פסקי דין על שמואל כץ | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

22982-05/18 בל     19/06/2019




בל 22982-05/18 שמואל כץ נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בירושלים


ב"ל 22982-05-18



19 יוני 2019

לפני
:

כב' השופט
דניאל גולדברג

ה
תובע
שמואל כץ

ע"י ב"כ: עו"ד נאוה אילון
-

ה
נתבע
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד דנה תמר-פרבר



פסק דין


1.
בהליך זה המחלוקת בין הצדדים הינה: מאימתי זכאי התובע לגמלת סיעוד בשיעור המירבי? האם כטענתו – מחודש 7/17 ולמצער – מחודש 11/17? או שמא כטענת הנתבע – מחודש 9/18 בלבד?
2.
התובע, יליד 1940, אשר אובחן כסובל מדמנציה, הגיש תביעה לגמלת סיעוד בחודש 7/2017, בעקבותיה בוצעה לו ביום 24.8.17 הערכת תלות בה נמצא זכאי להשגחה חלקית – 4 נקודות תלות, ובהתאם אושרה לו זכאות לגמלת סיעוד בשיעור 100%.
3.
ביום 25.10.17 הגיש התובע בקשה לקביעת החמרה במצבו. בעקבות הבקשה בוצעה ביום 15.11.17 הערכת תלות נוספת שבה נמצא התובע להשגחה חלקית – 4 נקודות תלות. עניינו של המערער נדון ביום 13.2.18 על ידי הוועדה המייעצת לגמלת סיעוד. הוועדה קבעה כי התובע נמצא תלוי במידה רבה בעזרת הזולת בביצוע רוב פעולות היום יום וזקוק להשגחה חלקית. בהתאם לכך, הודיע פקיד התביעות לתובע ביום 21.2.18 על דחיית בקשתו להחמרת מצב. מכאן התובענה בתיק זה.
4.
במהלך ניהול התיק בוצעה לתובע הערכת תלות נוספת ביום 30.8.18. לפני ביצוע הערכת התלות, ביום 12.7.18 נכתב על ידי ד"ר ולדימיר צנטר סיכום ייעוץ רפואי. בעקבות הערכת התלות מיום 30.8.18, שבשל סיבה לא ברורה הנתבע לא השכיל לאתר העתק שלה, הסכים הנתבע לאשר לתובע גמלת סיעוד בשיעור המירבי (168%) החל מיום 6.9.18.
5.
הצדדים הסכימו כי ההליך ינוהל ללא חקירות של עדים וכי בית הדין יכריע בו על יסוד סיכומי הצדדים.
6.
המחלוקת בין הצדדים, כפי שהיא עולה מסיכומיהם, מתמקדת בשאלה אם קיים בסיס בראיות לקביעה כי כבר בחודש 7/17 ולמצער בחודש 11/17, היה התובע זקוק ל"השגחה מתמדת", אשר זיכתה בהתאם להוראות סעיף 224 (1א) לחוק הביטוח הלאומי כפי נוסחן במועד הרלוונטי, בגמלה בשיעור 18 יחידות שירות לשבוע? לעניין זה "השגחה" מוגדרת בחוק כ"השגחה ופיקוח על המבוטח למניעת נזק לעצמו או לאחרים".
7.
לעניין זה טוען הנתבע כי התובע לא הוכיח כי נפל פגם או שנפלה טעות בהערכות התלות שבוצעו לתובע ביום 24.8.17 וביום 15.11.17, וכי לא הוכיח כי מצבו הרפואי כלל ממצאים דומים לממצאים שקבע ד"ר צנטר ביום 12.7.18.
8.
התובע מפנה לאישור של ד"ר לדרר מיום 3.5.17 שקבע כי בשנה האחרונה חלה התדרדרות ניכרת במצבו של התובע בשל מחלת הדמנציה, כי התובע סובל מחרדות ואינו מסוגל לשהות בבית לבד, וזקוק לליווי צמוד כל שעות היום. כן מפנה התובע למסמך של ד"ר פינקל, פסיכיאטר גריאטרי, מיום 16.10.17, שקובע כי התובע סובל מתהליך דמנטיבי מעורב מלווה בהפרעות קשות בהתנהגות, וזקוק להשגחה רוב שעות היום על מנת למנוע התדרדרות נוספת במצבו. התובע טוען שמצבו של התובע, לפי מסמכים אלה, אינו שונה מהותית ממצבו לפי אישור ההחמרה של ד"ר צנטר מיום 12.7.18.
9.
במחלוקת בין הצדדים עמדת בית הדין כעמדת הנתבע: הוועדה המייעצת מיום 13.2.18 הייתה מודעת למסמך של ד"ר פינקל מיום 16.10.17 אך קבעה כי הגם שלתובע אין תובנה למצבו, אין עדות לכך שהתובע עושה מעשים שיש בהם כדי לסכנו או לסכן אחרים ועל כן יש לאשר את קביעת המעריך כי התובע זקוק להשגחה חלקית בלבד.
10.
עיון בהערכת התלות מיום 15.11.17 מעלה שהקביעה שהתובע אינו זקוק להשגחה מתמדת
- מעוגנת בממצאי הבדיקה. מדו"ח הבדיקה עולה כי המעריך ראיין את התובע ואת אשתו. לפי ממצאי המעריך, התובע התמצא בזמן, הבחין בין חלקי היממות, לא ידע מהי עונת השנה. אשת התובע מסרה שהתובע מתמצא בין חלקי הבית השונים וכי הוא מזהה את אשתו בשמה אך מתקשה בזיהוי ילדיו. אשת התובע מסרה שהתובע אינו יוזם מצבים מסוכנים ומסוגל לבקש עזרה במצבי דחק.
11.
בשים לב לכך שקביעת הוועדה המייעצת מיום 13.2.18 בדבר היעדר היזקקות של התובע להשגחה קבועה – מעוגנת בממצאי הערכת התלות, בית הדין סבור שאין מקום, חרף האמור במסמכים הרפואיים של ד"ר לדרר וד"ר פינקל, להתערב בהחלטתה ואין בסיס לחייב את הנתבע לשלם לתובע גמלת סיעוד בשיעור המירבי ממועד מוקדם יותר מזה שאושר לו.
12.
אשר על כן בית הדין מחליט לדחות את התביעה.
13.
התביעה נדחית ללא צו להוצאות.
14.
זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לצדדים.


ניתן היום, ט"ז סיוון תשע"ט, (19 יוני 2019
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.














בל בית דין אזורי לעבודה 22982-05/18 שמואל כץ נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 19/06/2019)