע כי "הוראה על הפקדת ערובה לא תינתן כדבר שבשגרה וחובת הפקדה כאמור תיקבע 'לעיתים נדירות ובנסיבות חריגות בלבד'" (
רע"א 5738/13
אבו סעלוק נ' שירותי בריאות כללית
[פורסם בנבו] (14.11.13), להלן: "עניין אבו סעלוק").

בתקנות לא נקבעו קריטריונים אותם יש לשקול, עת בא בית המשפט להכריע בבקשה להפקדת ערובה, אולם בפסיקה התפתחו מספר שיקולים אותם יש להביא בחשבון, ביניהם ניתן למנות את מקום מושבו של התובע, מצבו הכלכלי, סיכויי התביעה, מורכבות ההליך, השיהוי בנקיטתו ומידת תום ליבו של התובע (עניין אבו סעלוק והאסמכתאות בו).

9.
כאשר התובע הינו תאגיד, קבע המחוקק כללים ספציפיים במסגרת
סעיף 353א' לחוק החברות
(להלן בהתאמה: "הסעיף" ו"חוק החברות") בו נאמר:
"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין."

בהתאם לפסיקה, תכליתו העיקרית של הסעיף הינה להפיג את החשש שמא נתבע שזכה בדין לא יוכל לגבות הוצאות מתובעת המסתתרת מאחורי ישות משפטית ערטילאית נטולת נכסים. (ראו:
רע"א 7496/15
אור בנמל בתל אביב הקטנה בע"מ
נ' צפון הירקון תל אביב בע"מ [פורסם בנבו] (14.02.2016), להלן: "ענין אור בנמל";
רע"א 10905/07
נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר
[פורסם בנבו] פס' 6 (13.7.2008) להלן "ענין נאות אואזיס"; וכן אורי
גורן סוגיות בסדר דין אזרחי
684 (מהדורה 12, 2015)).

מהוראות הסעיף עולה, כי במידה והנתבע מבקש, רשאי בית המשפט לצוות על חברה תובעת ליתן ערובה אם מדובר בחברה שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת.

בצד ההוראה האמורה, נקבעו בסעיף שני חריגים, אשר בהתקיימם בית המשפט לא יורה על הפקדת ערובה, ואלה הן:
א. אם החברה הוכיחה כי יש בידה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין;
ב. לחלופין, אם בית המשפט סבור כי נסיבות העניין אינן מצדיקות חיוב החברה התובעת בהפקדת ערובה.

נטל ההוכחה, כי קיימת הצדקה לפטור את החברה התובעת מהפקדת ערובה, מוטל על כתפי החברה.( רע"א 4128/17
lauderbaie yachts ltd

נ' טאוב
(פורסם בנבו, 29.6.2017) (להלן: "עניין טאוב").

אכן, לשון הסעיף אינה מתייחסת לשאלת סיכויי ההליך, אולם הפסיקה הביאה שיקול זה בחשבון במסגרת שיקול הדעת הרחב המוקנה לבית המשפט במסגרת האיזון בין זכות הגישה לערכאות לבין זכות הנתבע שלא ייצא נפסד במידה ויזכה בדין.

10.
באשר ליחס שבין
תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי

לסעיף 353א'
, קבעה הפסיקה, כי כאשר נדון עניינה של חברה תובעת, "גובר"
סעיף 353א'
על
תקנה 519
בהיותו חלק מדבר חקיקה ראשית המהווה חוק ספציפי לעומת
תקנה 519
שהיא בגדר חקיקת משנה ומוקדמת יותר (ר' עניין ל.נ הנדסה).

כבר ציין בית המשפט ב-רע"א 4381/17 תועלת לציבור נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו, 2.10.2017) (להלן: "עניין תועלת לציבור"), כי המשותף לשני הסדרים אלה הוא היותם פרי איזון בין תכליות נוגדות רבות משקל: מחד גיסא, זכות הגישה לערכאות והזכות לקניין מושכות את החבל לכיוון התובע, ומצדדות בגישה לפיה יש לאפשר לו לקבל את יומו בבית המשפט, מבלי להיתקל במכשולים כלכליים. מאידך גיסא, החיוב בהפקדת ערובה נועד למנוע תביעות סרק, ולהבטיח כי נתבע שיצא מן ההליך השיפוטי שנכפה עליו כשידו על העליונה לא ייאלץ לשאת בהוצאותיו.

במקביל, הסטנדרט המחמיר ביחס לחברה בעירבון מוגבל נועד למנוע שימוש פסול באישיותה המשפטית הנפרדת כדי להימנע מתשלום הוצאות לנתבע – ומשקף תפיסה לפיה זכות הגישה לערכאות של חברה, שהיא אישיות משפטית נטולת קיום "טבעי", משמעותית פחות (עניין תועלת לציבור).

שיקולים אלו הובילו ליצירת "חזקת חיוב בהפקדת ערובה" ביחס לחברה בעירבון מוגבל, אך מדובר, כאמור, בחזקה הניתנת לסתירה – על בסיס הקריטריונים המרכזיים שהוזכרו בנוגע לתובע יחיד: מצבה הכלכלי של החברה וסיכויי ההליך (עניין תועלת לציבור).

לאור המקובץ לעיל, נפנה לבחינת הבקשה.

המסגרת הנורמטיבית החלה
11.
על פני הדברים, בהינתן כי המשיבה הינה חברה בע"מ, הרי שהסעיף הרלבנטי ביחס אליה הוא
סעיף 353א' לחוק החברות.


משכך, המבחנים הרלבנטיים ביחס למבקש ראוי שיהיו בהתאם למבחנים שהתוו בהתאם לסעיף 353 א' לחוק החברות.

שלבי הדיון
12.
במסגרת דיון על פי
סעיף 353א' לחוק החברות,
וכפי שנקבע בענין אור בנמל (וכן ר' עניין טאוב), הבדיקה היא תלת שלבית:

בשלב הראשון
- בודק בית המשפט אם התובעת יכולה, מבחינה כלכלית, לעמוד בהוצאות שתיפסקנה. בשלב זה, בית המשפט לוקח בחשבון את מצבה הכלכלי של החברה התובעת, את סכום התביעה, מהות ההליך הצפוי (אורכו, מורכבותו, האם נדרשים מומחים או גילויים חריגים), שכר הטרחה הצפוי, וסיכויי התביעה. אם הגיע בית המשפט למסקנה כי לא עלה בידי החברה להוכיח שתוכל לעמוד בהוצאות הנתבע אם יזכה בדין, הדיון עובר לשלב השני.

בשלב השני
- בוחן בית המשפט, אם נסיבות העניין מצדיקות מתן פטור מחיוב בערובה. בהקשר זה יש לזכור כי כאמור, במקרה של חברה, להבדיל מתובע אישי, הטלת ערובה הינה הכלל ולא החריג.

בשלב השלישי
- קובע בית המשפט את גובה הערובה (ראו:
רע"א 2142/13
שויהדי נעמאת נ' יצחק קרמין
[פורסם בנבו] פס' 8 (13.11.2014);
רע"א 857/11
מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ
[פורסם בנבו] (23.5.2011); וכן עניין ל. נ הנדסה).

בשלבים השני והשלישי על בית המשפט לערוך איזון בין זכות הגישה לערכאות וזכות הקניין של התובע מחד גיסא, לבין זכותו של נתבע ש"נגרר" להליך משפטי, שלא ייצא נפסד ולא ייפגע בקניינו גם אם יזכה, מאידך גיסא (ראו עניין ל.נ. הנדסה).

מצבה הכלכלי של המשיבה
13.
המבקשים טוענים כי דורי מסתתרת מאחורי אישיותה המשפטית הנפרדת, כשלא ידוע אם יש לה נכסים שיספיקו לתשלום הוצאות כאשר תידרש לשלמן.

המבקשים מפנים להליכים משפטיים במסגרתם הוטלו עיקולים על נכסיה של דורי כנתבעת. כך מפנים הם להחלטת כב' השופטת דותן
בע"ר 7845-03-17 א. דורי בניה בע"מ

נ שפילמן (החלטה מיום 30.7.17), על פיה נדחה ערעורה של דורי על החלטה להטיל עיקול זמני על נכסיה, תוך שנקבע כי: "... אף אני שותפה לדעה שנוכח מצבה של המערערת יש הצדקה להטיל עיקול זמני".

עוד מפנים המבקשים להחלטה ת.א. 27502-05-17 פיינטוך נ א.דורי (החלטה מיום 30.7.17), לפיה נדחתה בקשת דורי לביטול עיקולים שהוטלו על נכסיה במעמד צד אחד, תוך שנקבע ביחס לדורי: " לא מצאתי שחל שינוי מהותי לטובה וגם על פי הנתונים העדכניים שהוצגו, אני סבורה כי מצבה של החברה אינו מן המשופרים ומצדיק הטלת עיקולים".

עוד מפנים המבקשים להחלטה בת.א. 4032-08-16 א. דורי בניה בע"מ
נ גינדי החזקות פרויקט המשתלה בע"מ (החלטה מיום 11.10.17 ) בו נדחתה בקשת דורי למתן צו מניעה האוסר על גינדי לפעול למימוש/חילוט ערבויות בנקאיות שהוצאו לטובתה.

14.
בתשובתה, טוענת דורי כי יש בידה לשלם את ההוצאות שייפסקו, אם ייפסקו נגדה.

דורי מציינת כי בתחילת שנת
2016 מאז התחלפה השליטה בדורי, חלה תמורה חיובית יוצאת דופן וחסרת תקדים במצבה הכלכלי של דורי. בתוך פחות משנתיים, שיפרה דורי את מצבה הכספי ללא היכר, והודות למהלכי התייעלות פורצי דרך שנועדו לייצבה כלכלית, השיפור במצבה בולט לעין. דורי מוסיפה ומספרת כי כחלק מתכנית העבודה לאחר שיוצבה, היא עתידה להיכנס למספר פרויקטים בעתיד הקרוב. צבר ההזמנות של דורי בשנתיים הקרובות צפוי לגדול במאות מיליוני ₪ כתוצאה ממספר פרויקטים בהיקף של מאות יחידות דיור שהיא מבצעת ועוד צפויה לקבל לביצוע מקבוצת לוזון, חברת האם של דורי (בגני תקווה, יהוד, תל אביב ואור יהודה). עוד מציינת דורי כי הפרויקט בגני תקווה שלב ב' החל הרבעון הרביעי של שנת 2017 ולפני תקופה קצרה החלה בביצוע הפרויקט ביהוד.
דורי טוענת למהלכים שהובילו לשיפור דרמטי במצבה, ומציינת כי היא ממשיכה בפעולות לשיפור וייעול באופן ניהולה והתאמת מבנה החברה לאופי והיקף פעילותה בהתאם לאסטרטגיה שלה.

עוד מספרת דורי, כי הקימה מחלקת בדק פנימית לצורך מתן שירותי בדק ללקוחותיה וזאת החל מחודש יוני 2017, וכן היא נערכת לשם ביצוע פרויקטים נוספים.

בנוסף, כך נטען, בבעלות דורי נכס מקרקעין בשווי של כ- 5.7 מיליון ₪- חצי קומה בבניין משרדים מפואר ברח' בר כוכבא בבני ברק.

על אלה מוסיפה דורי כי היא מנהלת בוררת כספית כנגד קבלן ההקמה בפרויקט "דוראד"
במסגרתו הגישה תביעה ע"ס 55 מילוני דולר ארה"ב ואף עוקל לבקשתה סך 29.5 מיליון דולר ארה"ב.

15.
נתתי דעתי לטיעוני דורי באשר למצבה הכלכלי. טענות דורי, לכאורה שובות לב, ברם המדובר בטענות אשר לא נתמכו ולו בבדל ראיה חיצונית.

דורי לא הציגה כל מסמך לביסוס טענותיה בדבר מצבה הכלכלי המשופר.

מעבר לכך, התצהיר התומך בתשובתה הוא תצהיר של עורך דין ולא של רואה חשבון, אשר הוא מי שיכול להעיד על מצבה הכלכלי של דורי.

הגם שיש לקוות כי אכן תקוותיה של דורי יתממשו, עדיין אין בציפיות לגביהם כדי ללמד על יכולת כלכלית מספקת, נכון להיום.

16.
בהיעדר ראיות חיצוניות, ולו חלקיות, לא ניתן להסתפק בתצהיר שהוגש על מנת לקבוע איתנות כלכלית מספקת של דורי.

נוכח האמור, הריני קבעת כי דורי לא עמדה בנטל להוכיח יכולת כלכלית.


סיכויי התביעה
17.
בהתייחס לסוגיית סיכויי התובענה נקבע, כי שאלת סיכויי ההליך
גם היא יכולה להישקל על ידי בית המשפט במסגרת בחינתו את הנסיבות לסתור את ההנחה המצדיקה חיוב החברה בערובה. כך, למשל, אם סיכויי ההליך גבוהים, ייתכן שיהיה בכך כדי להוות נסיבות שבגינן מוצדק שלא לחייב בהפקדת ערובה (ראו: פרשת אויקל).

עם זאת, ראוי להוסיף כאן שתי הערות:
(א) בשלב זה הנטל רובץ על כתפי החברה התובעת – להראות מהן אותן נסיבות שבגינן לא מוצדק לחייב את התאגיד בהפקדת ערבות (עיינו: פרשת אויקל).
(ב) בדרך כלל אין זה ראוי להיכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד, או קלושים מאוד. (עניין ל.נ. הנדסה לעיל).

18.
לטענת המבקשים, לדורי אין עילות תביעה כנגדם, אלא רק טענות הגנה. לשיטתם, דורי יכולה לטעון את כל טענותיה במסגרת הגנתה ולא היה צורך במשלוח הודעת צד ד' אל התובעים.

דורי מצידה מסכימה עם אמירה זו, כשלעמדתה דווקא היא מחזקת את המסקנה שיש לאפשר לה להתגונן מפני תביעת המבקשים, לרבות באמצעות הודעת לצד ד' ובירורה כדבעי, בלא חיובה בהפקדת ערובה.

לטענת דורי, המבקשים עשו מאמצים ניכרים כדי לפגוע בקידום הפרוייקט ולפגוע בגינדי ובדורי, לרבות על ידי פנייה לביטול טופס 4 שהוצא וזאת תוך הפרת הסכמי המכר עליהם חתמו המבקשים

לשיטת דורי, אין מקום לחייבה בהפקדת ערובה, שעה שלמעשה היא אינה תובעת את המבקשים אלא מתגוננת מפני תביעתם.

19.
מבלי להיזקק לטענות לגופן, אין בידי לקבל את עמדת ה של דורי. אם סבורה דורי כי טענותיה הן בגדר טענות הגנה, פתוחה הייתה הדרך בפני
ה להסתפק בהתגוננות ולהעלות טענותיה במסגרת הגנתה להליך שננקט נגדה.

דא עקא,
משבחרה דורי להגיש הודעת צד ד', הרי יש להתייחס להליך זה ככתב תביעה, על כל המשמעויות הכרוכות בכך ובכלל כך, החזקה בדבר חיוב חברה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות, בהיותה תובעת.

במסגרת דיון בבקשה זו, אין מקום להיכנס לעובי הקורה. ברם, על פני הדברים ומבלי לקבוע מסמרות,
נראה, כי אין מדובר בהודעת צד ד' אשר סיכוייה גבוהים דיים באופן שמצדיק שלא לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה.

20.
לאחר ששקלתי את הדברים בכובד ראש, הגעתי למסקנה כי לא עלה בידי המשיבה לסתור את חזקת הפקדת הערובה העומדת לחובתה, ולא ראיתי הצדקה לפטור אותה מהפקדת
ערובה להבטחת הוצאות המבקשים, ככל שייפסקו.


אוסיף ואדגיש, כי הגם שנתתי דעתי בכובד ראש לזכות הגישה לערכאות, לא מצאתי כי יש בכך כדי לשנות מן התוצאה.



מן המקובץ עולה, כי לא עלה בידי דורי להדוף את החזקה הקבועה בסעיף 353 א לחוק החברות.
משכך, קיים יסוד לחיובה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשים.

שיעור ההפקדה
21.
בקביעת שיעור הערובה וטיבה, יש מקום לאזן בין זכות הקניין של המשיבה לבין זכות הגישה לערכאות. יש לשמור על עקרון המידתיות, תוך איזון ראוי בין
כלל השיקולים הרלוונטיים לעניין.


בסוגייה זו יש ליתן את הדעת לתכלית שבבסיס האפשרות לחיוב בערובה- מניעתה של הסתתרות מאחורי אישיות משפטית ערטילאית, כדי להימנע מלשאת בתשלום הוצאות, שיכול ויושתו על תובעות, שאינן אדם פרטי (עניין נאות אואזיס; עניין ל.נ. הנדסה).

תכלית זו מחייבת לא רק את עצם חיוב המשיבה במתן ערובה, אלא גם את העמדת הערובה על סכום הולם, שייתן ביטוי ריאלי להוצאות העשויות להיפסק לטובת המבקשת, אם תידחה התובענה. עם זאת, אין מקום לקבוע ערובה בשיעור מופרז ובלתי ריאלי בכדי לא לפגוע בזכות הגישה לערכאות.

תפקידו של בית המשפט הוא בהערכת סכום ההוצאות בו המשיבה עשויות להיות מחויבות, ולאו דווקא בהערכת ההוצאות הצפויות בפועל של המבקשת בניהול הגנתה.

אחד הכלים להערכת גובה ההוצאות העשויות להיפסק בתום המשפט הוא סכום התביעה, שהרי תקנה 512(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, קובעת כי "בתיתו צו להוצאות ובקביעת שיעורן יתחשב בית המשפט או הרשם, בין השאר, בשווי הסעד השנוי במחלוקת בין בעלי הדין ובשווי הסעד שנפסק בתום הדיון, ויהא רשאי להתחשב גם בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון". (בסוגיה זו ראו ע"א (מחוזי ירושלים) 11257/07 עיריית אילת נ' קנדרה (ישראל) בע"מ (פורסם בנבו), 24.07.2008)).

22.
דורי תולה יהבה בטענה לפיה מדובר בהליך שיזמו המבקשים, באופן שהוצאותיהם נובעות מעצם התביעה שהם עצמם הגישו, כך שאין לומר כי נוספו להם הוצאות בגין הודעת צד ד'. דורי מדגישה כי היא הביעה הסכמה להצטרף כנתבעת ואילו המבקשים התנגדו לכך.

טיעון זה של המשיבה אכן רלוונטי, אולם לא לעצם הפקדתה של הערובה להוצאות אלא לעניין שיעורה של הערובה.

אכן המבקשים הם שהגישו את התביעה ואולם דורי היא שהחליטה כיצד לנהל את ענייניה והיא שבחרה לנקוט בהליך נוסף כנגד המבקשים ועליה לשאת בהשלכות הנובעות מכך.

עם זאת, יש להביא בחשבון כי במסגרת בירור התביעה שהגישו המבקשים, ממילא יתבררו לפחות חלק מטענות דורי, שאופן שמצדיק את צמצום שיעור הערובה להוצאות.

23.
בהתחשב במכלול השיקולים ולאחר עריכת האיזונים הנדרשים, תוך יישום הדין והפסיקה ביחס למקרה הקונקרטי, הריני סבורה כי חיוב דורי להפקיד 45,000 ₪ מהווה איזון נכון וראוי, בין הצורך להבטיח את הוצאות המבקשים, אם ובמידה שיזכו בדין, לבין הצורך שלא לפגוע יתר על המידה בזכות דורי לקבל את יומה בבית המשפט.

סוף דבר

24.
הבקשה מתקבלת.

המשיבה/דורי
תפקיד בקופת בית משפט סך 45,000 ₪ במוזמן או בערבות בנקאית.

ההפקדה תבוצע עד ולא יאוחר מיום 7.7.2019.

בהיעדר הפקדה כאמור, תימחק הודעת צד ד' כנגד המבקשים.

25.
המשיבה תישא בהוצאות בקשה זו בסך 4,000 ₪.

בכך מסתיים הדיון בבקשה מס' 50.






ניתנה היום, ב' סיוון תשע"ט, 05 יוני 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 27849-10/16 נציגות הבית המשותף ברחוב ישראל גלילי ואח' נ' גינדי מגדלי הלאום בע"מ, גינדי החזקות בע"מ, א. דורי בניה בע"מ (פורסם ב-ֽ 05/06/2019)