פסקי דין על אורית ברזילי | פסקי דין על איתן שם ציון

18937-04/12 א     01/07/2019




א 18937-04/12 אורית ברזילי נ' איתן שם ציון








בית משפט השלום באשדוד



ת"א 18937-04-12 שם ציון נ' ברזילי




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
15

בפני

כבוד הרשמת בכירה
אירנה רוזן


המבקשת

(הנתבעת)

אורית ברזילי


נגד

המשיב

התובע
איתן שם ציון










החלטה

לפניי בקשה לביטול

פסק דין
שניתן נגד הנתבעת בהיעדר הגנה ביום 23/7/12.
ההליכים והטענות:
תביעה זו הוגשה נגד הנתבעת ביום 23/4/12 ועניינה תשלום חובות ופיצוי בגין נזקים שהותירה אחריה, כנטען, לאחר שפינתה את המושכר ששכרה מהתובע בכתובת: רחוב השקד 145, מושב שתולים.
להגשת תביעה זו קדמה תביעה לפינוי מושכר במסגרתה ניתן ביום 16/1/12

פסק דין
בהיעדר הגנה. בנוסף, פעל התובע לגביית דמי השכירות שלא שולמו באמצעות הפעלת שטר ערבות ו/או שיק בטחון.
התובעת עותרת לביטול פסק הדין מחובת הצדק וזאת בטענה כי כתב התביעה מעולם לא הומצא לידיה. לטענתה, היא גילתה אודותיו במהלך חודש מאי 2018, עת ביקשה לוודאו, בהמשך לקבלת הפטר מחובותיה, כי תיקי ההוצאה לפועל אכן נסגרו וגילתה כי נפתח נגדה תיק הוצאה לפועל נשוא

פסק דין
זה.


לטענת הנתבעת, היא מעולם לא התגוררה במען המצוין באישור המסירה שצורף לבקשה למתן

פסק דין
בהיעדר הגנה שהינו – רחוב השקד 145 במושב עזריקם - ואף לא במען המצוין בתצהיר מוסר שהינו רחוב השקד 149 במושב עזריקם – ומעולם לא סירבה לקבל לידיה את כתב התביעה והזמנה לדין בניגוד לאמור בתצהיר המוסר.
לחילופין, טוענת הנתבעת כי יש להורות על ביטול פסק הדין שניתן נגדה בהיעדר הגנה משיקול דעת בית משפט וזאת נוכח קיום טענות הגנה המחייבות בירור.
התובע מתנגד מכל וכל לבקשה לביטול

פסק דין
שניתן לפני מספר שנים ומפנה לאישור מסירה ולתצהיר מוסר שצורפו לבקשה למתן

פסק דין
בהיעדר הגנה. עוד טוען התובע כי אף אם לא בוצעה המצאה לידי הנתבעת, הרי שהנתבעת ידעה בפועל על הגשת התביעה ועל מתן פסק הדין וזאת נוכח ההליכים בהם נקט התובע בתיק הפש"ר.

דיון והכרעה:
עיון באישור המסירה ובתצהיר מוסר שצורף, מלמד כי כתב התביעה הומצא ביום 17/5/12 לידי הנתבעת בכתובת: רחוב השקד 149, מושב עזריקם והנתבעת סירבה לחתום על אישור המסירה.
הנתבעת צירפה הסכם שכירות לתקופה שבין 15/2/12-31/7/13 ממנו עולה כי במועד ביצוע ההמצאה, היא התגוררה בכתובת: משק 38, מושב עזריקם.
בדיון ביום 3/3/19, נחקר מר המוסר – מר אלעברה - על תצהירו ואישר את נכונות תצהירו. עוד העיד מר אלעברה כי בשל חלוף הזמן אינו זוכר את ההמצאה אותה ביצע לנתבעת ואף אינו כול לזהותה.
בחקירתו עומת מר אלעברה עם מפת המושב עזריקם ותשומת לבו הוסבה לכך שבמושב עזריקם כלל לא קיים רחוב השקד. בנוסף, הושמעה הקלטת שיחה טלפונית עם נציג מזכירות המושב בה אישר הנציג כי במושב עזריקם אין ולא היה בתקופה הרלוונטית רחוב השקד. מר אלעברה לא ידע ליישב את העניין וציין כי "צריך לבדוק את זה" (עמ' 3 ש' 30).
הצגת האסמכתאות לעיל בצוותא חדא עם הסכם השכירות שהוצג על ידי הנתבעת ממנו עולה כי מענה במועד ביצוע ההמצאה היה במשק 38 במושב עזריקם, ולא ברחוב השקד במושב עזריקם, לכל הפחות מעלה ספק באשר לביצוע המצאה בפועל לידי הנתבעת. ויוער, לא נטען וממילא לא הוכח על ידי התובע כי במושב עזריקם קיים היום או שהיה קיים בחודש מאי 2012 רחוב "השקד" או כי מענו של משק 38 במושב עזריקם בו התגוררה הנתבעת הינו ברחוב השקד – דברים הניתנים בנקל לבדיקה ולהוכחה.
יתירה מזו, מען המושכר ששכרה הנתבעת מהתובע כעולה מהסכם השכירות שנחתם בין השניים הינו: רחוב השקד 145 במושב שתולים בעוד שמען המופיע באישור המסירה ובתצהיר המוסר הינו אף הוא ברחוב השקד אבל במושב עזריקם. מבלי לקבוע מסמרות בדבר, זהות שמות הרחובות בשני המושבים מחזק את טענת הנתבעת כי חלה טעות במען וכי כתב התביעה והזמנה לדין מעולם לא הומצאו לה.
לאור האמור לעיל, אין אלא לקבוע כי עלה בידי הנתבעת לסתור את תוכן תצהיר המוסר ולהוכיח ברמת ההסתברות הנדרשת בהליך האזרחי כי נפל פגם בהמצאת כתב התביעה. לאור האמור, הנתבעת זכאית לביטול פסק הדין שניתן נגדה בהיעדר הגנה – מחובת הצדק ועל אף השנים שחלפו מאז שניתן.
בסיכומיו טוען התובע כי אף אם בית המשפט יקבל את הטענה כי לא בוצעה המצאה כדין, יש לקבוע בנסיבות הליך זה, כי כלל הידיעה גובר על כלל ההמצאה. לטענתו, הנתבעת הייתה בהליך כינוס נכסים ובא כח התובע שייצג אותו בתקופה ההיא אף פעל במסגרת תיק הפש"ר והגיש בקשה לביטול צו הכינוס בשל יצירת חוב חדש. לשיטתו, עצם נוכחותו של ב"כ הנושה שתביעתו מוחרגת מתיק הפש"ר מדברת בעד עצמה ומקימה חזקה לכלל הידיעה לעניין מתן פסק הדין אותו הנתבעת מבקשת לבטל כעת.
אין בידי לקבל טענה זו.
החובה הקבועה בתקנות לבצע המצאה כדין של כתבי-בי-דין לבעלי הדין נועדה להבטיח כי כל שלב וכל פעולה בהליך המשפטי שהם צד לו יהיה בידיעתם, וכי מרוץ התקופה לנקיטת הליך משפטי בידי בעל דין על יסוד אותו כתב-בי-דין יחל מעת שהומצא לידיו בדין, שאם לא כן, עלולה זכותו הדיונית להיפגע. "כלל דיוני זה נועד להגן על זכויותיו הדיוניות של בעל-הדין, והוא נשמר בהקפדה. עם זאת אם חרף היעדר המצאה כדין כאמור, הגיע כתב-בי-דין בפועל לידי בעל הדין וניתנו בידיו עקב כך מלוא האמצעים לפעול על-פיו, הושגה תכלית ההמצאה במלואה בדרך אחרת. בנסיבות אלה ובמסגרת החובה הכללית לפעול בהליך הדיוני בתום לב, חובה על בעל הדין לפעול במסגרת מגבלות הזמן המוטלות על פי התקנות באותו מועד שבו תוכנו של כתב בי הדין
הגיע לידיעתו. הוא יהא מנוע מהעלאת הטענה כי חרף קיומו של כתב בי הדין בידיו וידיעת תכנו הוא לא פעל במסגרת המועדים הקבועים בתקנות מחמת אי המצאה פורמאלית של אותו כתב ..." (ראו רע"א 1415/04 סרביאן נ' סרביאן (פורסם במאגרים)).
במילים אחרות, אכן, בנסיבות מסוימות, ניתן לראות את "כלל הידיעה" כחריג ל"כלל ההמצאה" כך שבית המשפט יעדיף את מועד הידיעה בפועל ובעל הדין לא יישמע בטענה כי השתהה בנקיטת ההליך בשל היעדר המצאה פורמלית. זאת, מקום בו יעלה בידי התובע להצביע על כך שכתב-בי-דין שלא הומצא באופן פורמאלי, הגיע בפועל לידי הנתבעת בדרך אחרת וכי היא הייתה מועדת לתוכנו ובחרה שלא לנקוט בהליך משפטי אלא להתעלם ממנו.
אין זה המצב בענייננו. עיון באסמכתאות שצורפו על ידי התובע מלמד כי אכן בא כוחו דאז, עו"ד רוני הראלי נכח בדיון בתיק הפש"ר וטען ליצירת חוב חדש אלא שדיון זה התקיים ביום 26/2/12 בעוד שהתביעה הנוכחית הוגשה ביום 23/4/12 ופסק הדין שביטולו מבוקש ניתן ביום 23/7/12. משכך, טענת עו"ד הראלי לקיום חוב חדש שאינו במסגרת תיק הפש"ר אינה מלמדת על ידיעת הנתבעת על הגשת תביעה זו שהוגשה חודשים לאחר מכן או על מתן פסק הדין בתביעה זו. בשים לב לכך שביום 16/1/12 ניתן נגד הנתבעת

פסק דין
בתביעה לפינוי מושכר שאף במסגרתה פעל התובע לגביית חוב בגין דמי השכירות שלא שולמו, מקובלת עליי טענת הנתבעת כי הייתה מודעת לקיום החוב במסגרת התביעה לפינוי מושכר אך לא לחוב נשוא תביעה זו.
העולה מן המקובץ הוא כי יש להורות על ביטול פסק הדין שניתן נגד הנתבעת ביום 23/7/12 מחובת הצדק. משכך, מתייתר הצורך לדון בבקשה לביטול פסק הדין משיקול דעת בית המשפט. למעלה מן הצורך יוסף כי לנתבעת טענות הגנה המצדיקות בירור.
לאור האמור, הנני מורה על ביטול פסק הדין שניתן ביום 23/7/12.
התיק יועבר לכב' סגנית הנשיאה למתן הנחיות באשר לניתובו.
ניתנה היום, כ"ח סיוון תשע"ט, 01 יולי 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 18937-04/12 אורית ברזילי נ' איתן שם ציון (פורסם ב-ֽ 01/07/2019)