פסקי דין על אירית טייב | פסקי דין על סרג' טייב | פסקי דין על בנימין כהן | פסקי דין על הדר כהן |

53535-02/19 הפ     30/06/2019




הפ 53535-02/19 אירית טייב, סרג' טייב נ' בנימין כהן, הדר כהן








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ה"פ 53535-02-19 טייב ואח' נ' כהן ואח'



לפני
כבוד השופט אביים ברקאי


המבקשים:

1.אירית טייב

2.סרג' טייב


נגד


המשיבים
:

1.בנימין כהן

2.הדר כהן

ב"כ המבקשים:
עו"ד כנרת שמיר מסיקה
ב"כ המשיבים:
עו"ד פרי לזר


פסק דין



1.
על פסק הדין
(א)
עניינו של

פסק דין
זה הוא תובענה שהוגשה מכח פקודת בזיון בית המשפט. התובענה מתייחסת ל

פסק דין
מיום 17/7/2017 של כב' המפקחת על רישום מקרקעין דגנית קציר – ברין,

פסק דין
שאישר הסכמות בין הצדדים כפי שהתגבשו בדיון בפני
המפקחת.

(ב)
המבקשים עותרים לחייב את המשיבים בשורה של צווים לאחר שאלה, לטעמם, לא פועלים בהתאם לפסק הדין.

(ג)
לעניין זה הוגשה הבקשה ותשובת המשיבים ולאחר דיון שהתנהל היום ניתן פסק הדין.


2.
המסגרת הנורמטיבית
(א)
ראשית
- הפניה להליכי בזיון בית משפט תעשה כאשר פסק הדין עצמו ברור וחד משמעי. לעניין זה ר' למשל ת"א (תל אביב) 1890/05, משה גרין נגד מנהל מקרקעי ישראל (כב' השופטת רות רונן, מיום 7/2/18); עוד ניתן להפנות אל הפ"ב 4193/04, עין דרור נגד צדקני (כב' השופטת א' נחליאלי – חיאט מיום 29/5/13). אשר על כן –קביעות כלליות ב

פסק דין
כגון הוראה האוסרת על "פגיעה מהותית" יכולות אולי לשמש כבסיס לתביעה נפרדת אך לא לתובענה בהתאם לפקודת בזיון בית משפט ועל כך עוד יורחב בהמשך.

(ב)
שנית
- ההליך בהתאם לפקודת בזיון בית משפט הוא הליך שיורי בו יש לנקוט לאחר שמוצו ההליכים האחרים, ור' הילכת עין דרור נגד צדקני הנזכרת לעיל.
המשמעות היא שבטרם הכרעה בהתאם להליך זה יש לבחון האם מוצו הליכים אחרים בהם המבקשים יכולים היו לנקוט. עקרון מיצוי ההליכים רלוונטי, לשם הדוגמא, למקרים בהם מבקשים לאכוף

פסק דין
כספי בדרך של הליכי בזיון בית משפט וזאת תחת נקיטת הליכי גביה רגילים באמצעות ההוצאה לפועל.

(ג)
שלישית וחשוב
-
הליך בהתאם לפקודת בזיון בית משפט לא פותח המחלוקת העיקרית מתחילתה. מבלי להמעיט בטענות הצדדים הרי הליך בזיון בית משפט אינו בגדר "משפט חוזר" ואף אינו ערעור על תוצאות ההליך העיקרי. משכך – אין מקו לשקול הצדקה כזו או אחרת לפעולות בעלי הדין אלא יש לבחון האם פעולות אלה תואמות לפסק הדין שניתן.

3.
יישום והכרעה
לאור הכללים המנחים דלעיל יובא להלן דיון בצווים השונים להם עותרים המבקשים בתובענה:

(א)
טענות בדבר "פגיעה מהותית" במבקשים
-
המבקשים מפנים לסעיף 17 להסכם הפשרה שקיבל תוקף של

פסק דין
, סעיף הכולל הוראה כללית לפיה: "על אף האמור לעיל אין באמור לעיל כדי לגרוע מזכותם של הצדדים לטעון טענה בדבר פגיעה מהותית ככל שהם סבורים כי קמה להם עילה כאמור".

-
מכח סעיף 17 הנזכר לעיל טוענים המבקשים לסדרה של פעולות המהוות פגיעה מהותית וביניהן: ראשית - הצבת פסולת בנין על גג הבית; שנית - הצבת מבנה לא חוקי על גג הבית החוסם כניסת אויר לבית המבקשים ואור השמש לחדר השינה של בנות המבקשים וכן ייבוש כביסה; שלישית – הצבת מצלמה בחלק האחורי של בית המבקשים המצלמת את חדר השינה של בנות המבקשים וחודרת לפרטיותם; רביעית – הצבת מצלמה בחלקו הקדמי של בית המקשים המצלמת את שביל המעבר וחודרת לפרטיות;
חמישית – הצבת מזגן רועש בחלקו האחורי של בית המבקשים; ששית – הצבת מזגן רועש בחלקו הקדמי של בית המבקשים; שביעית -
סגירת פתח ניקוז מי הגשמים.

-
לא ניתן לדון ולהכריע בטענות המבקשים בהליך של בזיון בית משפט. נכון הוא שהסכם הפשרה בין הצדדים כלל אפשרות לטעון טענות בדבר "פגיעה מהותית" ואולם אין מדובר בקביעה ברורה וחד משמעית אותה ניתן לאכוף ועל כך ר' הדיון בסעיף 2(א) לפסק הדין.

-
כל אחת מטענות המבקשים ביחס לפגיעה מהותית עומדת בפני
עצמה ויד לדון בה בפני
עצמה. כך למשל לא ברור האם הצבת מזגן מהווה פגיעה מהותית או שימוש סביר במקרקעין ולצורך הכרעה יהיה צורך בבדיקת הטענה לגופה, בדיקת המזגן ואך מדידת הרעש הנטען והחלופות הרלוונטיות. כך גם לגבי הטענות האחרות בדבר השימוש בגג הבית, הצבת מצלמות ועוד. כאשר על בית המשפט לנהל הליך נפרד ביחס לטענה כזו או אחרת הרי ברור שאין מדובר בטענה שניתנה לגביה קביעה ברורה בפסק הדין ומכאן אין מדובר בטענה המתאימה להליך של בזיון בית משפט.

-
לפני סיום ייאמר כי ההסכמה לפיה כל צד יוכל "לטעון טענה בדבר פגיעה מהותית" אינה הסכמה ריקה מתוכן. הסכמה זו מאפשרת לכל צד להעלות טענות חדשות מבלי שיישמע כנגד שהוא מושתק מלעשות כן בשל הסכם הפשרה. אך זכותו של כל צד להעלות טענות בדבר פגיעה מהותית אין משמעה קביעה מלכתחילה שאותה טענה אכן תתקבל. ובמילים פשוטות – אכן ניתן לטעון טענות חדשות בדבר פגיעה מהותית אך לא קמה חובה לקבלן באופן מידי ולהעניק סעד במסגרת הליכי בזיון בית משפט.

(ב)
טענות ביחס ל"חצר אחורית"/ "החצר המזרחית"
-
טענה עיקרית בבקשה מתייחסת לסעיף 1 לפסק הדין אשר כבר בו נקבע כך (ההדגשות לא במקור):

"יתרת החצר המזרחית, קרי ולמען הסר ספק החצר המצויה בעורף הבית מאחורי דירת התובעים תהיה בשימושם הייחודי של הנתבעים
[המבקשים כאן – א.ב] שיהיו רשאים להניח בה את מטלטליהם וכן להותיר בה בשלב הזה את המחסן המצוי כיום בשטח וזאת ללא כל התנגדות מצד התובעים"

המבקשים טוענים שהמשיבים בפועל השתלטו באופן בלעדי על החצר האחורית וכך: ראשית – בנו בניגוד להיתר הבניה גדר מקרשים בגובה רב המסכנת את המבקשים; שנית – הציבו ברז מים וחשמל עבור מכונת כביסה ומייבש כביסה שהציבו במקום; שלישית - הציבו פרגולה לאורך ולרוחב החצר האחורית; רביעית -
בנו "חומה אנכית + שער פנימי המנתקים את החצר האחורית משימושם הבלעדי של המבקשים". בפסקאות הבאות תובא התייחסות לכל אחת מהטענות.

-
גדר הקרשים
– לטענת המבקשים גדר הקרשים הגבוהה מסכנת את בטיחותם. אין להמעיט בטענה זו אך גם אין לדון בה במסגרת הליך בזיון בית משפט. הגדר כשלעצמה לא מונעת שימוש ייחודי בחצר ומשכך אין לקבוע ביחס אליה דבר. בכל הקשור לשאלתה הבטיחותית של הגדר – הרי הדבר אינו עולה מפסק הדין והוכחתו דורשת הליך נפרד. משכך אין להיעתר לבקשה ביחס ל"גדר הקרשים".

-
הצבת מכונת כביסה ומייבש כביסה וכן ברז מים וחשמל
– ההסכמה והקביעה לשימוש ייחודי של המבקשים בחצר האחורית אינה עולה בקנה אחד עם קיומם של מכונת כביסה ומייבש כביסה של המשיבים במקום. גם לא עם הפעלת ברז מים וחשמל במקום. לטענת המשיבים "עקב בניה לא נכונה" של דירתם נאלצו להוציא את מכונת הכביסה ומייבש הכביסה "מחוץ למרפסת השירות" אך הם "אינם מפריעים לשימוש ל המבקשים ביתרת השטח האחורי". עוד נטען שנקודת החשמל והמים נכללו "בתכנון המקורי" לצורך השקיה ותאורה. בשולי הדברים ייאמר כי לא הוצג היתר בניה בתוקף הכולל את טענות המשיבים.
אין לקבל את טענת המשיבים. משהוסכם ונקבע שיתרת החצר האחורית תהא בשימוש ייחודי של המבקשים – הרי יש להקפיד כי גם מכונת כביסה ומייבש כביסה לא יהיו במקום. בנוסף – לא ברור מדוע יש צורך בברז מים ובנקודת חשמל המחוברים לדירת המשיבים וזאת בשטח שיועד לשימוש המבקשים.
טענת המבקשים לעניין זה מתייחסת להוראה ברורה בפסק הדין. הטענה אף תואמת להליך בזיון בית משפט שכן דווקא הליך הוצאה לפועל לעניין זה יביא לסרבול במימוש ההסכמה הברורה ופסק הדין הברור.
משכך יש מקום לחייב את המשיבים בהסרת מכונת הכביסה ומכונת הייבוש וכן בהסרת הברז וחיבור החשמל הפונה לחצר האחורית.

-
הצבת פרגולה לאורך ורוחב החצר האחורית
– המבקשים מציינים כי המשיבים הציבו פרגולה הפולשת בית היתר לשטח החצר האחורית. גם לעניין זה ייאמר כי כאשר נקבע שהחצר האחורית תהא לשימוש ייחודי של המבקשים הרי אין מקום לקיומה של פרגולה הנמצאת מעל חצר זו, אפילו אם היא נמצאת רק בחלקה מעל שטח אותה חצר. גם בעניין זה טענות המבקשים מתייחסות להוראה ברורה בפסק הדין וגם בעניין זה כפי שנומק לעיל – הבקשה מתאימה להליך בזיון בית משפט. משכך יש לחייב את המשיבים בהסרת כל חלק של הפרגולה הנמצא מעל אותה "חצר אחורית" שהשימוש הייחודי בה הוקצה למבקשים.

-
בנית חומה אנכית + שער פנימי
– המבקשים טוענים כי המשיבים בנו חומה אנכית ושער פנימי המנתק את החצר האחורית ולא מאפשר להם לעשות שימוש ייחודי בה. המשיבים טוענים כי אין כל מניעה שהמבקשים יעשו שימוש באותו שער וייכנסו לחצר האחורית. עוד טוענים המשיבים כי הדבר תואם בקשה להיתר שהוגשה, אך שוב יודגש כי לא הוצג היתר בתוקף.
גם לעניין זה ייאמר כי הקצאת שימוש ייחודי למבקשים לא עולה בקנה אחד עם הצבת שער בכניסה לאותה חצר. משכך יש לחייב את המשיבים בהסרת השער. בכל הקשור לחומה האנכית הנטענת – לא ניתן לקבוע מסמרות במסגרת הליך בזיון בית משפט האם מדובר בחומה המונעת שימוש בחצר האחורית או רק תוחמת אותה חצר. משכך לא ניתן לקבוע סעד של הריסת אותה חומה.


4.
סוף דבר
לאור האמור לעיל ותוך התייחסות לסעיף 3(ב) אני קובע כדלקמן:

(א)
מכונת כביסה, מייבש כביס וחיבורי חשמל ומים
- המשיבים יפנו את מכונת הכביסה ומייבש הכביסה כך שלא יימצאו בכלל בחצר האחורית וכן ינתקו כל חיבור מים וחשמל הפונה לחצר האחורית. האמור לעיל ייעשה עד ליום
14/7/19 (14 לחודש יולי). כל איחור בביצוע האמור לעיל, במלואו או חלקו, יחייב את המשיבים בתשלום הסך של 200 ש"ח לכל יום איחור וזאת החל מיום 15/7/19 בשעה 08:00. לצורך כך – "יום איחור" משמעו איחור העולה על 12 שעות. וכך לדוגמא – ככל שהאמור לעיל יבוצע ביום 16/7/19 בשעה 21:00 – ייחשב הדבר לשני ימי איחור.

(ב)


שער פנימי
- המשיבים יסירו את השער הפנימי הנמצא "בחומה האנכית". האמור לעיל ייעשה עד ליום
14/7/19 (14 לחודש יולי). כל איחור בביצוע האמור לעיל, במלואו או חלקו, יחייב את המשיבים בתשלום הסך של 200 ש"ח לכל יום איחור וזאת החל מיום 15/7/19 בשעה 08:00. לצורך כך – "יום איחור" משמעו איחור העולה על 12 שעות. וכך לדוגמא – ככל שהאמור לעיל יבוצע ביום 16/7/19 בשעה 21:00 – ייחשב הדבר לשני ימי איחור.


(ג)
פרגולה
- המשיבים יסירו כל חלק של הפרגולה הנמצאת מעל שטח החצר האחורית וזאת עד ליום 14/9/19 (14 לחודש ספטמבר). כל איחור בביצוע האמור לעיל, במלואו או חלקו, יחייב את המשיבים בתשלום הסך של 200 ש"ח לכל יום איחור וזאת החל מיום 15/9/19 בשעה 08:00. לצורך כך – "יום איחור" משמעו איחור העולה על 12 שעות. וכך לדוגמא – ככל שהאמור לעיל יבוצע ביום 16/9/19 בשעה 21:00 – ייחשב הדבר לשני ימי איחור.

בנוסף אני מחייב את המשיבים בהוצאות התובענה ושכר טרחת עו"ד, תוך התייחסות לכך שהתקבלה בחלקה, בסך כולל של 2,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.






ניתן היום,
כ"ז סיוון תשע"ט, 30 יוני 2019, בהעדר הצדדים.













הפ בית משפט שלום 53535-02/19 אירית טייב, סרג' טייב נ' בנימין כהן, הדר כהן (פורסם ב-ֽ 30/06/2019)