פסקי דין על אלן ג'פרי פיינבלום | פסקי דין על יעקב(סימו) אלבז

44782-01/19 א     23/06/2019




א 44782-01/19 אלן ג'פרי פיינבלום נ' יעקב(סימו) אלבז








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו

ת"א 44782-01-19 פיינבלום נ' אלבז ואח'







מספר בקשה:17
לפני
כבוד השופטת
יעל בלכר


המבקש
(התובע)

אלן ג'פרי פיינבלום
ע"י ב"כ עו"ד שמואל ברטלר


נגד

המשיב
(הנתבע 1)
יעקב(סימו) אלבז
ע"י ב"כ עו"ד משה בר אשר





החלטה

1.
לפניי בקשה למתן צו זמני לעיכוב יציאתו של המשיב מן הארץ, שהוגשה במסגרת תביעה כספית בסך של כ- 10.6 מיליון ₪ (הבקשה).

2.
ניתן צו ארעי במעמד צד אחד (החלטה מיום 3/6/19 בבקשה 17).

דיון במעמד הצדדים התקיים ביום 12/6/19.

המשיב הגיש תשובה לבקשה הנתמכת בתצהיר, ונחקר על תצהירו.

המשיב ויתר על זכותו לחקור את המבקש.

הצדדים סיכמו טענותיהם בע"פ בתום הדיון.

מבוא - רקע עובדתי, התביעה והבקשה למתן צו לעיכוב יציאה מן הארץ
התביעה
3.
המבקש הגיש כנגד המשיב ואשתו (בהליכי גירושין), הגב' נעמי אן צימרמן (הנתבעת), תביעה כספית בסך של כ- 10.6 מיליון ₪, בגין סכומים שהעביר לפי הטענה למשיב כהלוואות לצורך פעילות עסקית, ולא הוחזרו לו. ביסוד התביעה טענות למעשה מרמה ומצגי שווא ונטילת כספי המבקש שלא כדין.

4.
לפי התביעה, ההיכרות בין הצדדים צמחה דרך הנתבעת, שהייתה חברה טובה של בתו של המבקש. ההלוואות נועדו לפעילות עסקית של המשיב בפיליפינים. תחילה הועברו כספים לצורך פעילות עסקית של הענקת הלוואות ע"י חברה של המשיב בשם קפיטל יוניון שהתאגדה בפיליפינים (החברה). בהמשך, הועברו כספים גם לצורך רכישת נדל"ן שיירשם ע"ש החברה (לצורך אחרון זה, הועבר סך של כמיליון דולר ארה"ב. ראו ס' 23 לכתב התביעה). ההלוואות בסך כולל של כ- 2.9 מיליון דולר, הועברו בתקופה שמאוגוסט 2014 ועד לפברואר 2016 (11 העברות כמפורט בסעיף 14 לכתב התביעה). לפי הטענה הוחתם המבקש במועדים שונים על הסכמי הלוואה, על בסיס הסכם ראשון שערכה הנתבעת, עו"ד בהשכלתה, כשהוסכם וברור שהדין החל הוא הדין הישראלי. הסכם הלוואה מסכם, הכולל את כל סכומי ההלוואות שהועברו לפי ההסכמים השונים, נחתם בישראל ביום 21/10/15 (נספח 4.1). ההלוואות לא הובטחו בביטחונות, למעט העברת 20% מהמניות בחברה על שם המבקש, לפי הסכם מיום 30/12/15 שנחתם בישראל (נספח 4.2 לתביעה). 20% נוספים בחברה הוחזקו ע"י המשיב והיתרה הוחזקה ע"י מקומיים בהתאם לדרישות הדין הפיליפיני (כפי שנמסר למבקש ע"י המשיב). שני תשלומי ההלוואה הראשונים בסך של 250,000 דולר הועברו לחשבון המשותף של המשיב ואשתו, הנתבעת. השאר, בסך של 2.65 מיליון ₪, הופקדו בחשבון משותף של המבקש והמשיב בבנק בפיליפינים (החשבון המשותף), שכן נאמר למבקש כי כך תובטח העברה קלה של כספי ההלוואה לחשבון החברה; כשהיה על המשיב להעביר את הכספים, כמוסכם, מהחשבון המשותף לחשבון החברה.

5.
לטענת המבקש בכתב התביעה, עד לחודש מרץ 2017 העביר לו המשיב תשלומים שונים על חשבון החזר ההלוואות ולאחר מכן, חדל. המבקש דרש את כספו ביום 1/4/17 והמשיב החל להתחמק ממנו בתירוצים שונים והקשר נותק. המבקש מצא לבדוק את הדברים באמצעות משרד עורכי דין בפיליפינים והתרמית החלה להתגלות. בין היתר נמצא, כי הדו"חות שהמציא לו המשיב, מהם עלה כביכול כי החברה רווחית, היו מפוברקים; כי בניגוד לדו"ח שהמציא המשיב למבקש, הדו"חות של החברה לא שיקפו את מלוא ההלוואות שנתן למשיב; כי רוה"ח שערך כביכול את הדו"ח אינו מכיר את החברה ולא חתם עליו; כי גם הדיווחים השבועיים שקיבל המבקש מהמשיב היו מפוברקים; וכי אף שהוצג כאילו החברה נטלה משכנתאות לרכישת נכסי מקרקעין, בפועל החברה לא לקחה כל משכנתא ולא רכשה את הדירות ואף אחת מהדירות לא נרשמה על שם החברה. התברר למבקש, כי המשיב עשה בחשבון המשותף כבתוך שלו, בניגוד למוסכם, לא העביר את כספי ההלוואות מהחשבון המשותף לחברה, ופעל לריקון חשבון החברה ולריקון החשבון המשותף. סכומים ניכרים נמשכו במזומן מהחשבון המשותף, חלקם לטובת משפחתו של המשיב בישראל, וכן הועברו לגורמים שונים. עוד התברר למבקש, כי בסוף חודש מרץ 2016 שהה המשיב בפיליפינים ולא בארה"ב כפי שמסרו לו המשיב והנתבעת. התגלה למבקש שהמשיב לא ישב בכלא בפיליפינים בתקופה שטען שכך ושקריו בעניין זה נועדו, לטענתו, למשוך זמן ולאפשר את גזילת הכספים.

6.
לפי הטענה, המשיב הודה בקיומו של חוב למבקש ואף הודיע לו באוקטובר 2017 בערך, כי ישיב לו בתחילה 150,000 דולר, אך גם סכום זה לא שולם (צורף תדפיס הודעת וואצאפ של המשיב למבקש בעניין זה, נספח 9 לכתב התביעה).

כתב ההגנה של הנתבעת
7.
לעת הגשת התביעה, הנתבעת מתגוררת בארה"ב. לפי היתר בית המשפט, בוצעה המצאה מחוץ לתחום.

8.
הנתבעת הגישה כתב הגנה, שלפיו יש לדחות את התביעה כנגדה על הסף; שכן מטרתה של התביעה היא להפעיל לחץ פסול על המשיב, שמא יחלץ לעזרת הנתבעת ויסכים להסדר כלשהו עם המבקש. הנתבעת טוענת, בין היתר, כי חזרה לגור בארה"ב באוקטובר 2014. בדצמבר 2017, לאחר שהתנהלות המשיב ויחסו כלפיה הגדישו את הסאה, בין היתר לאחר שגילתה כי ניהל קשר עם אשה נוספת בפיליפינים בהיותם נשואים, החליטו לפרק את קשר הנישואים והוגשה לבית הדין הרבני בישראל תביעת גירושין. במרץ 2016, כשנה וחצי לאחר שהעתיקה את מקום מגוריה לארה"ב, פנה אליה המבקש בניסיון לאתר את המשיב, שלטענתו, לא ענה לפניותיו. הנתבעת בעצמה לא ידעה היכן המבקש ומה מעשיו, וניסתה להשיגו בכל מיני דרכים, ללא הועיל. כלשונה, "רק לאחר כחודש נודע לה במקרה שנעצר בקייב עם 'ידידה' נוספת." המבקש המשיך להטריד אותה בשיחות טלפון רבות וניסה ליצור עליה לחץ באמצעות איומים וגידופים במטרה שתסייע בידו באיתור כתובת המשיב או ביצירת קשר עמו, בעוד שהיא שבה והבהירה, כי אינה יודעת דבר בעניין התנהלותו העסקית של המשיב או מקום מגוריו העדכני (ס' 34-38). בכל הקשור לעסקי המבקש והמשיב, אין לה כל מידע ולא הייתה מעורבת בכך, כמו גם ביתר הפעילות העסקית של המשיב בכל שנות נישואיהם. לטענת הנתבעת, המפגש היחיד עם קשריהם העסקיים של המשיב והמבקש הוא העברה בנקאית מאוגוסט 2014 מחשבונו הפרטי של המבקש לחשבון המשותף שלה ושל המשיב, כאשר מייד לאחר מכן הועברו הסכומים לחשבון בנק אחר בפיליפינים (ס' 31). עוד ציינה, כי בשנים 2014-2016 העביר לה המשיב כספים שונים לצורך מחייתה ומחייתם של ילדהם אך אין מדובר בסכומים שהיתה לה סיבה לחשוש שהועברו במטרה להבריח נכסים (ס' 39).

9.
המשיב טרם הגיש כתב הגנה. המסירה של כתב התביעה למשיב בוצעה רק לאחרונה ביום 28/5/19, עם מסירת הבקשה וההחלטה למתן צו עיכוב יציאה ארעי, שכן המבקש התקשה לאתרו לצורך המצאת התביעה. כאמור, המשיב הגיש תשובה לבקשה, אשר נתמכה (בחלקה) בתצהירו.

10.
אציין כי קודם להחלטה על מתן צו עיכוב יציאה ארעי, נדחתה בקשתו של המבקש ליתן צו עיכוב יציאה מן הארץ, שהוגשה עם הגשת התביעה. זאת, בין היתר, מהטעם שלעת הגשת הבקשה אז, לא נחה דעתי כי המשיב נמצא בכלל בארץ (המבקש טען, בין היתר, כי המשיב מתגורר בארץ אך מסתתר). בהמשך, מתדפיס הכניסות והיציאות של המשיב מישראל אף עלה, כי ביום הגשת התביעה, 17/1/19, עזב המשיב את הארץ; ולעת הגשת הבקשות השונות שהגיש המבקש, טרם שב המשיב לארץ (ראו בקשה מס' 10, להורות על תחליף המצאה בדרך של פרסום בעיתון בישראל וההחלטה שניתנה שם, להלן: החלטה מיום 26/3/19). לאחר מכן נודע למבקש, כי המשיב עתיד להשתתף בחתונת בתו בארץ ולפיכך, הגיש בקשה נוספת למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ. בשים לב לכלל הנסיבות והראיות, הוריתי על מתן צו ארעי לעיכוב יציאה מן הארץ במעמד צד אחד. המסירה בוצעה באירוע האמור.

הבקשה לעיכוב יציאה
11.
לטענת המבקש, לאחר מאמצים רבים, אותר המשיב בארץ, ובוצעה לו מסירה באירוע הנזכר. לפי הטענה בתביעה, המשיב מבוקש על ידי ה-
fbi
בגין מעשי הונאה שביצע בארה"ב (צורף תדפיס מידע, נספח 2, ע"ש המשיב, בשמו הקודם, סימו אלבז) והוא מנוסה בהתחמקויות ובהסתרת עקבותיו, שהקשו עד מאוד על איתורו, באופן שקיים חשש ממשי שאם לא יינתן צו עיכוב יציאה מן הארץ, יסוכל ההליך תוך שהיעדרותו תכביד על הבירור וביצוע פסק הדין. עוד ציין המבקש, כי המשיב מסר במשרד הפנים כתובות מגורים שגויות במטרה להתחמק מהמבקש ומה-
fbi
. לאחרונה אף התברר למבקש, כי המשיב הפר גם את החוק בפיליפינים והוא מבוקש גם שם ויצא את הפיליפינים ללא שעבר כדין בביקורת הגבולות, כך שמיצוי הדין עמו בארה"ב או בפיליפינים סוכל. מתדפיס משרד הפנים עולה עוד, כי המשיב שינה את שמו מסימו אלבז ליעקב אלבז (הוצג מסמך משרד הפנים. הדבר אושר בח"נ של המשיב, עמ' 3 ש' 24-25). כמו כן, חוקר ניגש לכתובתו של המשיב בחולון כפי שרשומה במשרד הפנים ונמצא כי מדובר בכתובת סרק. כך גם כתב התביעה שנשלח לת.ד שמסר המשיב במשרד הפנים, חזר כיוון שהמשיב לא הגיע לדרוש אותו.

12.
לטענת המבקש, נסיבות רבות קושרות את המשיב לארץ - המשיב אזרח ישראלי ובעל דרכון ישראלי, למשיב ילדים אחים ואחיות ונשים לשעבר שמתגוררות בארץ. המשיב מנהל תיק גירושין בישראל. המשיב משתמש בטלפון נייד ישראלי. המשיב משלם ביטוח לאומי ודמי חבר קופת חולים בסניף חולון. על פי תדפיס הכניסות והיציאות מן הארץ לשנים 2016-2019 מרכז חייו בישראל והוא התגורר בארץ תקופות רצופות שונות המסתכמות כדי כ- 600 ימים. בשנת 2016 התגורר בארץ 199 ימים, בשנת 2017 התגורר בארץ 204 ימים, ובשנת 2018, 191 ימים.

לטענת המבקש, המשיב מנסה לגרום למבקש תחושה שאינו בארץ וביום 8/4/16, בעודו נמצא בארץ (לפי תדפיס משרד הפנים), שלח למבקש הודעה שהוא נמצא בארה"ב וכך עשה גם בימים 8/12/16 ו- 16/12/16 ובשנת 2017. המשיב גר בארץ אך מודיע למבקש, כי הוא גר בחו"ל, בהונג קונג, בסין ובארה"ב. לטענת המבקש, אם לא יינתן הצו, יישאר המבקש בפני
שוקת שבורה שכן המשיב יצא את הארץ כפי שעשה בארה"ב ובפיליפינים.

לטענת המבקש, עילת התביעה הוכחה כנדרש ומתן הסעד מידתי וראוי בנסיבות העניין. ממילא גם המבקש מתחייב לשפות את המשיב בגין כל נזק אם ייגרם. מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת מתן הצו, שכן היעדרותו של המשיב תכשיל את ההליך המשפטי וממילא, המשיב נמצא בארץ.

13.
אציין כי בדיון הודיע ב"כ המבקש, כי יסכים להמיר את צו עיכוב היציאה מן הארץ בבטוחות כפי שהופקדו לצורך מתן הצו - ערבות בנקאית אוטונומית בסך של 100,000 ₪ וערבות צד ג' בסך של 50,000 ₪. זאת, בהמשך להחלטתי מיום 11/6/19, שלפיה מוצע לצדדים לבוא בדברים לצורך הסכמות שייתרו צורך בהכרעה שיפוטית, כגון בטוחה מניחה את הדעת שתאפשר יציאתו של המשיב לחו"ל ותבטיח את התייצבותו בהליך.

תשובת המשיב לבקשה לעיכוב יציאה
14.
לעניין התביעה לגופה טוען המשיב בתצהיר שהוגש בתמיכה לתשובה לבקשה לעיכוב יציאה מן הארץ (התצהיר), כי המבקש התעניין בפעילותו העסקית וביקש לבחון פעילות משותפת במסגרת החברה שעיסוקה במתן הלוואות. לאחר מו"מ הוחלט שהמבקש ישקיע בחברה סך של 5 מיליון דולר ולאחר מכן נחתמו בפיליפינים הסכמי הלוואה שונים. "לאחר כשנה של עבודה משותפת, החליט המבקש להשקיע ברכישת נדל"ן בפיליפינים. לצורך כך העביר המבקש במועדים שונים החל מחודש מרץ 2015, סכומי כסף שונים המהווים את חלק הארי של התובענה דנן, לחשבונם המשותף של המבקש והמשיב שהתנהל בפיליפינים ... כל הכספים הועברו לחשבונם המשותף של המבקש והמשיב בפיליפינים, כך שלמבקש הייתה שליטה מלאה בכל הכספים שיצאו מהחשבון המשותף של הצדדים, לצורך ביצוע עסקאות הנדל"ן" (ס' 10-11. ההדגשה במקור). לפי טענת המשיב, אין כל קשר בין פעילות החברה לבין רכישת הנדל"ן ע"י המבקש. המבקש הוא זה שבחר את אפיקי ההשקעה, אישר את העסקאות ואת ביצוע העברות הכספים לצורך ביצוע העסקאות בעוד שהמשיב שימש כמתווך בלבד (ס' 13-14). עוד טען, כי המבקש לא עמד בהתחייבות והעביר כהשקעה 600,000$ בלבד. חלף זאת, בחר המבקש להעביר חלק ניכר מהסכום שהתחייב להעביר לחברה לטובת עסקאות נדל"ן ופגע קשות ביכולת הנזילות של החברה (ס' 14). בנוסף, בשנת 2016 המשיב נעצר בביקורת הגבולות בקייב והיה נתון במעצר במשך מספר חודשים. "זה היה הקש ששבר את גב הגמל, שכן עובדי החברה ניצלו את פרק הזמן שבו נעדר המשיב, וביצעו מעילות ענק בכספי החברה". המבקש, שהיה שותפו, מיאן לקחת את המושכות לידיו עד שישתחרר ממעצרו וחלף זאת, החל להטיח במשיב אשמות שווא. המשיב ציין עוד כי לפני כשנה וחצי הצליחו להגיע להסכמות במסגרתם התחייב המשיב להעביר למבקש סך של 150,000 דולר מתוך רצון טוב לסיים את המחלוקת בין הצדדים, אך המבקש בחר לחזור בו מההסכמות תוך העלאת הצעות מופרכות (צורפה טיוטת הסכם פשרה) (ס' 15-18).

15.
אשר לצו עיכוב היציאה מן הארץ - בתשובה לבקשה נטען, כי לא הוצגו ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה. עילת התביעה כנגד המשיב קלושה וסכום התביעה מופרך ומלמד על חולשתה. העברות בוצעו לחשבון משותף, כשהטענה היא שעסקינן בהלוואות שיש להחזיר. אך אין מדובר בהלוואות אלא בהשקעה שלא צלחה וכספים רבים של שני הצדדים ירדו לטמיון. כל הכספים הועברו לחשבון משותף כך שלמבקש הייתה שליטה מלאה בכל הכספים שיצאו מחשבון החברה להשקעות ולביצוע עסקאות הנדל"ן. יתר על כן, בין הצדדים נחתם מסמך במסגרתו תניית שיפוט ייחודית, שלפיה התחייבו כי כל סכסוך שיתגלע ביניהם בעסקיהם יתברר על פי הדין הפיליפיני, בפיליפינים. המסמך מצוי ברשותו של המשיב בפיליפינים ועל כן אין בידו של המשיב להציגו. בנוסף, הסכמי ההלוואה נחתמו בפיליפינים והמיזמים העסקיים כולם נעשו בפיליפינים.

16.
עוד טען המשיב, כי מאזן הנוחות פועל לטובתו. לפי התשובה, "... המשיב מנהל את עסקיו ואת מרכז חייו מחוץ לגבולות ישראל. כמו כן, המשיב נמצא בזוגיות ומנהל משק בית משותף עם אישה בפיליפינים ולהם בת משותפת ... על כן, ככל שבית המשפט ייעתר לבקשת המבקש, הרי שלמשיב עשוי להיגרם נזק בלתי הפיך, הן לעסקיו והן למשפחתו הנמצאת מעבר לים" (ס' 26 וס' 29, צורפה תעודת לידה והעתק דרכונה של הבת, ילידת פברואר 2016). לטענת המשיב "מתדפיס הכניסות והיציאות של המשיב לארץ שצורף לבקשת המבקש לתחליף המצאה, והן מיתר הראיות שצורפו לבקשה זו, עולה כי המשיב אינו תושב הארץ. כמו כן, כל האינדיקציות שפרט המבקש בבקשתו לכך שהמשיב הינו תושב הארץ (המשיב הוא חבר קופת חולים, תשלום לביטוח לאומי, המשיב אזרח ישראלי וכו'), נדחו כבר בהחלטת הרשמת הנ"ל ועל כן המשיב אינו רואה צורך להרחיב את היריעה לדחותם" (הכוונה להחלטה מיום 26/3/19 בבקשה להתיר תחליף המצאה שנזכרה לעיל). לטענת המשיב, לא התקיימו הנסיבות החריגות הנדרשות לצורך מתן צו עיכוב יציאה מן הארץ כשמדובר בתושב חוץ. צו עיכוב יציאה יביא לפגיעה כבדה בו, שכן לא יוכל לצאת מן הארץ לנהל את עסקיו ובסופו של דבר, עיכוב היציאה אף יביא בהיבט זה, לפגיעה במבקש; כפי שכבר קרה לאחר מעצרו של המשיב בקייב. עוד טען המשיב, כי לא הוכחה הכבדה על ביצוע פסק הדין. המשיב טען גם לחוסר תום לב בהגשת התביעה והבקשה לעיכוב יציאה מן הארץ מתוך רצון להכריח את המשיב להתדיין עם המבקש בארץ על אף הדומיננטיות של כלל הזיקות לפיליפינים; ומתוך ידיעת המבקש, כי המשיב לא יוכל להתגונן כראוי ולצרף את האסמכתאות הדרושות על מנת לפרוש את קו הגנתו.

דיון והכרעה
17.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות ובכלל המסמכים שהומצאו לתיק בית המשפט, לרבות חקירת המשיב על תצהירו וסיכומי הצדדים בע"פ בתום הדיון, מצאתי לקבל את הבקשה למתן צו זמני לעיכוב יציאתו של המשיב מן הארץ ולהותיר את הצו הארעי על כנו; תוך שתינתן למשיב אפשרות להפקיד בטוחות ולהמציא כתובת למסירת כתבי בי דין, כמפורט להלן, כתנאי לביטולו של הצו.

עיקרי המתווה הנורמטיבי
18.
בדיון בבקשה מסוג זה על בית המשפט לשוות לנגד עיניו כי עיכוב יציאה מן הארץ הוא סעד קיצוני ויש לעשות שימוש בסמכות זו במשורה ובזהירות, שעה שמנגד עומדת זכות היסוד של המשיב לצאת מן הארץ באופן חופשי (ראו אורי גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה 12 (תשע"ו-2015), בעמ' 947, 950-953).

19.
לפי תקנה 384 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, סעד של עיכוב יציאה מן הארץ יינתן כנגד המשיב אם בית המשפט "...שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שהוא עומד לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין; היה המשיב תושב חוץ לא יינתן נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ אלא בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו".

20.
עוד יש לזכור כי עסקינן בסעד זמני שחלות עליו גם התקנות הכלליות והדין בעניין זה ולפיכך, בנוסף ליסודות הספציפיים שנקבעו לצורך סעד זמני של עיכוב יציאה מן הארץ בתקנה 384, יש להוכיח קיומה של עילת תביעה לכאורה על בסיס ראיות מהימנות לכאורה; כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש; וכי הבקשה הוגשה בתום לב והסעד מידתי ואינה פוגע במידה העולה על הנדרש (תקנה 362 לתקנות).

מן הכלל אל הפרט
21.
ביישום הדין לענייננו, סבורני כי עלה בידי המבקש להוכיח קיומה של עילת תביעה לכאורה כנדרש בשלב זה. הומצאו אישורים על העברת הכספים, שלמעשה כשלעצמה, אינה מוכחשת. נחתם הסכם הלוואה שצורף, שתומך על פניו בטענה שמדובר בהלוואות שיש להשיב (לפחות ביחס לסכומים הנזכרים שם). אציין, כי גם לגרסת המשיב היו בין הצדדים מגעים ליישב את המחלוקת בדבר החוב והוא אף הסכים לשלם סך של 150,000 דולר בפשרה שלא יצאה אל הפועל (ראו גם בח"נ עמ' 7, נספח 9 שסומן גם במ/1). אוסיף, כי גרסתו של המשיב בעניין החשבון המשותף לא הייתה קוהרנטית, שכן בחקירתו כשנשאל מי הוציא כספים מהחשבון טען המשיב כי החשבון היה של המבקש (ראו ח"נ של המשיב בעמ' 5 ש' 15-23); בעוד שבתשובה ובתצהיר וגם בסיכומי בא כוחו בע"פ, החשבון הוצג כחשבון משותף (כך עלה גם מחלקים אחרים של עדות המשיב, למשל כשהשיב שאינו זוכר מספרים בתשובה לשאלה כמה כסף העביר לאשתו בעמ' 5 ש' 26-33). בנוסף, להזכיר, המבקש לא נחקר על תצהירו, שלצורך העניין לא נסתר.

אין צריך לומר כי השאלה אם מדובר בהשקעה או בהלוואה שיש להשיב והשאלה אם מדובר בעסקאות נדל"ן עצמאיות של המבקש ללא קשר להלוואות לעסקי החברה (כטענת המשיב) או בהלוואות לחברה לצורך רכישת המקרקעין על ידה (כטענת המבקש), כמו גם יתר הסוגיות שעולות, תתבררנה בהליך לגופו. בשלב זה ולצורך הבקשה שלפניי ומבלי שיש בכך משום קביעה או הכרעה במחלוקת, די במסמכי התביעה על נספחים ובמכלול הנסיבות והראיות כאמור לעיל, כדי לבסס עילת תביעה לכאורה כנדרש לפי דין בשלב ראשוני זה של ההליך, לצורך סעד זמני.

22.
אשר למאזן הנוחות סבורני, כי הוא נוטה בנסיבות העניין לטובת המבקש. שוכנעתי כי אם לא יינתן הצו, הנזק שייגרם למבקש הוא כבד יותר מן הנזק שעלול להיגרם למשיב ממתן הצו. אם לא יינתן הצו, קיים חשש ממשי שיסוכל ההליך המשפטי. בין היתר, מהטעם שמהחומר שהונח לפניי, לרבות טענות המשיב, נראה כי למשיב פוטנציאל מגורים במדינות שונות (כגון: סין, הונג קונג, אנגליה) תוך שהמשיב מגלה טפח ומכסה טפחיים בעניין מקום מגוריו ומבלי שעלה בידו להצביע להנחת דעתי, על מקום מגוריו האחר (ככל שאינו מתגורר בישראל). קשה להבין גם היכן מתגורר המשיב כשהוא בישראל (ואין מחלוקת, כי המשיב נמצא בישראל תקופות נכבדות כעולה מתדפיס משרד הפנים, ראו ח"נ בעמ' 2 ש' 17 - עמ' 4 ש' 14).
עוד אציין, כי המשיב טען לנזקים כלכליים בעלמא וטענותיו לנזק במישור המשפחתי, לא הוכחו אף הן ואף נסתרו בחקירתו, כמבואר להלן.

23.
בנסיבות העניין כאן, לאחר שהונחו לפניי טענות שני הצדדים,

לא נחה דעתי כי המשיב הוא תושב חוץ. אף התחזקה דעתי, ובמשנה תוקף לאחר שנשמע המשיב, כי קיים חשש ממשי שהמשיב עומד לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך. סבורני, כי גם אם אניח שהמשיב תושב חוץ (ולא קבעתי שכך), מתקיימות במקרה דנן נסיבות חריגות שמצדיקות מתן צו עיכוב יציאה מן הארץ. זאת, נוכח זיקתו הברורה והממשית של המשיב לישראל, שלא נסתרה ואף התחזקה עם שמיעת הבקשה במעמד שני הצדדים. בצירוף עם הערפול ששמר עליו המשיב אשר למקום מגוריו, כאשר התצהיר שהוגש בתמיכה לתשובה לבקשה כלל מידע לקוני ומתחמק; ואילו בתשובה לבקשה, שחלק ניכר מהאמור בה לא נתמך בתצהיר, ביקש ליצור את הרושם כאילו הוא מתגורר בפיליפינים ומנהל שם משק בית משותף עם בת זוג שלהם ילדה משותפת, גרסה שלא עמדה במבחן החקירה הנגדית, במסגרתה הופרכה טענה זו ונמצא, בין היתר, כי למצער, לא היה המשיב בפיליפינים בשנת 2019 כלל. בנוסף, בחקירתו העלה גרסה כבושה, שאף לא נתמכה בראיה כלשהי, שלפיה הוא מתגורר בהונג קונג.

24.
אפרט ואבהיר במה דברים אמורים.

25.
בתצהיר שהוגש לתמיכה בתשובה לבקשה לעיכוב יציאה טען המשיב, כי הוא "אזרח ישראלי, איש עסקים במקצועו, בעל מס' חברות בתחום הנדל"ן ברחבי העולם, וכיום מקיים פעילות עסקית בסין ובאנגליה" (ס' 3 לתצהיר. צורפו גם שתי תעודות התאגדות, אחת כנראה בסינית ללא תרגום כך שהמסמך לא קריא ולא ניתן ללמוד ממנו דבר; והשניה, תקנון של חברה בשם
cool shirts ltd
באנגליה שהתאגדה ביום 21/9/18).
עוד ציין, כי יש לו 5 ילדים, שניים מתגוררים בישראל ושלושה מחוץ לישראל, בארה"ב ובפיליפינים (ס' 4); וכי "נכון למועדים הרלוונטיים לכתב התביעה, המשיב התגורר עם הגב' נעמי אן צימרמן (הנתבעת) בעיר רעננה וניהל עמה משק בית משותף, כאשר הלכה למעשה בילה את רוב הזמן בפיליפינים כחלק מפעילותו העסקית באותן שנים" (ס' 5. אציין כי נוסח זה זהה לאמור בכתב ההגנה של הנתבעת, ראו ס' 18 שם).

26.
במקומות אחרים בתשובה, שלא נתמכו בתצהיר טען המשיב, כי הוא "... מנהל את עסקיו ואת מרכז חייו מחוץ לגבולות ישראל. כמו כן, המשיב נמצא בזוגיות ומנהל משק בית משותף עם אישה בפיליפינים ולהם בת משותפת .... על כן, ככל שבית המשפט ייעתר לבקשת המבקש, הרי שלמשיב עשוי להיגרם נזק בלתי הפיך, הן לעסקיו והן למשפחתו הנמצאת מעבר לים" (ס' 26, צורפה תעודת לידה והעתק דרכונה של הבת, ילידת פברואר 2016 וס' 29).

27.
בתצהיר נמנע המשיב מלהתייחס למקום מגוריו לעת הזו. בתשובה, בסעיפים שאינם נתמכים בתצהיר כמצוטט לעיל (סעיף 26 לעיל), ביקש המשיב ליצור את הרושם שמרכז חייו או מקום מגוריו בפיליפינים. נטען שם, כי המשיב מנהל משק בית משותף ונמצא בזוגיות עם אישה בפיליפינים שלהם בת משותפת, כך שייגרם נזק בלתי הפיך למשפחתו שנמצאת מעבר לים עם מתן צו עיכוב יציאה מן הארץ. אלא שטענה זו נסתרה מחקירתו של המשיב. מחקירתו הנגדית התברר כי לא היה בפיליפינים לכל הפחות בשנת 2019, כחצי שנה עד למועד הדיון (לטענת המבקש יצא את הפיליפינים עוד בשנת 2018, ראו החקירה בעמ' 4 ש' 15-26). יתר על כן במענה לשאלת בית המשפט טען המשיב כי אינו מתגורר כלל בפיליפינים, כי אם בהונג קונג (עמ' 7 ש' 25-28). לטענה כי המשיב מתגורר בהונג קונג, אין זכר בתצהירו או בתשובה לבקשה. גם אם אקבל את הסבר ב"כ המשיב בסיכומיו בע"פ כאילו הונג קונג היא חלק מסין שכן נזכרה בתשובה ובתצהיר (הסבר שאינו משכנע כלל כשלעצמו וממילא לא גובה בתצהיר המשיב בעדותו), הרי שהמשיב טען שהוא "מקיים פעילות עסקית בסין" ולא טען שהוא מתגורר בסין.

28.
בתשובתו לא הכחיש המשיב את כל האלמנטים הקושרים אותו לישראל שנמנו בבקשה, כמפורט לעיל. המשיב אף אישר את מירב הדברים בחקירתו (המשיב אישר את תקופות השהייה הנכבדות בארץ כעולה מתדפיס משרד הפנים ואף ציין כי הוא "בא לארץ כל הזמן". כן אישר את חברות בקופ"ח בחולון; קיומה של משפחה בישראל; הליך גירושין תלוי ועומד בבית הדין הרבני; כי הוא מחזיק ת.ד ובעל טלפון ישראלי; והוסיף, כי הוא בעל רישיון נהיגה ישראלי שאותו חידש "לפני שבוע". ראו עמ' 2-4 לפרוטוקול).

29.
אציין, כי במסגרת התשובה לבקשה, בחלקיה שאינם נתמכים בתצהיר, המשיב שלל בעלמא ובעקיפין את מגוריו בישראל, תוך הסתמכות על החלטתי מיום 26/3/19, כאילו היא מייתרת את הצורך בגרסתו העובדתית של המשיב לעניין מקום מגוריו, שעה שהמבקש טוען כי הוא מתגורר בישראל. ראשית, יש לתמוך טענות עובדתיות בתצהיר. שנית, בכל הקשור למסקנות המשפטיות, יש לזכור כי החלטתי הנ"ל שניתנה במעמד צד אחד, ניתנה בבקשה של המבקש להתיר תחליף המצאה למשיב באמצעות פרסום בעיתון בישראל. במוקד הדברים עמדה, כמתבקש, שאלת האפקטיביות של הפרסום בעיתון בישראל כתחליף למסירה. קבעתי כי נוכח תדפיס הכניסות והיציאות שממנו עלה כי המשיב יצא את הארץ ביום 17/1/19 ולא שב עוד, לא שוכנעתי שהמשיב נמצא בישראל; וכי בנסיבות אלה וכאשר לא ידוע היכן מתגורר המשיב בישראל (ככל שהוא מתגורר בישראל), אין די באינדיקציות האחרות שהובאו ע"י המבקש לקשר לישראל, כמו גם בכך שהמשיב נחשב כ"תושב ישראל" לצורכי מס לפי ההגדרה בפקודת מס הכנסה בשנות המס 2016-2018 (שכן שהה בישראל
183 ימים או יותר בכל אחת מהשנים הללו)

- כדי לקבוע שהמשיב מתגורר בישראל לצורך תחליף ההמצאה. לסוגיה זו אין משמעות כעת, לאחר שבוצעה למשיב המצאה כדין. יתר על כן, לגופו של עניין, כעת, לאחר שהוגשה תשובת המשיב והתקיים דיון במעמד שני הצדדים, התחזקה טענת המבקש שהמשיב מתגורר בישראל ולמצער, התחזקה זיקתו הלכאורית של המשיב לישראל.

30.
אני דוחה את הטענה לחוסר תום לב בהגשת התביעה והבקשה בישראל תוך אילוץ המשיב להתדיין בארץ כשאין בידו, לפי הטענה, מסמכים להתגונן. המבקש עשה מאמץ רב להתחקות אחר המשיב, שאינו ממהר למסור מידע נכון ועדכני אשר למקום הימצאו. כאמור, זיקתו של המשיב לישראל היא רבה. הטענה שאין בידי המשיב להמציא מסמכים שמצויים בפיליפינים כדי לבסס את טענותיו בשל צו עיכוב היציאה מהארץ, נטענה בעלמא. היא צוינה בתשובה מבלי שנתמכה בתצהיר (ס' 12, 15 לתשובה). לגופו של עניין, קשה להשתכנע כי בימינו לא ניתן להעביר העתק מסמכים באחד מאמצעי התקשורת או באמצעות גורמים אחרים ומכל מקום, לא הוצג שנעשה ולו ניסיון אחד להשיג את המסמכים, שכשל. מתעוררת גם סימן שאלה ביחס לאפשרותו של המשיב להיכנס לפיליפינים (ראו טענות המבקש בעניין זה ותשובות המשיב ח"נ, עמ' 4 ש' 19-26). אוסיף כי שאלת הדין החל היא חלק מהשיקולים בבחינת הפורום הנאות. יחד עם זאת, אין זה שיקול בלבדי ומכריע, שכן גם אם חל הדין הפיליפיני, הרי שהוא יכול להתברר באמצעות מומחים לדין הזר, כמקובל במקרים מסוג זה. בשלב זה לפחות ומכל שהוצג לפניי ונוכח הזיקות לישראל, לא שוכנעתי כי על פניו, הפורום הנאות הוא הפורום הפיליפיני או שהצדדים הסכימו שיחול הדין בפיליפינים כפי שטוען המשיב בתשובתו. אעיר, כי בתצהיר נטען רק שההסכמים נחתמו בפיליפינים ולא נטען שהוסכם שיחול הדין הפיליפיני. גרסתו של המבקש היא שהוסכם שיחול הדין הישראלי, וזו לא נסתרה לעת הזו, שעה שהמבקש אף לא נחקר על תצהירו. בכל מקרה, ניתן יהיה כמובן לשקול סוגיה זו בהמשך ניהול ההליך, לפי העניין והצורך.

31.
עוד מצווה בית המשפט לבחון אם אין הסעד של צו עיכוב יציאה מן הארץ עולה על המידה ואם ניתן להשיג את מטרתו באמצעי אחר פחות דרסטי. סבורני כי בנסיבות המקרה דנן ועל רקע הדין, יש מקום לשקול ביטול הצו כנגד מתן ערבויות והסדרת פרטי מען לצורך מסירת כתבי טענות כמפורט להלן, על מנת להבטיח את התנהלותו התקינה של ההליך המשפטי.

32.
בנתוני התיק ובאיזון בין השיקולים אני קובעת, כי הצו יבוטל והמשיב יוכל לצאת מן הארץ בהתקיים התנאים הבאים במצטבר:

המשיב יפקיד בקופת בית המשפט סך של 100,000 ₪ במזומן או ערבות בנקאית אוטונומית צמודת מדד ובלתי מוגבלת בזמן בסכום זה וערבות צד ג' של תושב ואזרחי ישראל שאינו חברה, בסך של 50,000 ₪. הכל לצורך הבטחת התייצבותו בארץ לצורך קיומו התקין של ההליך וכל שיידרש בקשר אליו, לרבות דיונים בבית המשפט. אציין, כי הערבויות בסכומים אלה הם על הצד הנמוך, נוכח הסכמתו של המבקש לביטול הצו אם יופקדו ערבויות כאמור במסגרת דבריו בדיון.

בנוסף, יודיע המשיב בכתב לתיק בית המשפט בתצהיר חתום לפני בא כוחו כדין, כי פרטי מען בא כוחו ישמשו כמען להמצאת כתבי טענות ובי דין בכל הקשור לתביעה ובקשות הקשורות לה, לרבות הליכי ערעור, הוצאה לפועל ובקשות שונות, כך שכל מסירה לבא כוחו תהא מסירה למשיב כדין. מען זה לא ניתן יהיה לביטול אלא כנגד מען תקף אחר במדינת ישראל להנחת דעתו של בית המשפט, ובאישור מראש.

33.
בנסיבות העניין ולאור כל האמור, אני מחייבת את המשיב לשלם למבקש (התובע) את הוצאות הבקשה בסך של 10,000 ש"ח.

ההחלטה ניתנה בסמכותי כרשמת.

המזכירות תדוור לצדדים
ניתנה היום, כ' סיוון תשע"ט, 23 יוני 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 44782-01/19 אלן ג'פרי פיינבלום נ' יעקב(סימו) אלבז (פורסם ב-ֽ 23/06/2019)