פסקי דין על סברין אבו רקייק | פסקי דין על מרים אבו רקייק | פסקי דין על עו"ד ישראל ענבר | פסקי דין על אורי ענבר | פסקי דין על מחמוד מחאג'נה ואח' |

4598-09/18 א     27/06/2019




א 4598-09/18 סברין אבו רקייק, מרים אבו רקייק נ' עו"ד ישראל ענבר, אורי ענבר, מחמוד מחאג'נה ואח'








בית המשפט המחוזי בבאר שבע

ת"א 4598-09-18 אבו רקייק ואח'
נ' ענבר ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





לפני
כבוד השופטת יעל ייטב


התובעות

1
.
סברין אבו רקייק

2
.
מרים אבו רקייק


נגד

הנתבעים

1. עו"ד ישראל ענבר
2. אורי ענבר
3. מחמוד מחאג'נה
4. הפניקס חברה לביטוח בע"מ


החלטה

מבוא
1.
בקשה לפטור מתשלום אגרה.
2.
התובעות, ילידות 24.10.96, הגישו תביעה כספית בסך של 3.5 מיליון ₪, אשר הוגדרה בכותרתה כתביעה חוזית, השבה, כספית ונזיקית. התביעה הוגשה נגד שלושה עורכי דין ונגד חברת הביטוח אשר ביטחה אותם בביטוח אחריות מקצועית.
3.
על פי המפורט בכתב התביעה, נולדו התובעות כשתיים מבין שלוש אחיות שנולדו בלידה אחת בבית החולים סורוקה בבאר שבע (להלן- "בית החולים"). בעקבות טיפול רשלני שקיבלו לטענתן בבית החולים, נותרו התובעות נכות בשיעור 100%, בעוד שאחותן השלישית נפטרה. בשנת 2006 הגישו התובעות, באמצעות הנתבעים, תביעה לפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו להן, אשר התבררה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בת"א 10007/06 (להלן- "תביעת הנזיקין").
4.
ביום 22.11.09 נחתם הסכם פשרה בתביעת הנזיקין, שלפיו שילמו הנתבעות בתביעה הנזיקית סך של 4 מיליון ₪ כפיצוי. סכום של 3.5 מיליון ₪ שולם עבור התובעות, וסכום של 500,000 ₪ שולם עבור עיזבון אחותן המנוחה.
5.
בכתב התביעה טענו התובעות, כי אף שהן פנו לנתבעים בדרישה שיעבירו לידן את כספי הפיצוי שנפסקו להם בתביעת הנזיקין, הכספים טרם הועברו לידן.
6.
מכתבי ההגנה
הנפרדים שהגישו נתבעים 1 ו- 2, עורכי הדין במשרד עורכי הדין שייצג את התובעות בתביעת הנזיקין (להלן: "משרד עורכי הדין"), הגיעו התובעות לטיפול במשרד עורכי הדין באמצעות נתבע 3 (להלן: "מחאג'נה") עו"ד אשר נהג לאתר לקוחות, בעיקר מהמגזר הערבי, ולהפנות אותם לטיפול במשרד עורכי הדין, תמורת 30% משכר הטרחה שגבה המשרד מלקוחותיו.
7.
במהלך ספטמבר 2017 התגלה לנתבעים כי מחאג'נה מעל בכספים, ונמנע מלהעבירם לחלק מלקוחות המשרד. פורט כי מחאג'נה פעל בניגוד לחובות הנאמנות המוטלות עליו כלפי חלק מלקוחות המשרד, ומנע מהם כספים אשר התקבלו לטובתם. בהתאם להודעת מחאג'נה, בתיאום עם חלק מהלקוחות ובידיעתם, הוא לא העביר לידיהם את מלוא כספי הפיצוי, במקרים אחרים העביר את הכספים לידיהם ולווה אותם מיד לאחר מכן בדרך שההמחאות הוסבו לטובתו.
8.
נתבעים 1 ו-2 פירטו בכתבי ההגנה כי סכומי הפיצויים שלהן היו זכאיות התובעות, הועברו זה מכבר מחשבון הנאמנות לידי מחאג'נה, לאחר ניכוי שכר טרחה למשרד בשיעור 25%, על מנת שיעביר אותם לידי התובעות. ביום 17.10.17
התייצב אביהן של התובעות (להלן- "האב") במשרד עורכי הדין, ושוחח עם נתבע 2, בנוכחות מחאג'נה. במהלך השיחה, אשר תמליל ממנה צורף כנספח לכתב ההגנה שהוגש מטעם נתבע 2, אישר מחאג'נה שהוא העביר לידי האב חלק מהפיצויים בלבד, ונותר חייב לתובעות סכום של כ- 800,000 ₪. האב אישר באותה שיחה שהוא קיבל ממחאג'נה סכומים שונים, שאותם העריכו הנתבעים כנעים בין 1.2 מיליון ₪ ל- 1.8 מיליון ₪. נתבעים 1 ו-2 הוסיפו כי ידוע להם שבין האב לבין מחאג'נה התקיימו עסקאות כספיות בסכומים שונים, ובמסמכים שנתפסו במשרד עורכי הדין עולה כי מחאג'נה מודה בחוב של כ- 800,000 ₪ כלפי התובעות. נטען כי העברת הכספים לתובעות ממחאג'נה בוצעה באמצעות עורך הדין המייצג את התובעות היום, כך שהטענה בדבר אי קבלת הכספים לא רק שאינה נכונה, אלא היא אף ידועה לבא כוח התובעות. נטען שלא בכדי האב אינו חלק מהתביעה שכן ככל הנראה, הורי התובעות ומחאג'נה מחזיקים בכספי התובעות.
9.
לטענת הנתבעים 1 ו-2, לתובעות נכות בשיעור 100%, בין היתר בתחום הנוירולוגי,
והן אינן כשירות להגיש תביעה לבית המשפט או להעיד בבית משפט. נטען כי הורי התובעות עושים שימוש ציני במצבן, ומגישים תביעה לשם קבלת כספים אשר שולמו לתובעות זה מכבר, תוך ניצול העובדה שהתגלתה מעילה מצד מחאג'נה, עורך הדין שייצג אותם בתביעה הנזיקית, ואין להוציא מכלל אפשרות שהתביעה מוגשת בשיתוף פעולה מלא עם מחאג'נה, בניסיון לקבל כספים במרמה.
10.
מחאג'נה
לא הגיש כתב הגנה מטעמו, והתובעות הגישו בקשה למן

פסק דין
בהעדר הגנה.
11.
המבטחת
טענה בכתב הגנתה כי יש לדחות את הכיסוי הביטוחי, הן בשל כך שעורכי הדין לא התנהלו כמבוטח סביר בדרך מקובלת ובתום לב, הן בשל תנאי וחריגי הפוליסה. נטען כי הפוליסה מבטחת הפרת חובה מקצועית בתום לב אשר מקורה ברשלנות, מחדל, טעות או השמטה. בין היתר נטען כי הפסד הנובע מגניבת כספים לא יכוסה, לחילופין טענה כי ככל שיקבע שקיים כיסוי ביטוחי ותוטל על המבטחת חבות, יש לקזז את סכום ההשתתפות העצמית בסך 7,500 דולר. הודגש כי סכום החיוב המקסימלי שניתן להטיל על המבטחת הינו עד 400,000 דולר, שהוא סכום גבול האחריות בפוליסה, לכול התביעות שהוגשו ויוגשו בגין הפרשה. עד כה הוגשו מספר תביעות, ומספר תביעות נוספות צפויות להיות מוגשות בעתיד.

הבקשה
12.
בד בבד עם הגשת התביעה הגישו התובעות בקשה לפטור מתשלום אגרה בשל חיסרון כיס, בשל קושי כלכלי, ובשל סיכויי תביעה טובים. בבקשה פורט כי התובעות הן אחיות תאומות, המתגוררות בתל שבע, רווקות ובעלות נכות בשיעור 100%, שהכנסתן היחידה היא קצבת נכות המשולמת להן על ידי המוסד לביטוח לאומי, שסכומן, נכון להיום, כולל שירותים מיוחדים, עומד על 8,431 ₪. פורט בבקשה כי אין בבעלותן של התובעות נכס כלשהו, פרט לרכב המשמש אותן לניוד ולהגעה לבדיקות. בשל מצבן הכלכלי לא יהיה באפשרותן לממן מכיסן את סכום האגרה, והדבר עלול להוביל למצב שבו דלתות בית המשפט יסגרו בפני
הן. עוד פורט בבקשה כי סיכויי התביעה טובים.
13.
הבקשה נתמכה בתצהיריהן של שתי התובעות, וכן במסמכים המעידים על שיעור הנכות שנקבע לתובעות לצורך תגמולי המוסד לביטוח לאומי ועל הגמלאות המשולמות להן. בתצהירים פירטו התובעות כי בהתאם להסכם שכר הטרחה בינן לבין עורך דינן, ישולם שכר הטרחה בהתאם לתוצאות ההליך.
14.
היועץ המשפטי לממשלה פירט בתגובתו לבקשה כי מטבע הדברים אין למדינת ישראל מידע בדבר היכולת הכלכלית של מבקש הפטור מאגרה, כאשר היא אינה צד להליך שהוא פתח. מטעמים אלו, הותירה המדינה את הבקשה לשיקול דעת בית משפט.
15.
אף אחד מהנתבעים לא הביע כל עמדה באשר לבקשה לפטור מאגרה.

דיון והכרעה
16.
הטעמים שבבסיס החובה לשלם אגרה הם הטלת השתתפות חלקית בעלות ההליך המשפטי על בעלי הדין; מניעת ניהול הליכי סרק והגשת תביעות נעדרות עילה ממשית בסכומים מופרזים; והקצאה יעילה של הזמן השיפוטי. כפי שנקבע לא אחת, קביעת אגרה בעד תביעות כספיות בשיעור מסכום התביעה, מהווה תמריץ לתובע להעמיד את תביעתו על סכום ריאלי, ולמנוע הגשת תביעות בסכומים מופרזים.
17.
מנגד נשקלת בהטלת האגרה זכות הגישה לערכאות, בשלה מסורה לבית המשפט הסמכות לפטור מתשלום האגרה, כאמור בתקנה 14 תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007
(להלן- "תקנות האגרות"),
(ראו למשל ע"א 803/17 טריניטי מערכות מחשוב בע"מ ואח'
נ'
מדינת ישראל ואח'
(מיום 25.12.18)(להלן- "פרשת טריניטי")); ע"א 8166/11 חברת אלי ראובן בניה והשקעות בע"מ (בפירוק) נ'
נ' אלה ובניו חברה קבלנית לבניין (1972) (מיום 12.4.15); א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 12 , תשע"ו- 2015, ע"מ 209-210).
18.
לתובעות כאמור נקבעה נכות בשיעור 100%,
ואולם תקנות האגרות, הקובעות רשימה סגורה של פטורים לבעלי דין מסוימים (תקנות 19 ו-20),
אינן קובעות פטור לבעל דין הסובל מנכות (ההקלה היחידה הקיימת היא בהגשת תביעה בגין נזקי גוף), ועל כן יש לבחון את בקשתן של התובעות בהתאם למבחנים שנקבעו בתקנה 14(ג) בתקנות האגרות, המסמיכה את בית המשפט לפטור תובע מתשלום האגרה.
19.
תקנה 14(ג) קובעת כי "הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה". על המבקש פטור מתשלום אגרה להוכיח, אפוא, שני תנאים מצטברים: האחד, כי אין בידיו אמצעים כלכליים המאפשרים לו לשאת בתשלום האגרה; והשני, כי ההליך מגלה עילה.
20.
כפי שנקבע, הוכחת חוסר יכולת כלכלית תעשה באמצעות הצגת תשתית עובדתית
וראייתית מלאה ועדכנית,
הכוללת תיעוד ואסמכתאות, לרבות תדפיסי חשבונות בנק; דיווח על הוצאות חודשיות; תלושי משכורת, של המבקש, ואף הוריו אם הוא סמוך על שולחנם;
"
(ראו בשג"ץ 4934/14
גורנשטיין נ' כנסת ישראל (מיום 21.7.2014) (להלן- "פרשת גורנשטיין"); תקנה 14(א) בתקנות האגרות)). בקשתן של התובעות לוקה בחסר, שכן לא נפרשה בגדרה התשתית העובדתית הנדרשת.
ניתן אמנם ללמוד מתצהירן של התובעות, כמו גם מתיאורו של נתבע 1 בכתב הגנתו, כי מצבן הבריאותי של התובעות אינו מאפשר להן לעבוד, ועל כן ניתן להניח שאין להן הכנסות נוספות, זולת הגמלאות המשולמות להן על ידי המוסד לביטוח לאומי. יחד עם זאת, לא ברור מהבקשה היכן התובעות מתגוררות, ומה טיבן והיקפן של הוצאותיהן. לבקשה לא צורפו העתקי תדפיסי בנק,
ולא ברור האם יש בידי התובעות מקורות
כספיים חלופיים, כגון סיוע בני משפחה או גורמים אחרים,
וכיוצ"ב. אין להתעלם גם מהגמלה המשולמת לתובעות על ידי המוסד לביטוח לאומי, ומהיקפה, גמלה המקנה לכאורה לתובעות אמצעי קיום וכן אפשרות לשאת בתשלום אגרה.
21.
אשר לעילת התביעה, בהתאם להלכה הפסוקה, בגדרו של
תנאי זה בוחן בית המשפט האם עילת התביעה "אינה קלושה". מדובר ב"רף שאינו גבוה, ועניינו בבחינה לכאורית של העילה, כדי לוודא שאין מדובר בהליך חסר סיכוי ממש
" (ראו פרשת גורנשטיין הנ"ל).
22.
מכתבי ההגנה ומהצרופות ניתן להתרשם שקיימת לכאורה הודאה חלקית בכך שלא הועברו לידי התובעות מלוא הפיצויים שלהן הן זכאיות, ועל כן קיימת עילת תביעה לכאורית, לכל הפחות לגבי חלק מסכום הפיצוי. (החולשה בבקשה נעוצה בכך שהתביעה הוגשה על מלוא סכום הפיצוי שנפסק לתובעות בתביעה הנזיקית, מבלי שהופחת ממנו 25% בגין שכר טרחת עו"ד. מעבר לכך, על פי הנטען, חלק מהסכומים שולמו, טענה הנתמכת לכאורה בתמליל השיחה עם האב).
23.
באיזון הנאות בין כלל השיקולים, נוכח תכליתן של תקנות האגרות, ובהתאם לאמור בתקנות 14(ז) ו-14(י) בתקנות האגרות, מצאתי שיש לחייב את התובעות במחצית האגרה, כך שבשלב זה ישלמו התובעות 25% מסכום האגרה (במקום תשלום מחציתה). ככל שיתקיים הליך הוכחות, ישלמו התובעות 25% נוספים מסכום האגרה, כתנאי לקיום דיון ההוכחות. תשלום יתרת האגרה יידחה למועד מתן פסק הדין. ככל שהתביעה תידחה, תשולם יתרת האגרה בידי התובעות, וככל שהתביעה תתקבל, תשולם יתרת האגרה בידי הנתבעים (או מי מהנתבעים שהתביעה נגדו התקבלה).
24.
התובעות יסדירו את תשלום 25% מסכום האגרה תוך 30 ימים. ככל שהאגרה לא תשולם במועד, תמחק התביעה.








ניתנה היום, כ"ד סיוון תשע"ט, 27 יוני 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 4598-09/18 סברין אבו רקייק, מרים אבו רקייק נ' עו"ד ישראל ענבר, אורי ענבר, מחמוד מחאג'נה ואח' (פורסם ב-ֽ 27/06/2019)