Google

בר-און יהודה, בר און דורית, ברכה יוסף, ברכה רינה, ברדיצ'ב מוטי, ברדיצ'ב אורית - א.י.י.ן מבנים בע"מ, רסידו יזום פרויקטים בע"מ

פסקי דין על בר-און יהודה | פסקי דין על בר און דורית | פסקי דין על ברכה יוסף | פסקי דין על ברכה רינה | פסקי דין על ברדיצ'ב מוטי | פסקי דין על ברדיצ'ב אורית | פסקי דין על א.י.י.ן מבנים | פסקי דין על רסידו יזום פרויקטים |

8642/01 א     18/01/2006




א 8642/01 בר-און יהודה, בר און דורית, ברכה יוסף, ברכה רינה, ברדיצ'ב מוטי, ברדיצ'ב אורית נ' א.י.י.ן מבנים בע"מ, רסידו יזום פרויקטים בע"מ




1
בתי המשפט

א 008642/01
בית משפט השלום חיפה
18/01/2006
תאריך:
כב' השופטת אריקה פריאל

בפני
:
1 . בר-און יהודה

2 . בר און דורית

3 . ברכה יוסף

4 . ברכה רינה

5 . ברדיצ'ב מוטי

6 . ברדיצ'ב אורית

7 . דהן אליס
8. דהן לאון
9. ועד הבית ורדיה 11 חיפה
בעניין:
תובעים
פולמן

ע"י ב"כ עו"ד
- נ ג ד -
1 . א.י.י.ן מבנים בע"מ

2 . רסידו יזום פרויקטים בע"מ
נתבעים
הרשקוביץ

ע"י ב"כ עו"ד
- נ ג ד -
1. רצף ריצוף ותשתית בע"מ
2. אלקטרו אנטון בע"מ
3. דלתות חמדיה בע"מ
4. בונה ריינה בע"מ
5. שיא מוצרי אלומיניום בע"מ
6. בי סי יעוץ וביצוע בע"מ - נמחקה
7. אלי ניסן

הצדדים השלישיים
1 - הרפז
7 - מיכלין
ע"י ב"כ עו"ד

פסק דין
1. הנתבעות (להלן: החברה הקבלנית) הקימו בניין ברחוב ורדיה 11 בחיפה הידוע כחלקה 6 בגוש 10765 (להלן: הבניין). התובעים בשתי התובענות (נשוא ת"א 8642/01 ות"א 22512/01), שהדיון בהן אוחד, הנם בני זוג אשר רכשו דירות בבניין. לאחר קבלת החזקה נתגלו ליקויים בדירות וברכוש המשותף. על כן הגישו תובענה כספית בסך 511,385 ₪ (התובעים בת"א 8642/01) ובסך 148,921 ₪ (התובעים בת"א 22512/01) נגד החברה הקבלנית. התובעים בשתי התובענות ייקראו להלן: התובעים. כל אחד מבני הזוג ייקרא: בר-און, ברכה, ברדיצ'ב ודהן.

החברה הקבלנית שלחה הודעה לצד שלישי נגד קבלני משנה שונים שביצעו עבודות בבניין ונגד האדריכל המתכנן, בתביעה לשפותה על הסכומים שתחויב לשלם לתובעים והנובעים ממעשים או מחדלים מצדם.

2. בית המשפט מינה את המהנדס רן ברוקנר כמומחה מטעמו (להלן: המומחה או מומחה בית המשפט). בעקבות זאת הצטמצמה המחלוקת בין התובעים לחברה הקבלנית במידה ניכרת וכך גם סכום השיפוי הנתבע מהצדדים השלישיים. לאחר שנתקבלו תשובות על שאלות הבהרה שהופנו למומחה הסכימו בעלי הדין כי אכריע בתובענה על סמך חומר הראיות המצוי בתיק בית המשפט וסיכומי טענותיהם בכתב.

3. בטרם הוגשו הסיכומים הגיעו התובעים והחברה הקבלנית לידי הסכם פשרה אשר שם קץ למחלוקת ביניהם לפיו התחייבה האחרונה לשלם לתובעים סך של 140,000 ₪ לסילוק מלא וסופי של תביעותיהם בגין ליקויים בדירות וברכוש המשותף כולל הוצאות משפט (בתוכן שכר טרחת עורך דין). ביום 10.2.05 קיבל הסכם הפשרה תוקף של

פסק דין
.

4. נותרה אפוא להכרעה המחלוקת בין החברה הקבלנית לבין הצדדים השלישיים בלבד. נוכח הערכת עלות התיקונים על ידי המומחה וסכום הפשרה ניתן לקבוע כי הסכם הפשרה עם התובעים מקפל בתוכו את עלות תיקון הליקויים על בסיס עלות לקבלן, ללא תוספת כלשהי מלבד שכר טרחת עורך-דין. בנסיבות אלו, לא היה מקום לטענת בא כח החברה הקבלנית בסיכומיו כי על הצדדים השלישיים לשפותם על בסיס עלות לדייר. כמו כן, לא היה מקום לדרוש השתתפות בפיצוי בגין נזק בלתי ממוני שלא שולם על ידי החברה הקבלנית.

לפיכך, ככל שיש מקום לחייב את הצדדים השלישיים בשיפוי החברה הקבלנית, יחויבו על בסיס הערכת עלות תיקון הליקויים לפי חוות דעת המומחה ללא תוספות.

5. הצדדים השלישיים 3 ו-4 לא התגוננו מפני התובענה נגדם על אף שכתבי בי-דין הומצאו להם, לכאורה כדין. לפיכך בהחלטה מיום 21.11.04 נקבע כי החברה הקבלנית תהא רשאית ליטול

פסק דין
נגדם.

ההודעה נגד הצד השלישי 6 נמחקה ב

פסק דין
חלקי מיום 1.9.03.
המומחה מטעם בית משפט
6. בהחלטת בית משפט מיום 8.8.01 מונה כאמור המומחה על מנת שיחווה את דעתו ביחס לליקויים השונים בדירות וברכוש המשותף. בהתאם לחוות דעתו הוערכה עלות תיקון הליקויים כדלקמן: דירת בר-און בסך 28,500 ₪; דירת ברדיצ'ב 16,300 ₪; דירת דהן 14,110 ₪; דירת ברכה 14,740 ₪ וברכוש המשותף בסכום הנע בין 41,110 ₪ ל-51,550 ₪. המחירים הנם מחירי קבלן ללא מס ערך מוסף ונכונים למדד תשומות הבנייה של חודש אפריל 2002.

7. במקרה דנן נעשה מינוי המומחה ביוזמת בית המשפט לאחר שבעלי הדין הגישו חוות דעת מטעמם. מי מהצדדים אינו חולק על כי חוות דעת המומחה עדיפה על פני חוות דעת "מטעם" ועקרונית מקבלים את קביעותיו והערכותיו. עיקר המחלוקת מתייחסת לסוגיות משפטיות, וככל שיהיה צורך תהא התייחסות לכך בהמשך.

לסוגיית העדפת חוות דעת מומחה בית המשפט על פני חוות דעת של מומחים "מטעם" ראה בין היתר ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי (לא פורסם) וע"א 558/96 שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל ואח', פ"ד נב(4) 563, בע"מ 569.

8. המומחה מטעם התובעים בדק את הדירות והרכוש המשותף ומצא ליקויים שונים אותם פירט בחוות דעתו לפי סעיפים שונים החוזרים בהתייחסותו לדירות השונות. מומחה בית המשפט הלך באותה דרך. ההתייחסות בהמשך תהא אפוא על ידי הפניה לסעיפים השונים לפי חוות דעת המומחה.

9. לטענת הצדדים השלישיים שהתגוננו יש למחוק את ההודעה לצד שלישי נגדם גם מהטעם שחלק מהליקויים המיוחסים להם כעת לא הוזכרו בהודעה לצד שלישי כך שהכללתם בסיכומים מהווה הרחבת חזית אסורה. מלכתחילה לא יוחסו לצדדים השלישיים כל הליקויים שהוזכרו בסיכומים ברם, ניסוח ההודעה תוך שימוש במילים "בין היתר" מאפשר הוכחת ליקויים נוספים, שחלקם מצא ביטוי בחוות דעת המומחה. לפיכך ההתייחסות בהמשך תהא לליקויים כפי שהם מפורטים בחוות דעת מומחה בית המשפט. גם מבחינת אגרה אין פגם, כי שולמה אגרה על בסיס סכום ההודעה לצד שלישי, העולה על הסכום הנתבע כעת.

הצד השלישי 1 - חברת רצף
10. רצף ריצוף ותשתיות בע"מ (להלן: חברת רצף) עסקה במועד הרלוונטי בשיווק מוצרי קרמיקה, ריצוף וכלים סניטריים וכן ביצעה עבודות ריצוף והתקנת כלים סניטריים. לגרסת החברה הקבלנית התקשרה ביום 26.12.95 בחוזה עם חברת רצף לפיו התחייבה זו לספק לבניין מרצפות, קרמיקה, כלים סניטרים ושיפולים (פנלים). חברת רצף לעומת זאת טוענת כי החוזה הסתכם בהזמנת מרצפות ושיפולים. תוכן המסמך מיום 26.12.95 תומך בגרסת חברת רצף. מעיון בו עולה, כי המדובר בהצעת מחיר שזו הגישה לחברה הקבלנית בעבור מיזמים שונים, בהם גם אתר בשכונת ורדיה, לגביו ניתנה הצעה לאספקת מרצפות מדגם פרלטו ושיפולים, ותו לא.

11. גרסת חברת רצף הועלתה בכתב ההגנה בצורה ברורה וחד-משמעית, ובא כחה חזר עליה במהלך הדיון בבית המשפט. חרף זאת, בתצהיר עדות ראשית מטעמה התעלמה החברה הקבלנית וחזרה על הטענה כי הוזמנו גם מוצרי קרמיקה וכלים סניטריים. המדובר בטענה בעלמא שאין לה תימוכין במסמכים כגון תעודות משלוח או קבלות על תשלום תמורת מה שסופק. המנעותה מהבאת ראיות אלו פועלת לרעתה ותומכת דווקא בגרסת חברת רצף.

(ראה בסוגיה ע"א 8151/98 ביאטריס שטרנברג נ' ד"ר אהרון צ'צ'יק, פ"ד נו (1) 539).

12. אני קובעת אפוא כי חברת רצף סיפקה לאתר מרצפות ושיפולים בלבד. טענות החברה הקבלנית המתייחסות לכלים סניטריים או לביצוע עבודת הריצוף, נדחות.

13. בהודעה לצד שלישי מיוחסת לחברת רצף אחריות בגין ליקויים לפי סעיפים כדלקמן: 4.0072 בדירת בר-און; 6.0031 בדירת ברכה; 6.007 בדירת ברדיצ'ב; 4.0072, 6.003 ו-4.04 בדירת דהן.

14. המומחה מצא ליקוי בדירת בר-און (סעיף 4.0072) בארבעה עשר אריחי פרלטו והעריך את עלות ביצוע התיקון בסך 2,500 ₪, את מחציתה ייחס לחברת רצף ואת המחצית האחרת לקבלן המבצע. בתשובה על שאלות הבהרה ציין כי במחשבה שנייה ראוי לייחס לחברת רצף 75% מהסכום האמור. עמדתו המקורית של המומחה עדיפה עליי. כפי שציין, על הקבלן המבצע מוטלת החובה למיין את האריחים טרם התקנתם. מאחר שאין המדובר במספר רב של אריחים פגומים ניתן היה לייחס דווקא לו את עיקר האשם, ולמצער מחציתו. מעבר לכך, על הקבלן הראשי מוטלת חובת פיקוח על עבודת קבלני משנה כמו גם על טיב המוצרים המסופקים לאתר כך שאם אמנם סופק מספר לא מבוטל של מרצפות פגומות אזי יש לייחס לו אשם משמעותי.

לפיכך, אני קובעת כי חברת רצף חבה מחצית מעלות תיקון הפגם.

15. בדירת ברדיצ'ב (סעיף 6.007) מצא המומחה ליקוי באמבט הג'קוזי וייחס את האחריות לקבלן אינסטלציה. מאחר שחברת רצף לא סיפקה את אמבט הג'קוזי וגם לא ביצעה את התקנתו הרי שאין לייחס לו ליקוי זה, וכך גם סבר המומחה.

16. בדירת דהן מצא המומחה ליקוי בריצוף (סעיף 4.0072) ברם ייחס זאת לקבלן המבצע, שלא היה חברת רצף. סעיף 6.003 מתייחס לאמבט הג'קוזי שאינו קשור לחברת רצף, וכך גם סבר המומחה. המומחה לא מצא ליקוי בסעיף 4.04, שיוחס לו בהודעה לצד שלישי.

17. בדירת ברכה (סעיף 6.0031) מצא המומחה ליקוי חמור באמבט הג'קוזי (סריטות בהיקף נרחב). כאמור, אין לייחס לחברת רצף אחריות בנוגע לפריט זה, כפי שגם סבר המומחה.

18. בסיכומיו ייחס בא כח החברה הקבלנית אחריות לחברת רצף בגין פגמים נוספים. ליקוי לפי סעיף 4.61 (פגמים בשלוש מדרגות) בדירת ברכה. בהעדר הוכחה כי חברת רצף סיפקה את המדרגות דין הטענה להדחות. ליקוי לפי סעיף 9.011 בדירת ברדיצ'ב בריצוף במרפסת החדר השני בדירה. בהעדר ראיה כי חברת רצף שימשה גם כקבלן מבצע של הריצוף דין הטענה להדחות. למותר לציין כי המומחה ייחס את האחריות לקבלן המבצע ולא לספק המרצפות. כן מייחסת החברה הקבלנית אחריות בגין פגם בריצוף ברכוש המשותף לפי סעיף 4.0071. הפגם מתייחס לביצוע הריצוף ולא למרצפות עצמן. לפיכך מהטעם שפורט לעיל יש לדחות את הטענה.

19. מהאמור לעיל יוצא כי חברת רצף חייבת לשפות את החברה הקבלנית בסך 1,250 ₪. מהסכם הפשרה עם התובעים עולה, כי הסך של 140,000 ₪ נכון ליום הפשרה ומועד התשלום נקבע ליום 10.3.05. לפיכך, הסך הנ"ל (כמו גם יתר הסכומים שייפסקו לטובת החברה הקבלנית) נכונים ליום זה.

20. חרף קביעתי דלעיל החלטתי לדחות את התובענה נגד חברת רצף. אמנם אין לומר כי לא היה יסוד למשלוח הודעה לצד שלישי שכן הסכומים הנקובים בחוות דעת מומחה התובעים עולים באופן משמעותי על הערכות מומחה בית המשפט. ברם, עם קבלת חוות דעת מומחה בית המשפט לא היה מקום להמשיך לנהל את ההליך כנגד חברת רצף, לא כל שכן על ידי ייחוס אחריות בגין פגמים שלא הוכח כדבעי שלחברת רצף יש קשר עמם.

בנסיבות אלו ניהול ההליך מתחילתו ועד סופו גרם לחברת רצף הוצאות מיותרות שלא לצורך העולות על הסכום שהיה מקום לפסוק לטובת החברה הקבלנית. בנסיבות אלו, בחרתי לדחות את התובענה נגדה. מאחר שקבעתי לעיל כי לא היה בעצם משלוח הודעה לצד שלישי משום פגם לא מצאתי לעשות צו להוצאות.

הצד השלישי 2 - אלקטרו אנטון
21. אלקטרו אנטון בע"מ (להלן: אלקטרו אנטון) שימשה במועד הרלוונטי קבלן לעבודות חשמל וביום 16.1.96 נכרת בינה לבין החברה הקבלנית חוזה לביצוע עבודות החשמל בבניין. אלקטרו אנטון לא הגישה כתב הגנה על אף שההודעה לצד שלישי הומצאה לה לכאורה כדין.

22. בהתאם להודעה לצד שלישי מיוחסת לחברת אלקטרו אנטון אחריות לליקויים בדירות התובעים וברכוש המשותף כדלקמן: בדירת בר-און לפי סעיף 11.021; בדירת ברכה לפי סעיפים 11.09 ו- 11.021; בדירת ברדיצ'ב לפי סעיפים 11.004, 11.021 ו-9.0385 וברכוש המשותף לפי סעיפים 3.009, 14.003 ו- 11.01.

23. מומחה בית המשפט מצא ליקויים אותם ייחס לקבלן החשמל לפי סעיף 11.021 בדירת בר-און (עלות תיקון 100 ₪); לפי סעיפים 11.04, 11.021 ו- 9.0385 בדירת ברדיצ'ב (עלות תיקון 200 ₪, 100 ₪ ו-250 ₪ בהתאמה); לפי סעיף 11.021 בדירת ברכה (עלות תיקון 100 ₪); לפי סעיפים 11.021, 11.01, 9.0603 בדירת דהן (עלות תיקון 100 ₪, 100 ₪ ו-500 ₪ בהתאמה); ובסעיפים 11.01, 11.02 ו- 14.003 (עלות תיקון 700 ₪, 150 ₪ ו-150 ₪ בהתאמה).

יתר הסכומים המפורטים בסיכומי טענות בא כח החברה הקבלנית אין להם יסוד ואין מקום לחייב בהם את אלקטרו אנטון.

24. בסך הכל יש לחייב את אלקטרו אנטון בשיפוי החברה הקבלנית בסך 2,450 ₪. היות שהיא לא התגוננה מפני התביעה ממילא לא נגרמו לה הוצאות בגין ההליך המשפטי, ובכך נבדלת היא מחברת רצף.

הצד השלישי 3 - דלתות חמדיה בע"מ
25. בין דלתות חמדיה בע"מ (להלן: דלתות חמדיה) לבין החברה הקבלנית נחתם ביום 26.11.95 חוזה לפיו התחייבה הראשונה לספק דלתות נגרות לבניין והתקנתן. דלתות חמדיה לא הגישה כתב הגנה על אף שההודעה לצד שלישי הומצאה לה לכאורה כדין.

26. לפי ההודעה לצד שלישי יש לייחס לה ליקויים בדירת בר-און (סעיפים 8.61, 8.053 ו-10.0011); בדירת ברכה (סעיפים 8.17 ו-3.011); בדירת ברדיצ'ב (סעיפים 8.002 ו-8.053) ובדירת דהן (סעיפים 8.053 ו-8.6).

27. המומחה מצא ליקויים אותם יש לייחס לדלתות חמדיה כדלקמן: בדירת בר-און לפי סעיפים 8.0053 ו-3.014; בדירת ברכה לפי סעיפים 3.011, 8.0053 ו-8.17; בדירת ברדיצ'ב לפי סעיף 3.013, 8.002. ליקוי נוסף לפי סעיף 8.053 תוקן במהלך הביקור על ידי נציג הקבלן. בדירת דהן נמצא ליקוי לפי סעיף 8.16 ו-8.6 (עלות התיקון 100 ₪, 180 ₪, 200 ₪, 100 ₪, 200 ₪, 200 ₪, 400 ₪, 120 ₪ ו-400 ₪ בהתאמה).

28. בסך הכל יש לחייב את דלתות חמדיה בשיפוי החברה הקבלנית בסך 1,900 ₪. היות שהיא לא התגוננה מפני התביעה ממילא לא נגרמו לה הוצאות בגין ההליך המשפטי, ובכך נבדלת היא מחברת רצף.

הצד השלישי 4 - בונה ריינה
29. בין חברת בונה ריינה בע"מ (להלן: בונה ריינה) לבין החברה הקבלנית נכרת חוזה ביום 21.1.96 לפיו התחייבה להתקין גגות רעפים בדירות וברכוש המשותף. בהודעה לצד שלישי מיוחסים לבונה ריינה ליקויים כדלקמן: לפי סעיף 9.011 בדירת בר-און; לפי סעיף 9.01 בדירת ברכה ולפי סעיף 9.01 בדירת דהן.

30. המומחה מצא ליקוי לפי סעיף 9.01 בדירת דהן והעריך את עלות התיקון בסך 2,000 ₪ מתוכו מחציתו ייחס לבונה ריינה (ראה תשובה על שאלות ההבהרה). על כן נתבע בסיכומים לחייב את בונה ריינה בסך 1,000 ₪ בצירוף מע"מ ועוד 10% עלות פיקוח.

31. היות שבונה ריינה לא הגישה כתב הגנה יש מקום לחייבה בעלות התיקון בסך 1,000 ₪. היות שהיא לא התגוננה מפני התביעה ממילא לא נגרמו לה הוצאות בגין ההליך המשפטי, ובכך נבדלת היא מחברת רצף.

הצד השלישי 5 - שיא מוצרי אלומיניום
32. בין החברה הקבלנית לבין שיא מוצרי אלומינים בע"מ (להלן: חברת שיא) נכרת חוזה ביום 12.12.95 לפיו התחייבה חברת שיא לבצע את עבודות האלומיניום בבניין. בהודעה לצד שלישי מיוחסת לחברת שיא אחריות בגין ליקויים כדלקמן: בדירת בר-און לפי סעיפים 13.7, 13.29, 13.1, ו- 13.8; בדירת ברכה לפי סעיפים 12.093, 9.0384, 13.8, 13.7, ו- 13.29; בדירת ברדיצ'ב לפי סעיפים 12.092, 13.032, 13.063, 13.25, 13.43, 13.8, ו- 8.19; בדירת דהן לפי סעיפים 13.009, 13.032, 13.063, 13.41, 10.08, 9.0603, 9.091, 12.6 12.093 ו- 12.009. כמו-כן, מיוחסים לחברת שיא ליקויים ברכוש המשותף לפי סעיף 12.005.

בסיכומים הועמד סכום התביעה נגדה על סך 10,890 ₪ בצירוף מע"מ ועוד 10% פיקוח.

33. חברת שיא העלה טענות שונות בנוגע לליקויים שונים. טענה אחת החוזרת על עצמה בקשר לליקויים אחדים הנה כי אין לייחס לה אחריות בגין ליקויים שנתגלו לאחר תום תקופת הבדק. אין לקבל טענה זו, הן משום שאין ראיה כי הליקויים אכן נתגלו רק לאחר שנת הבדק והן משום שמחובת הקבלן לבנות בטיב אשר יבטיח אורך חיים סביר לבנייה, ואין להסיק כי יהיה פטור מאחריות שעה שהליקוי יתגלה לאחר מכן, שהרי תקופת הבדק נועדה לאפשר לרוכש הדירה לאתר ליקויים שלא נתגלו בעת קבלת החזקה ולקבלן לתקנם.

34. המומחה מצא ליקויים כדלקמן בדירת בר-און - לפי סעיף 1.0053 (עלות התיקון 3,000 ₪ מחצית לקבלן אלומיניום ומחצית לקבלן הראשי). טענת חברת שיא, כי מקור הליקוי בדרישת המזמין והמתכנן אינה שנויה במחלוקת, אך לדעת המומחה (ראה תשובותיו על שאלות הבהרה) חרף זאת מוטלת האחריות על חברת שיא שכן היה עליה להתנגד לביצוע שכן אינו בטיחותי. עמדת המומחה מקובלת עליי. עם זאת, אין להתעלם מאחריות המזמין ואף סביר להניח כי נלקחה בחשבון במסגרת הסכם הפשרה. לכן יש לחייב את חברת שיא בסך 1,000 ₪. בסעיף 13.1 מצא המומחה ליקוי שעלות תיקונו 150 ₪. בסעיף 13.29 מצא המומחה ליקוי בחלון רפפה שהותקן במקום חלון קיפ המצוין במפרט. לדעת המומחה חלון רפפה עדיף, ולכן העריך את עלות החלפתו בחלון רפפה תקין בסך 350 ₪. גם במקרה זה מקובלת עליי עמדת המומחה. בסעיף 13.7 מצא פגם בסוג הפרופילים והעריך את עלות תיקון הליקוי בסך 120 ₪ .

35. בדירת ברכה מצא המומחה ליקויים שונים - בסעיף 12.009 תריס היציאה למרפסת והחלון בוצעו משלבי פלסטיק אף כי הפתח מצוי פחות מארבעה מטרים מפני הרחוב. עלות התיקון הוערכה על ידו בסך 750 ₪. חברת שיא טוענת כי העבודה בוצעה בהתאם למפרט הטכני כך שיש לייחס את האחריות בגין ליקוי זה למתכנן או ליזם. לא מצאתי באסמכתא המצורפת תמיכה בטענה זו. לכן תחויב חברת שיא בעלות התיקון בלבד. בסעיף 13.29 ראה לעניין זה סעיף זהה בדירת בר-און (עלות תיקון 350 ₪). בסעיף 13.7 ראה לעניין זה סעיף זהה בדירת בר-און (עלות תיקון 120 ₪). בסעיף 13.8 קיים ליקוי בגלגלי החלון. עלות התיקון 100 ₪. בסעיף 9.0384 קיים פגם בצבע חלון חדר הרחצה. עלות החלפת החלון 850 ₪. לטענת חברת שיא סוג החלון וצבעו נבחרו על ידי המתכנן והיזם בהתאם להזמנת ברכה. לכן, יש להטיל את מלוא האחריות בגין ליקוי זה על ברכה. גם אם צודקת חברת שיא הרי שבהיותה המומחית בתחום מחובתה היה להזהיר את ברכה לבל יתקין חלון מהסוג המבוקש על ידו. לכן, יש לחייב את חברת שיא בעלות התיקון. לפי סעיף 1.0054 נמצא ליקוי שעלות תיקונו 100 ₪.

36. בדירת ברדיצ'ב מצא המומחה את הליקויים הבאים: בסעיף 12.009 בשל העדר מיגון חלון בחדר אחד בו התקין ברדיצ'ב סורג. מאחר שניתן היה להסתפק במיגון שלבי התריס העריך המומחה את עלות התיקון בסך 750 ₪ ולא בעלות התקנת סורג. לפי סעיף 12.092 קיים ליקוי שעלות תיקונו 100 ₪. לפי סעיף 13.063 מצא ליקוי בתריס עצמו והעדר פרופילים. עלות התיקון 200 ₪. לפי סעיף 9.0384 קיים ליקוי בחלון קיפ המחייב החלפתו בעלות 850 ₪. לטענת חברת שיא הן סוג החלון והן צבעו נבחרו על ידי ברדיצ'ב ועל כן יש להטיל את האחריות בגין ליקוי זה על האחרון. האמור בנוגע לדירת ברכה נכון גם במקרה דנן ולכן יש לחייב את חברת שיא בעלות תיקון הליקוי.

37. בדירת דהן מצא המומחה את הליקויים הבאים: לפי סעיף 10.08 קיים ליקוי בפתיחת חלון בחדר שלוש המחייב פירוק מסגרת החלון ובהחלפתה, תוך שימוש חוזר בכנפי החלון. עלות תיקון ליקוי הוערך בסך 500 ₪. חברת שיא טוענת כי חלקו העליון של החלון שקע בשל ליקויים בגג הבניין אשר אינם באחריותה על כן יש להטיל את מלוא האחריות בגין ליקוי זה על כתפי הקבלן הראשי. המומחה ציין כי האחריות הנה של קבלן האלומיניום ברם כפי שעולה מחוות דעתו נובע הליקוי משקיעת החלק שמעל החלון. לכן, יש יסוד לטענת חברת שיא כי האחריות במקרה זה אינה רובצת עליה. לפיכך, אין לחייבה לשפות את החברה הקבלנית בסכום זה. לפי סעיף 12.092 קיים פגם במנגנון סגירת החלונות בחדר המגורים ופרופיל שהתעקם. עלות תיקון ליקויים אלה הוערך על ידי המומחה בסך 200 ₪ (ראה תיקון טעות בתשובות על שאלות הבהרה). לפי סעיף 13.009 קיים פגם בתריס חדר שני. עלות התיקון מגיעה לסך 50 ₪. לפי סעיף 13.063 קיים ליקוי במסילת התריס בחדר השני המחייבת החלפתו בעלות 150 ₪. לפי סעיף 13.41 קיים ליקוי בתריס חדר המגורים המחייבים החלפת שלבי התריס והמסילות. עלות ביצוע התיקון מגיעה לסך 1,000 ₪. לטענת חברת שיא סוג התריס והמסילות בוצעו לפי הזמנת היזם. טענה זו לא נסתרה ולכן יש להפחית עלות תיקון ליקוי זה מהסכום הנתבע על ידי החברה הקבלנית. לפי סעיף 9.004 נמצא פגם באיטום חלון חדר הרחצה. עלות תיקון הליקוי הוערכה על ידי המומחה בסך 50 ₪. לפי סעיף 9.091 נמצא ליקוי בסגירת דלת המרפסת בחדר השני ובמרווח בתחתיתה שאינו אחיד ואינו אטום. סך כל העלות בגין ליקוי זה עומדת על 400 ₪. לפי סעיף 9.0384 קיים פגם בחלון קיפ בחדר רחצה ההורים. עלות תיקון הליקוי הוערכה על ידי המומחה בסך 850 ₪. בדירת דהן ליקוי לפי סעיף 13.29 כמפורט בדירת ברכה (עלות התיקון 350 ₪).

38. ברכוש המשותף מצא המומחה ליקוי לפי סעיף 12.005 אותו יש לייחס לחברת שיא בעלות 350 ₪.

39. בסיכומיו טען בא כח החברה הקבלנית כי יש לייחס לחברת שיא את הליקוי לפי סעיף 90963, שאינו קיים וככל הנראה כוונתו לסעיף 90603. המומחה ציין בחוות דעתו כי הליקוי הנו באחריות קבלן החשמל כאשר בפועל האחריות מתייחסת לקבלן אלומיניום. דין הטענה להתקבל. על פניו נראה כי קיימת טעות בחוות דעת המומחה. כמו-כן הליקוי מצוין בחוות דעת המומחה מטעם התובעים והוא מצוין במפורש בהודעה לצד שלישי. מנהל חברת שיא לא מצא להתייחס לפגם זה בתצהירו, משמע, כי הוא מסכים לו. לפיכך, יש להוסיף סך של 500 ₪ על הסכומים הנקובים לעיל.

40. חברת שיא חייבת אפוא לשפות את החברה הקבלנית בסך 8,315 ₪.

הצד השלישי 7 - אלי ניסן
41. אין חולק כי בין החברה הקבלנית לבין אלי ניסן (להלן: ניסן) לא נכרת חוזה בכתב לתכנון הבניין. ביום 14.6.94 נחתם בין השניים חוזה בגין מיזם אחר בשכונת רמת אדי בחיפה. לטענת החברה הקבלנית במהלך שנת 1995 סוכם עם ניסן על תכנון הבניין והוחלו על התקשרות זו הוראות החוזה מיום 14.6.94. ניסן מודה כי נכרת חוזה לתכנון הבניין ברם חולק על הסיכום הנטען בדבר החלת החוזה מיזם רמת אדי. אין למחלוקת זו חשיבות שכן אין הצדדים חולקים על קיום ליקויים אלא על מי מוטלת האחריות בגינם.

42. בסיכומי בא כח החברה הקבלנית הועמד סכום התביעה נגדו על סך 9,950 ₪ בצירוף מע"מ ועוד 10% עלות פיקוח בגין ליקויים בדירות בר-און, ברכה, ברדיצ'ב דהן והרכוש המשותף.

43. המומחה ייחס לניסן אחריות לליקויים בדירות בר-און - לפי סעיף 10.0032 קבע המומחה כי יש צורך להוסיף לחדר הרחצה מאוורר מכני בעלות (כולל צנרת וציפויה) 800 ₪. לטענת ניסן בתוכניות העבודה צוין במפורש פרט זה ומשלא בוצע מוטלת האחריות על החברה הקבלנית. לתצהירו צירף ניסן העתקים של תכניות המעידות לכאורה כי אכן פרט זה תוכנן על ידו. בכך עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי לא היה פגם בתכנון. לו חפצה החברה הקבלנית לסתור טענה זו יכולה היתה על נקלה לעשות כן על ידי הגשת התכניות שנמסרו לה על ידי ניסן, והיא לא עשתה כן. המנעות זו פועלת לרעתה.

44. לפי סעיף 10.07 קיים פגם בכך שאין אוורור במחסן הדירה. לדעת המומחה בהיות המחסן עילי אין הדין מחייב התקנת אמצעי אוורור, הנדרשים על מנת לאפשר שימוש סביר בו. כיום, האפשרות הסבירה הקיימת הנה התקנת מאוורר מכני בעלות 600 ₪.

לטענת ניסן אין לחייבו לשפות את החברה הקבלנית, שכן התכנון עונה על הוראות תקנות התכנון והבנייה. אין לקבל טענה זו, שהרי ניסן נשכר דווקא בשל היותו בעל ידע ומומחיות בתחום האדריכלות ועליו מוטלת לא רק החובה להקפיד על תכנון העונה על דרישות הדין אלא גם להביא בחשבון היבטים פונקציונליים.

על כן יש לחייבו לשפות את החברה הקבלנית בגין ליקוי זה, שהנו באחריותו.

45. בסעיף 9.0602 בדירת בר-און מצא המומחה ליקוי במרפסת השירות אשר יוצר סכנת נפילה מהחלון. המומחה ייחס ליקוי זה לקבלן אינסטלציה ולחברה הקבלנית בחלקים שווים. בתשובותיו על שאלות הבהרה ציין המומחה כי "..במידה וכך הדבר תוכנן על ידי האדריכל, אין ספק כי מדובר בליקוי תכנוני". מאמירה זו מסיק בא כח החברה הקבלנית, כי האחריות לליקוי זה רובצת על כתפי ניסן. אין לקבל טענה זו. מתשובות על שאלות ההבהרה עולה כי המומחה ראה במצב הקיים משום פגם הנובע מביצוע לקוי ולא מתכנון לקוי: "נראה כי הליקוי בסעיף זה נבע כתוצאה מאילתור לצורך מציאת פתרון בעיה שנוצרה במהלך הביצוע ולא כדבר שתוכנן כך מראש". עוד הוסיף כי היות שפגם זה לא נמצא בדירות אחרות אזי סביר כי אין המדובר בפגם תכנוני.

לפיכך, אין להטיל על ניסן אחריות בגין ליקוי זה.

46. בנוגע לברכה בסעיף 10.0032 ו- סעיף 10.07 ראה האמור בסעיפים דנן אצל בר-און. על ניסן לשפות אפוא את החברה הקבלנית בסך של 600 ₪ נוספים.

47. בסעיף 9.0031 נמצא ליקוי בניקוז. מתוך הנחה שהביצוע תאם לתכנון יוחסה אחריות לחברה הקבלנית ולניסן שווה בשווה. הוסיף המומחה וציין כי אם הביצוע לא תאם לתכנון כי אז מלוא האחריות רובצת על כתפי החברה הקבלנית. לטענת ניסן כוללות התוכניות שהכין "אפי מים" ולכן אין להטיל עליו אחריות כלשהי. החברה הקבלנית לא עמדה בנטל המוטל עליה ולא הוכיחה כי הפגם נובע מתכנון לקוי, אף כי יכולה היתה על נקלה לעשות כן על ידי הגשת התכנית שמסר לה ניסן. לא זו אף זו, ניסן צירף העתק מתכנית בה מצוינת במפורש הדרישה להתקין אפי מים. אני קובעת אפוא כי מלוא האחריות רובצת על החברה הקבלנית.

48. בסעיף 9.001 מצא המומחה ליקוי חמור באיטום אותו ייחס לביצוע בלתי מקצועי. כן מצא ליקוי ב"קוקיות", אשר יצר גם הוא בעיית רטיבות, ואותו ייחס לניסן באותה ההסתייגות האמורה לעיל. ניסן גורס, כי נוכח התחייבותו לפיקוח עליון בלבד אין לייחס לו אחריות בגין ביצוע לקוי של כל פרט, שהרי למטרה זו העסיקה החברה הקבלנית מפקח צמוד. משלא הוכח על ידי החברה הקבלנית כי במסגרת הפיקוח העליון היה על ניסן לפקח גם על ביצוע עבודת האיטום, דין התובענה נגד ניסן להדחות.

49. בנוגע לברדיצ'ב סעיף 9.001 ראה האמור בסעיף דנן אצל ברכה ובנוגע לסעיף 10.07 ראה האמור בסעיף דנן אצל בר-און.

50. בנוגע לדהן סעיף 9.001 ראה האמור בסעיף דנן אצל ברכה ובנוגע לסעיף 10.07 ראה האמור בסעיף דנן אצל בר-און.

51. בכל הנוגע לרכוש המשותף נוגעות טענות החברה הקבלנית כלפי ניסן לסעיף 477 לחוות הדעת. המומחה לא מצא ליקוי תכנוני באופן תכנון חדר המדרגות ברם סבר כי תכנון זה יצר בעיית ניקוז וחדירת מים לתוך חדר המדרגות. הבעיה מתגלית במלוא חריפותה באזור מבואת הכניסה לדירת בר-און. עלות תיקון הליקוי הוערכה על ידו בסך הנע בין 2,500 ₪ לבין 5,000 ₪.

המומחה מצא להטיל על ניסן 30% מעלות התיקון בלבד, שכן לדעתו לו תוכנן מלכתחילה כהלכה אזי היתה העלות מוטלת על הקבלן.

ניסן חולק על קביעה זו שכן לדבריו נושא הניקוז חורג מתחום מומחיותו ולא התייחס לכך בתוכניות. גם אם נושא הניקוז אינו בתחום מומחיותו הרי שעליו להביא בחשבון את מכלול הנתונים בעת התכנון ובמידת הצורך לדאוג להשלמת פרטי התכנון על ידי אחר. לפיכך, מקובלת עליי דעתו של המומחה כי עקב התכנון הלקוי כרוך התיקון בעלויות גבוהות יותר. על ניסן לשאת אפוא באחריות בשיעור 30% מהעלות. בהעדר נתונים כיצד מורכב הפיצוי ששולם לתובעים יחויב ניסן בסך 750 ₪ המהווה 30% מסך 2,500 ₪.

52. יוצא אפוא כי על ניסן לפצות את החברה הקבלנית בסך 3,150 ₪.

סוף דבר
53. על יסוד האמור לעיל אני מורה כדלקמן:
התובענה נגד חברת רצף נדחית ללא צו להוצאות.
חברת אלקטרו אנטון תשלם לחברה הקבלנית סך של 2,450 ₪.
חברת דלתות חמדיה תשלם לחברה הקבלנית סך של 1,900 ₪.
חברת בונה ריינה תשלם לחברה הקבלנית סך של 1,000 ₪.
חברת שיא תשלם לחברה הקבלנית סך של 8,690 ₪.
ניסן תשלם לחברה הקבלנית סך של 3,150 ₪.

הסכומים האמורים נכונים ליום 10.3.05 וממועד זה ואילך נושאים ריבית והפרשי הצמדה למדד תשומות בנייה למגורים.

נוכח מחדלי החברה הקבלנית איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לב"כ הנתבעים ולצדדים שלישיים 1 עד 5 ו-7.

ניתן היום י"ח בטבת, תשס"ו (18 בינואר 2006) בהעדר הצדדים.

אריקה פריאל
, שופטת
008642/01א 110 עליזה שפר








א בית משפט שלום 8642/01 בר-און יהודה, בר און דורית, ברכה יוסף, ברכה רינה, ברדיצ'ב מוטי, ברדיצ'ב אורית נ' א.י.י.ן מבנים בע"מ, רסידו יזום פרויקטים בע"מ (פורסם ב-ֽ 18/01/2006)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים