פסקי דין על אריה פרידמן | פסקי דין על אולגה פרידמן | פסקי דין על טטיאנה קלינצ'יק | פסקי דין על כספי טורס | פסקי דין על אוקראינה אינטרנשיונל אירליינס | פסקי דין על רשות שדות התעופה ואח' |

26596-12/18 תק     22/06/2019




תק 26596-12/18 אריה פרידמן, אולגה פרידמן, טטיאנה קלינצ'יק נ' כספי טורס בע"מ, אוקראינה אינטרנשיונל אירליינס בע"מ, רשות שדות התעופה ואח'








בית משפט לתביעות קטנות בהרצליה



ת"ק 26596-12-18 פרידמן ואח'
נ' כספי טורס בע"מ
ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד הרשמת הבכירה
ענת דבי


תובעים

1.אריה פרידמן

2.אולגה פרידמן

3.טטיאנה קלינצ'יק


נגד


נתבעים

1.כספי טורס בע"מ

2.אוקראינה אינטרנשיונל אירליינס בע"מ

3.רשות שדות התעופה

4.קיו.איי.אס. ישראל בע"מ




פסק דין




1. לפניי תביעה כספית על סך 6,000 ₪, שהגישו התובעים לפיצוי בגין נזקים אשר על פי הנטען נגרמו לתובעת בעקבות תכולה חסרה בכבודה ועיכוב במסירתה.
התביעה הוגשה כנגד נתבעת 1 - כספי טורס בע"מ
, שהינה סוכנות הנסיעות באמצעותה נרכש כרטיס הטיסה,
כנגד נתבעת 2 - חברת התעופה אוקראיניין אינטרנשיונל אירליינס בע"מ, כנגד נתבעת 3 - רשות שדות התעופה וכן כנגד נתבעת 4 - קיו. איי. אס. ישראל בע"מ (החברה האחראית על תיוג הכבודה ורישומה לטיסה
בשדה התעופה בישראל).
2. התובעים טענו כדלקמן:
תובעים 1-2 הינה בני משפחתה של תובעת 3. תובעת 3 שהתה בביקור בארץ והתארחה אצל תובעים 1-2. ביום 19.11.18 טסה בחזרה לאוקראינה בחברת התעופה אוקראיניין אינטרנשיונל אירליינס בע"מ. תובעת 3 העלתה לטיסה מזוודה במשקל 25 ק"ג, שהכילה מוצרי קוסמטיקה, מזון וביגוד.
המזוודה לא הגיעה ליעדה ונמסרה לתובעת 3 רק ביום 22.11.18, כאשר רוב תכולתה חסרה. משקל המזוודה בהגיעה לתובעת 3 היה כ -11 ק"ג.
3. נתבעים 1,3,4 הגישו כתבי הגנה במסגרתם טענו, כי לא מוטלת עלייהם אחריות לאיחור או לחסר הנטען בתכולת הכבודה.
נתבעת 2 (חברת התעופה) טענה בכתב הגנתה כי מרישומיה עולה, כי הכבודה הכילה מוצרי מזון במשקל רב, אשר הושמדו בהתאם להוראות המכס. נטען, מדובר ברשלנות של תובעת 3 ועל כן, ובהתאם להוראות אמנת מונטריאול, המוביל האווירי פטור מאחריות.
נתבעת 2 טענה עוד, כי בכל מקרה, אחריותה מוגבלת בהתאם להוראות אמנת מונטריאול.
נטען גם, כי התובעת לא הגישה תלונה בכתב במועד כנדרש, ועל כן, אין לתובעת זכות תביעה.
4. בדיון שהתקיים בפני
י פירטה תובעת 3 את רשימת התכולה החסרה במזוודה. כמו כן, הציגה קבלות בגין תשלום עבור חלק מפרטי המזון והקוסמטיקה שנרכשו, הוכנסו למזוודה ונעלמו. תובעת 3 ציינה ,כי פרטי המזון נארזו באריזות וואקום.
נציג חברת התעופה טען, כי תכולת הכבודה הושמדה לאחר שנבדקה, וזאת על פי שיקול דעתה של מחלקת הביטחון בנמל התעופה בישראל. על כן, נטען כי לחברת התעופה אין אחריות לכך.
דיון
5. אציין כבר עתה, כי התובעים הודו בדיון כי הכבודה נשוא התביעה הייתה בבעלותה של תובעת 3 והיא היחידה מבין התובעים שטסה בטיסה זו. משכך, לתובעים 1-2 לא עומדת עילת תביעה בגין האיחור ו/או החסרים במזוודה ודין תביעתם להידחות.
באשר לתביעת תובעת 3
:
6. סוגית זכאותם של נוסעים לפיצוי כספי בגין נזק שנגרם בעקבות אי קבלת כבודה או איחור במסירת כבודה במסגרת תובלה אווירית אזרחית מוסדרת באמנת

בדבר איחוד כללים מסוימים לתובלה בין-לאומית באוויר, מונטריאול 28.5.99)
(להלן: "אמנת מונטריאול").
ביום 20.3.11 אושררה האמנה ע"י מדינת ישראל במסגרת
חוק

התובלה

האווירית

, התש"ם-1980

(להלן: "חוק התובלה האווירית").
סע' 10 ל
חוק

התובלה

האווירית

קובע את עקרון ייחוד העילה כדלקמן:
"אחריותו של המוביל, עובדיו וסוכניו לפי חוק זה לנזק, לרבות לנזק שנגרם עקב מותו של נוסע, תבוא במקום אחריותו לפי כל דין אחר, ולא תישמע כל תביעה לפיצוי על אותו נזק שלא על פי חוק זה, תהא עילתה הסכם, עוולה אזרחית או כל עילה אחרת ויהיו התובעים אשר יהיו.
"


סע' 3א' לחוק התובלה האווירית קובע כדלקמן:
"

על תובלה אווירית, שמקום היציאה ומקום הייעוד שלה נמצאים לפי תנאי ההסכם בין הצדדים בשטחן של שתי מדינות שהן צדדים לאמנת מונטריאול, או בשטחה של אחת מהן בלבד שהיא צד לאמנת מונטריאול והוסכם על מקום חניה בשטחה של מדינה אחרת, יחולו הוראות אמנת מונטריאול.
"
ישראל ואוקראינה חתומות שתיהן על האמנה. משכך, הוראות האמנה חלות על העניין.
7. על מי חלה האחריות לפיצוי הנוסע?
סע' 18 לאמנת מונטריאול קובע:
"18(1) המוביל ישא באחריות לנזק שנגרם במקרה של השמדה, אבדן או היזק של כבודה רשומה או טובין, אם המקרה שגרם לנזק ארע תוך כדי ההובלה האווירית"
.......
18(4) ההובלה האווירית כמשמעותה בס"ק הקודמים כוללת את תקופת הזמן שבה מצויים הכבודה או הטובין בהשגחתו של המוביל אם בשדה התעופה, אם בתוך כלי טיס ואם- במקרה של נחיתה מחוץ לשדה תעופה- בכל מקום שהוא"


בבר"ע 2224/02
(מחוזי ת"א)

קיבריש טורקיש אייר ליינס נ' קוגן, [פורסם בנבו] ניתחה כב' השופטת שטופמן בהרחבה את המצב המשפטי ומערכת היחסים בין הנוסע, המוביל ורשות שדות התעופה וקבעה כדלקמן:

"האמנה מקימה חזקה של אחריות המוביל כלפי הנוסע. אחריותו של המוביל, לנזק שנגרם לנוסעים או לכבודה, על פי האמנה, היא אחריות מוחלטת, שאינה דורשת כל הוכחה, כל עוד הנזק נגרם "בזמן ההובלה באוויר".
הובלה באוויר מורכבת, על פי ההגדרה בסעיף 18(4) לעיל, "מפרק הזמן שבו מצויים הכבודה או המטען באחריות המוביל". המערערת טוענת, כי מעת שמועברת הכבודה לחזקת המשיבה 4, ועד
לאחר שכבודה זו מוטענת על המטוס על ידי המשיבה 4, אין למערערת שליטה או אפשרות לפקח על הכבודה, ולכן אין לקבל את הטענה כי הכבודה הייתה באחריותה של המערערת בפרק זמן זה.
סבורה אני כי אין לקבל טענתה זו של המערערת. לעניין זה, מקובלת עלי קביעתו של בית המשפט קמא, כי: "המונח "אחריות", מטבעו, רחב הוא, ובוודאי שאינו מחייב כי הכבודה תהיה בכל עת בחזקתו הפיזית של המוביל. פירוש כזה עלול לרוקן את הוראות האמנה מתוכן, שכן המילה "מוביל" מתייחסת לחברת תעופה שבאופן הרגיל פועלת באמצעות עובדיה ו/או באמצעות אחרים מטעמה. האמנה דנה לכל אורכה במוביל עצמו, ובאחריות הישירה כלפי הנוסע, ולפיכך האחריות לפיצוי לפי האמנה מוטלת במלואה על המוביל, ולא על גוף אחר".
אינני סבורה שהגדרתה של המערערת למונח "אחריות" עולה בקנה אחד עם מטרות האמנה ורוחה. אחת ממטרות האמנה היתה להקל על נוסע המבקש לקבל פיצויי על נזק שנגרם למטענו במהלך טיסה בינלאומית, ומנוסח סעיפי האמנה עולה בבירור, כי האמצעי בו נקטה האמנה, לשם הבטחת הפיצוי והקלת גבייתו, היה הטלת אחריות מוחלטת על המוביל, כלפי הנוסע.

מבחינתו של הנוסע – מרגע שמסר את כבודתו לידיו של המוביל, נציגיו או סוכניו, הכבודה
נמצאת באחריות המוביל. הנוסע אינו בא במגע ישיר עם עובדי רשות שדות התעופה המטפלים בכבודתו, והוא נותן את אמונו המלא במוביל, אשר מתחייב כלפיו להביא את כבודתו ליעדה. משכך, במערכת היחסים שבין המוביל לנוסע ועל פי האמנה, אחריותו של המוביל לכבודתו של
הנוסע חלה כלפי הנוסע מרגע שמסר הנוסע את כבודתו לידי המוביל, ועד הרגע בו הוא מקבל אותה לידיו, בהגיעו ליעדו.

יתרה מכך, האמנה קובעת בסעיף 18(5), כי אף הובלה שהתבצעה מחוץ לנמל התעופה, אם היא מתקיימת "במהלך ביצוע חוזה להובלה באוויר, למטרות טעינה, מסירה או שינוע" תחשב להובלה באוויר, לצורך אחריות המוביל לנזק. משכך, קל וחומר שנזק אשר נגרם במהלך הובלת הכבודה, בתוך נמל התעופה, למטרות שינוע וטעינה, יחשב כנזק שנגרם במהלך ההובלה באוויר. משהכבודה נמסרה לידי המוביל ונגרם לה נזק, במהלך ביצוע החוזה בין המוביל לנוסע, שהוא כרטיס הטיסה במקרה זה, ייחשב הנזק לנזק שנגרם,
במהלך הובלה באוויר, לצורך סעיף 18 האמור והאמנה בכלל".

מכל האמור לעיל עולה, כי האחריות מוטלת על המוביל האווירי ולא על סוכן הנסיעות או רשות שדות התעופה. לתובעת 3 לא עומדת עילת תביעה כנגד נתבעים 1,3,4 ודין התביעה כנגדם להידחות.
8. באשר לתביעה כנגד נתבעת 2 - חברת התעופה:
מדובר במקרה איחור במסירת המזוודה וחסר שהתגלה במזוודה עת נמסרה לתובעת 3.
7.1 סע' 19 לאמנת מונטריאול שכותרתו "איחור" קובע:
"המוביל אחראי לנזק שנגרם מחמת איחור בתובלה אווירית של נוסעים, כבודה או מטען. אף על פי כן, המוביל לא יהיה אחראי לנזק שנגרם מחמת איחור אם יוכיח שהוא ועובדיו ושליחיו נקטו בכל האמצעים שהיו עשויים להידרש באופן סביר כדי למנוע את הנזק או שנקיטה באמצעים כאמור הייתה בלתי אפשרית מבחינתו או מבחינתם"
תכליתם של
חוק

התובלה

האווירית

והאמנה הינה, להקל על נוסע המבקש לקבל פיצוי בגין נזק שנגרם לו במסגרת תובלה אווירית. לשם קבלת הפיצוי כאמור, נקבעה באמנת מונטריאול אחריות בלעדית ומוחלטת של המוביל האווירי כלפי הנוסע, למעט במקרה של התקיימות פטור.
8.2 לעניין האיחור - חברת התעופה טענה, כי עשתה את כל המאמצים האפשריים לאיתור הכבודה מרגע קבלת ההודעה והכבודה אותרה תוך פחות מ- 48 שעות והגיע לידי התובעת. ברם - חברת התעופה, לא הרימה את הנטל להוכיח היכן הייתה המזוודה עת אבדה ואלו מאמצים נעשו כדי לאתרה והאם נקיטת האמצעים הייתה מספקת וסבירה.
8.3 באשר לחסרים במזוודה –
התובעת פירטה את רשימת המוצרים החסרים (הרשימה המלאה מופיעה בפרוטוקול הדיון). היו בידיה רק חלק מן הקבלות המוכיחות רכישת המוצרים והדבר הגיוני בעיניי.
נתתי אמון בעדות תובעת 3 באשר למוצרים אשר ארזה במזוודתה ואשר היו חסרים עת נמסרה המזוודה לידיה.
כמפורט לעיל, חברת התעופה הבהירה, כי חלק מתכולת הכבודה הושמדה על פי הוראות המכס/הביטחון. מקובל עליי, כי חלק מן המוצרים (לדוגמא: ירקות ופירות, תבלינים, אוכל מוכן לא ארוז) הושמדו כדין, שכן היה מדובר במוצרים אשר נאסרה העברתם ממדינה למדינה. ברם – אין הסבר להיעלמותם של המוצרים החסרים האחרים [קרמים, או מוצרים הארוזים באריזת יצרן אטומה (כמו לדוגמא: קפה ושוקולד, צנצנות קוויאר, גבינה ארוזה בוואקום ועוד)].










סע' 21(2) לאמנה קובע, כי אחריותו של המוביל האווירי בנוגע לכבודה מוגבלת לסך של 1,131 זכויות משיכה מיוחדות. סכום זה עומד היום ע"ס 5,644 ₪ והינו הסכום המקסימאלי לפיצוי בגין אובדן מוחלט של הכבודה או השמדתה המוחלטת. הפעלת שיקול דעתו של בית המשפט תיעשה במסגרת טווח זה.
8.3 בבואי לפסוק את סכום הפיצוי לקחתי בחשבון, כי תובעת 3 חזרה בטיסה לארץ מגוריה ועל כן, העובדה כי הכבודה נמסרה לידיה באיחור של 3 ימים לא הכבידה עליה משמעותית ולא חייבה אותה לרכוש מוצרים חליפיים במקום אלו שהיו במזוודה (להבדיל ממקרה בו נוסע מגיע לטיול בחו"ל ומוצא עצמו בארץ זרה במשך מספר ימים ללא כבודתו).
לקחתי בחשבון גם, כי חלק מן המוצרים שהיו במזוודה הושמדו כדין והערכתי את עלות המוצרים שלא הייתה חובה להשמידם ואין הסבר להיעלמותם. לקחתי בחשבון, כי התובעת הוכיחה כי רכשה בארץ וארזה במזוודה קרמים בעלות של 1,045 ₪ (הוצגה חשבונית).
לאור כל האמור, אני קובעת כי על חברת התעופה לשלם לתובעת סך 2,200 ₪ בגין האיחור ובגין המוצרים החסרים.
8.4 חברת התעופה טענה, כי התובעת לא הגישה תלונה בכתב ובמועד, כנדרש בסע' 31 לאמנת מונטריאול. ברם - התובעת הגישה לבית המשפט טופס בדבר תלונה שהוגשה על ידה ביום 19.11.18. נציג חברת התעופה טען, כי מדובר בדיווח לשדה התעופה ולא לחברת התעופה. ראשית אציין, כי הדבר אינו ברור מתוך עיון בטופס. וגם אילו היה הדבר כך, די בכך כי התובעת הגישה דיווח בשדה. דיווח זה משיג את המטרה לשמה נועד והיא, לאפשר בירור וחקירה מהירים של המקרה. לפי גרסת חברת התעופה, בשלב בו נמסרה התלונה, כבר עברה המזוודה בידוק בטחוני בארץ וחלק מתכולתה הושמד. על כן, אין בידי לקבל את הטענה.
9. סוף דבר –
תביעת תובעים 1-2 נדחית.
תביעת תובעת 3 כנגד נתבעים 1,3,4 נדחית ללא צו להוצאות.
נתבעת 2 תשלם לתובעת 3 סך 2,200 ₪ וזאת בתוך 30 יום. כמו כן, תשלם נתבעת 2 לתובעת 3 הוצאות משפט בסך 300 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.
המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.


ניתן היום,
י"ט סיוון תשע"ט, 22 יוני 2019, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 26596-12/18 אריה פרידמן, אולגה פרידמן, טטיאנה קלינצ'יק נ' כספי טורס בע"מ, אוקראינה אינטרנשיונל אירליינס בע"מ, רשות שדות התעופה ואח' (פורסם ב-ֽ 22/06/2019)