פסקי דין על sci mazal immobilierיוסף רביבוסילבי חזיז רביבו | פסקי דין על בני וקנין

12300-12/16 א     23/06/2019




א 12300-12/16 sci mazal immobilierיוסף רביבוסילבי חזיז רביבו נ' בני וקנין








בית המשפט המחוזי בבאר שבע


ת"א 12300-12-16 וקנין נ' רביבו ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופט
ישראל פבלו אקסלרד


המבקשים

1.
sci mazal immobilier

2. יוסף רביבו
3. סילבי חזיז רביבו
ע"י ב"כ עו"ד צלר מיכאל


נגד

המשיב
בני וקנין
ע"י ב"כ עו"ד חיים כהן



החלטה


מונחת לפני בקשת המבקשים, לכאורה בקשה שניה שלהם, לבטל

פסק דין
שניתן נגדם בתיק זה. הבקשה הראשונה הוגשה בשמם ובשם הנתבע 1 (אשר אינו מבקש בבקשה זו) ובעקבותיה, נכרת הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של

פסק דין
במעמד הדיון באותה הבקשה.

הואיל והנתבע 1 לא עמד בהתחייבויותיו שבהסכם הפשרה, חזר פסק הדין נגד כל הנתבעים, לרבות המבקשים, אל כנו. האחרונים טוענים, כי כלל לא קיבלו את כתב התביעה, כי כלל לא היו צד לבקשה הראשונה לביטול פסק הדין וכי הם לא יוצגו על ידי מי שייצג את הנתבע 1 באותה הבקשה.
מכאן הבקשה שלפני.

הסעדים המבוקשים בכתב התביעה וההליכים עד כה –
1.
כתב התביעה הוגש ביום 14.6.16, ובמסגרתו, נתבע תשלום של כ-360,000 ₪ וצו שיורה לנתבעים להשלים את העברת הבעלות והחזקה בדירה המצויה בעיר קאן שבצרפת, בהתאם להתחייבויות הנתבע 1 בשם המבקשת 1 להעביר על שמו של המשיב את הדירה. על מנת להבהיר התמונה, יצוין, כי הנתבע 1 הוא אביהם של המבקשים 2 ו-3.

2.
עם הגשת התביעה, נתבקש בית המשפט להתיר למשיב המצאת כתבי בי-דין לנתבעים אל מחוץ לתחום, בצרפת, וזאת הואיל והנתבעים כולם מתגוררים שם. זהו גם מקום הרישום של המבקשת 1. במסגרת הבקשה, נתבקשה המצאה לכתובת של הנתבע 1. לגבי המבקשת 1, נתבקשה המצאה לכתובתה הרשומה שהיא בכתובתו של הנתבע 1. לגבי המבקש 2 נתבקשה המצאה לכתובת של הורים או לכתובת שצוינה ככתובת עסקו בעיר קאן.
לגבי המבקשת 3 נתבקשה המצאה לביתו של הנתבע 1 או לכתובת עסק בשם "סופר כשר" שנטען שהוא בבעלותה של המבקשת 3, גם זאת בעיר קאן.
ביום 12.12.16, ניתנה החלטה (כב' השופטת רחל ברקאי): "מתירה המצאה של כתבי בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה, על פי כתובתם של הנתבעים. ככל שהנתבעים אינם קוראים השפה העברית, יש לבצע תרגום נוטריוני של כתבי בי-דין ולהמציאם בהתאם להוראות התקנות, אין בהיתר האמור כדי לקבוע קביעות עובדתיות באשר לזיקה לישראל".

3.
לאחר שהמשיב הציג לבית המשפט אישורי מסירה, ניתן ביום 14.9.17,

פסק דין
על פי התובענה.

4.
לא למותר לציין שפסק הדין ניתן לאחר שהוגשה בשם כל הנתבעים, באמצעות עו"ד אביחי ויצמן, בקשה למתן ארכה להסדרת ייצוג ולהגשת כתב הגנה. ארכה ניתנה כמבוקש ועל מנת להסיר ספק, ניתנה ארכה
נוספת בהמשך הדרך. כאמור, כתב הגנה לא הוגש ולכן ניתן

פסק דין
.


5.
הבקשה הראשונה לביטול

פסק דין
בהעדר הגנה הוגשה על ידי כל הנתבעים, כאשר נרשם בה כי כולם מיוצגים על ידי עו"ד אביחי ויצמן. לאחר שהוגשו תגובות נקבע דיון בבקשה והוא
התקיים ביום 15.1.18. בדיון נוכחו הנתבע 1 ועו"ד ויצמן, המשיב ובאי כוחו. הצדדים הודיעו כי הגיעו להסכם פשרה, במסגרתו, מתחייב הנתבע 1 לשלם סכומים שונים למשיב. כן הסכימו הצדדים כי אם הנתבע 1 לא יעמוד בהתחייבויותיו, הבקשה לביטול

פסק דין
תידחה ופסק הדין יעמוד על כנו כנגד כל הנתבעים. הסכם הפשרה אושר על ידי במעמד הדיון.


6.
אין מחלוקת על כך שהנתבע 1 לא עמד בהתחייבויותיו בהסכם והוא נסע לו לצרפת, בלי לשלם דבר.

7.
תקופה ארוכה לאחר מכן, ביום 23.10.18, הוגשה הבקשה שלפני.

8.
כאמור, המבקשים 2 ו-3 הם אזרחי צרפת ומתגוררים בה דרך קבע. בשל חשש שלהם כי אם יגיעו לארץ לצורך הדיון בבקשה לביטול פסק הדין שניתן נגדם, הם לא יוכלו לחזור חזרה לארצם בשל צו עיכוב יציאה מן הארץ שתלוי ועומד נגדם בעקבות הליכי הוצאה לפועל שננקטו נגדם, הם הגישו בקשה לקיים את הדיון בהעדרם, או לחילופין, להורות כי מיד בתום הדיון, הם יהיו רשאים לחזור לצרפת ויציאתם לא תעוכב. בהחלטה שניתנה על ידי ביום 28.1.19 נדחתה בקשתם, ובקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון, נדחתה אף היא. המבקשים כיבדו את החלטות בתי המשפט בישראל, והתייצבו שניהם לדיון.

טענות המבקשים –
בפרק זה אתמצת את טענות המבקשים, כפי שבאו לידי ביטוי בבקשה, בדיון שהתקיים בה ובסיכומים שהוגשו על ידם.

9.
המבקשים טוענים כי לא נחתם כל הסכם בינם לבין המשיב ולכן, הם תמהים על כך שנתבעו על ידו. נטען לחוסר יריבות מוחלטת בין הצדדים.

10.
המבקשים טוענים שהם אינם יודעים לקרוא ולכתוב עברית, אך הם דוברים עברית וברמה נמוכה. לטענתם, הם מעולם לא קיבלו את כתב התביעה, לא הזמנה לדין, לא

פסק דין
או מסמך אחר, שממנו
ניתן ללמוד על התביעה. לטענתם, נודע להם על ההליך בסוף חודש אוגוסט 2018. למעשה, לטענתם, עד עתה, לא בוצעה להם מסירה כדין של כתב התביעה.

11.
מוסיפים המבקשים וטוענים, כי בהתאם להחלטת כב' השופטת ברקאי בהיתר המצאה, היה עליהם לקבל את כתב התביעה המתורגם לצרפתית עם אישור נוטריוני, אך הדבר לא נעשה. כן הם טוענים כי ההמצאה, בהתאם להיתר, הייתה אמורה להתבצע לפי כתובת הנתבעים, אך מאישורי המסירה שצורפו לבקשה למתן פסק הדין בהעדר הגנה, עולה כי המסירות בוצעו שלא לכתובתם, אלא לעסקים למיניהם שהמשיב טוען שהמבקשים הם בעלים שלהם.

12.
לגבי המבקשת 3, נטען שהמסירה בוצעה לכאורה, לסופר מרקט שבבעלותה, אך לא רק שהסופר מרקט איננו בבעלותה, אלא שהכתובת אינה כתובתה. לא רק זאת, אלא נטען שהמסירה בוצעה לעסק ששמו שונה מהשם של הסופר מרקט שנרשם בבקשה להיתר המצאה.

13.
לגבי המבקש 2, נטען שעל פי הבקשה ל

פסק דין
, בוצעה מסירה לחנות שבבעלותו של זה
וזאת מבלי לתת הסבר שזאת כתובת של חנות שלו. החנות אינה בבעלות שלו.

14.
לגבי המבקשת 1 נטען שבבקשה ל

פסק דין

נרשם שכתב התביעה הומצא לכתובתה הרשומה אך הוא לא התקבל בידי מי מהמבקשת 1. לכאורה, לפי אישור המסירה, כתב התביעה נמסר לאדם בשם משה, אך לא צוין בידי מי בשם החברה, להבדיל ממשה, התקבל כתב התביעה.

15.
לגבי הבקשה הראשונה לביטול פסק הדין, טוענים המבקשים כי מעולם לא היו מיוצגים על ידי עו"ד ויצמן וכי מעולם לא חתמו לו על
ייפוי כח. נטען כי מעולם לא פגשו אותו.


16.
לעניין סיכויי התביעה, טוענים המבקשים, כי מכתב התביעה עצמו עולה, שאין דבר נגד המבקשים. כל הטענות בו הינן כנגד הנתבע 1 בלבד.
לגבי המבקש 2 נטען שהוא בנו של הנתבע 1 וכי המשיב העביר לחשבונו סכומי כסף רבים על פי הוראות האב. לגבי המבקשת 3, נטען שהיא בתו של הנתבע 1 ובעלת השליטה במבקשת 1. לגבי המבקשת 1, נטען שעל פי הצהרותיו של הנתבע 1 היא בשליטתו והוא מורשה חתימה בה.

17.
המבקשים טוענים כי הנתבע 1 אינו
מורשה חתימה של המבקשת 1 והוא איננו רשאי להתחייב בשמה. המבקשת 3 הינה המנהלת היחידה ובעלת זכות החתימה בחברה זו. לא די בהצהרה של הנתבע 1 שהוא מורשה חתימה של החברה, כדי לחייב את החברה. המבקשים מפנים לסעיף בהסכם שבין הנתבע 1 למשיב, שבו כתוב שהוא מותנה בכך שהנתבע 1 מוסמך לחייב את המבקשת 1. בעניין זה, חשוב לציין כי על פי ההסכם שנחתם בין הנתבע 1 למשיב, התחייב הנתבע 1 בשם המבקשת להעביר דירה לבעלותו של המשיב.

טענות המשיב -
בפרק זה
אתמצת את טענות המשיב, כפי שבאו לידי ביטוי בבקשה, בדיון שהתקיים בה ובסיכומים שהוגשו על ידו.
18.
לטענת המשיב, לנתבעים כולם בוצעה מסירה כדין. לטענתו, הנתבעים כולם היו מיוצגים על ידי עו"ד אביחי ויצמן, הם ידעו על התביעה, על ההליך ועל פסק הדין שניתן בבית משפט זה. נטען שהמבקשים מנועים מלטעון שלא היו מיוצגים על ידי עורך דין ויצמן בבקשה הראשונה לביטול

פסק דין
.

19.
המשיב טוען כי זו הפעם השניה שהמבקשים מבקשים לבטל את פסק הדין שניתן נגדם, וכי אין להסכים לכך.
20.
מוסיף המשיב וטוען כי ההמצאות למבקשים בוצעו בהתאם להיתר המצאה, על פי כתובותיהם בחו"ל. לטענתו, מיד לאחר קבלת כתב התביעה, הנתבע 1 התקשר אליו והודה שהוא וילדיו קיבלו את התביעה. הוא ביקש להסדיר את הסכסוך.

21.
המשיב טוען כי ההחלטה מיום 16.2.17 כי "לכאורה בוצעה מסירה כדין לנתבעים" הינה החלטה חלוטה.

22.
הבקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה הוגשה בשם כל הנתבעים על ידי עו"ד ויצמן. במסגרת הבקשה לביטול

פסק דין
, נכתב בסעיף 18 כי הבקשה מוגשת עם תצהיר של הנתבע 1 וכי בית המשפט מתבקש ליתן בידי יתר הנתבעים, ארכה להגשת תצהיר מטעמם, בהתחשב בכך שהם אזרחי צרפת ותושביה. נטען שבמסגרת הדיון בבקשה הראשונה לבקשה לביטול

פסק דין
, נמסר כי המבקשים גם הם מיוצגים על ידי עו"ד אביחי ויצמן.


23.
לגבי המבקשת 1 טוען המשיב כי בוצעה לה מסירה כדין של כתב התביעה, שכן בוצעה לה מסירה בכתובתה הרשומה, היא כתובתו של הנתבע 1. נטען כי עצם ההמצאה למבקשת 1 מהווה מסירה כדין גם למבקשים 2 ו-3, וזאת מאחר והמבקשים 2 ו-3 הינם מנהלים של החברה. עוד נטען שניתן להניח כי הנתבע 1 יביא לידיעת ילדיו את דבר התביעה.

24.
לחילופין טוען המשיב, כי המבקשים ידעו בפועל על התביעה וכי יש בכך כדי לגבור על כלל ההמצאה. בעניין זה טען המשיב גם כי לשיטתם, ידעו המבקשים אודות ההליך מקרובי משפחה (סעיף 8 לבקשה לביטול

פסק דין
), באוגוסט 2018. נטען שהבקשה לביטול הוגשה באיחור.

25.
לעניין סיכוי התביעה טוען המשיב כי המבקשים 2 ו-3 היו מודעים לכל פעולה של אביהם, כי הם משתפים עמו פעולה בעסקים, כי ההסכם נחתם על בסיס היכרות רבת שנים עם המשפחה כאשר היה ידוע למשיב שכולם משתפים פעולה. המשיב טוען כי לאחר שנחתם ההסכם להעברת הדירה על שמו של המשיב, הוא פגש במבקשת 3, בסופר מרקט שלה והיא בירכה אותה על הדירה. לגבי המבקש 2, נטען שחלק מהכספים שהעביר המשיב להקמת השותפות עם הנתבע 1, הועברו לחשבון של המבקש 2.

26.
לטענת המשיב, עצם ידיעתם של המבקשים אודות ההליכים, מקימה חזקה לפיה דבר התביעה הובא לידיעתם.

27.
לגבי המבקש 2 טוען המשיב, שאין
לבטל נגדו את פסק הדין, שכן הוא לא הגיש תצהיר, ולכן אין לו כל גרסה עובדתית. לגבי המבקשת 3 הוסיף המשיב וטען כי קיימת סתירה בין גרסתה בבקשה לפיה נודע לה על ההליך מקרוב שלה בסוף אוגוסט 2018 כאשר בדיון היא אמרה שאמה היא זאת אשר סיפרה לה על התביעה.

28.
המשיב טוען שלא הגיוני שאמא של המבקשים 2 ו-3 ידעה על ההליכים כאשר הם מבקרים עמה בארץ לרגל אירוע משפחתי
וכי היא לא תספר להם על כך. עוד הוא טען כי המבקשים לא הציגו כל מסמך המוכיח כי הנתבע 1 אינו מוסמך לחייב את החברה.

הבקשה הראשונה לביטול

פסק דין
– האם יוצגו המבקשים במסגרתה -
29.
ראינו כי אחת הטענות העיקריות של המשיב היא כי העובדה שהמבקשים כבר הגישו, יחד עם הנתבע 1, בקשה לביטול

פסק דין
, כי פסק הדין בוטל במסגרת הסכם פשרה, אך הופר על ידי הנתבע 1 וחזר אל כנו – עובדה זו מהווה חסם בפני
המבקשים בהגשת הבקשה הנוכחית לביטול פסק הדין.

30.
במסגרת ההכרעה בטענה זו, עלי לבדוק האם אכן הבקשה הראשונה לביטול

פסק דין
הוגשה גם בשל המבקשים שלפניי. באופן טבעי הדרך הראויה לעשות כן, הייתה בשמיעת גרסתו העובדתית של עו"ד אביחי ויצמן, כפי שכך היה.

31.
אני ער לכך, שגם בבקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה וגם בבקשה לביטול

פסק דין
נרשם ברחל בתך הקטנה, כי הבקשות מוגשות בשם המבקשים כולם לרבות המבקשים שלפני. בעניין זה, יש להפנות גם לסעיף 18 בבקשה לביטול

פסק דין
, שם נתבקשה הארכת מועד להוסיף את תצהירי המבקשים 2 ו-3 לבקשה לביטול

פסק דין
. אין ספק כי אם כך היו פני הדברים מן הבחינה העובדתית והמשפטית, היה מקום לדחות, אפילו על הסף, את בקשתם הנוכחית של המבקשים לבטל את פסק הדין. ואולם, מעדותו של עו"ד אביחי ויצמן בפני
י, אשר העיד בכנות ובאופן ישיר וברור, עולה תמונה שונה לחלוטין.

32.
עו"ד ויצמן מסר בעדותו כי "היתה אינרציה של ניהול תיק במשרד, שהבקשה הראשונה להארכת מועד, היתה על מנת להסדיר את הייצוג" (עמ' 11 לפרוטוקול שורות 3-4). עוד הוא העיד:"מבחינה עובדתית, גם בכתבי הטענות כולם על ידי עו"ד ויצמן אביחי, אך זה היה סוג של אינרציה משפטית שפנה אלי מוריס, ביקש את הייצוג שלו, החתמתי אותו על ייפוי כח, נפגשתי איתו, סברתי שהמחלוקת היא בין בני למוריס, וגם כשהם התייצבו לדיון. נאמר שבמידה והסכם הפשרה לא יעלה, יחזור פסק הדין כנגד ארבעת הנתבעים. אבל כשאתה אומר שאני יודע שאני מייצג את כל ארבעת נתבעים, זה לא מדוייק" (עמ' 12 שורות 26 -30).
לשאלת בית המשפט איך הסכים עו"ד ויצמן שיהיה

פסק דין
גם נגד המבקשים השיב עו"ד ויצמן: "שפתחתי ואמרתי שיכול להיות שהיתה שגגה מבחינת האינרציה המשפטית. גם בבקשה לביטול

פסק דין
היה תצהיר רק של מוריס, ולא התבקש תצהיר של האחרים או התייצבותם. אם היתה חשובה ההתייצבות שלהם, אחד הצדדים היה אומר" (עמ' 12 שורה 32 עד עמ' 13 שורה 3).
עו"ד ויצמן מסר כי הוא מעולם לא שוחח עם המבקשים (עמ' 13 שורה 21). עו"ד ויצמן מעולם לא החזיק יפוי כח מטעם המבקשים: "יש לי יפוי כח מטעם מוריס רביבו בלבד. אין לי יפוי כח מטעם שאר המבקשים. לא דיברתי איתם. יכול להיות שבבקשה השניה, יכול להיות שבשגגה, יכול להיות שנרשם שכולם יוצגו על ידי ובאמצעותי. לי היה ברור מעל לכל ספק, שבמידה ויבוטל פסק הדין, אני אצטרך להיפגש איתם ולהחתים אותם על יפוי כח" (עמ' 15 שורות 9 עד 12).


33.
מעדותו של עו"ד אביחי ויצמן, ניתן ללמוד באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי, למרות המצג בכתבי הטענות ואולי גם בדיון, מעולם לא ייצג עו"ד ויצמן את המבקשים, לא בבקשות וגם לא בדיון. הוא מעולם לא היה איתם בקשר, הוא לא מכיר אותם והם לא ייפו את כוחו לייצגם בהליכים אלה. משכה ברורה התמונה בעניין זה, יש לקבוע כי הבקשה הראשונה לביטול פסק הדין, לא הוגשה גם בשם המבקשים ועצם הגשתה, אין בה כדי להוות ראיה לכך שהמבקשים קיבלו את כתב התביעה במסירה כדין.

המסירות מחוץ לתחום למבקשים לא בוצעו כדין ובהתאם להיתר ההמצאה –
34.
ראינו כי בהתאם להחלטה המתירה המצאה מחוץ לתחום נרשם מפורשות כי ככל שהנתבעים אינם קוראים את השפה העברית, יש לבצע תרגום נוטריוני של כתב התביעה.
בדיון שהתקיים בפני
ביום 13.6.19 עלה בעליל כי המבקשת 3 אינה בקיאה בשפה העברית ואינה קוראת בה. הדבר עולה גם מהתצהיר אשר צורף לבקשתה. מן התצהיר שלה גם עולה שאחיה, המבקש 2, גם הוא אינו קורא עברית. הוברר כי המבקשת 3 הינה המנהלת היחידה של המבקשת 1. התוצאה הינה, כי למרות שהמבקשים אינם יודעים לקרוא עברית, לא מילא המשיב אחר החלטת בית המשפט ולא המציא
את כתב התביעה כאשר הוא מתורגם נוטריונית לשפה הצרפתית.
די בכך כדי לקבוע שההמצאה מחוץ לתחום למבקשים בוצעה שלא כדין ולהורות על ביטול פסק הדין שניתן נגדם.
בעניין זה, והדבר גם קשור בהכרח לעניין השאלה האם מבחינות אחרות בוצעה המצאה כדין, חשוב להדגיש כי פרט לכך שהמבקשים ידעו, בשלב כזה או אחר, על קיומו של הסכסוך או של הליך התביעה, לא הציג המשיב כל ראיה לכך שכתב התביעה או פרטיו הגיעו לידיעת מי מהמבקשים בפועל. על כן, גם "כלל הידיעה" לא יהיה בו כדי לסייע בידי המשיב לעניין הבקשה
לביטול פסק הדין שלפני.


35.
הבקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום נוקבת באופן ברור בכתובות אשר בהן מבקש המשיב לבצע מסירה, לכל אחד ואחד מן הנתבעים.
בכותרת הבקשה נרשמה כתובת זהה לגבי כל ארבעת הנתבעים, היא כתובתו של הנתבע 1. בנוסף לכך, בסעיף 89 נתבקשה מסירה לכתובות חלופיות כאשר לגבי המבקש 2 נרשמה כתובת בטענה כי זו כתובת העסק שלו, ולגבי המבקשת 3 נרשמה כתובת בטענה, כי זאת כתובת של "סופר כשר" שהוא עסק בבעלותה של המבקשת 3.

36.
עיון באישורי המסירה אשר צורפו לבקשה למתן

פסק דין
מיום 16.2.19 מעלה באופן ברור כי המסירות מחוץ לתחום למבקשים 2 ו-3 לא בוצעו באופן שנתבקש בסעיף 89 לבקשה. אשר למבקש 2, המסירה אמנם בוצעה בכתובת שנרשמה בסעיף 89, אך נראה, שהמסירה בוצעה לחנות
או עסק בשם
version plus
. לא ניתן לדעת ולא מונחת כל ראיה לכך שהמדובר הוא בעסק שיש לו קשר עם המבקש 2. לא רק זאת אלא שבמקום המיועד לשם המקבל נרשם "0000", דהיינו לא נרשם שם המקבל ובמקום המיועד לחתימה, קיימת חתימה שהיא "שרבוט" ולא ניתן לזהות בה את שם החותם. בבקשה להמצאה מחוץ לתחום, כלל לא נרשם שם העסק, אשר נטען שהוא בבעלות המבקש 2. אם כן, בהעדר ראיה לקשר בין העסק
ששמו כאמור לבין המשיב 2, ובהעדר פרטים לגבי מי שקיבל את המעטפה עם כתב התביעה, לא ניתן לומר כי בוצעה למבקש 2 מסירה של כתב התביעה בהתאם להוראות ההמצאה אל מחוץ לתחום ונזכיר כי גם תרגום נוטריוני לא נעשה ועל כך אין מחלוקת.

37.
דברים דומים יש לומר לגבי המסירה למבקשת 3. זו העידה בתצהירה, וגם בדיון שלפני היא נשאלה, מה הקשר שלה לעסק בשם "היפר כשר" והיא השיבה "לא מכירה, לא יודעת מאיפה זה בא" (עמ' 24 שורות 1 עד 5).

לאחר מכן היא נשאלה על הקשר שלה ל"היפר – כשר או היפר – טוב" והיא השיבה: "האטליז שהיה לי היה ברחוב מרשל ג'וף, ושם החברה היה "קאש-טוב אך על השלט היה כתוב "אצל סילבי" בצרפתית. היפר טוב זה לא היפר כשר, וזאת היתה חנות שמישהו פתח ומדי פעם בגלל שבינתיים
מכרתי את החנות שלי, עזרתי לאנשים האלה ומחליפה פעם בשבוע כי הלקוחות שלי חסרים לי. העברתי את הקליינטים שלי לשם ולכן הלכתי לשם אחרי שהאטליז נסגר" (עמ' 24 שורה 28 עד עמ' 25 שורה 2). עוד הבהירה החייבת "ההיפר כשר זה של אנשים שיש להם בכל צרפת, זה משהו גדול, זו רשת בכל צרפת ויש להם גם רשת סופר מרקט קזינו, יש להם כשר ולא כשר" (עמ' 25 שורות 5-6). לא רק זאת, אלא שאם נביט באישור המסירה למבקשת 3 ניווכח כי במקום המיועד לרישום שם המקבל נרשם
boucherie hyper tov

ואילו מקום העסק נרשם "
la boule d o david
" .
דהיינו לא ניתן לדעת מה שם העסק שבה בוצעה המסירה ובכל מקרה, מעדותה של המבקשת 4 עולה כי היא איננה בעלים אף לא של אחד מן העסקים, ששמם כאמור. לכך יש להוסיף כי לא נרשם שמו של האדם אשר קיבל את המעטפה ובה כתב התביעה וגם כאן, במקום המיועד לחתימה, ישנו "שרבוט", שלא ניתן לזהות בו שם של אדם. על כן אין לי אלא לבוא גם כאן, לגבי המבקשת 3, למסקנה כי לא בוצעה לה מסירה כדין של כתב התביעה. אזכיר שוב, גם לגביה, את העדר התרגום הנוטריוני.

38.
כפי שראינו לעיל, מפי המשיב נשמעו טענות רבות בדבר קיומו של קשר בין המבקשים 2 ו- 3 לבין הנתבע 1 אשר גם נגדו, כזכור, ניתן

פסק דין
. המשיב מבקש להוכיח כי המבקשים 2 ו- 3 מצויים בקשר עם אביהם, עם אמם, כי הם היו עמם בארץ במועדים רלוונטיים כך שניתן להניח שנודע למבקשים אלה על ההליכים המשפטיים. לטעמי, גם אם הייתי מקבל את גרסתו של המשיב כי המבקשת 3, למשל, מצויה בקשר עם אביה, הרי מכאן ועד למסקנה, כי הדבר מעיד על כך שמבקשת זו קיבלה את כתב התביעה, הדרך הינה רחוקה. לא די שנתבע ידע על קיומו של הליך ואפילו לא די בכך שידע באופן כללי על מה הוא נתבע. יש להוכיח באופן ברור דבר המסירה ואם בטענה של ידיעת ההליך עסקינן, אז להציג ראיה על ידיעה פוזיטיבית וברורה והוכחה בדבר קיומם של קשרים כאלה או אחרים, לא די בה.

39.
התוצאה הינה, כי בשל העדר תרגום נוטריוני וגם בשל העדר מסירות כדין ובהתאם להיתר המצאה מחוץ לתחום, יש לומר שלא הוכח כי למבקשים בוצעה מסירה כדין של כתב התביעה. אשר על כן, יש לבטל את פסק הדין שניתן על פי כתב תביעה זה.

40.
ראינו כי הצדדים התייחסו, לעניין ביטול פסק הדין, לסיכויי התביעה. הגם שבאתי למסקנה כי פסק הדין יבוטל מחמת הצדק, בהיעדר מסירה כדין, אוכל לומר, מבלי לקבוע מסמרות כמובן, כי טענות המשיב נגד המבקשים אינן קניות מספקות: לגבי המבקשת 1, המשיב לא הציג כל ראיה לכך שהנתבע 1 מוסמך להתחייב בשמה, הגם שבפיו טענה כי המבקשת 3, מנהלת המשיבה 1, ידעה על העסקה ואף ברכה אותו עליה. נגד המבקש 2 הטענה העיקרית היא כי בעבר, העביר לו המשיב 1 כספים, על פי בקשת הנתבע 1. בשלב הזה, לא ברור כיצד הדבר מקים את עילת התביעה נגד מבקש זה. הוא הדין לגבי המבקשת 3 – פרט להיותה מנהלת ובעלת מניות עיקרית במבקשת 1, לא ברורה העילה האישית כלפיה, כאשר היא גם מכחישה סמכותו של אביה, הנתבע 1, לחייב ת החברה, המשיבה 1.

41.
בשולי הדברים אציין, כי בפי המבקשים טענה בדבר היותם של בתי המשפט בישראל בבחינת פורום לא נאות, אך המקום
לדון בה הוא משתוגש על ידם בקשה מתאימה, ולאחר שתבוצע להם מסירה כדין של כתב התביעה.

42.
בסיפא לסיכומיו ביקש המשיב, כי ככל שאורה על ביטול פסק הדין, אעכב את ביצוע ההחלטה לצורך הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון וזאת על מנת שהמבקשים 2 ו-3 לא יצאו לחו"ל, שכן בכך, הדבר יעשה לפלסתר וזכותו של המשיב להגיש בקשת רשות ערעור כאמור.

43.
סבור אני שדין הבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה להידחות. הבקשה נשמעה לראשונה בסיכומים כך שלא הייתה בידי המבקשים ההזדמנות להתייחס אליה. לא רק זאת וזה העיקר – המסירות למבקשים 2 ו- 3 בוצעו באופן ברור שלא בהתאם להיתר ההמצאה. הדבר גרם לכך שבסופו של יום, המבקשים נאלצו לבוא לישראל, להתייצב לדיון, על כל אי הנוחות, הטרחה והסיכון המשפטי הכרוכים בכך. בנסיבות אלה, אני סבור שאין מקום לפגוע בחירותם של המבקשים, החפצים לשוב לארצם ולמשפחותיהם, לאחר שפסקר הדין בוטל. ככל שיבקש המשיב להמשיך בהליכים נגד המבקשים, יתכבד ויפעל בהתאם להיתר ההמצאה או יגיש בקשה חדשה ומתוקנת להיתר המצאה, והכל לפי שיקול דעתו, ובכל מקרה, יבצע למבקשים מסירה כדין.

סוף דבר -
44.
אני מבטל את פסק הדין שניתן נגד המבקשים ביום 14.9.17, על ההבהרה מיום 26.9.17.

45.
בנסיבות העניין, אני מחייב את המשיב לשלם לכל אחד מן המבקשים 2 ו-3 הוצאות משפט בסך 10,000 ₪, לתשלום תוך 30 יום.

ניתנה היום, כ' סיוון תשע"ט, 23 יוני 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 12300-12/16 sci mazal immobilierיוסף רביבוסילבי חזיז רביבו נ' בני וקנין (פורסם ב-ֽ 23/06/2019)