פסקי דין על אלישבע פנחסוב | פסקי דין על אהרון מאיר | פסקי דין על יוסף פנחסוב ואח' | פסקי דין על ב.ס.ד דירות מגורים | פסקי דין על דב יוסף שטיצברג |

4218/19 רעא     27/06/2019




רעא 4218/19 אלישבע פנחסוב, אהרון מאיר, יוסף פנחסוב ואח' נ' ב.ס.ד דירות מגורים בע"מ, דב יוסף שטיצברג




החלטה בתיק רע"א 4218/19
בבית המשפט העליון


רע"א 4218/19


לפני:

כבוד השופט ע' גרוסקופף


המבקשים:
1. אלישבע פנחסוב


2. אהרון מאיר


3. יוסף פנחסוב

4. פלונית (קטינה)

5. פלונית (קטינה)

6. פלונית (קטינה)

7. פלונית (קטינה)

8. פלונית (קטינה)

9. פלוני (קטין)



נ


ג


ד

המשיבים:

1. ב.ס.ד דירות מגורים בע"מ


2. דב יוסף שטיצברג


בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים מיום 11.6.2019 בת"א 17533-02-18 שניתנה על ידי כבוד השופט רם וינוגרד

בשם המבקשים:
עו"ד עוז עמית


החלטה



לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים (כב' השופט
רם וינוגרד
) מיום 11.6.2019 בת"א 17533-02-18, במסגרתה נדחו חלקים מבקשת המבקשים לסעדים זמניים ומבקשתם לגילוי מסמכים. בצד בקשת רשות הערעור הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה האמורה.



עובדות המקרה והחלטת בית המשפט קמא

1.
בין המבקשים למשיבים מחלוקת המתבררת בבית המשפט קמא בנוגע לזכויות בנכס מקרקעין, הוא בניין דירות בגוש 3066 חלקה 90 בירושלים (להלן:
"הבניין"
או
"הנכס"
). ביום 8.2.2018 המבקשים הגישו תביעה לבית המשפט קמא, ובה נתבקש סעד הצהרתי לפיו חוזה מכר המקרקעין במסגרתו העביר מורישם המנוח של המבקשים (להלן:
"המנוח"
) את זכויותיו בנכס למשיבים (להלן:
"הסכם המכר"
) אינו תקף. זאת הן משום מצבו המנטלי של המנוח בעת עריכת הסכם המכר, והן משום שיתרת תשלום על סך 1.8 מיליון ש"ח שהמשיבים מחויבים לשלם לפיו טרם שולמה.

2.
ביום הגשת התביעה בבית המשפט קמא היה הנכס רשום לזכות המנוח, עם הערת אזהרה לטובת המשיבה 1. לאחר שביום 1.4.2019 נודע למבקשים כי המשיבים פתחו בעבודות בנכס הם הזמינו נסח טאבו מעודכן, ממנו עלה כי ביום 25.2.2019 הנכס עבר לבעלות המשיבה 1, כי נרשמו עליו משכנתאות להבטחת התחייבויותיה והתחייבות אחד מבעלי מניותיה, מר בן גרובנר, וכי על זכויות המשיבה 1 נרשמו הערות אזהרה לטובת 9 צדדים שלישיים המחזיקים בדירות בבניין (להלן:
"המחזיקים"
).

3.
בעקבות גילויים אלו המבקשים פנו לבית המשפט קמא בבקשה למתן צווים ארעיים: צו מניעה אשר יאסור על כל דיספוזיציה בנכס וכן צו עיקול על כספים שמגיעים למשיבים מהמחזיקים, על מנת שהללו ישמשו לתשלום יתרת חובם של המשיבים למבקשים על פי הסכם המכר. בד בבד המבקשים פנו למשיבים בבקשה לגילוי מסמכים שעניינם העברת הזכויות בנכס, וכן מכירה ושיעבוד שלהם (תוך שהם מלינים על כך שבתצהיר שנתן מר גרובנר עובר לבקשה לא פורטו מסמכים אלו). בעקבות זאת הועברו למבקשים העתקים מהסכמי המכר שנערכו בין המשיבה 1 לבין המחזיקים, כשמועדי וסכומי תשלומים עתידיים מושחרים. על שום כך, המבקשים הגישו ביום 2.5.2019 בקשה לצו גילוי מסמכים שעניינו חשיפת כלל המסמכים האמורים. יוער כי מבית המשפט קמא נתבקש גם צו זמני לאיסור עבודות בנכס, אך בקשה זו התייתרה ועל כן לא ארחיב לגביה.





4.
ביום 11.6.2019 ניתנה החלטת בית המשפט קמא. להלן פירוט ההחלטה בחלוקה על פי המבוקש:

א.
צו איסור דיספוזיציה: לא ניתנה הכרעה בבקשה משום שנראה כי לא הועברה לעיון או להתייחסות המחזיקים בדירות שבנכס. מתן צו איסור דיספוזיציה עשוי לפגוע בזכויות המחזיקים, ועל שום כך נדרשו המבקשים להעביר להם העתק מהבקשה וכן להבהיר את עמדת המחזיקים לגבי תוצאות התביעה בטרם תינתן החלטה בבקשה.

ב.

עיקול זמני של כספים המגיעים למשיבה 1: הבקשה נדחתה משום שבית המשפט קמא סבר שסיכויי התביעה לא נחזים להיות גבוהים במיוחד (בפרט לאור חוות דעת רפואית לפיה המנוח לא היה בלתי כשיר להתקשר בהסכם המכר), ומשום שככל שיזכו בסעד המשני שהתבקש בתביעתם, אכיפת ההסכם ביחס לתשלום יתרת התמורה החוזית, אין סכנה כי זו לא תתאפשר נוכח החזקת הסכום הנותר לתשלום בנאמנות (בדברים אלו בית המשפט התייחס להודעת הבהרה מטעם המשיבים אשר הוגשה ביום 16.5.2019, ובה ציינו כי לצורך תשלום יתרת החוב הפקידו בידי נאמן, עו"ד שמעון שגיא, שתי המחאות פתוחות וכן פתחו חשבון נאמנות בו הפקידו סכום כסף, כאשר יש בצירוף שני המקורות הנ"ל כדי לכסות את יתרת החוב (בניכוי יתרת תשלומי ארנונה עד העברת החזקה במקרקעין ומס שבח). כך נעשה בהתאם להסכם פשרה אשר נרקם בין הצדדים עובר להגשת התביעה).

ג.
גילוי מסמכים: הבקשה נדחתה ביחס למסמכים הנוגעים למשכנתא על הנכס משום שיהוי בבקשה, שכן המשכנתא נרשמה כבר בשנת 2011, וכן ביחס להסכמי המכר בין המשיבים למחזיקים, שכן נקבע שהאופן בו הועברו למבקשים מספק לצורך העניין. ביחס לשאר המסמכים המבוקשים, שעניינם רישום הזכויות בנכס על שם המשיבה 1, קבע בית המשפט קמא כי הם יוגשו ללשכתו בתוך 7 ימים מיום החלטתו, ושלאחר עיון בהם תינתן לגביהם החלטה.

טענות המבקשים

5.
בבקשת רשות הערעור המונחת לפניי מלינים המבקשים על החלטות בין המשפט אשר הוצגו לעיל. בנוסף, הם מעלים טענות נגד התנהלותו של בית המשפט קמא, על הצגתו את עובדות המקרה, וכן על מידע ועובדות אליהם לכאורה לא התייחס. בטרם אפרוט את טענות המבקשים הרלוונטיות להחלטה מושא בקשת רשות הערעור, אעיר כי חלק נכבד מהבקשה עוסק בטרוניות שבית משפט זה אינו המקום להשמיען, בין משום שהטענות אינן מעוגנות בדין ובין בשל הפניתן נגד התנהלות הקבועה בדין. זאת, בייחוד לא במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטה אחרת ובטרם ניתן

פסק דין
.

6.
ואלו טענות המבקשים לגופם של דברים:
ביחס לצו איסור הדיספוזיציה
, המבקשים טוענים כי הנטל להביא את תגובת המחזיקים לבקשה הוטל על כתפיהם שלא כדין, שכן המשיבים הם האחראים למצב שנוצר, בו מתנהלת תביעה שעשויה להשפיע על זכויותיהם.
ביחס לצו העיקול הזמני
, נטען כי קיים חשש שהמשיבים לא יעמדו בתשלום יתרת חובם על פי הסכם המכר; על שם המשיבה 1 ועל שם מר גרובנר רשומה משכנתא בנכס וסכומה לא ידוע, ועל כן החשש כי אין בנמצא זכויות מהם המבקשים יוכלו להיפרע בבוא העת. בנוסף, נטען כי כספי הנאמנות שהוצגו לבית המשפט הם "אסופה מאולתרת" של המחאות המוחזקת בידי בא כוח המשיבים שאמינותו, לשיטת המבקשים, מוטלת בספק. מכאן שמאזן הנוחות נוטה לטובתם, בייחוד לאור סיכוייה הגבוהים של תביעתם להתקבל, על אף שאלו הוערכו בחסר על ידי בית המשפט קמא.
ביחס לבקשת גילוי המסמכים
, המבקשים טוענים כי הטעם לדחיית בקשתם ביחס למסמכי המשכנתא שגוי. בית המשפט קמא סבר שהמשכנתא נרשמה בשנת 2011, ועל כן יש לדחות הבקשה משום שיהוי, ואולם עסקינן במשכנתא חדשה אשר כוללת גם אשראי שניטל באופן אישי כנגד התחייבות של מר גרובנר. בנוסף, התרת השחרות בהסכמים שבין המשיבים למחזיקים פוגעת ביכולת המבקשים לעמוד על מצבת הזכויות בנכס לאשורה. אשר למסמכים בהם השתמשו המשיבים לצורך רישום הזכויות בנכס, שגה בית המשפט קמא עת דרש את העברת המסמכים לעיונו בטרם קיבל את הבקשה.

דיון והכרעה

7.
דין בקשת רשות הערעור להידחות, אף מבלי שתתבקש תגובת המשיבים.

8.
מסקירת הבקשה עולה כי למבקשים אצה הדרך, ובמקום להמתין להכרעותיו הסופיות של בית המשפט קמא בשלל הבקשות שהגישו, הם מיהרו לפנות בבקשת רשות ערעור לבית משפט זה. כך ביחס לבקשה לצו איסור דיספוזיציות, אשר לא נדון כלל לגופו על ידי בית המשפט קמא, וזאת לאור עמדתו המוצדקת כי טרם מתן החלטה בנדון יש לקבל את עמדת המחזיקים (ההחלטה להטיל על המבקשים את נטל הפניה למחזיקים בוודאי אינה מצדיקה מתן רשות ערעור); כך גם ביחס לבקשת גילוי המסמכים, אשר עיקרה טרם הוכרע על ידי בית המשפט קמא (אשר ביקש כי המסמכים יועברו לעיונו טרם הכרעה), וביחס לחלקה יש למבקשת השגות עובדתיות, שמן הראוי כי תציג לפני בית המשפט קמא תחילה (הטענה כי הבקשה מתייחסת למסמכי משכנתא חדשה). להתנהלות מסוג זה לא ניתן להסכים. יש בה פגיעה ביכולתה של הערכאה המבררת לנהל את הדיון כהלכתו; יש בה הטלת עומס מיותר על ערכאת הערעור, שכן ייתכן שבסופו של דיון לא יהיה צורך בהגשת הערעור כולו או חלקו.

9.
במצב דברים זה, ספק בעיני אם תפקידה של ערכאת הערעור הוא לבור את המוץ מהבר, ולחלץ מתוך הבקשה את אותם עניינים אשר מבחינת בשלותם ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לגביהם. על מנת להפיס את דעת המבקשים אציין כי גם אם אעשה כן, אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא. אבהיר זאת בקצרה ביחס לשני העניינים שדומה כי הבקשה לגביהם אינה מוקדמת: דחיית הבקשה למתן צו עיקול והסירוב לחשוף את הנתונים שהושחרו בהסכמי המכר עם המחזיקים.

10.
לעניין הבקשה לצו עיקול זמני, כידוע, אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע למתן סעדים זמניים אלא במקרים חריגים (רע"א 2664/19
ראובני נ' מדינת ישראל – רשות הפיתוח
, פסקה 5 (16.4.2019); רע"א 4086/18
קוטינה נ' סיאם
, פסקה 10 (25.6.2018)
(להלן:
"עניין קוטינה"
)).
תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן:
"התקנות"
) קובעת שלושה שיקולים שינחו את בית המשפט בבואו להכריע בבקשה למתן סעד זמני. השניים המרכזיים הם קיומה של עילת תביעה ונטיית מאזן הנוחות לטובת מבקש הסעד, והשלישי הוא תום לב. בין שני השיקולים הראשונים מתקיים יחס של מקבילית כוחות, כשמשקלו של מאזן הנוחות רב על משקל עילת התביעה (עניין
קוטינה
, פסקה 12; רע"א 605/19
ידען נ' רשות מקרקעי ישראל
, פסקה 9 (
18.4.2019)
). מבלי לחוות דעה לעניין סיכויי הערעור, נראה כי אין במאזן הנוחות בענייננו כדי להטות את הכף לטובת המבקשים באופן ברור, ודי בכך כדי להותיר את החלטת
בית המשפט קמא על כנה.


המבקשים טוענים בהקשר זה כי אין במסמכים שהציגו המשיבים כדי להבטיח את תשלום יתרת החוב החוזי אם המשיבים ידרשו לשלמו. זאת משום שההמחאות שהופקדו כערובה הן המחאות אקראיות שאינן ייעודיות לתשלום החוב האמור, וכי ממילא המשיבים אינם זכאים לאמון בית המשפט. מעיון בבקשת רשות הערעור נראה כי החשש פן יתרת החוב החוזי לא תשולם מבוסס בעיקרו על התרשמות המבקשים מהתנהלות המשיבה 1 ומר גרובנר. ואולם, אין בריבוי המילים הקשות שהמבקשים המטירו על האחרונים כדי להצדיק התערבות בית משפט זה בשיקול דעתה של הערכאה הדיוניות. כך משום שכידוע, אחת הסיבות בגינן ממעט בית משפט של ערעור להתערב בבקשות לסעדים זמניים היא היתרון של הערכאה המבררת ביחס לצדדים, שכן היא חשופה להתרשמות ישירה מהם ומטענותיהם. יצוין כי אף אם יש בהתנהלות המשיבה 1 כדי להעלות סימני שאלה, הרי שהדבר לא חמק מעיני בית המשפט קמא; בהחלטתו ציין כי היה מקום להניח שיתרת החוב עבור הנכס תשולם למבקשים או תופקד בקופת בית המשפט עם העברת הזכיות בו למשיבה 1, וכן ציין כי בכוונתו להידרש לכך במסגרת המתאימה (ראו פסקה 8 להחלטה). במצב דברים זה לא ראיתי בטענות המבקשים כדי לשנות מן המשקל שנתן בית המשפט קמא למאזן הנוחות, ולא כל שכן – לשנות מהאיזון בינו לבין סיכויי התביעה ומהשלכות איזון זה לעניין הבקשה לצו עיקול זמני.

11.
גם באשר לבקשה כי יחשפו הנתונים שהושחרו בהסכמי המכר עם המחזיקים אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא. ההלכה הידועה לעניין גילוי מסמכים היא כי ערכאת הערעור לא תתערב בהחלטות הערכאה הדיונית, אלא אם ההחלטה אינה מתקבלת על הדעת או מתעלמת מנסיבות שדרשו התייחסות (רע"א 1739/19
מרגלית ש.א. רכב בע"מ נ' מדינת ישראל
, פסקה 6 (1.4.2019); רע"א 8179/18
פלונית נ' מדינת ישראל
, פסקה 3 (22.11.2018)). אלו לא נסיבות המקרה דנן. בית המשפט נתן את דעתו לעניין השחרת הנתונים בהסכמי המכר שנמסרו למבקשים, וקבע כי די בהעברת המסמכים הללו באופן שהועברו. החלטה זו לא נחזית על פניה כבלתי סבירה בנסיבות העניין, ועל כן לא ראיתי עילה לשנות ממנה (השוו לרע"א 3392/19
ד.ז. רדיו חיפה נ' אקו"ם, אגודה קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל בע"מ
, פסקה 7 (11.6.2019)).

12.
נוכח כל האמור בקשת רשות הערעור נדחית, וממילא נידחת הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לצידה. משלא נתבקשה תגובת המשיבים, ומטעם זה בלבד, אין צו להוצאות.


ניתנה היום, כ"ד בסיון התשע"ט (27.6.2019).




ש ו פ ט


_________________________



19042180_y02.docx

חכ
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,
http://supreme.court.gov.i

l







רעא בית המשפט העליון 4218/19 אלישבע פנחסוב, אהרון מאיר, יוסף פנחסוב ואח' נ' ב.ס.ד דירות מגורים בע"מ, דב יוסף שטיצברג (פורסם ב-ֽ 27/06/2019)