פסקי דין על נתן פלד שטיינפלד | פסקי דין על צמרות | פסקי דין על טופ הייטס בניין ופיתוח לישראל | פסקי דין על אלעד פורטל

61644-06/19 רעא     29/06/2019




רעא 61644-06/19 נתן פלד שטיינפלד, צמרות בע"מ, טופ הייטס בניין ופיתוח לישראל בע"מ נ' אלעד פורטל








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

רע"א 61644-06-19 פלד שטיינפלד ואח' נ' פורטל






בפני

כבוד השופטת בטינה טאובר

המבקשים
1
.
נתן פלד שטיינפלד

2
.
צמרות בע"מ

3
.
טופ הייטס בניין ופיתוח לישראל בע"מ


נגד

המשיב
אלעד פורטל


החלטה

1.
בפני
י בקשה שהוגשה על ידי המבקשים לקבלת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' סגנית הנשיא השופטת שולמית ברסלב) מיום 30/05/19 בת"א 55273-04-15, במסגרתה, החליט בית משפט קמא להתנות את ביטול פסק הדין שניתן ביום 20/09/18 בהיעדר התייצבות המבקשים לישיבת הוכחות, בתשלום הוצאות בסך של 7,500 ₪ למשיב ובתשלום הוצאות לאוצר המדינה בסך נוסף של 7,500 ₪ על דרך הפקדה בלבד.

במסגרת בקשה זו, עתרו המבקשים אף לעיכוב ביצוע ההחלטה עד למתן החלטה בבקשה למתן רשות ערעור.


תמצית התשתית העובדתית

2.
ביום 30/04/19 הגיש המשיב תביעה לתשלום דמי תיווך בסכום של 962,809 ₪, המגיעים לו, לשיטתו, בגין עסקאות מכר של נכסים שונים.

3.
עם העברת התביעה לטיפולו של בית משפט קמא ביום 17/06/15, ניתנה על ידי בית משפט קמא החלטה על קיום הליכים מקדמיים, הגשת תצהירי עדות ראשית, וישיבת קדם משפט לאחר מכן.

4.
במהלך ישיבת קדם המשפט ביום 22/05/16, הסכימו הצדדים להעביר את התיק להליך גישור. ברם, כבר ביום 10/07/16 הודיעו הצדדים כי הליך הגישור לא צלח.

5.
בית משפט קמא ניסה לצמצם את המחלוקות שבין הצדדים, לרבות הצורך במינוי מומחה, ואולם משהדבר לא צלח מינה בית משפט קמא ביום 04/06/17
מומחה מטעמו, אשר המציא את חוות דעתו לבית המשפט ביום 03/12/17.

6.
במהלך ישיבת קדם משפט נוספת מיום 03/12/17 נעשה ניסיון להביא את הצדדים להסכמות, אך גם ניסיון זה לא צלח. משכך, נתן בית משפט קמא החלטות במכלול הבקשות התלויות ועומדות (בקשה למתן

פסק דין
חלקי, בקשת המשיב לגילוי ספציפי, בקשת המבקשות לגלוי ספציפי, ובקשת המשיב לזימון עד), והתיק הועבר לאפיק הוכחות. בישיבה זו נכחו ב"כ הצדדים וכן המבקש והמשיב.

7.
ביום 03/12/17 ניתנה על ידי בית משפט קמא החלטה בדבר ישיבת הוכחות וסיכומים בעל פה שיתקיימו ביום 20/09/18 שעה 10:00. החלטה זו נצפתה על ידי בא כוח המבקשים ביום 03/12/17 וכן הומצאה לבא כוח המבקשים בדואר רשום ביום 10/12/17.

8.
ביום 04/01/18 הודיע בא כוח המבקשים על הפקדת הסכום שאינו שנוי במחלוקת, ובכותרת ההודעה ציין כי התיק קבוע להוכחות ליום 20/09/18.

9.
מעיון בפרוטוקול הדיון עולה כי המבקשים או מי מטעמם לא התייצבו לישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 20/09/18, כאשר לאחר המתנה של כשעה, נחקר המשיב על תצהירו, וניתן

פסק דין
כנגד המבקשים, המחייב אותם בתשלום סכום קרן של 346,621 ₪, בניכוי הסכום ששולם על ידי המבקשים ביום 09/01/18
(סכום קרן של 134,500 ₪) וכן שכ"ט עו"ד (להלן: "פסק הדין").

10.
ביום 10/10/18 הגישו המבקשים בקשה לביטול פסק הדין.

החלטת בית משפט קמא

11.
בית משפט קמא בהחלטתו ציין כי מאחר ואין חולק כי הזימון לישיבת ההוכחות הומצא כדין למבקשים, מדובר בבקשה לביטול

פסק דין
הנתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. משכך, ציין בית משפט קמא כי ניצבות לפניו שתי שאלות: האחת, הטעם למחדל - בהקשר זה יש לבחון האם הדבר משקף זלזול בבית המשפט, צירוף נסיבות אומלל, אי הבנה, היסח הדעת או אולי רשלנות; והשנייה, סיכויי ההצלחה של מבקש הביטול ובמקרה דנא – סיכויי ההגנה.

12.
בכל הנוגע לטעם למחדל שהועלה על ידי המבקשים, ציין בית משפט כי בא כוח המבקשים טען כי "משום מה בין, אם בהיסח דעת או בשל לחץ כזה או אחר או נסיבות אישיות במשרד או בשל שהתיק הוצא מידי המזכירות לצורך טיפול בתיק ומשם התגלגל כך שלא נרשם בטעות המועד". וכן נטען כי "אי לכך, משרדי לא ערוך ולא מורגל או מיומן בטיפול שוטף בתיקי בית משפט ומכאן ככל הנראה הטעות המצערת בעטיה לא הגעתי לדיון". ביחס לטענות אלה ציין בית משפט קמא כי מדובר בשלל טענות כלליות וחלופיות המועלות הן בבקשה והן בתצהיר בא כוח המבקשים ובתצהיר מזכירותו, להן אף לא צורף יומן בית המשפט, ואין בטענות אלה כדי להצדיק מחדל המבקשים, כאשר יש לזכור כי מדובר בתביעה שהתנהלה כ- 3.5 שנים, התקיימו מספר ישיבות קדם משפט, וכי עוד בישיבה מיום 03/12/17 הובהר לצדדים כי התיק יועבר לאפיק הוכחות.

13.
בית משפט קמא הוסיף וציין כי היה על המבקשים כבעלי דין לעקוב אחר ההחלטות שנתנו מה גם שבהודעתם הנושאת תאריך 04/01/18 צוין במפורש כי ישיבת ההוכחות קבועה ליום 20/09/18, ואף לישיבת קדם המשפט שנקבעה ליום 22/05/16 הגיעו המבקשים באיחור של מחצית השעה.

14.
בית משפט קמא הוסיף וציין כי המערכת השיפוטית אינה יכולה לשאת משיכת הליכים עד אין קץ תוך בזבוז משאביה, המצומצמים ממילא. בעל דין שאינו מקיים את החלטות בית המשפט, ואינו מתייצב לישיבת ההוכחות, פוגע באינטרס הציבורי, אשר בית המשפט מופקד על שמירתו, בהשחיתו זמן שיפוטי תוך פגיעה בכלל ציבור המתדיינים הממתין ליומו, וזאת מעבר לעוול לצד שכנגד. משכך, הלכה היא כי בית המשפט לא יסכין עם "התעלמות מדעת מההליך השיפוטי" שמקורה בזלזול בית המשפט וללא כל סיבה סבירה"; ובעל הדין עשוי אף לאבד את "כרטיס הכניסה" להיכל המשפט. בנסיבות המקרה, סבר בית משפט קמא כי התנאי הראשון אינו מתקיים.

15.
בהמשך פנה בית משפט קמא לבחון את סיכויי ההגנה, משהמדובר בתנאים שלובים, וקבע כי נוכח הזהירות בה אנו מצווים בשלב זה, לא ניתן לומר בשלב זה, ובטרם נשמעו מכלול הראיות מטעם המבקשים, כי אם תשמענה, תוצאת פסק הדין לא עשויה להיות שונה (הגם, שסכום פסק הדין רחוק מסכום התביעה).

16.
בית משפט קמא שקל את מכלול האינטרסים הרלבנטיים וכן גם שיקולים מערכתיים - מצא בכל זאת להיעתר לבקשה, כאשר האיזון הנכון והמידתי לעמדת בית משפט קמא ימצא על דרך היעתרות לבקשת המבקשים, בכפוף לחיובם בתשלום הוצאות הן לטובת המשיב והן לטובת אוצר המדינה. משכך, הורה בית משפט קמא כי פסק הדין יבוטל בכפוף לכל התנאים המצטברים הבאים: המבקשים ישלמו למשיב הוצאות בסך של 7,500 ₪ תוך 30 יום מיום מתן ההחלטה, וכן; המבקשים ישלמו תוך 30 יום מיום מתן ההחלטה הוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 7,500 ₪, בשלב זה על דרך ההפקדה בלבד; וכן ימציאו אישור על ביצוע התשלומים הנקובים לעיל בסעיפים לתיק בית המשפט תוך 35 יום ממועד מתן ההחלטה.


תמצית טענות המבקשים

17.
בסקירת טענות המבקשים אתעלם מן הביטויים הלא ראויים בהם נקט בא כוח המבקשים בטיעונו כלפי בית משפט קמא וכלפי הצד שכנגד, שראוי היה שלא היו מוצאים ביטוים בכתב בית דין, כלל וכלל.

18.
בא כוח המבקשים שב וגולל בבקשתו את הנסיבות שהביאו לאי התייצבותו ולאי התייצבותם של המבקשים לישיבת ההוכחות, וטען כי לא הייתה לו ולמבקשים כוונה שלא להגיע למועד הוכחות, וכי לא היה מקום לייחס להם רשלנות רבתי או זלזול בבית המשפט שעה שבמהלך כל ההליך התנהלו ללא דופי, ואף הסכימו להפקיד את הסכום שאינו שנוי במחלוקת. יתר על כן, נטען כי המדובר בטעות בתום לב ולא חלילה פעולה שנעשתה בזדון.

19.
בא כוח המבקשים טען כי ההוצאות נפלו על המבקשים כרעם ביום בהיר, מבלי שכלל ידעו על מועד הדיון ו/או על הליך ביטול פסק הדין, ומשכך מוגשת הבקשה לביטול הגזירה. עוד ובנוסף נאמר כי למבקשים אין כל כוונה לשאת בסכום ההוצאות שנקבע על ידי בית משפט קמא, שכן מבחינתם הם פעלו ללא דופי שעה שלא ידעו ולא יכלו לדעת אודות מועד הדיון, ועל כן אין הם חייבים לשאת בתשלום.

20.
לעמדת בא כוח המבקשים, נקבע בפסיקה כי אין לעשות שימוש בהתניית ביטול

פסק דין
בתשלום סכום כסף בפועל בין כהוצאות משפט ובין כהפקדה בקופת בית המשפט אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, שכן הזכות לביטול

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד, הינה חלק ממשפחת הזכויות המרכיבות את זכות הגישה לערכאות, זכות שהוכרה כזכות חוקית.

21.
לדידם של המבקשים, בית משפט קמא שגה עת חייב אותם בהוצאות מופרזות ומופרכות שאינן ריאליות, שעה שהם לא ידעו על מועד דיון ההוכחות ולא ניתן לייחס להם ולבא כוחם זלזול בהליך המשפטי.


דיון

22.
לאחר ששבתי ועיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובהחלטתו של בית משפט קמא נחה דעתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות אף בלא להידרש לתשובת המשיב.

23.
ראשית ייאמר כי אמנם משקל הבכורה ניתן בבקשה לביטול

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד בגין אי התייצבות הנתבע לסיכויי ההגנה, ואולם במקרים בהם עולה זלזול בבית המשפט מצידו של בעל הדין אשר לא התייצב לדיון, עשויה אי ההתייצבות לדין להכריע את הכף. ראה: רע"א 4947/18 טייב נ' הירשפלד (23/07/18); רע"א 706/15 המועצה המקומית באר יעקב נ' המנהל המיוחד (22/04/15); רע"א 5736/15 עובד נ' פקיד שומה טבריה (08/10/15) רע"א 7612/16 עזבון המנוח סאלח מחמד עבאס ז"ל ויורשיו נ' עזבון המנוח סאלח חסין עבאס ז"ל ויורשו (21/12/16). משנאות בית משפט קמא להורות על ביטול פסק הדין, עולה כי בית משפט קמא לא ייחס למבקשים זלזול בבית המשפט או בהליך, וסבר כי אכן מדובר בטעות אשר אינה מצדיקה את מחיקת הגנתם של המבקשים.

24.
תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"), שכותרתה ביטול החלטה על פי צד אחד, קובעת כדלקמן:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".

25.
מהוראת תקנה 201 לתקנות עולה כי לבית משפט סמכות להתנות את צו ביטול פסק הדין בתנאים. סמכות זו היא רחבה ביותר כעולה מפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 436/83
לוי נ' דקו
, פ"ד מ (4) 589 (1986). כן ראה: א' גורן,
סוגיות בסדר דין אזרחי
679 (מהדורה 11 2013).

26.
לבית משפט אשר לפניו נדון העניין שיקול דעת רחב בנוגע לקביעת ההוצאות, בין היתר כיוון שהוא זה שהתרשם מאופן ניהול ההליך. היקף שיקול הדעת הרחב משתרע על התנאים שבהתקיימם בית המשפט יורה על ביטול פסק הדין.

27.
בית המשפט העליון בברע"א 4838/12
מורדוב נ' טייב
(13/08/12) קבע כי נוכח ההשלכות המשמעותיות של החלטה בנוגע לתשלום הוצאות במסגרת בקשה לביטול

פסק דין
, אין להתנות את ביטול פסק הדין בתשלום ההוצאות בפועל, באופן שביצוע התשלום יהיה תנאי לביטול פסק הדין אלא בנסיבות מיוחדות וחריגות המצדיקות זאת.

28.

בנסיבות ענייננו איזן בית משפט קמא נכונה בין זכות המבקשים כי יהיה להם יומם בבית המשפט לאחר שנוכח כי קיימים למבקשים סיכויי הגנה מסוימים, ועל רקע העובדה כי זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסוד, עם זכותו של המשיב וזכויותיהם של כלל ציבור המתדיינים בפוסקו הוצאות לשם ביטולו של פסק הדין. לא ניתן להתעלם מן העובדה כי למשיב נגרמו הוצאות לא מבוטלות כתוצאה מביטולה של ישיבת הוכחות על ההכנה הכרוכה בה, כמו גם הארכת משך ההליך. אף לציבור המתדיינים בכללותו הממתין ליומו בבית המשפט נגרם נזק כתוצאה מביטולה של ישיבת הוכחות והצורך לקבוע ישיבה נוספת תחת זו שלא היה מנוס מלבטלה.

29.
על רקע האמור ושעה שבית המשפט אמון על שמירתו וניצולו היעיל של הזמן השיפוטי, צדק בית משפט קמא עת התנה את ביטולו של פסק הדין הן בתשלום הוצאות סבירות למשיב והן בהפקדת ההוצאות לאוצר המדינה, ובאופן שיש בו כדי לכסות ולו במקצת את ההוצאות שנגרמו מביטול ישיבת ההוכחות, ואשר ייאלץ לנהל את ההליך בשנית ואת הצורך להקצות משאבים וזמן נוסף לתיק עם ביטול פסק הדין.

30.
בערעורו טען המבקש כי טעה בית משפט קמא כי התנה את ביטול פסק הדין בתשלום ההוצאות. סכום ההוצאות ביחס לסכום התביעה או לסכום שנפסק לטובת המשיב לאחר קיום ישיבת ההוכחות הינו נמוך מאוד, ואין לקבוע כי במקרה זה בית משפט חייב את המבקשים בסכום שאינו סביר.

31.
אכן בנסיבות בהן בעל דין סובל מחיסרון כיס והתניית ביטול פסק הדין בתשלום הוצאות עלולה לפגוע בזכות גישתו לערכאות, יש לנהוג באיפוק ובריסון בהתניית הביטול בתשלום ההוצאות. ואולם בענייננו קשה להעלות על הדעת כי שלושת המבקשים אינם מסוגלים לעמוד בהוצאות המדודות שנפסקו על ידי בית משפט קמא וכי קיים אצלם קושי מלבצע את התשלום המונע את חידוש משפטם. התנהלותם של המבקשים בבית משפט קמא אכן הצדיקה את התנאת ההוצאות, וסירובם של המבקשים עתה לשלם את ההוצאות כעולה מן הבקשה, מבסס אף הוא את הצידוק שבהתנאת ביטול פסק הדין בתשלום ההוצאות.

32.
לאור כל האמור, סבורני כי לא נפלה כל שגיאה עת חייב בית משפט קמא את המבקשים בתשלום הוצאות בגין ביטול ישיבת ההוכחות והתנה את ביטול פסק הדין בתשלום ההוצאות.

33.
לבסוף יצוין כי ההוצאות שנפסקו על ידי בית משפט קמא אינן חריגות, ובכל מקרה,
הלכה ידועה היא כי התערבות ערכאת הערעור בהחלטות דיוניות תעשה במשורה, ולא כל שכן עת מתבקשת התערבות ערכאת הערעור בהוצאות שנפסקו על ידי הערכאה הדיונית לגביהם ידועה ההלכה כי
התערבותו של בית המשפט שלערעור בסכום ההוצאות שנפסק על-ידי הערכה הדיונית הינה מצומצמת, ומתבצעת אך באותם במקרים חריגים בהם ניתן להצביע על אי-סבירות רבה בהוצאות שנפסקו. ראה: ע"א 136/92 בייניש – עדיאל נ' דניה סיבוס חברה לבניין בע"מ, פד מז(5) 114, 131 (1993); רע"א 8856/06 גרינפלד נ' הירקון בע"מ (17/07/07); רע"א 1187/07 עוקלה נ' קצין התגמולים (22/07/07).


סוף דבר

34.
לנוכח כל האמור, אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא ודין בקשת רשות הערעור להידחות.

35.
משראיתי לדחות את בקשת רשות הערעור, מתייתר הצורך לדון בבקשה לסעד הזמני.

36.
משלא נתבקשה תשובת הצד שכנגד אין צו להוצאות.

37.
המזכירות תמציא עותק ההחלטה לצדדים.


ניתנה היום, כ"ו סיוון תשע"ט, 29 יוני 2019, בהעדר הצדדים.






חתימה






רעא בית משפט מחוזי 61644-06/19 נתן פלד שטיינפלד, צמרות בע"מ, טופ הייטס בניין ופיתוח לישראל בע"מ נ' אלעד פורטל (פורסם ב-ֽ 29/06/2019)