Google

ניסים ארז, רבקה ארז, משה אזרק - גבי דולינגר חברה לבנין והשקעות (1986) בע"מ

פסקי דין על ניסים ארז | פסקי דין על רבקה ארז | פסקי דין על משה אזרק | פסקי דין על גבי דולינגר חברה לבנין והשקעות (1986) בע"מ

52426/05 א     28/12/2005




א 52426/05 ניסים ארז, רבקה ארז, משה אזרק נ' גבי דולינגר חברה לבנין והשקעות (1986) בע"מ




5
בתי המשפט
ת.א. 052426/05
בית משפט השלום תל אביב-יפו
בש"א 182395/05

28/12/2005

שופט: סובל משה
, ת"א
בפני
:

1. ניסים ארז

2.רבקה ארז

3.משה אזרק

בעניין:
המבקשים-הנתבעים
נ ג ד
גבי דולינגר חברה לבנין והשקעות (1986) בע"מ
המשיבה- התובעת
החלטה
בפני
בקשה למחיקת התביעה על הסף ולחילופין למחיקת כותרת התובענה ב"סדר דין מקוצר", והעברתה לסדר דין רגיל. כמו כן הגישו המבקשים בקשת אורכה להגשת בקשת רשות להגן אשר אושרה ע"י כב' הרשם יוחנן גבאי ונקצבה ל30 יום מיום מתן ההחלטה בבקשה הנ"ל.

סילוק על הסף
1. ב"כ המבקשים סומך את בקשתו לסילוק התובענה על הסף מפאת העדר עילת תביעה.
טענת המבקשים הנה כי המשיבה סומכת את תביעתה כנגדם על בסיס פסק בורר מיום 22.7.02 אשר ניתן בנוגע למחלוקות רבות שנתגלעו בין הצדדים בנושאים שונים הנובעים מהסכמים ביניהם בגין הקמת פרויקט בנייה ברחוב בורוכוב בגבעתיים. פסק הבורר קובץ למקשה אחת ביום 18.11.02 וניתן לו תוקף של

פסק דין
.
לטענת המבקשים החיובים אשר נקבעו בפסק הבוררות הינם חיובי עבר המתייחסים ליחסי הצדדים בעבר ואינם צופים פני עתיד. הבורר לא קבע כל חיוב קונקרטי לתקופה עתידית כלשהי ומשכך לא קבע דבר לתקופה בגינה תובעת המשיבה בכתב תביעה זה.
ב"כ המבקשים מפנה לפסיקה לפיה לא ניתן לפסוק סכומים הצופים פני עתיד.

2. ב"כ המשיבה טוען מנגד כי כתב התביעה מבסס עילה כנגד המבקשים שכן הבורר קבע כי הנתבעים ישתמשו ברחבה שע"י בית הקפה בשכירות או מעין שכירות למשך 25 שנים תמורת תשלום דמי שכירות, דמי ניהול ושירותים.
כמו כן נקבע כי תמורת השכירות והשירותים האמורים ישלמו המבקשים סכומים כפי שנפסק בפסק והמצוינים בתביעה.
לפיכך מדובר בהסכם שכירות שמכוחו המבקשים השתמשו ומשתמשים ברחבה ומקבלים שירותים.

3. המבחן הקובע לעניין בחינתה של עילה הנו התשובה לשאלה "האם כתב התביעה כשלעצמו בהנחה שהתובע יוכיח את הנטען בו אך יהיה זכאי התובע לקבל את בסעד אותו דורש?" וכי על ביהמ"ש להניח כי העובדות המונחות לפניו בכתב התביעה הנו נכונות, ותחת הנחה זאת לבדוק האם הסעד מגיע לתובע. ראוי להזכיר את דבריו של כבוד השופט זוסמן בע"א 167/63 ג'ראח נ' ג'ראח, פ"ד יז 2617,2624, לפיהם :
"הדיבור 'עילת התביעה' (cause of action) אינו חד-משמעי, ומשהוגדר, אין כוח ההגדרה יפה אלא לעניין פלוני בלבד".

עיון בפסק הבורר מעלה כי התייחסותו לגבי התקופה העתידית אליה מפנה המשיבה הינה בסע' 16 ד' כדלקמן:
"לעניין הרחבה בחזית החנויות אני קובע כי הרחבה תישאר בשימושם של ארז, במסגרת של חוזה שכירות בין ארז לבין דולינגר, לתקופה של 25 שנים החל ממועד העמדת הרחבה לרשות ארז.... אקבע בנפרד את דמי השכירות הראויים שעל ארז לשלם לדולינגר בעבור השימוש ברחבה"
ובהמשך, בסעיף 27 :
"בכפוף להוראות הפסק לענין תנאי השימוש ברחבה אשר בחזית החנויות שבחזקתם של ארז, הנני קובע כי על ארז לשלם לדולינגר סכום של 255.2$ ארה"ב בתוספת מע"מ בגין כל חודש שכירות החל מחודש 11/99"
ובסעיף 28:
"לפיכך הסכום החל על ארז לעניין זה בגין התקופה 11/99 עד 07/02 כולל הינו 8,421$.."

מדברים אלה ניתן להבין כי לכאורה עצם השימוש ברחבה מחייב בתשלום כפי שנקבע בפסק וכי התשלום יחול כל עוד יעשה שימוש ברחבה.
במצב דברים זה מגלה כתב התביעה עילת תביעה שאם תוכח תקנה למשיבה את הסעד הנתבע.

3. בנוסף לאמור לעיל, למחיקה על הסף, עפ"י תקנה 100 לתקנות סדר דין אזרחי, הנחיה כללית, שיש לראות בה את המדיניות השיפוטית הרצויה, והיא כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף "הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה" (ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין).
די בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל פי העובדות המצוינות לעיל והמהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שהוא מבקש, כדי שהתביעה לא תימחק באיבה ויש להעדיף תמיד את הדיון הענייני ואת ההכרעה בסכסוך לגופו של עניין (ראה בספרו של א' גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה חמישית, עמ' 134). (ר"ע 59/81ארדיטי נ. ארדיטי פ"ד לה(2) 811, 812).

לפיכך אני דוחה את הבקשה למחיקת כתב התביעה על הסף מחוסר עילה.

בקשה למחיקת כותרת
4. טענתה היחידה של המבקשת לאי היותה של התביעה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר הינה העדר קיומה של ראיה מתאימה. לטענת המבקשת פסק הבורר איננו קובע חיובים הצופים פני עתיד ועל כן איננו מהווה ראיה לחוב הנתבע.

מנגד טוענת המשיבה כי מדובר "בהסכם שכירות" או מעין שכירות ובו קבע הבורר את הסכומים החודשיים שעל המבקשים לשלם בשכירות ל25 שנה.

5. שני תנאים מצטברים דרושים בענייננו על פי תקנה 202 לתקנות על מנת שהתביעה תוכשר בסדר דין מהיר, האחד סכום קצוב, והשני "מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא".
לעניין קיומה של ראיה בכתב כנגדה מעלים המבקשים טענותיהם,

פסק דין
יכול שיהווה את הראיה לקיומו של חוזה בין הצדדים, כפי שנקבע בספרו של אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית , עמ' 302:

"עפ"י תקנה 202(1)(א), צריכה התביעה להתבסס על חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא(ובלבד שיש עליהם ראיות שבכתב). לפעמים "נבלע החוזה ב

פסק דין
. תביעת השבה המבוססת על

פסק דין
כזה, מתבססת למעשה על מקור חיוב הנובע מהחוזה, ולכן היא ניתנת להגשה בהליך מקוצר זה"

הנה כי כן לאור העובדה כי הסכום הנתבע מורכב מדמי שכירות קבועים לתקופה שבין 08/03 עד 06/05 מדובר בסכום קצוב הנובע מחוזה

פסק דין
ושניתן להגישו בסדר דין מקוצר, ואין צורך שהסכום הקצוב יהא מוסכם על הצדדים.

לפיכך אני דוחה את הבקשה למחיקת כותרת בסדר דין מקוצר.
המבקשים ישלמו למשיבה את הוצאות הבקשה בסך של 1,200 ₪ בתוספת מע"מ.

המבקשים זכאים להגיש בקשת רשות להגן בתוך 30 יום ממתן החלטה זו, ולא יאוחר מיום 31.1.06.

הדיון הקבוע ליום 17.1.06 מבוטל.

התיק יוחזר למנ"ת על מנת שהבקשה למתן רשות להתגונן תקבע לדיון עפ"י היומן.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
ניתנה היום כ"ז בכסלו, תשס"ו (28 בדצמבר 2005) בהעדר הצדדים.
סובל משה
, שופט








א בית משפט שלום 52426/05 ניסים ארז, רבקה ארז, משה אזרק נ' גבי דולינגר חברה לבנין והשקעות (1986) בע"מ (פורסם ב-ֽ 28/12/2005)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים