פסקי דין על איי.די.איי. חברה לביטוח | פסקי דין על בת שבע לוי | פסקי דין על דוד אוחנה

10152-07/16 תאמ     22/05/2019




תאמ 10152-07/16 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ, בת שבע לוי נ' דוד אוחנה








בית משפט השלום בירושלים



תא"מ 10152-07-16 איי.די.איי. חברה לביטוח
בע"מ ואח' נ' אוחנה


תיק חיצוני:


בפני

כבוד הרשם הבכיר
בנימין בן סימון


תובעות

1.איי.די.איי. חברה לביטוח
בע"מ

2.בת שבע לוי


נגד


נתבעים

דוד אוחנה









פסק דין



א.
רקע
1.
בפני
תביעה בגין נזקי תאונת דרכים שהגישו התובעות, איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ
(להלן: "איי.די. איי" או "התובעת 1") ובת שבע לוי
(להלן: "בת שבע" או "התובעת 2") בסך של 4,718 ₪. התביעה הוגשה כנגד מר דוד אוחנה
(להלן: "דוד").
2.
בת שבע היא הבעלים של רכב הנושא מספר רישוי 5819065 (להלן: "הרכב הנפגע"). איי.די.איי היא המבטחת של הרכב הנפגע במועד קרות האירוע.
3.
דוד הינו הנהג ברכב הנושא מספר רישוי 9179025 (להלן: "הרכב הפוגע"). הרכב הפוגע הינו מונית השייכת לחברת חרחש, דוד משכיר את הרכב הפוגע.
4.
אין חולק כי ביום 22.11.14 בשעות הערב, כאשר הרכב הפוגע והרכב הנפגע עמדו בשיירה, נחבט הרכב הנפגע מידי הרכב הפוגע (להלן: "התאונה").
5.
ביום 25.11.14 הגישה בת שבע אל איי.די.איי את הטופס רישום פרטי תאונה אשר צורף לכתב התביעה.
6.
ביום 4.12.14 ניתנה חוות דעת שמאי רכב לפיה סך הנזק הכספי שנגרם לרכב הנפגע בעקבות התאונה עומד על 4,293 ₪ כולל מע"מ (להלן: "חוות הדעת").
חוות הדעת צורפה לכתב התביעה.
7.
משהייתה בת שבע מבוטחת בפוליסה ביטוחית אצל איי.די.איי שילמה דמי השתתפות עצמית בסך של 1,016 ₪. כך, תובעת בת שבע את דוד בגין נזקיה בסך של 1,016 ₪.
8.
איי.די.איי תובעת את דוד על יתרת הנזקים בסך של 3,702 ₪ שהם סך הנזק הכספי המצוין בחוות הדעת בפיחות דמי ההשתתפות העצמית ששילמה בת שבע (4,293-1,016).
ב.
טענות הצדדים
1.
לטענת בת שבע, התאונה התרחשה כאשר האטה עד לכדי עצירה את הרכב הנפגע בכדי לפנות ימינה. כך, במפתיע דוד פגע בה מאחור מחוסר שמירת מרחק כנדרש.
2.

לטענת דוד, התאונה התרחשה כאשר הרכב הפוגע היה במצב של עצירה מוחלטת ואילו הרכב הנפגע החל באופן מפתיע בנסיעה לאחור והתנגד ברכב הנתבע.
3.
עוד טען דוד כי מיד לאחר קרות התאונה בת שבע נגשה אליו ואף התנצלה על חוסר תשומת הלב. לאחר שדוד הבחין כי לא נגרם לו כל נזק נפרדו הצדדים לדרכם, לדידו התביעה מוגשת כנגדו במפתיע.
4.
בכתב הגנתו, טען דוד כי הסכום הנתבע הוא מופרז והתובעת לא צירפה ראיה המוכיחה ולו לכאורה את הסכום הנתבע.

ג.
ההליכים שבפני
י
1.
ביום 5.5.19 נערך דיון הוכחות במעמד הצדדים ובאי כוחם בפני
י (להלן: "הדיון"). בסוף הדיון התובעות ערכו את סיכומם בעל פה.
2.
בסיכומיו, ביקש התובע לצרף אישור מסוכן הביטוח של התובעת לגבי הסכומים ששולמו על ידה. במעמד זה ניתנה החלטה על ידי כי לא ניתן לצרף כל מסמך בשלב זה של התביעה (ראה פרוטוקול מיום 5.5.19, עמוד 11, שורות 16-23).

ד.

השאלות שבמחלוקת
1.
התרחשות התאונה
2.
האם הוכיחו התובעות את נזקן?


ה.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי את עדויות הצדדים, ולאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים הצריכים לעניין, מצאתי כי דין התביעה להתקבל. אפרט להלן את החלטתי זו;
התרחשות התאונה
1.
הוצגו בפני
י שתי גרסאות שונות לחלוטין באשר לנסיבות שהובילו להתרחשות התאונה. משכך, המחלוקת בענייננו היא מחלוקת עובדתית. במצב כזה נדרשת הערכאה הדיונית "לשקול גרסה מול גרסה ולקבוע איזה מהן אמינה יותר בעיניו" (ע"א 11100/02 רונן חצור נ' ניסים דותן, פורסם בנבו, ניתן ביום 16.2.04).
2.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים על מכלול הראיות שהוצגו לי, אני נוטה לקבל כגרסה אמינה את גרסת התובעים, שכן מדובר בגרסה עקבית הגיונית ומבוססת. מצאתי להעדיפה על פני גרסתו של דוד, אותה מצאתי כגרסה שעליה לא ניתן לסמוך. להלן אפרט את יתר נימוקיי לכך;
3.
לגרסתה של בת שבע, התאונה התרחשה כאשר פנתה לחניון הקניון. כך העידה בחקירתה:

"ש.ת.
עמדתי להיכנס לקניון, האטתי, אותתי ופתאום הוא נכנס בי מאחורה"

(עמוד 2, שורה 13 לפרוטוקול מיום 5.5.19)
4.
לגרסתו של דוד, התאונה התרחשה כאשר בת שבע חזרה אחורה והיא פגעה בו. כך העיד בחקירתו:
"ש.ת.
זה היה מוצ"ש ויום גשום והיינו שיירה מאחוריי כולנו מהחניה, פתאום אני רואה שהנהגת חוזרת אחורה ופוגעת בי"


(עמוד 7, שורות 3-4 לפרוטוקול מיום 5.5.19)
5.
בת שבע לא זקוקה לחנות רחוק מן הקניון, היא אוחזת בתו נכה. כאשר הועלתה בפני
ה האפשרות כי חזרה אחורנית במטרה לחנות השיבה כך:
"ש.
בתמונה שצירף עורך הדין שלך רואים שיש מקום חניה ריק ובו רצית לחנות ולכן נסעת לאחור ולא ראית אותו.
ת.
יש לי חניה ויש לי תג נכה בתוך הקניון, מול הכניסה לקניון. רני לר צריכה להחנות במרחק של 50 מ' מהקניון. למה שאחנה שם? "

(עמוד 5, שורות 12-15 לפרוטוקול הדיון מיום 5.5.19)
6.
לכתב התביעה צורף טופס רישום פרטי התאונה שנערך ביום 25.11.14 על ידי בת שבע (להלן: "טופס הרישום"). בטופס הרישום תיארה בת שבע את האירוע כך:
"בעת תכנון חניה לפני פניה ולאחר איתות – רכב הגיע מאחורי במהירות ונכנס בי"
7.
תיאורה של בת שבע בטופס הרישום תאם את עדותה, טופס הרישום נערך שלושה ימים לאחר התאונה. בחקירתה הראתה בת שבע קוהרנטיות אף לעניין טופס הרישום:

"ש.
מתי מסרת את הטופס הזה.
ת.
בביטוח מילאתי את זה, אחרי כמה ימים, אולי אחריי יומיים, שלושה, לא זוכרת בדיוק. הדברים ברורים למה להתעכב על זה. "


(עמוד 6, שורות 4-6 לפרוטוקול הדיון מיום 5.5.19)
8.
בחקירתו העיד דוד כי הנזקים שנגרמו לרכב הנפגע בעקבות התאונה הם כלל לא בעקבות
התאונה ותמך זאת בעובדה כי לרכב הפוגע לא נגרם כל נזק.

"ש.
אני מציג לך תמונה של המכה הרצינית ברכבה.
ת.
זה לא המרכה מרכבי. זה לא יכול להיות שעובדה שאין לי שריטה באוטו"


(עמוד 7, שורות 13-14 לפרוטוקול הדיון מיום 5.5.19)
9.
אלא "שעובדה" זה לא נתמכה ולו בבדל ראיה על ידי דוד. משכך, מצאתי כי גרסתה של בת שבע אודות התרחשות התאונה היא הנכונה וכי דוד הוא זה שפגע בבת שבע בטרם נכנסה לחניון הקניון.
10.
על כן ולאור קביעתי לעיל אני מוצא כי דוד הוא האחראי להתרחשות התאונה והוא חב בנזקי התובעות.
האם הוכיחו התובעות את נזקן?
11.
לטענתו של דוד, הנזקים הנתבעים מנותקי קשר להתרחשות התאונה.
12.
טענה זו של דוד, אשר נטענה בעלמא וללא כל תימוכין נדחית, טופס הרישום נערך שלושה ימים מקרות התאונה וחוות הדעת ניתנה שבוע לאחר מכן. דוד לא הצליח לסתור עובדות אלה ואינו חולק עליהן. כמו כן לאור קביעתי לעיל ודחיית גרסתו להתרחשות התאונה מצאתי לנכון לדחות טענה זו.
13.
בסיכומיו טען דוד טענה לפיה התובעות לא הציגו ראיות באשר לגובה הנזק. לדידו, היה על התובעות לצרף חשבונית מס. במסגרת הגנתו לא העלה דוד כל טענה קונקרטית כי התובעות לא צירפו חשבונית מס באשר לעלות התיקון.
14.
חוות הדעת ניתנה שבוע ימים לאחר התאונה, מעיוני בה מצאתי כי המוסך המתקן הוא ד"ר פח וצבע (דוד מלכה) י-ם. בחקירתה בת שבע העידה כי הרכב תוקן במוסך לאחר שהפקידה שם שיק עירבון:

"ש.
איפה תיקנת את הרכב.

ת.
במוסך.

ש.
איזה מוסך

ת.
יש לי ניירות אני אביא ותם אם אתה רוצה, אני לא זוכרת בעל פה.

ש.
כמה שילמת עבור התיקון.
ת.
נתתי צ'ק דחוי ולתיקון ואז הביטוח אמר שכשאקבל מהנתבע אקבל את הצ'ק בחזרה"

(עמודים 4-5, שורות 29-1 לפרוטוקול מיום 5.5.19)
15.
לטעמי, העובדה, כי בת שבע בהיותה אדם פרטי הפקידה שיק במוסך מאששת את העובדה, כי לא זכתה להנחה בתיקון. ההנחה הבסיסית היא כי תובע פרטי מתקן את רכבו בגובה חוות דעת השמאי. אני נותן אמון בעדותה לפיה הפקידה שיק אצל המוסך מתוך הנחה שהיא כאדם פרטי תישא בסכום התיקון וסכום זה
יושב לה על ידי חברת הביטוח.
16.
יתר על כן, טענת דוד לפיה לא צירפה התובעת חשבונית מס נטענה במסגרת הסיכומים בלבד ועל כן היא בבחינת הרחבת חזית. אכן, במסגרת סיכומיו העלה הנתבע טענות חדשות שלא נטענו בכתבי טענותיו, לרבות טענות לגופה של הגנתו. טענות אלה שלא הועלו במסגרת כתבי הטענות, או בראשית הדיון,
ומועלות לראשונה בסיכומים מהוות הרחבת חזית ויש לדחותן. כך היא הלכת בית המשפט העליון (רע"א 9123/05
אדמוב פרוייקטים (89) בע"מ
נ' סיטי סטייט מקבוצת אלפו בע"מ) באשר לעניין הרחבת חזית:


"רשימת הפלוגתאות העומדת לדיון מעוצבת בכתבי הטענות שמגישים הצדדים. משכך, טענה שמעלה בעל דין שלא הועלתה מלכתחילה בכתבי טענותיו מהווה "שינוי חזית" או "הרחבת חזית", ויש לדחותה (ראו למשל: ע"א 441/88 ירחי נ' גולדגרבר, פ"ד מג(4) 378, 348 (1989); ע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד נח(2) 145 (2003); ע"א 759/76 פז נ' נוימן, פ"ד לא(2) 169 (1977); גורן בעמ' 91-94; יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 329-332 (מהדורה שביעית, 1995))."
18.
אציין עוד כי לכתב התביעה צורפו מספר מסמכים, אשר בהם צוינו הסכומים שנתבעו על ידי התובעות במדויק. למשל "פירוט התשלומים לתביעה מספר 867267" מיום 20.4.16 להלן: "פירוט התשלומים"), וכן "אישור הפסדים תאונת דרכים מיום 22/11/2014" אשר נושא תאריך מיום 26.3.15.
19.
לאור כל האמור לעיל אני קובע, כי בתביעה שבפני
י, הוכיחו התובעות את נזקיהן.

ו.
סיכום
לאור כל קביעותי לעיל באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה. דוד ישלם לתובעות
סך של 3,702 ₪ בגין נזקי התאונה לרכב הנפגע, וסך של 1,016 בגין סכומי ההשתתפות העצמית של התובעת 2. כמו כן ישלם הנתבע לתובעות 755 ₪ בגין אגרה וסך של 3,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד. הסכומים ישולמו תוך 20 יום.








ניתן היום,
י"ז אייר תשע"ט, 22 מאי 2019, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 10152-07/16 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ, בת שבע לוי נ' דוד אוחנה (פורסם ב-ֽ 22/05/2019)