פסקי דין על נגב קרמיקה שיווק (1982) | פסקי דין על ויה ארקדיה לעיצוב הבית | פסקי דין על זקוטו משה ובניו | פסקי דין על אלי יונס | פסקי דין על משה זקיטו |

37150-01/19 תאק     15/05/2019




תאק 37150-01/19 נגב קרמיקה שיווק (1982) בע"מ, ויה ארקדיה לעיצוב הבית בע"מ נ' זקוטו משה ובניו בע"מ, אלי יונס, משה זקיטו








בית משפט השלום בתל אביב - יפו

תא"ק 37150-01-19 נגב קרמיקה שיווק (1982) בע"מ
ואח' נ' זקוטו משה ובניו בע"מ
ואח'





לפני כבוד השופטת אילה גזית

ה
תובעות :
1
.
נגב קרמיקה שיווק (1982) בע"מ

2
.
ויה ארקדיה לעיצוב הבית בע"מ


נגד

ה
נתבעים:
1. זקוטו משה ובניו בע"מ
2. אלי יונס
3. משה זקיטו






החלטה

התובעות הגישו תביעה כספית בסדר דין מקוצר כנגד הנתבעים:
הנתבעת 1 - כלקוח אשר רכש סחורה מהתובעות, והנתבעים 2-3 - כבעלי מניות או מנהלים בחברה, אשר חתמו על כתב ערבות והתחייבות כלפי התובעות לפיו ערבו לכלל התחייבויות הנתבעת 1 כלפי התובעות ללא הגבלת סכום.

הנתבעים הגישו בקשה למחיקת כותרת ולמתן רשות להגן.

בדיון וויתר ב"כ התובעות על חקירת המצהיר מטעם הנתבעים, וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי את סיכומי הצדדים, עולה כי דין הבקשה למחיקת כותרת - להידחות.

הלכה פסוקה היא, כי לצורך הגשת תביעה בסדר דין מקוצר, די לצרף לתביעה "ראשית ראיה".
ב"כ הנתבעים טען בדיון, כי אכן קיימת ראשית ראיה בכתב בעניין קיומו של הסכם אספקת סחורה בין התובעת לנתבעת 1,
וכן בעניין קיומו של כתב ערבות והתחייבות בחתימת הנתבעים 2-3, אלא שטען כי לא קיימת ראשית ראיה בעניין תעודות משלוח שמאושרות על ידי הנתבעת 1.

אין מקום לקבל טענה זו, ולצורך הגשת התביעה בסדר דין מקוצר די במסמכים שצרפו התובעות לכתב התביעה, דהיינו, ההסכם בין התובעות לנתבעת 1, כתב הערבות בחתימת הנתבעים 2-3 כלפי התובעות ודו"ח תשלומים פתוחים ביחס לחוב הנתבעת 1, כלפי כל אחת מהתובעות. יש לראות במסמכים שצורפו לכתב התביעה כ"ראשית ראיה" כנדרש בפסיקה לצורך הגשת התביעה בסדר דין מקוצר, ועל-כן, הבקשה למחיקת כותרת נדחית בזאת.

לעניין בקשת הרשות להגן, עיון בתצהיר התומך בבקשה מלמד, כי הנתבעים טוענים שאכן סופקו לנתבעת 1 מוצרים לעבודות הגמר כגון קרמיקה, חרסינה, ברזים וכיו"ב לפרויקט שביצעה הנתבעת 1, עבור יזמים (סעיף 2 לתצהיר).

לטענת הנתבעים היזמים עצרו את העבודות של הנתבעת 1, דבר שגרם לכך שהיזמים חייבים לנתבעת 1 סכומי חוב. על-פי הנטען בסעיפים 7-8 לתצהיר היזמים מנהלים עם הנתבעת 1 מו"מ לגבי המשך העבודות, ובמידה ויתברר, כי התובעות סיפקו מוצרים לגמר לפרויקט, אשר טרם שולם בגינם, ובמידה ויתקבלו כספים מהיזמים, אין ספק, כי הכספים שיגיעו לתובעות ישולמו להם.

מהעולה מגרסתם של הנתבעים, כפי שפורט בסעיפים 7-8 לתצהיר, אין הכחשה של זכותן של התובעות לקבל את הכספים עבור סחורה שסופקה להן, וכל שטוענים הנתבעים הוא שכאשר יקבלו כספים מהיזמים, ישלמו לתובעות. אין בכך טענת הגנה כלשהי כנגד התביעה.

יתר על-כן, סעיפים 7-8 לתצהיר, אשר עוסקים בתשלום הסחורה לתובעות, עומדים בסתירה מוחלטת לסעיפים 2-3 לתצהיר הנתבעים. בסעיפים 2-3 טוענים הנתבעים, כי התובעות סיפקו לנתבעת 1 מוצרי גמר, והנתבעת 1 שילמה לתובעות את כל הכספים אשר הגיעו להן בגין אספקת מוצרי הגמר.

טענות הנתבעים קורסות כהגנת בדים כאשר מחד, טוענים הנתבעים שהנתבעת 1 שילמה את כל הכספים בגין אספקת הסחורה, ומאידך, טוענים הנתבעים, כי במידה ויקבלו כספים מהיזמים במסגרת המו"מ, ישלמו לתובעות.

לא זו אף זו, תצהיר הנתבעים איננו מכיל פירוט ואיננו מכיל כל גרסה. הנתבעים טוענים, כי קיים קושי ראייתי לוודא אם כמות המוצרים אכן הגיעה לפרויקט, שכן מנהל הפרויקט חדל מעבודתו ואף אין לו עניין לסייע בשחזור אספקת הציוד (סעיף 10 לתצהיר). עוד טוענים הנתבעים, כי קיימת לנתבעת 1 טענת קיזוז באשר חלק ניכר מהמוצרים לגמר כלל לא הגיעו לאתר, וחלק ניכר מהמוצרים לגמר הגיע בניגוד למפרט שהוזמן, וחלק ממוצרי הגמר הגיעו שהם פגומים ובאיחור רב (סעיף 13 לתצהיר).

אין ספק, כי טענות הנתבעים, מעבר לעובדה שהן סותרות זו את זו, אף נטענו ללא כל פירוט מינימאלי, והועלו כטענות כלליות בעלמא.

ההלכה הפסוקה היא, כי על המבקש רשות להגן להיכבד ולהיכנס לפרטי הגנתו, ואין די בהעלאת טענה כללית וסתמית, כפי שנעשה במקרה דנן, הן
לעניין הסחורה שסופקה והן לעניין טענת הקיזוז.

בעניין זה פסק בית-המשפט:
"אם המערערות ביקשו לטעון כי החוב נמוך יותר, שומה היה עליהן להציע גרסה פוזיטיבית משל עצמן מהו החוב הנכון לשיטתן שלהן. המערערות לא עמדו בנטל האמור, ולא פירטו איזה חלק מן החוב מוכחש על ידן, ולא הציגו כל תחשיב נגדי. אין להשלים עם טענת הגנה מתחמקת לפיה מוכחש החוב מבלי שתוצג גרסה נגדית בעניין".


(ראה: ע.א. 10325-04-12 בבית המשפט המחוזי בתל אביב טבע הבשרים ואחרים נ' בנק אוצר החייל).

במקרה דנן, על הנתבעים היה לפרט מהי הסחורה שהתקבלה ומה התשלום שבוצע בגינה, אולם לא הוצגה בתצהיר הנתבעים כל גרסה נגדית מפורטת כנדרש, לא הוצג תחשיב ולא הוצגה כרטסת הנהלת חשבונות של הנתבעת 1, ממנה ניתן היה ללמוד, על סחורה שסופקה ו/או שולם עבורה.

אשר על-כן לאור כל הנימוקים לעיל, בקשת הרשות להגן נדחית בזה.

הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובעות ביחד הוצאות הדיון בבקשה ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ (כולל מע"מ), וזאת בתוך 30 יום מהיום.

ב"כ התובעות יגיש פסיקתא לחתימה בהתאם לעתירה בכתב התביעה.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.

המזכירות תבצע סגירת תיק.






ניתנה היום, י' אייר תשע"ט, 15 מאי 2019, בהעדר הצדדים.










תאק בית משפט שלום 37150-01/19 נגב קרמיקה שיווק (1982) בע"מ, ויה ארקדיה לעיצוב הבית בע"מ נ' זקוטו משה ובניו בע"מ, אלי יונס, משה זקיטו (פורסם ב-ֽ 15/05/2019)