פסקי דין על שרת התרבות והספורט ח"כ מירי רגב | פסקי דין על ערוץ 10 החדש בע"מ

38764-10/15 א     04/07/2019




א 38764-10/15 שרת התרבות והספורט ח"כ מירי רגב נ' ערוץ 10 החדש בע"מ








בית משפט השלום בירושלים



ת"א 38764-10-15 והספורט ח"כ מירי רגב נ' ערוץ 10 החדש בע"מ
ואח'


תיק חיצוני:


בפני
כב' השופט הבכיר עבאס עאסי


התובעת

שרת התרבות והספורט ח"כ מירי רגב
ע"י ב"כ עוה"ד אורלנסקי,איזנברג, מוזסון ואח'


נגד

הנתבעים
.1
ערוץ 10 החדש בע"מ

.2
חדשות 10 בע"מ
.3
גולן יוכפז
.4
ספי עובדיה
.5
ברוך קרא
.6
נענע 10 בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד פישר בכר חן וול אוריון ושות'




פסק דין


תביעה לפיצויים על סך מיליון ₪, על פי
חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה- 1965,
ופקודת הנזיקין [נוסח חדש
].

רקע כללי
1.
התובעת שימשה בזמנים הרלבנטיים לתביעה ועודנה משמשת, שרת התרבות והספורט בישראל.

2.
הנתבעת 1 הפעילה בזמנים הרלבנטיים ערוץ טלוויזיה; הנתבעת 2
מפיקת החדשות עבור נתבע 1; הנתבע 3 שימש מנכ"ל חדשות 10; הנתבע 4 (להלן: "עובדיה") כתב פוליטי בנתבעת 2; הנתבע 5
פרשן לענייני משפט של נתבעת 2; נתבעת 6
בעלת פורטל אינטרנטי, אליו מועלים תכנים המשודרים במסגרת נתבעת 1.

3.
התביעה מתייחסת לשבעה פרסומים שנעשו על ידי הנתבעים בין הימים 30.8.2015 עד 1.9.2015. הפרסומים התבססו בעיקר על הקלטה של שיחת ועידה שהתנהלה בין התובעת לבין יועציה ואנשי לשכתה, לרבות: מר יוסי שרעבי – מנכ"ל המשרד; מר גיא אטיאס – ראש אגף תקציבים במשרד; עו"ד עופרה שרון- עורכת דין מהלשכה המשפטית; מר מאיר סויסה- יועץ התקשורת של התובעת ונציגים מדוברות המשרד.

האזנה לשיחה מעלה כי המשתתפים דנו במספר נושאים הנוגעים לפרויקט "לא לדאוגוסט" שיזם המשרד. אחד הנושאים שנדונו בשיחה, הנוגע לתביעה זו, היה בקשר לקמפיין הפרסום של הפרויקט שנעשה באמצעות משרד הפרסום "יהושע
tbwa
" (להלן "יהושע") .

4.
נוכח החשיבות הנודעת להצגת תמונה מלאה של הדברים בדיון בתביעה בעילת לשון הרע, כפי שיוסבר בהמשך, יובאו הדברים כלשונם, כפי שהם מופיעים בתמליל הקלטת שהוגש מטעם התובעת (נספח 6 לתצהירה):

"יוסי: אוקי, הכתוב זה נקודות. אני יודע להסביר אותם. עכשיו סיפור של רמי יהושע.
שרה: הלאה.
יוסי: למה בחרנו ברמי יהושע. אנחנו מסבירים שהיה סיעור מוחות של כמה משרדי פרסום. השרה ביקשה...
שרה: לא, לא, לא, לא טוב, לא טוב, תשובה רעה, רעה, רעה, למה רמי יהושע! משרד התרבות והספורט, הטוטו הוא חלק ממשרד של תרבותו. הוא חלק ממדיניות של, אה. אה. אה הפעלת, אה, אה, מדיניות של ספורט.
יוסי: ...
שרה: של משרד התרבות והספורט. הטוטו.
ו:
הטוטו, רגע השרה.
יוסי: ...אנחנו עשינו דיון...
ו:
רמי...
יוסי:
השרה, יש בעיה.
.....
יוסי: אנחנו רק רוצים לחדד. יש כאן בעיה, עשינו איזה דיון משפטי קצר בבוקר. לא אז מה שאת אומרת השרה זאת הייתה האמירה הראשונית שלנו ואז התברר שזה לא כל כך מחזיק מים מהבחינה המשפטית. כי אומרים כאן המשפטנים, תקשיבו. עזבו. זה לא נכון מה שאתם אומרים לגבי הטוטו. אתם, אנחנו בשקט יכלנו לכת ללפ"מ ולעשות את זה במהירות.
שרה: להנחיה,
יוסי: אפילו וגם לתת הנחיה אוטומטית ללכת ללפ"מ ובכל זאת להסביר הסבר נוסף למה הלכנו לרמי יהושע. ההסבר של הטוטו הוא, הוא לא מספיק טוב. צריך להוסיף לו עוד מימד ולכן אני אומר. לכן אני אומר,
גיא: אם, אם.
יוסי: כן, מה אתה רוצה להגיד גיא?
גיא: ...בפרוטוקול שמופיע בדירקטוריון של הטוטו שזה רמי יהושע.
שרה: ...
גיא: רמי יהושע נבחר על סמך בקשת המשרד להיות עם רמי יהושע, ואני אומר שהיו לא מעט הדירקטורים שהוציאו את הפרוטוקול הזה.
יוסי: אנחנו רוצים להיות זהירים אז אנחנו חושבים על זה מראש.
שרה: אבל רגע, מה זה אנחנו בחרנו? מה? אתם רוצים להגיד לי לרמי יהושע לא עובד בטוטו?
גיא: עובד בטוטו, אבל בדירקטוריון הוא אושר על פי בקשת המשרד.
יוסי: אבל יש לנו פתרון. אני רק רוצה להציג אותו.
שרה: תקשיבו.
יוסי:
יש לנו פתרון, אה. השרה, אני רק רוצה להציג אותו. חשבנו על זה. יש לנו פתרון. הפתרון הוא שה, שה, הפתרון הזה מקובל גם על המשפטנים כאן כדי להתמודד גם עם סוגיה של לפ"מ וגם עם סוגיה שביכול אנחנו פנינו לטוטו וביקשנו למנות את רמי יהושע שזה מופיע בפרוטוקול של דירקטוריון שלהם. עכשיו הפתרון שלנו הוא כזה. היה סיעור מוחות. השרה ביקשה רעיונות כדי לשאת את הפרויקט הזה כי זה היה רעיון שלה וחזון שלה. הטוטו יחד עם משרדים נוספים שזה שאסי ואחרים בא עם רעיון. הרעיון שהטוטו הוא בא. הוא בא יחד עם הזכיין שלו. יחד עם רמי יהושע. זה הרעיון של הטוטו וכתוצאה מזה הוחלט ללכת עם הטוטו והזכיין שלו כי הם הביאו את הרעיון ..
שרה: טוב, מאה אחוז.
יוסי: פתרון טוב.
שרה: מאה אחוז, אוקי בסדר.
מאיר: רגע, השרה, השרה, שנייה זה לא כתוב.
שרה: כן.
מאיר: התשובה הזאת היא לא פתורה.
יוסי: מה אתה אומר!
מאיר: אה. אני חושב שגיא, מי שירצה לחפש אותנו ולטוטו יש מלא שונאים ברוך השם. הוא יוציא את הפרוטוקול הזה וצריך היה להיות הסבר שהוא לא רק משפטי אלא גם מקצועי וזה מה שחסר לי.
....
יוסי: לא, לא, יש הסבר מקצועי. הם הציגו קונספט מנצח. אהבנו אותו. תקשיב.
?:
אני הייתי בדיון והכל, וכל מי שיטען את זה.
מאיר: מה קדם למה! אבל רגע...
גיא: מאיר, מאיר אז אני מנסה רגע לעשות סדר. במבחן המציאות כל העולם הגיע לחדר הישיבות במשרד והציע רעיונות, אם זה מנהל...
שרה: נכון.
גיא: עם זה מנהל תרבות, עם זה תרבות לישראל, עם זה הטוטו, עם זה גוף שנקרא ספורט עממי, אני לא זוכר את השם שלו.
..
גיא: אם זה... של המשרד, שני המשרדים, כל אחד הציג רעיון. ...
מאיר: רגע, בסדר, זה ברור, רק שנייה, רק שאלה, שאלה, שאלה גיא ב, בהקשר הזה. זה היה דורש מכרז או לא דורש מכרז?
גיא: שנייה תן לי. לא לשמוע רעיונות לא דורש כלום. הוצגו רעיונות.
מאיר: זה הרעיון... אחרי ש...
גיא: שנייה, תיתן לי. רק, רק תן לי. אז אני אתך. רק תן לי לסיים. הוצגו רעיונות, הרעיון של הטוטו, אני מדגיש. הרעיון של הטוטו היה הרעיון המנצח, רמי יהושע... לא הגיע כרמי יהושע.
מאיר: ...רגע אני עוצר אותך.
גיא: רמי יהושע הגיע תחת הטוטו.
מאיר: רגע, רגע.
שרה: נכון, זה הדבר הכי נכון להגיד, זאת גם האמת (מדברים ביחד).
יוסי: אז מה הבעיה?
מאיר: אז אם, אז אם, אז, אז אם רוצים לסגור פינה צריך לסגור אותה בדיוק במקום הזה.
יוסי: אז זה מה שאנחנו עושים.
מאיר: לא אבל תראה. ישאלו למה לא תתנו לעוד משרדים הזדמנות להציע את מרכולתם? (מדברים ביחד)
...
שרון עופרה: ...הבאנו אנשים שהם שותפים שלנו בעבודה.
יוסי: בדיוק.
עפרה: ...הוא שותף שלנו.
יוסי: בדיוק, כאן, כאן באה,
עפרה: ... נקודה ...
יוסי: בדיוק, כאן באה התשובה של השרה שהטוטו ... תרבות ישראל. הם הזרועות שלנו. שלנו ואותם אנחנו מביאים. התייעצויות.
מאיר: אוקי, בסדר.
שרה: בסדר גמור, יש עוד דברים שלדעתכם",

5.
כאמור, הקלטה זו הועברה על ידי מקור לעובדיה, אשר בעקבותיה ערך כתבה שהובאה על ידי הנתבעים במספר פרסומים מושא התביעה, שפרסמו החל מיום 30.8.15 עד ליום 1.9.15. גם כאן ראוי להציג תמונה מלאה של עיקר הפרסומים.

6.
הפרסום הראשון נעשה במהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10 ביום 30.8.2015 שכותרתו היתה "מירי רגב והמיליונים". במהלך השידור הוצגו הדברים הבאים (נספח 9 לתצהיר התובעת):

"
תמר איש שלום
: שלום לכם וערב טוב. תחקיר חדשות 10 חושף הערב כיצד ניסתה לכאורה שרת התרבות והספורט, מירי רגב, לתאם עמדות עם יועציה כדי לתרץ מדוע, בניגוד להמלצות המשפטיות, העבירה מיליוני שקלים לפרסומאי בכיר. במרכז התחקיר יועצים שמנסים לעזור לשרה לבנות סיפור כיסוי, מיליונים מכיס משלם המסים, וקלטת סודית אחת. השרה רגב והמיליונים – התחקיר של ספי עובדיה, כתבנו הפוליטי.

השמעת קלטת
"ספי עובדיה: כך לכאורה נשמעת שיחת ועידה של אנשי משרד התרבות והספורט, שבה מנסים לתאם גרסה שתבהיר מדוע המשרד הממשלתי בראשותה של מירי רגב העביר מיליונים לפרסומאי בכיר, ולא פעל כפי שנדרש ופנה למכרז.
(
קטע מתוך הפרסומת של משרד התרבות והספורט)
ספי עובדיה
: הקמפיין הפרסומי הזה של משרד התרבות והספורט בראשותה של מירי רגב יצא לדרך בטלוויזיה וברשת האינטרנט לפי שבועות אחדים. הרעיון חיובי מאוד – לאפשר להורים המותשים מהחופש הגדול הבלתי נגמר למצוא בקלות תעסוקה לילדים שבחופשה. הופעות, פעילויות ואירועי בידור לכל המשפחה.
(
קטע מתוך הפרסומת של משרד התרבות והספורט
)
ספי עובדיה
: מאחורי הסרטונים האלה עומד משרד הפרסום המוכר יהושע
tbwa
, של איש הפרסום הוותיק רמי יהושע. זאת לא הפעם הראשונה שמשרד פרסום פרטי אחראי לקמפיין ממשלתי, אלא שלשם כך יש לעבור הליך של מכרז דרך לשכת הפרסום הממשלתית, לפ"מ, ודרך המשרד הממונה. אבל הפעם יותר מ- 2.5 מיליון שקלים מכספי הציבור הועברו ישירות ליהושע
tbwa
ללא כל מכרז, בלי הליך מסודר, בתהליך שנוי מאוד במחלוקת, וזה בלשון המעטה."
השמעת קלטת
"ספי עובדיה: בהקלטות שהגיעו לידי חדשות 10, נשמעת השרה מירי רגב יחד עם יועץ התקשורת שלה, מאיר סוויסה, ושניים מבכירים נוספים במשרד. שיחת הוועידה קוימה לאחר שיועצים משפטיים במשרד הביעו מורת רוח מהעברת הכספים לרמי יהושע בלא מכרז. "זה לא מחזיק מים", כהגדרתם. החשש של רגב ואנשיה הוא שהעברת התקציב בלא מכרז תדלוף לגורם חיצוני ותעמיד את השרה במצב לא נעים, ועכשיו צריך להתייעץ.
השמעת קלטת
"ספי עובדיה: תמונת המצב מסתבכת מול אוזני השרה, השאלות המטרידות עולות גם מפי בכירי משרדה, שמחפשים מוצא משפטי ותקשורתי."
השמעת קלטת
"ספי עובדיה: השרה רגב נשמעת מרוצה מהפתרון, אלא שכאן מתערב יועץ התקשורת מאיר סוויסה, מוצא פרצות בגרסה ומבקש מקצה שיפורים.
השמעת קלטת
ספי עובדיה
: ושוב השרה מתרצה, אבל סוויסה ממשיך להקשות...
השמעת קלטת
ספי עובדיה
: בסיומה של שיחת הוועידה, נבחרה בעצם הגרסה הבאה – רגב לא קשורה, מנסים להרחיק ממנה את העניין, ומי שהביא את יהושע זה בכלל הטוטו, אלא שבידי חדשות 10 עדויות המצביעות על קשר בלתי אמצעי בין השרה לבין יהושע קודם להחלטה להפקיד בידיו את הסכומים הללו. שתי שאלות משמעותיות עולות בעקבות השיחה הזאת, שמעניקה הצצה נדירה לאופן שבו מחולקים מיליונים של שקלים בחדרים הסגורים – מה הקשר של הטוטו, שעוסק בקידום הספורט, להפנינג תרבות שמקדמת השרה, ומדוע התעקשה השרה החברתית להוציא מיליונים מכספי הציבור ללא מכרז מסודר? השאלות הללו, לפי שעה, נותרות פתוחות."

המשך הכתבה 30.8.15 שעה 20:16
"תמר איש שלום: אנחנו חוזרים אל פרשת השרה מירי רגב והמיליונים שחשף כאן כתבנו הפוליטי, ספי עובדיה. במרכז הפרשה שיחת ועידה שקיימה השרה עם יועציה כדי לתאם עמדות באשר למיליונים שהועברו ממשרדה, ללא מכרז, לפרסומאי הבכיר רמי יהושע.
השמעת קלטת
ספי עובדיה
: נכון. בלשכתה של השרה רגב מבקשים להדגיש שזו תגובת משרד התרבות ולא תגובתה שלה, אז אנחנו יכולים לומר שהשרה רגב, לצערנו, בשלב הזה לא רוצה להגיב. וזו לשון התגובה, שדומה להפליא לתגובה שהכתיבו לה היועצים הבכירים במשרד, כמו ששמעת קודם לכן. וכך זה הולך: "החלק הארי מתקציב הפרויקט ממומן ממשרד התרבות והספורט, וחלקו מהטוטו, שתומך בקידום הספורט העממי ותכנית השיווק. המשרד ביקש ממשרד הפרסום והיח"צ שעובדים עמו בשגרה רעיונות לשיווק הפרויקט. ההצעה שנמצאה הטובה ביותר הייתה ההצעה של הטוטו, באמצעות משרד הפרסום רמי יהושע – ולכן הקמפיין נעשה על ידי ספק זה.".

אני רואה שלמדו היטב את שיעורי הבית, וזו בדיוק אכן התגובה. בקשר להקלטות אומרים לנו: "מדובר בסימולציית תקשורת בנוגע לשאלות שיכולות להישאר. היה חשוב להיערך למסיבת העיתונאים ולהבהיר בה כי הכול נעשה כדין, לרבות אישורם של הגורמים המקצועיים והיועצים המשפטיים שאישרו את הפרויקט ודאגו להסדרת המימון. אין בסימולציה כדי ללמד על המציאות, אלא רק על שאלות ותהיות שעלולות לעלות מצד כתבים, השרה רגב נוהגת לקיים סימולציות בשגרה".
למרות שהתשובה הייתה לא טובה בהתחלה ובהמשך, אני מבין, שהשרה רגב, כפי שאתם רואים, דווקא התיישרה עם התגובה הזו.
תגובת הטוטו
: "עלות אירועי הספורט העממי בפרויקט 'לא לדאוגוסט' היא 5 מיליון שקלים, מתוך העלות הכוללת בסך 15 מיליון שקלים. הטוטו נענה לבקשת משרד התרבות והספורט לממן את הפרסום לפרויקט בסך של 2.5 מיליון שקלים".
רק אני אוסיף, תמר, בהקשר הזה ואומר לך שבכיר בטוטו הדגיש באוזנינו היום שהטוטו רק אישר את התקציב, הוא לא היה אחראי בשום צורה ואופן, והוא הדגיש את זה ואף הוסיף: "שלא יספרו לכם סיפורים, הטוטו לא היה אחראי בשום צורה ואופן ליעד שאליו הגיע התקציב, זה נעשה באמצעות משרד התרבות". זה דברים שאומר לנו היום בכיר בטוטו. ממשרדו של רמי יהושע, אנחנו פנינו אליהם לתגובה, סירבו להגיב.
תמר איש שלום:
ברוך קרא, פרשננו, מה השאלות המשפטיות שעשויות לעלות בעניין הזה?
ברוך קרא
: יש פה הרבה מאוד שאלות משפטיות. אני יכול לומר לך שעל דברים פחותים יותר בעבר, מבלי להתחיל למנות אותם כאן, נפתחו בעבר חקירות לכל הפחות משמעתיות, במקרים החמורים יותר חקירות פליליות. צריך לומר שנמצאים פה בכירים, על פי הדיווח של ספי, שנמצאים בשיחה הזאת. אני רק אמנה שלושה דברים שעולים פה: אחד – הנושא של עקיפת מכרז. יש מכרז שצריך ללכת פה, משרד התרבות, והולכים לטוטו. בכך בעצם עוקפים את המכרז. הדבר השני – שימוש לא ראוי בכספי ציבור. מה לכספי הטוטו, כן, לפרויקט כזה שהוא לא קשור בכלל ליעדים של הטוטו, שאנשים משלמים מכיסיהם? כן, זה פרויקט ציבורי. והדבר השלישי – באמת הבלתי נתפס, תיאום העמדות הזה. נכון שלא מתנהלת עכשיו חקירה, זה לא שיבוש הליכי חקירה, אבל תיאום עמדות, ואתה שואל את עצמך, עזבי את העניין הפלילי או המשמעתי, לפחות ארבעת האנשים, אני לא יודע כמה נוספים השתתפו בשיחה הזאת, אבל ארבעת האנשים האלה שיושבים שם – הם לא מתביישים? כשאנחנו שואלים איפה נעלמה הבושה באמת בשירות הציבורי, שווה להקשיב להקלטה המדהימה הזאת.
..


המשך הכתבה הראשונה ביום 30.8.15 בשעה 21:17:
תמר איש שלום
: אנחנו חוזרים לפרשת מירי רגב והמיליונים שחשף כאן כתבנו הפוליטי, ספי עובדיה, בתחילת המהדורה. במרכז הפרשה, שיחת ועידה שניהלה השרה עם יועציה כדי לתאם עמדות בנוגע למיליונים, מיליוני שקלים שיועברו ממשרדה בלי מכרז לפרסומאי הבכיר, רמי יהושע, הנה קטע.
השמעת קלטת
תמר איש שלום
: ספי עובדיה, השרה מירי רגב בתחילת המהדורה, אמרנו, לא רצתה להגיב באופן אישי, אלא מסרה תגובה דרך משרדה. אז כעת יש גם תגובה שלה.
ספי עובדיה
: נכון, והתגובה הולכת כך, "כל ההליך מתחילתו ועד סופו אושר על ידי המשפטנים של המשרד, ובוצע כדין, נקודה". זו לשון התגובה. ואני אוסיף, תמר, למיטב ידיעתנו, וגם העדויות שנמצאות ברשותנו, ישנם גורמים משפטיים בכירים לרבות יועצת משפטית בכירה שהסתייגה מאוד ואף אמרה את הדברים האלה בצורה ברורה. לא רק שקולה לא נשמע, אפילו מעבר לזה.
תמר איש שלום
: בוא נרחיב קצת לקראת סוף המהדורה, מה השאלות שעולות מהסיפור הזה ומההקלטות ששמענו?
ספי עובדיה
: יש מספר שאלות שצריך לשאול. קודם כל, מה לטוטו שאמור לקדם את הספורט, שזה חרוט על דגלו, שזה אחד מהיעדים שלו, לקדם הופעות ששרת התרבות מבקשת לקדם? שאלה נוספת, מדוע לא היה מכרז? וזו בעצם השאלה מדוע זה עבר לטוטו. והשאלה האחרונה והמסקרנת ביותר, ואנחנו רואים את זה באמת מהשיחה ומהתמלולים, מדוע היה צריך לתאם עדויות?".

7.
הפרסום השני נעשה ביום 30.8.2015 באתר אינטרנט "נענע 10"
(העתק הפרסום צורף כנספח 11 לתצהיר התובעת), ובו ציינו הדברים הבאים:
"למה רמי יהושע? כי טוטו" כך ניסתה לכאורה רגב להעביר מיליונים למשרד פרסום- ללא מכרז.
הקלטת שיחות של שרת התרבות עם יועציה הבכירים, שהגיעו לידי חדשות 10, חושפות כיצד פעלו במשרדה מאחורי הקלעים כדי לאשר בחירה במשרד הפרסום יהושוע
tbwa
, ללא מכרז, עבור קמפיין בתחום התרבות, זאת תוך שימוש בנימוקים מתחום הספורט ומתוך מחשבה תחילה אודות האופן שבו ניתן להימנע ממשבר תקשורתי. משרד התרבות והספורט בתגובה:" ההצעה הטובה ביותר לקמפיין הוגשה מטעם הטוטו, באמצעות משרד הפרסום"
חזרה על עיקרי הפרסום הראשון.
"כך נשמעת שיחת ועידה של אנשי משרד התרבות והספורט, שבה מנסים לכאורה לתאם גרסה שתבהיר מדוע המשרד הממשלתי, בראשותה של מירי רגב, העביר מיליונים לפרסומאי בכיר ומקורב , ולא פעל כפי שנדרש ופנה למכרז. באותה שיחה נדרשת רגב במפורש שלא לציין כי היא זו שדרשה את בחירת המשרד". (בשלב מאוחר יותר תוקנה פסקה זו באופן שנמחקה ממנה המלה "מקורב")
...
בהקלטות שהגיעו לידי חדשות 10 נשמעת השרה מירי רגב יחד עם יועץ התקשורת שלה, מאיר סויסה, ושני בכירים נוספים במשרד. שיחת הועידה קוימה לאחר שיועצים משפטיים במשרד הביעו מורת רוח מהעברת הכספים לרמי יהושוע ללא מכרז. "זה לא מחזיק מים", כהגדרתם.
דברים מהקלטת
חזרה על דברים מהפרסום הראשון כולל תגובות מטעם משרד התרבות, התובעת והטוטו, כפי שהובאו בפרסום הראשון
.

8.
הפרסום השלישי נעשה ביום 30.8.2015, במסגרת תכנית "היום שהיה" ( תמליל הפרסום צורף כנספח 12 לתצהיר התובעת), ובו נאמרו הדברים הבאים:

"גיא זוהר: ערב טוב לכם, אנו פותחים בסיפור בתחקיר של חדשות 10 שמספק הצצה נדירה לאופן שבו מתנהלים לעיתים העניינים מאחורי הקלעים במסדרונות השלטון.
במרכז התחקיר של ספי עובדיה הקלטה של שיחה, שיחת ועידה, שבה מנסים לכאורה שרת התרבות מירי רגב ואנשיה לתאם עמדות ולהסביר מדוע העבירו תקציב ממשלתי של שני מליון שקלים ו חצי ללא מכרז לפרסומאי רמי יהושע.
מיד נשמע אבל קודם נסביר. משרד התרבות העביר את הכסף למשרד של יהושע עבור קמפיין "לא לדאוגוסט" על פעילויות תרבות לחופש הגדול. כשמשרד פרטי עושה קמפיין ממשלתי הוא צריך לעבור דרך לשכת הפרסום הממשלתית אבל במקרה הזה יהושע קיבל קמפיין עוקף מכרז, אז הנה רגב והיועצים מחפשים תירוצים:
השמעת הקלטה
כן, החבורה שבה גם יועץ התקשורת של רגב, מאיר סוויסה, התכנסה לשיחת הועידה לאחר שיועצים משפטיים הזהירו שהעברת הכספים לרמי יהושע ללא מכרז היא אכן בעייתית.
השמעת הקלטה
רע רע הפך למאה אחוז.
בסיום שיחת הועידה אז נבחרה הגרסה הבאה: רגב לא קשורה, הפרסומאי רמי יהושע הוא זנב שמגיע בעקבות הטוטו.
השמעת הקלטה
טוב, השרה רגב קצת מסתבכת כי בידי חדשות 10 קודם כל ישנם עדויות לכך שהיא ויהושע הכירו עוד מלפני ההחלטה להעביר לידיו את התקציב. בנוסף בכיר בטוטו אומר היום שהטוטו לא עזר, לא המליץ, לא בחר ברמי יהושע אלא רק העביר את התקציב לבקשת משרד התרבות.
תגובת משרד התרבות והספורט לא מפתיעה, שמענו אותה בהקלטה בעצם."

9.
הפרסום הרביעי נעשה במסגרת מבזק חדשות בוקר ביום 31.8.2015, בשעה 06:45 (תמליל של הפרסום צורף לתצהיר התובעת כנספח 13) ובו נאמרו הדברים הבאים:
"אלי רכלין:
זו ההקלטה שנחשפה אמש, הקלטה זאת עוררה סערה ובה נשמעת שרת התרבות והספורט מתאמת גרסאות עם יועציה כדי לפרט מדוע בניגוד להנחיות המשפטיות העבירה מיליוני שקלים לפרסומאי הבכיר רמי יהושעו המקורב לה. כתבנו המדיני הפוליטי ספי עובדיה מדווח שבהקלטות נשמעים היועצים עוזרים לשרה לבנות סיפור כיסוי שמסביר מדוע מיליונים מכיס משלם המיסים יועברו ליהושוע."
השמעת קלטת
הצגת תגובת התובעת ומשרד התרבות והספורט כפי שהובאו בפרסום הראשון.

10.
הפרסום החמישי נעשה במסגרת תכנית הטלוויזיה "הבוקר עם אורלי וגאי" ביום 31.8.2015 בשעה 06:57 (תמליל הפרסום מצורף כנספח 14 לתצהיר התובעת) ובו נאמרו הדברים הבאים:
"סיפור גדול אתה מביא אתמול. אולי ראשית נשמע רגע את ההקלטה הראשונה שבה זה נשמע, שיחה שיש בה ארבעה שותפים נכון מירי רגב ועוד שניים או שלושה אנשים.
ספי עובדיה
:... היו שמה עוד בכירים ויועצים של המשרד אנשי מקצוע של המשרד.
גיא מרוז
:
שיחת וועידה טלפונית?
ספי עובדיה
: כן.
גיא מרוז
:
או.קי. שבה הם מנסים הם מבינים כנראה שהדבר הזה יוצא החוצה ומתאמים עמדות זה ברור זה לא ניתן לויכוח, איך הם הולכים להציג את הבעיה שהולכת להתגלות הנה.
השמעת קלטת
גיא מרוז
:
טוב, עכשיו בוא תתחיל להסביר. היא מוציאה משהו ללא מכרז, זאת בפירוש אם זה נכון כי היא מכחישה הכל כמובן זאת אומרת שהכל תקין, אם זה נכון זאת עבירה.
ספי עובדיה
: כן, אבל היא עשתה פה איזה שהוא מהלך שהוא די מתוחכם והוא על הגבול האפור, הוא למגינת ליבם של היועצים המשפטיים, היא בעצם השתמשה בטוטו כמעין קופה קטנה. משרד התרבות שבאמצעותו אפשר לעקוף את חובת המכרזים. רק נאמר
גיא מרוז:

בוא נבין הטוטו שייך למשרד שלה?
ספי עובדיה
: הטוטו הוא לכל הפחות הוא מאד מאד מושפע על ידי שרת התרבות שממנה שם דירקטורים וממנה את היושב ראש והמנכ"ל וכו' יש לה הרבה השפעה על העניינים האלה, בדרך כלל אם אתה מנכ"ל הטוטו, יושב ראש הטוטו אתה לא מאוד תרצה להתעסק עם שרת התרבות והספורט בסדר?
אורלי וילנאי
: ההפך, אתה תרצה לרצות אותה.
ספי עובדיה
: יפה, אז באופן הזה היא בעצם העבירה את הטיפול בענייני ..
גיא מרוז
:
הקמפיין הזה לטוטו.
ספי עובדיה
: לטוטו שכבר עובד עם רמי יהושע הוא זכיין, רמי יהושע הוא פרסומאי וותיק שעובד בין היתר עם הטוטו ועם עוד הרבה גופים אחרים.
גיא מרוז:

עבד שנים עם בנק דיסקונט אם אני לא טועה, אבל רגע שנייה, בוא נבין, הקמפיין הזה הוא קמפיין ספורטיבי איזה מין קמפיין זה זה קמפיין...
ספי עובדיה:
שאלה מצוינת. מה הקשר בין הטוטו שאמור לקדם את הספורט בישראל, לבין הפנינג של תרבות ובידור והופעות על
גיא מרוז
: זה הפרסומות על אוגוסט נכון?
ספי עובדיה
: לא לדאוגוסט, נכון, מה הקשר בין הדברים האלה, איך בדיוק זה קשור לאחד מיעדי הטוטו שאמור לקדם ספורט ולא הפנינג שמקדמת השרה. עכשיו שלא לדבר על זה שהקמפיין עצמו גם מקדם באיזה שהוא אופן את השרה עצמה. אבל זה אנחנו מכירים כבר מקמפיינים אחרים שלמשרדי ממשלה. שזה קמפיין מאוד יקר, שניים וחצי מיליון שקלים בפרק זמן של שבועיים הרבה מאד כסף, והשרה בחרה באופן הזה להעביר את הכסף לאותו רמי יהושע ולא לצאת למכרז כפי שאנחנו קוראים וזה קורה הרבה, אנחנו מכירים את הקמפיינים האלה ברדיו גם בערוצים המסחריים, בטלוויזיה, פשוט עוברים דרך לפ"מ עושים את המכרז הזה.
אורלי וילנאי
: אז תכף נדבר על זה ואז לא בטוח שרמי יהושע היה זוכה במכרז. תכף נדבר על המכרזים האלה וכמה הם אולי תוקעים תהליכים כי הבירוקרטיה לפעמים קצת חונקת.
ספי עובדיה
: אני לא יודע, כשאני פותח את הרדיו אני שומע כל הזמן את הקמפיינים האלה, זה לא נשמע לי תקוע כל כך.
אורלי וילנאי
: תלוי תשמע, אנחנו פעם עשינו קמפיין בהתנדבות אתה זוכר למען ניצולי השואה זה לוקח
.. תהליכים לאשר גם התנדבות זה לא פשוט, זה עוד בירוקרטיה אני לא חושבת שצריך בגלל זה לבטל אותם ולעקוף אותם אבל אני שואלת, זה קורה ממניעים אישיים של השרה?
גיא מרוז
:
משפט, כי יש לנו חדשות
נמשיך אחרי..
ספי עובדיה
: אני לא רוצה לומר משהו שכרגע שאני לא יודע לעמוד מאחוריו. צריך לגעת בזה בהמשך השרה עשתה את הכל כדי להרחיק מהומות מהעניין הזה, זה לא היא זה הטוטו אז אני קובע זוהי, היא בחרה ברמי יהושע ויש לה היכרות מוקדמת עם הפרסומאי הזה."

11.
הפרסום השישי נעשה במסגרת מהדורת החדשות המרכזית ביום 31.8.2015 בשעה 20:00:10 (תמליל הפרסום מצורף כנספח 15 לתצהיר התובעת) ובו נאמרו הדברים הבאים:
"תמר איש שלום: שלום לכם וערב טוב. תחקיר חדשות 10 שפרסמנו כאן אמש ולפיו מירי רגב שרת התרבות והספורט ניסתה לכאורה לתאם עמדות עם יועציה ולתרץ מדוע בניגוד להמלצות המשפטיות העבירה באמצעו הטוטו מילוני שקלים לפרסומאי בכיר, מגיעה הערב לבדיקת היועץ המשפטי לממשלה. ויינשטיין יכריע אם להורות למשטרה על בדיקת הפרשה בינתיים מבקר המדינה כבר פתח בבדיקה ואילו השרה רגב עצמה אומרת פעלתי כחוק אני שמחה על כל בדיקה. כתבנו הפוליטי ספי עובדיה שחשף את הפרשה הזו, אז פרטי התחקיר כבר הועברו מהמשטרה ליועץ.
ספי עובדיה
: נכון מלבד בדיקת המבקר ההקלטות ומה שעולה מהן מובאות לשולחנו של היועץ המשפטי לממשלה
היום נחתה בלשכתו של ויינשטיין פניה מאגף החקירות במשטרה ובה הוא מתבקש לבחון את ההקלטות שפורסמו אתמול ולהחליט האם לפתוח בחקירה פלילית. השאלה הגדולה תמר מדוע משתתפי השיחה נזהרו חששו כל כך שאנשי דירקטוריון הטוטו בעצם יחשפו את העודה שהפנייה להעברת התקצוב זה הגיע ממשרד התרבות. שמענו את זה פעמיים במהלך השיחה. ושאלה נוספת האם העובדה שנתפר פה נתיב עוקף מכרז, האם הנתיב הזה הוא נתיב חוקי. את כל הדברים האלה יצטרכו לבחון גם מבקר המדינה וגם היועץ המשפטי לממשלה, על התגובות שבתחקיר הזה הנה בכתבה שהכנו."
השמעת קלטת
השרה מירי רגב
– שרת התרבות והספורט: הרי מה קורה בהכנה למסיבת עיתונאים? שואלים את כל השאלות הרלוונטיות מה היה.. למה נבחרה עיר כזאת ולא עיר אחרת? מדוע התקציב הוא כזה ולא אחר? מדוע בפעם הראשונה החלטתי לא לעשות מצ'ינג, שואלים כל מיני שאלות. בין היתר שאלו למה לקחנו את רמי יהושע ולא את לפ"מ ואז עלו כל מיני שאלות. אני ביקשתי שהם יתמצתו את המסרים, יתמצתו את המסרים וכשהם נתנו תשובות אמרתי חברים כל התשובות האלה הן לא רלוונטיות. צריך להגיד דבר אחד מאוד פשוט ואמרתי את זה בקלטת. מי שהדליף את הקלטת עשה לי חסד. אמרתי בקלטת צריך להגיד רק את האמת והאמת היא מאוד פשוטה.
ספי עובדיה
: התגובות סביב השיחה שפורסמה לא איחרו להגיע. יו"ר התנועה לאיכות השלטון הגיש תלונה במשטרה בבקשה לפתוח בחקירה.
עו"ד אליעד שרגא
– יו"ר התנועה למען איכות השלטון: אין ספק שבמקרים מסוג שכזה טוב יעשה היועץ המשפטי לממשלה והמפכ"ל לו יבדקו את העובדות.
ח"כ מיקי רוזנטל
– המחנה הציוני: סימולציה לא הייתה שם, זה פשוט שקר. אני יודע היטב שיועצים משפטיים בתוך משרד התרבות התנגדו למהלך, אמרו שהוא לא כשר והוא מריח רע ולכן צריך למצוא לו פתרונות.
ספי עובדיה
: מעבר להצצה שסיפקה ההקלטה על המעשה בחדרי החדרים של משרד התרבות והספורט, והאופן שבו ייתכן שמחולקים הכספים, השיח בין השרה לבכיריה מעלה את השאלה מדוע חששו מכך שתיחשף העובדה שהמשרד הוא זה שעמד מאחורי הבקשה לטוטו לשלב את הפרסומאי רמי יהושע."
השמעת הקלטת
רמי יהושע
– יהושע
tbwa
:
אני הוזמנתי לפגישה הזו כנציג הטוטו, כידוע אני משרד הפרסום שלהם זה זמן רב.
השרה מירי רגב:
אין לי מקורב בשם רמי יהושע, אין כזה. פעם ראשונה שפגשתי את רמי יהושע זה היה בפגישה מקצועית עניינית במשרד התרבות והספורט,
ספי עובדיה
: אנחנו מדגישים שבין השניים לא הייתה היכרות מוקדמת, אך יחד עם זאת עולה השאלה מן ההקלטות מדוע נזהרו בכירי המשרד בנוגע להעברת הכספים לפרסום יהושע. את השאלות האלה מתכוון לבדוק גם מבקר המדינה, שדורש הערב מרגב התייחסות לנושא תוך שבעה ימים.
השמעת הקלטת
תמר איש שלום
: ממשרד התרבות והספורט נמסר בתגובה המשרד מברך על היוזמה של מבקר המדינה, הבדיקה תאפשר למבקר להתרשם באופן ברור וחד כי המשרד פעל על פי הנהלים וכל הטענות שנטענו אין בהן דבר למעט הכפשות חסרות בסיס. תשובה מפורטת לרבות מסמכים נלווים יוגשו על ידינו בהקדם כמבוקש."

12.
הפרסום השביעי נעשה במהדורת החדשות המרכזית בערוץ 10 ביום 1.9.2015 בשעה 20:05 (תמליל הפרסום נספח 16 לתצהיר התובעת), ובו נאמרו הדברים הבאים:
"טלי מורנו:
בואו נעבור אל פרשת מירי רגב והמיליונים שחשפנו כאן השבוע בחדשות 10, והפרשה הזו ממשיכה להסתעף. ספי עובדיה, כתבנו הפוליטי, אתה מביא הערב דיווח שבמרכזו השאלה האם הפרסומאי רמי יהושע קיבל עבור קמפיין "לא לדאוגוסט", מה שנקרא, של השרה רגב, הרבה יותר כסף ממה ששווה קמפיין כזה במציאות.
ספי עובדיה
: כן, שלום טלי. הטוטו אישר, בדחיפת משרד התרבות בראשות השרה רגב, תקציב של 2.5 מיליון שקלים. לפי בדיקה של העיתון דה מרקר, רק 1,400,000 שקלים מומשו, כלומר במובן הזה נערכה בדיקה של שטחי הפרסום בטלוויזיה, ברדיו ובאינטרנט. לפי ההערכות בשוק הפרסום, מומשו רק 1,400,000 שקלים. מהטוטו נמסר לכתב נתי טוקר בדה מרקר כי "אושרה מסגרת תקציב של 2.5 מילון שקלים". אם כן, לא ברור היכן כמיליון שקלים, אולי גם את זה יבדוק מבקר המדינה, ואולי זו אחת הסיבות לתיאום העדויות ששמענו וראינו בקלטת".

עיקר טענות התובעת
:
13.
לטענת התובעת, הפרסומים השונים כוללים דברי לשון הרע המורכבים ממספר נדבכים שקריים, לרבות הצגת תמונה פלילית שקרית המצטיירת מהפרסומים.

14.
נדבך לשון הרע הראשון מתבטא בכך שהתובעת העבירה מיליונים ליהושע ללא מכרז.
לטענת התובעת, הנתבעים לא הביאו ראיות לעניין מעורבותה האישית בהעברת הכספים לרמי יהושע, לא במכתב של סמנכ"ל משרד התרבות והספורט מיום 13.7.2015, ולא בתשובת משרד התרבות והספורט למבקר המדינה, ולא בקלטת שהיא עמוד התווך של הפרסום, כטענתה.

15.
הנדבך השני של לשון הרע אליו מתייחסת התובעת נוגע לטענה בדבר העברה של מיליוני שקלים בניגוד להמלצות משפטיות.

לטענת התובעת מדובר בייחוס זדון או כוונה פלילית, היינו, שהיא ידעה שמדובר במעשה לא-חוקי ולמרות זאת העבירה את המיליונים ליהושע במטרה להיטיב עם מקורבה; דבר מכל אלה לא הוכח על ידי הנתבעים; לא הובאו עדויות ישירות לגבי אמירה זו, גם לא הובא מסמך המתעד המלצות משפטיות האוסרות על העברת כספים כאמור; הנתבעים לא ציינו בכתבות את דבר השתתפותה של היועצת המשפטית, גב' עופרה שרון, בשיחת הוועידה, שאף הצדיקה את הבחירה במשרדו של יהושע, בהיות הטוטו שותף של משרד התרבות והספורט; הנתבעים לא הוכיחו כי התובעת התעלמה מהמלצות משפטיות והעבירה כספים למקורבה.

16.
הנדבך השלישי אליו מתייחסת התובעת מתבטא בכך שהתובעת ויועציה נפגשו בחשאי לתאם עדויות / עמדות / גרסאות לבניית סיפור כיסוי.

לטענת התובעת, הנתבעים לא הוכיחו שהייתה שיחה במחשכים בין התובעת ליועציה הקרובים, שכונסה במיוחד לבניית סיפור כיסוי;
מדובר בשיחת הכנה שגרתית ורבת משתתפים לקראת מסיבת עיתונאים; שיחה זו התקיימה לאחר שתי ישיבות הכנה שקדמו לה, בהן נכחה התובעת; הראשונה – מיום 7.8.2015 והשנייה - מיום 9.8.2015.

17.
הנדבך הרביעי אליו מתייחסת התובעת מתבטא בהצגת יהושע כמקורב לתובעת / היה ביניהם קשר בלתי אמצעי / היתה ביניהם היכרות מוקדמת.

לטענת התובעת, מדובר בשקר החמור מכולם; מניע זה הוא אבן היסוד לכל הפרסומים המשמיצים, שבהיעדרו קורס כל הסיפור הפלילי שאותו עמלו הנתבעים לייצר. לטענת התובעת, הפעם הראשונה שהיא ראתה את יהושע היתה בישיבת עבודה רבת משתתפים מיום 4.6.2015; לאחר מכן, היא ויהושע לקחו חלק בשתי ישיבות עבודה נוספות, האחת ב 9.6.2015 והשניה ב- 12.7.2015, שתיהן בהשתתפות גורמי מקצוע נוספים; בנסיבות אלה לא הוכח קשר בלתי אמצעי ולא הוכחה היכרות מוקדמת; סוגיית המקורבות אינה מהווה פרט לוואי; מדובר במרכיב שמקנה לסיפור אלמנט פלילי משום שהוא יוצר ניגוד עניינים.

18.
נדבך נוסף של לשון הרע מתבטא בכך שהתובעת הייתה מעורבת בהעלמת כספים. התובעת מפנה בעניין זה לדברים שנאמרו בפרסום השביעי, שם צוין בכותרת משמיצה: "מירי רגב והמיליונים – האם נעלמו יותר ממיליון ₪ מהסכום שהוקצב לפרסום".

לטענת התובעת, מדובר בטענה שקרית; לא נעלמו כספים אלא מדובר במסגרת תקציב, שהנתבע אף היה מודע לה;
כל שקל משולם על פי אסמכתאות, כך שלא יכולים להיעלם להם מיליון ₪; מספר ימים לאחר הפרסום השביעי חזר בו אתר "
the marker
" מפרסומו והתנצל בפני
יהושע (נספח 21 לתצהיר התובעת), וכך גם עשו הנתבעים במסגרת הסדר פשרה בינם לבין יהושע (נספח 22 לתצהיר התובעת).

19.
התובעת טוענת לנדבך נוסף של לשון הרע בעניין פתיחה בחקירת פלילית נגדה; היא מפנה בעניין זה לפרסום השישי, שם צוין: "...
היום נחתה בלשכתו של ויינשטיין פנייה מאגף החקירות במשטרה ובה הוא מבקש לבחון את ההקלטות שפורסמו אתמול ולהחליט האם לפתוח בחקירה פלילית
".

לטענת התובעת, פרסום זה לא הוכח; הנתבעים לא הוכיחו כי היתה פנייה כלשהי מאגף החקירות במשטרה ליועמ"ש, וכי הוא בוחן האם הוא לפתוח כנגדה בחקירה פלילית.

20.
התובעת ממשיכה וטוענת כי, הנתבעים לא הוכיחו הגנת "אמת הפרסום"; שכן,
אמת לא הוכחה ואף לא היה ניסיון להוכיח אותה. הגם שתפקידה של התובעת יוצר את העניין לציבור, הרי במקרה דנן אין בעובדות האמת
כל עניין לציבור, שכן, התובעת, ככלל, אינה חלק מהסיפור.

21.
עוד נטען על ידי התובעת כי, הנתבעים אף לא הוכיחו את הגנת "תום הלב" כאמור בסעיף 15 לחוק;
הם לא הוכיחו את דרישת תום הלב; הם לא הוכיחו את החזקה החיובית; לעומת זאת הוכחו כל החזקות השליליות הקבועות בסעיף 16 לחוק;

התובעים לא הוכיחו את הגנת העיתונאות האחראית כאמור בסעיף 15(2) לחוק; שכן, מדובר בלשון הרע ברף החמור ביותר, האשמה במעורבות בקנוניה פלילית; הדברים נאמרו בנחרצות ובפסקנות, ופורסמו בכלי תקשורת ארצי בשבעה פרסומים; הפער בין הפרסומים לאמת הוא אדיר; העובדות האמתיות מושא הקלטת בדבר הכנה שגרתית למסיבה עיתונאית, אינם מהווים עניין ציבורי משמעותי הנדרש לתחולת הגנת העיתונאות האחראית; הנתבע לא ערך תחקיר עיתונאי אחראי וראוי.

22.
לטענת התובעת, הנתבעים השתמשו במונח "לכאורה" בחלק מהפרסומים רק כדי לצאת ידי חובה; לא היתה הצגה הוגנת ומאוזנת של עובדות הפרסום; לא הוצגה כל ההקלטה בפני
הציבור; הושמטו חלקים מתוך קטע הקלטת שפורסם; לא הוצגו העובדות המלמדות כי מדובר בהכנה למסיבת עיתונאים בהשתתפות משתתפים רבים; לא הוצגה אפשרות שכל ההיכרות בין התובעת לבין יהושע הסתכמה בשלוש פגישות עבודה בנוכחות מספר אנשים; לא הוצגו העובדות המקימות האפשרות שמדובר במהלך לגיטימי לבצע את
הקמפיין הפרסומי באמצעות הטוטו מבלי שמשרד התרבות ייצא למכרז; לא הוצגו פעילויות הספורט בפרויקט.

23.
התובעת ממשיכה וטוענת כי, בנסיבות המקרה גם לא עומדת לנתבעים הגנת תום הלב בעניין הבעת דעה, כאמור בסעיף 15(4) לחוק איסור לשון הרע, וזאת משום שהפרסום נעשה בחוסר תום לב, ומשום שהנתבעים הציגו בפרסומים באופן נחרץ שורה של עובדות שהוכח שאינן אמת.

24.
התובעת אף טוענת כי, לנתבעים לא עומדת הגנת "השידור החי", כאמור בסעיף 15(12) לחוק. אמנם הפרסומים בחלקם נעשו במסגרת שידור חי, אולם במהלך השידור החי רק הוצגה כתבת התחקיר שערך עובדיה; אין מדובר בדברים שנאמרו בפליטת פה בעיצומו של שידור חי.

25.
התובעת ממשיכה וטוענת כי, מעשיהם של הנתבעים והפרסומים שלהם, מקימים נגדם עוולה של רשלנות כלפיה לפי סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין, וכן עוולה של
שקר מפגיע כלפי התובעת בהתאם סעיף 58 לפקודה.


26.
עוד נטען על ידי התובעת כי, בניגוד לטענת הנתבעים, אין בין תביעת זו ותביעת השתקה דבר, ואף לא אחד מהתנאים להוכחת תביעת השתקה לא מתקיים במקרה.

27.
לעניין הנזק נטען על ידי התובעת כי, יש לפסוק לה את מלוא סכום התביעה בסך מיליון ₪, וזאת לאור כמות הפרסומים, תפוצתם הרבה וחומרת דברי לשון הרע שנכללו בהם, לרבות התנהלות הנתבעים לאחר הפרסומים. בכל הנוגע לפיצוי ללא הוכחת נזק, הוכח כי מדובר בכוונה לפגוע, ולכן התובעת זכאית לפיצוי ברף הגבוה.

28.
התובעת אף מבקשת להורות לנתבעים לפרסם התנצלות/הודעת הבהרה שתכוון מפורשות כלפי התובעת בהיקף דומה לפרסומים המשמיצים ובאותו האופן.

עיקר טענות הנתבעים
29.
לטענת הנתבעים, דין התביעה להידחות; מדובר בסדרת פרסומים בעלי עניין וחשיבות רבה לציבור, שחשפו מקרה חמור שבו עקף משרד התרבות והספורט, שבראשו עומדת התובעת, חובותיו שבדין על ידי בחירת ספק פרטי, יהושע, ללא מכרז באמצעות לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ), בסכום כספי גבוה של 2.5 מיליון ₪;

במסגרת הפרסומים נחשף כי, התובעת ואנשי משרדה תיאמו עמדות או גרסאות בקשר עם מהלך פסול ולא-חוקי זה, על מנת לתרץ אותו ולהסבירו בדיעבד, זאת במסגרת שיחת ועידה שהקלטת דברים מתוכה שודרה במסגרת הפרסומים; מדובר בשיחה סגורה שתוכנה החמור לא היה מובא לידיעת הציבור אלמלא הפרסומים; הפרסומים הביאו תועלת רבה לציבור על ידי חסכון של כ- 600,000 ₪ מהתקציב שיועד לפרסום.

30.
הנתבעים ממשיכים וטוענים כי, התובעת הרחיבה חזית במסגרת סיכומיה; שכן,
בעוד התביעה מבוססת על שני אדנים בדבר קיומו של קשר בין התובעת לבין יהושע ותיאום עמדות, במסגרת סיכומיה התובעת הרחיבה את חזית המחלוקת והוסיפה נדבכים נוספים; דין הרחבת חזית זו דחיה על הסף.

31.
עוד נטען על ידי הנתבעים כי, הפרסומים אינם מהווים לשון הרע כלפי התובעת, בין היתר, נוכח נקודת האיזון בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם הטוב הנוטה לטובת חופש הביטוי כאשר הפרסום הוא בעניין בעל חשיבות ציבורית רבה ביחס לאיש ציבור. לחילופין, עומדת לנתבעים הגנת "אמת הפרסום" לפי סעיף 14 לחוק, וזאת בשים לב לכך שאין מחלוקת לגבי נכונות חלק הארי של הפרסומים; כל העובדות שבבסיס הפרסומים הם אמת; הפרטים המעטים שבמחלוקת, מהווים פרטי לוואי שאינם פוגעים באמיתות הפרסום בכללותו.

32.
הנתבעים ממשיכים וטוענים כי, הפרסומים חוסים תחת הגנת "תום הלב", כאמור בסעיף 15(2) לחוק; שכן, התנהלות הנתבעים במסגרת הפרסומים עומדת בכל הסטנדרטים שנקבעו בפסיקה לעניין הגנת העיתונאות האחראית, החל מביצוע תחקיר מקיף ומקורות רבים שאמינותם נבדקה, דרך התבססות על הקלטה שמדברת בעד עצמה, שליחת בקשה לתגובה של התובעת, ושידור מספר תגובות מטעם התובעת ומשרד התרבות והספורט, , וכן תיקון הפרסומים והבהרתם כבקשת התובעת, לנוכח התגובות שנמסרו; בנוסף לכך, חלה בעניינם הגנת "הבעת הדעה" לפי סעיף 15(4), והגנת "השידור החי" לפי סעיף 15(12) לחוק.

33.
הנתבעים ממשיכים וטוענים כי, אין כל תחולה לעוולות אחרות להן טוענת התובעת; מדובר בתביעת השתקה; ממילא לא נגרם לתובעת כל נזק.

34.

עוד נטען על ידי הנתבעים כי, אין לייחס כל משקל לעדות התובעת בהיותה בלתי אמינה.

חומר הראיות
35.
התובעת תמכה את תביעתה בתצהיר שלה, אליו צורף תיק מוצגים הכולל 25 נספחים, ותצהיר של מר מאיר סויסה, המשמש יועץ תקשורת של התובעת.

36.
הנתבעים תמכו את הגנתם בתצהירים של עובדיה, אליו צורפו 40 נספחים, ותצהיר של מר ליאור לנדנברג, המשמש כעורך ראשי של חדשות 10.

37.
המצהירים מטעם הצדדים נחקרו על תצהיריהם בחקירה נגדית.

האם הפרסומים כוללים לשון הרע כלפי התובעת
38.
על פי הדין, דיון בתביעה בעוולה נזיקית על פי
חוק איסור לשון הרע

מורכב מארבעה שלבים. בשלב ראשון, יש לבחון ולפרש את האמירות מושא התביעה, על פי אמות המידה שנקבעו בפסיקה. בשלב שני, יש לבחון אם דברים אלה מהווים לשון הרע על פי
סעיף 1

לחוק ואם אופן אמירתם מהווה פרסום כמשמעותו על פי
סעיף 2

לחוק. בשלב שלישי, יש לבחון את תחולת ההגנות השונות על הפרסום, על פי
סעיפים 13-15

לחוק; ובשלב רביעי נבחנת שאלת הסעדים, והפיצוי הראוי לתובע
(
ע"א 89/04

נודלמן נ' שרנסקי

(4/8/2008) (להלן :"פס"ד נודלמן");
ע"א 751/10

פלוני נ' דיין, השופט י' עמית, פסיקה 6 (8.2.2012)( להלן " ע"א דיין")

.

39.
לשון הרע מוגדרת
בסעיף
1

לחוק כדלקמן:
"1.
לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –
(א)

להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
(ב)

לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(ג)

לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
(ד)


לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;".

ע"פ הפסיקה, הפרסום נבחן על פי מבחן האדם הסביר; משמעות האמירות שבו נלמדת מתוכנן והן מתפרשות על פי מובנן הרגיל והטבעי, בהתאם לאמות מידה אובייקטיביות, על-פי המובן אותו מייחס להן הקורא, או השומע הסביר; את פרשנות
המילים

"יש להשעין הן על מובנם הפשוט של דברי הפרסום המפורשים, והן על האמור 'בין שורותיו', כפי שמכלול זה עשוי להתקבל ולהתפרש בעיני האדם הסביר"
;
אמת המידה לבחינת אמירה כלשון הרע אינה תלויה בכוונת המפרסם, או באופן בו הובן הפרסום על ידי
הנפגע
(
ע"א 723/74 הוצאת עיתון הארץ בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד לא

(2), 281 (1977);
ע"א 740/86 תומרקין נ' העצני, פ"ד מג

(2) 333 (1989);
ע"א 9462/04

מורדוב נ' ידיעות אחרונות בע"מ (2005);
רע"א 10520/03

בן גביר נגד דנקנר
(12.11.2006) (להלן:
"פס"ד בן גביר
"), הש' פרוקצ'יה, פסקה 6;

פס"ד נודלמן
).


40.
עוד נקבע בפסיקה, כי בעת בחינת האמירות מושא התביעה יש לערוך איזון בין ערך חופש הביטוי, לרבות חופש העיתונות, לבין הזכות לשם טוב; מדובר באיזון אופקי שמשתנה ממקרה למקרה, בהתאם למשקל שיש לתת לשני הערכים האמורים בכל מקרה:
"
בגדר יחסיות זו, מקבל חופש הביטוי משקל מיוחד כאשר מדובר באיש ציבור ובשיח ציבורי, נוכח חשיבותו של ערך זה להבטחת הליך דמוקרטי חופשי. אולם חופש זה, גם בגדר שיח ציבורי, אינו חופש ללא גבולות. גם בגדרו נמתחים קווים אדומים, שמעבר להם פורס המשפט הגנתו על איש הציבור, ועל שמו הטוב, לבל יהיה הפקר
" (פס"ד
נודלמן
,
פסקה 14;
ע"א 1104/00 אפל נגד חסון, פ"ד נו

607, 621-622
(להלן: "פס"ד אפל"
;
ע"א דיין, הש' ריבלין, פסקה 106-107).

נקבע כי, עיקרון האיזון החוקתי הנ"ל בין הזכות לשם הטוב ולפרטיות לבין הזכות לחופש הביטוי, חולש על כל ארבעת השלבים לבחינת לשון הרע, כפי שהובאו לעיל; הוא טבוע עמוק במסגרת התנאים הסטטוטוריים לצורך בירור שאלת האחריות, לרבות ההגנות על פי החוק, וכן לצורך אומדן הנזק; הוא משפיע על פרשנות הוראות החוק ודרך יישומו בכל הקשר; נקבע כי מתקיים "מקבילית כוחות" בין השלבים השונים, ככל שהביטוי או הפרסום הוא עוצמתי יותר, כך יידרש יותר בשלב ההגנות , ולהיפך
(עניין
נודלמן
פסקה 17; ע"א דיין , הש' עמית, פיסקה 7).

41.
בענייננו, מדובר במספר פרסומים שנעשו במסגרת זמן מוגדרת של כ 3 ימים, אשר התייחסו לתחקיר שנערך על ידי עובדיה בקשר לשיחה מושא הקלטת; צפייה בפרסומים, לרבות התמלילים שלהם, מעלה כי הם מתמקדים בתובעת ועולה מהם תמונה שלילית כלפי התנהלותה של התובעת, לרבות על ידי ניסיון תיאום עמדות מאחורי הקלעים להעברת מיליוני שקלים לפרסומאי בהליך לא תקין, ללא מכרז
ובניגוד להמלצות משפטיות; זהו הקו המרכזי והבולט העולה מן הפרסומים; כך הוצג הנושא על ידי המגישים של הפרסומים: מספר פעמים על ידי תמר איש שלום בפרסום הראשון, ופעם בפרסום השישי;
בפתיח של הפרסום השני בנענע 10; בהצגת הנושא בפרסם השלישי על ידי מר זוהר; הצגת הנושא בפרסום הרביעי על ידי אלי רכלין; הצגת הנושא על ידי גיא מרוז בפרסום החמישי. סבורני כי מי שנחשף לפרסומים יכול להתרשם כי הם עלולים לפגוע בתובעת, להשפיל אותה ולעשותה מטרה לבוז וללעג כלשון החוק.

42.
סוגיית הקשר בין התובעת לבין יהושע לא מוזכרת על ידי מי מהמגישים במסגרת הצגת הנושא; היא מועלית על ידי עובדיה בפרסום הראשון פעם אחת באופן כללי ולא מובלט בתור " קשר בלתי אמצעי". גם בפרסום השני היא מועלית באופן לא מובלט בתור " מקורב", והיא נמחקת לאחר מכן. בפרסום השלישי היא מועלית בשלהי הפרסום ובאופן חד פעמי ולא מובלט בתור " הכירו לפני ההחלטה.."; בפרסום הרביעי היא מועלית פעם אחת בתור ".. יהושע המקורב לה"; בפרסום החמישי היא מועלית פעם אחת בתור " היכרות מוקדמת.."; בפרסום השישי יש חזרה מהטענה
"
אנו מדגישים שבין השניים לא הייתה היכרות מוקדמת אבל יחד עם זאת עולה השאלה..";
בפרסום השביעי לא מוזכר עניין ההיכרות המוקדמת.

43.
אומנם, עיון בפרסומים מעלה כי יש בהם מרכיב לא מבוטל של ביקורת בסוגיה ציבורית בדבר אופן הקצאת כספי ציבור, וההליך התקין והחוקי הנדרש לכך, ולהתנהלות של איש ציבור בעל משרה משמעותית, וצוות לשכתו בעניין זה, שמצדיקה הבאה בפני
הציבור על ידי גורם עיתונאי; אולם, סוגיה זו מקומה הטבעי להישקל במסגרת הדיון בהגנות על פי החוק (
פס"ד אפל ,עמ'
623
) .

הגנת "אמת הפרסום".
44.
על פי הפסיקה, הגנת אמת הפרסום מורכבת משניים:
"מיסוד אמיתות הפרסום, ומקיומו של ענין ציבורי הנלווה לפרסום. אמיתות הפרסום היא שאלה עובדתית, הבוחנת את תוכן הפרסום מול המציאות העובדתית; קיומו של ענין ציבורי היא שאלה ערכית הבוחנת האם קיים אינטרס חברתי המצדיק הכשרת פרסום פוגעני שיש בו לשון הרע

(
שנהר, 215;
ע"א 723/74 הארץ נ' חב' החשמל, פד"י לא

(2) 281 (1977) (להלן: 723/74 "הארץ"), 299-300).
שאלה זו מושפעת ממדיניות שיפוטית, ועניינה הוא נורמטיבי, בעל מימד אובייקטיבי, הנבחן על רקע נסיבות המקרה
(
ע"א 439/88 רשם מאגרי המידע נ' ונטורה, פד"י מח

(3) 808 (1994) (פס"ד נודלמן, פיסקה 22).

בבחינת הגנה זו, נבחן תוכן הפרסום ומשמעותו על פי מבחן השומע, או הקורא הסביר, והם כוללים הן את המסר המובע בפרסום באופן ישיר והן את המסרים המובעים בו בעקיפין ובין השורות (
סעיף 3

לחוק;
ע"א 5653/98
לוס נ' חלוץ, פד"י נה

(5) 865 (2001); עניין נודלמן, פסקה 23).

נקבע כי האמת אליה מכוון סעיף 14 לחוק היא אמת משפטית, פרי עיבודו של בית המשפט בכלים משפטיים את המציאות העובדתית כפי שהיא מוצגת בפני
ו; אמת משפטית זו לא תמיד זהה לאמת העובדתית. כמו כן,
הפרסום צריך לשקף אמת שלמה, שלא ייעדרו ממנו פרטים המשנים את הרושם הכללי המתקבל ממנו, ושלא יכללו בו פרטים משמעותיים שאינם נכונים
(דנ"א 2121/12 פלוני נגד דיין (18.9.2014), הש' גרוניס, פסקה 26-28 (להלן:"דנ"א דיין") ).

עניין ציבורי בפרסום הוגדר בפסיקה : "
עניין שידיעתו ברבים רלבנטית למטרת הגשמת מטרה ציבורית או שיש לציבור תועלת לידיעה לגביו, אם לצורך גיבוש דעתו בעניינים ציבוריים ואם לשם שיפור אורחות חייו"
(
דנ"א דיין, גרוניס, פסקה 41; ענין אפל, עמ' 621).

הנטל להוכחת הגנה זו מוטל על המפרסם. מידת ההוכחה הנדרשת לצורך כך עומדת ביחס מתאים לרצינותו וחריפותו של תוכן הפרסום(
ראו: עניין נודלמן פסקה 23;
ע"א 670/79 הוצאת עיתון הארץ נ' מזרחי, פד"י מא

(2) 169 (1987), 187-186).

45.
כאמור, בענייננו, צפייה בפרסומים וקריאה של התמליל שלהם מעלה כי הקו הדומיננטי והמשמעותי הוא זה שהוצג בפתיח של הכתבות, כפי שהוצג על ידי המגישה תמר איש-שלום:
"
תחקיר חדשות 10 חושף הערב כיצד ניסתה לכאורה שרת התרבות והספורט, מירי רגב, לתאם עמדות עם יועציה כדי לתרץ מדוע, בניגוד להמלצות המשפטיות, העבירה מיליוני שקלים לפרסומאי בכיר. במרכז התחקיר יועצים שמנסים לעזור לשרה לבנות סיפור כיסוי, מיליונים מכיס משלם המיסים וקלטת סודית אחת. השרה רגב והמיליונים – התחקיר של ספי עובדיה
".
כאמור דברים אלה חזרו בהצגת הנושא בפרסומים האחרים.

זהו, אם כן, הסיפור שהפרסומים ביקשו להציג בפני
הציבור: העברת כספי ציבור לגורם פרטי, ללא מכרז של המשרד, בניגוד להמלצות משפטיות, תוך תיאום עמדות ובניית סיפור כיסוי.

46.
הפרסומים מסתמכים בעיקר על הקלטת שכוללת דברים שנאמרו על ידי התובעת ויועציה; האזנה לקלטת ועיון בתמלול שלה מעלה כי המשתתפים בשיחה העלו שאלות וקשיים דומים לאלה שהועלו בפרסומים בכל הנוגע להתקשרות עם יהושע; כך למשל במהלך השיחה נאמר על ידי יוסי "
יש כאן בעיה. עשינו על זה דיון משפטי קצר בבקר.. ואז התברר שזה לא מחזיק מים מהבחינה המשפטית.. אנחנו יכולנו ללכת בשקט ללפ"מ ..",
" ההסבר של הטוטו לא מספיק טוב
.."; בהמשך נאמר על ידי מאיר: "
ישאלו למה לא תנו לעוד משרדים הזדמנות להציע את מרכולתם...";
הדוברים בקלטת הציגו מספר גרסאות לתשובה על שאלה זו; הם הציגו את הקושי הטמון בכך שהטוטו ציין בפרוטוקול שיהושע נשכר על פי בקשת המשרד; הוצגו מספר הצעות להתמודד עם קושי משפטי זה, שבסופו הגיעו לפתרון שלפיו הטוטו הוא שותף בפרויקט ויהושע הגיע תחת הטוטו.

47.
זו גם התמונה העיקרית העולה מן הפרסומים, הנתבעים הביאו את החלקים בקלטת שמדגישים את סוגיית חוקיות ההתקשרות עם יהושע והציגו את השאלות העולות מסוגיה זו; כך למשל, בפרסום הראשון נאמר על ידי עובדיה:
" שתי שאלות משמעותיות עולות בעקבות השיחה הזאת.. השאלות הללו, לפי שעה, נותרות פתוחות
"; בסוף הפרסום הראשון חוזר עובדיה ומעלה מספר שאלו בנוגע לקלטת "
יש מספר שאלות שצריך לשאול
..."; הפרשן המשפטי ברוך קרא מציין כי: "
יש פה הרבה שאלות משפטיות... על דברים פחות מאלה נפתחו חקירות משמעותיות... ובמקרים חמורים יותר חקירות פליליות"
; קרא מונה שלושה נושאים שעולים מן הקלטת: הנושא של עקיפת מכרז, שימוש לא ראוי בכספי ציבור, ותיאום עמדות; הוא מציין במפורש שאין מדובר בשיבוש הליכי חקירה, אלא תיאום עמדות.

סבורני כי אדם סביר שנחשף לקלטת עלול להעלות שאלות ותהיות דומות לאלה שהועלו על ידי הנתבעים בפרסומים, שכאמור עולות מהקלטת עצמה, וזאת אף אם היתה מוצגת בפני
ו מלוא הקלטת על כ-18 דקות שלה, שעסקה בנדבכים אחרים הנוגעים לפרויקט "לא לדאוגוסט"; כאמור, התובעת וצוות היועצים שלה ציפו כי יועלו שאלות כאלה מצד העיתונאים, ולכן הם ערכו את הדיון מושא הקלטת על מנת להתמודד עם שאלות אלה.

48.
סבורני כי הדברים המוזכרים בקלטת מעלים כי הייתה קיימת שאלה ממשית בדבר חוקיות ותקינות ההתקשרות עם יהושע ללא מכרז. לטעמי, הנתבעים הציגו קושי זה בצורה אמתית, ולפיכך, הפרסום שלהם בהקשר זה שיקף את האמת; שכן, אין מחלוקת כי הועברו ליהושע מיליונים בגין פרויקט הפרסום, כי התקשות המשרד עמו הייתה ללא מכרז מטעם המשרד, וכי התובעת ואנשי משרדה ביקשו למצוא נימוק או הסבר משפטי ומקצועי למהלך זה.

49.
השאלה אם התובעת ויועציה ביקשו לתאם עמדות או גרסאות היא שאלה פרשנית. מהקלטת עולה כי הם ניסו, למצער, למצוא פתרון או תשובה לקושי זה; הוצגו מספר רעיונות, שבסופם אומץ רעיון מסוים. לדעתי, הנתבעים הציגו בפרסומים פרשנות שלהם באשר לתמונה העולה מהקלטת; פרשנות זו לטעמי איננה משוללת יסוד, במיוחד כאשר הם מיתנו אותה בביטויים ממתנים, כמו שימוש במילים "לכאורה" והצגת שאלות למבחן הציבור.

50.
השאלה האם המשרד והתובעת נסמכו על חוות דעת משפטית, גם היא שאלה שלא נפתרה עד תום. כאמור, מהקלטת עולה לכאורה ששאלת החוקיות והתקינות של מהלך ההתקשרות עם יהושע היתה קיימת במועד השיחה. התובעת מבקשת להסתמך על משפט קצר שנאמר במהלך השיחה המוקלטת על ידי יועצת משפטית, גב' שרון עופרה, אשר אמרה: "
הבאנו אנשים שהם שותפים שלנו
". מסופקני אם משפט לקוני זה שנאמר כלאחר יד יכול לשמש חוות דעת משפטית למהלך ההתקשרות עם יהושע; הנתבעת לא הציגה כל חוות דעת אחרת מעבר למשפט הזה שנאמר על ידי גב' שרון במהלך שיחת הוועידה.

51.
אשר לנדבך בדבר הצגת חשד בפלילים נגד התובעת: כאמור, קרא ציין בצורה מפורשת כי עיקר העניין העולה מהקלטת הוא ציבורי ולאו דווקא פלילי או אפילו משמעתי; הוא ציין בפני
המגישה: "עזבי את העניין הפלילי או המשמעתי....".

יש לציין כי אין מחלקות שהנושא נבדק, ולו באופן חלקי, על ידי מבקר המדינה אשר ממציאיו כללו התייחסות קצרה ללא קביעה פוזיטיבית, שלפיה לא נמצאה ראיה להיכרות מוקדמת בין התובעת לבין יהושע (נספח 34 לתצהיר עובדיה, עמ' 119).

בפרסומים צוין פעם אחר פעם כי מדבור בתיאום עמדות/ או גרסאות/ סיפור כיסוי; הדבר אף מוסבר בצורה משפטית מקצועית בדבריו של הפרשן המשפטי מר קרא בפרסום הראשון "..
זה לא שיבוש הליכי חקירה, אבל תיאום עמדות..";
עובדיה חזר וציין מספר פעמים בתצהירו ובעדותו כי הניסוח "תיאום עדויות" נאמר בטעות על ידו במסגרת שידור חי ולא זו הייתה הכוונה, כפי שעולה במפורש מהטקסטים הערוכים, שדיברו על תיאום עמדות ותיאום גרסאות.

52.
אשר לנדבך הנוגע לקשר בין התובעת לבין יהושע: בעניין זה, הנתבעים השתמשו במונחים: "קשר בלתי אמצעי", "היכרות מוקדמת" ובשלב מאוחר גם ב- "מקורב" (סע' 43 לעיל). לטענת הנתבעים, דברים אלה הם אמת, וזאת לנוכח העובדות שעלו במהלך המשפט, שאינן שנויות במחלוקת, ולפיהן התובעת נפגשה עם יהושע בשלוש הזדמנויות: האחת, בפגישה מיום 4.6.2015; השניה, בפגישה מיום 9.6.2015; השלישית, בפגישה מיום 12.7.2015. פגישות שבהן השתתפו גם התובעת וגם יהושע עונות על הדרישה של "היכרות מוקדמת" ו- "קשר בלתי אמצעי"; השימוש במילה "מקורב" נעשה בשלב מאוחר יותר על רקע אי מתן תגובה של הנתבעת על שאלה מפורשת שנשאלה בעניין זה בטרם הפרסום (נספח 14 לתצהיר עובדיה).

הנתבעים אף מציינים כי ניתן למצוא בסיס לקשר בין התובעת ליהושע בקלטת שממנה עולה כי התובעת ויועציה מנסים להכשיר את ההתקשרות עם יהושע בכל מחיר. בכל מקרה, טוענים הנתבעים כי מדובר בפרט לוואי שאינו מהווה את עיקר הפרסום.

53.
בנסיבות העניין, סבורני כי עמדת הנתבעים בסוגיה זו אפשרית, וזאת בעיקר נוכח עדותו של סויסה מטעם התובעת, אשר ציין במהלך עדותו בצורה מפורשת כי הם לא ענו לשאלת ההיכרות שהופנתה לתובעת בטרם הפרסום, משום שסברו שזה לא העיקר, ומשום שלא ידעו מה הכוונה לשאלת ההיכרות; שכן, שאלת ההיכרות היתה מעורפלת (ראו: עמ' 47 לפרוטוקול, ש' 1 – 7):

"ש. אז למה שאלות 4 – 5 לגבי היכרות מוקדמת לגבי השרה ורמי יהושע לא נענו?
ת. שאלה טובה. אסביר. כשאנו מקבלים את זה, שעתיים שלוש לפני פרסום, סדרה של שאלות, ואנו צריכים עכשיו לבדוק , אנו התרכזנו בתגובה וזה מה שחשבנו שעיקרה הוא הסיפור של "לא לדאוגוסט". מה קרה ואיך קרה. מבחינתנו הסוגיה של היכרות מוקדמת לא ידענו ולא צפינו את עוצמתה שלה, אבל הכי חשוב, ראינו את הסיפור של היכרות מוקדמת ואמרנו : רגע, בהיכרות מוקדמת למה מתכוון ספי עובדיה? שהם נפגשו בערב הקמת הקמפיין אבל אחרי שהוחלט להעביר את תקציב הפרסום לטוטו, לא לרמי יהושע. ותוספת – אני באופן אישי התקשרתי לליאור ואמרתי לו,"

ובעמ' 48, ש' 6 – 7:
"השאלות היו מעורפלות לגבי כן היכרות, אופי ההיכרות, איזה היכרות. וכשליאור אמר "מאיר אנו יורדים ממך" ראש הדסק, הוא אמר לי שהסיפור הוא לא הקרבה. הוא לא מרכזי והודעתי לשרה שהם יורדים מזה."

יוצא, כי שאלת הקשר בין התובעת לבין יהושע היא שאלה פרשנית. האם פגישות שבהן השתתפו התובעת ויהושע מקימות בסיס לטענה שמדובר בקשר בלתי אמצעי או היכרות מוקדמת; והאם התנהלות התובעת לרבות אי מתן תגובתה לשאלה זו שהוצגה בפני
ה על ידי הנתבעים טרם הפרסום, והאופן שבו נדון עניין ההתקשות עם יהושע במסגרת הקלטת, עלולה להקים יסוד אפשרי לטענה בדבר מקורבות בין התובע ליהושע. כאמור, הפרשנות של הנתבעים בעניין זה אינה משוללת יסוד, והיא מוצאת תימוכין בעדותו של סוויסה שהובאה לעיל.

54.
אשר לנדבך הנוגע למעורבות התובעת בהעלמת כספים, העולה לכאורה, כטענת התובעת, מהפרסום השביעי: צפייה בפרסום מעלה כי אין בו מעבר להצגת תהייה וסימן שאלה בנוגע לפער בין התקציב שהוקצב לפרסום לבין הביצוע בפועל של התקציב, והעלאת השערה לגבי קיום קשר בין הדבר לבין הסוגיות העולות מהקלטת, כפי שתוארו לעיל. בסופו של דבר התברר שאכן היה פער בין התקציב שהוקצב לבין התקציב שבוצע בפועל, אולם לא היה דיוק במספרים ובגין כך היה תיקון הן על ידי דה מרקר והן על ידי הנתבעים (ראו: נספח 21
ו- 22


לתצהיר התובעת).

55.
הנה כי כן, עולה כי שאלת אמיתות הפרסומים הינה שאלה פרשנית, התלויה בפרשנות שיש לתת לביטויים מושא המחלוקת: האם ההתקשרות עם יהושע חייבה מכרז? התשובה תלויה בפרשנות שיש לתת למעמדו של יהושע – האם הוא מטעם הטוטו או שהוא גורם פרטי, והאם בכל אחת מאפשרויות אלה התקשרות המשרד עמו מחייבת מכרז; האם היה קשר בין התובעת לבין יהושע, ומה טיבו של קשר זה; האם ניתנו חוו"ד משפטיות בעד או נגד התקשרות זו. מטיעוני הצדדים עולה כי מדובר בשאלות מורכבות שיש להן פנים לכאן ולכאן, ובנסיבות המקרה, לא ראיתי שיש צורך להכריע בהן לנוכח המסקנה שאליה הגעתי, שלפיה, בכל מקרה, הפרסומים חסים בהגנת תום הלב של "העיתונאות האחראית".

הגת תום הלב: העיתונאות האחראית, סעיף 15(2) לחוק
56.
בעניין דיין נקבע בערעור ובדיון הנוסף כי יש להכיר בהגנת העיתונאות האחראית
מכוח סעיף 15(2) לחוק, בכפוף לסייגים שימנעו הגנה לעיתונאים לא אחראים. ההגנה מתבססת על כך שפרסום של מידע בעל אופי עיתונאי, טמונה בו תועלת ממשית עבור הציבור; פרסומים מסוג זה מצויים בליבת חופש הביטוי; פרסום עיתונאי מביא בחשבון את כובד משקלו של חופש העיתונות; אין די בהבאת המידע לידיעת הרשויות, אלא ראוי כי המידע יובא גם לידיעת הציבור, על מנת שיוכל לגבש עמדה לגביו ולכלכל את צעדיו בהתאם (
דנ"א דיין, הש' גרוניס, פסקה 52
).

57.
לעניין תוכן הפרסום והעניין הציבורי שבו נקבע כי, כשמדובר בהגנה על פרסומים בעלי אופי עיתונאי, הדרישה לקיומו של עניין ציבורי היא מוגברת; דרוש עניין ציבורי משמעותי בפרסום, וזאת מן הטעם שאין חובה במסגרת הגנה זו להוכיח את אמיתות הפרסום
(דנ"א דיין, הש' גרוניס, פסקה 61
).

לעניין דרישת תום הלב נקבע כי, תוכנה המדויק של דרישת תום הלב אינו זהה ביחס לכל חלופה שבסעיף 15, ופירושה נעשה בהתאם לאינטרסים שלשם הגנתם נוצרה כל חלופה וחלופה
( דנ"א דיין , הש' גרוניס, פסקה 66; פס"ד בן גביר, פסקה 22; שנהר, עמ' 260).


59.
לעניין תום הלב הנדרש לקיום הגנת העיתונאות האחראית נקבעו מספר שיקולים בעלי מאפיינים סובייקטיביים ואובייקטיביים. בפן הסובייקטיבי נדרש קיומה של אמונה של המפרסם בדבר חובה לפרסם והיותה המניע לפרסום, כמו למשל, מכח עיסוק קבע בעבודה עיתונאית, או לאור הערכת המפרסם לגבי חשיבותו ונחיצותו של המידע שפורסם לנמען; פרסום בכוונת זדון או מרצון להשמיץ או בכוונה לפגוע במושא הפרסום, שולל את תום הלב; מתן משקל עודף לשיקולים אישיים ומסחריים, כמו הישג עיתונאי או הישג מסחרי של אמצעי התקשורת, יכול לשלול קיומו של תום לב.

לצד שיקולים הקשורים למניע לפרסום יש לשקול גם את יחסו של המפרסם כלפי תוכן הפרסום; על המפרסם להאמין באמיתות הפרסום (
דנ"א דיין , הש' גרוניס, סע' 72-73)


בפן האובייקטיבי נדרש עמידה בסטנדרט של העיתונאות האחראית, הנוגע להתנהגות המפרסם ולפרסום עצמו; במסגרת סטנדרט זה נדרש המפרסם להתנהל באופן "סביר והוגן", כמו למשל: על המפרסם לאמת את העובדות טרם הפרסום; להסתמך על מקורות מהימנים ורציניים; פניה מוקדמת למושא הפרסום ומתן הזדמנות סבירה והוגנת להגיב לפרסום; פרסום תיקון או הכחשה שנדרשו על ידי הנפגע
(
דנ"א דיין, הש' גרוניס, סע' 76; ע"א דיין, הש' פוגלמן, סע' 29 – 30).

לצד הדרישות המתמקדות בהתנהלות המפרסם, ישנן דרישות הנוגעות לפרסום עצמו; יש להראות שהפרסום "לא חרג מתחום הסביר" בנסיבות שבהן קמה חובת הפרסום ובהתחשב במהות של חובה זו; ראוי כי עוצמת הפגיעה הנובעת מן הפרסום לא תעלה על הנדרש לצורך קיום חובת הפרסום; על המפרסם לדייק בתיאור העובדות ולשקפן באופן הוגן ומאוזן (
דנ"א דיין, הש' גרוניס, פסקה 77).

כאמור, בבחינת ההגנות על פי החוק, לרבות הגנת תום הלב, יש לתת ביטוי לאיזון המיוחד שיש לערוך במקרה של הבעת דעה על נושא תפקיד ציבורי או בקשר לענין ציבורי, בין חופש הביטוי לבין ההגנה על שמו של אדם במסגרת השיח הציבורי


(
פס"ד
נודלמן
, פסקה 29-33).

בענייננו, אני סבור כי מתקיימים התנאים לתחולת הגנת העיתונאות האחראית. ראשית, מדובר בפרסום לציבור הרחב באמצעי תקשורת מסורתי, טלוויזיה, שנעשה על ידי עיתונאים במקצועם. זהו המקרה הטיפוסי בו תתקיים חובה עיתונאית לפרסם פרסום ובלבד שקיים בו עניין ציבורי משמעותי
(דנ"א דיין, גרוניס, פסקה 94).


62.
כפי שצוין בחלק הגנת "אמת בפרסום", סבורני כי היה עניין ציבורי משמעותי בפרסומים, הן בכל הנוגע לדרך קבלת ההחלטות על ידי גוף ציבורי ואיש ציבור,
והן לעניין נושא הפרסום שעוסק בהקצאת תקציב בסכומים משמעותיים למשרד פרסום פרטי; הפרסום עוסק הן באופן שבו נדון העניין והתקבלה ההחלטה, והן בפן המהותי – השאלה האם מדובר בהליך חוקי או תקין, והמניע העומד בבסיס ההחלטות שנתקבלו בעניין זה.

כאמור, סבורני כי האזנה לקלטת
מעלה כי לציבור יש עניין משמעותי לדעת אודותיו; מהקלטת עולה כי התובעת ויועציה מעוררים שאלות וקשיים בנוגע לחוקיות ותקינות ההתקשרות עם יהושע; ההתייחסות שלהם לקושי זה מעוררת תהיות ושאלות אמתיות; הדרך שבה הם מנסים להתמודד עם קשיים אלה מעוררת אף היא שאלות ותהיות לא-מבוטלות, וזאת בשים לב לכך שחלק מהפתרונות המוצעים לכאורה אינם נכונים, כפי שמעידים על כך הדוברים עצמם במהלך השיחה; כך תשובת התובעת לפתרון הראשון של יוסי: " .. לא, לא טוב. תשובה רעה...".

63.
לעניין דרישת תום הלב: כאמור, תחת דרישה זו יש לבחון את התנהלות המפרסם, לרבות איכות התחקיר העיתונאי והיסוד הנפשי- המניע לפרסום.

לענין היסוד הנפשי והמניע לפרסום: עובדיה מסר בתצהירו ובמהלך עדותו כי הוא האמין ומאמין עד היום בנכונות הפרסום; הוא חזר והדגיש שהפרסום שלו הביא לחיסכון של כספי ציבור בסך כ 600,000 ₪; הפרסומים נעשו בתום לב מוחלט, וללא כוונה או אינטרס כלשהו לפגוע בתובעת; הפרסומים נעשו מתוך "
אמונה כנה, תוך הפעלת שיקול דעת מקצועי, כי הפרשה וההקלטה ראויות להיות מובאות לידיעת הציבור נוכח החשיבות והעניין הציבוריים הרבים הקיימים בהם... ולא מתוך סיפוק הסינסציה ורדיפת רייטינג כטענת התובעת
" (סע' 226 לתצהיר עבודיה). סבורני כי בנסיבות המקרה, דברים אלה לא נסתרו, ואין סיבה לא לקבל אותם, וזאת במיוחד נוכח הקביעות דלעיל בנוגע לעניין
הציבורי המשמעותי שבפרסומים.

64.
אשר להתנהלות הנתבעים ואיכות התחקיר העיתונאי: סבורני כי בנסיבות המקרה דרישת זו מתקיימת, בעיקר בהתבסס על הקלטת שמהווה אבן הפינה כפי שהגדירו אותה העדים מטעם הנתבעים; סבורני כי הדברים המופיעים בקלטת כוללים מסה קריטית של מידע אשר כשלעצמה מצדיקה הצגה בפני
הציבור (ראו: עדותו של ליאור לנדנברג, עמ' 59 לפרוטוקול, ש' 22 – 25; עמ' 61, ש' 22 – 24; עדותו של עובדיה עמ' 89, ש' 7-18).

מעבר לכך, עובדיה מסר בתצהירו ובעדותו כי הוא אסף מקורות במשך שבועיים לאחר קבלת הקלטת; שכן, הקשר עם המקור שמסר לו את הקלטת נוצר ביום 11 או 12 באוגוסט, בעוד שרק בסוף חודש אוגוסט הוחלט לצאת עם הכתבה; באותו מועד הוא דיבר פעם נוספת עם שני המקורות כדי לוודא את עניין המקורבות וקיבל צילום של דף יומן התובעת שמחזק את אמינות המקורות ומידת הקשר שלהם עם התובעת (ראו: עמ' 79 לפרוטוקול, ש' 6 – 8; עמ' 83, ש' 27 – 32; עמ' 91, ש' 19 – 21); המקורות שלו היו עובדים בכירים במשרד התרבות והספורט (ראו: עמ' 89 לפרוטוקול, ש' 1 – 5).

בעניין המקורבות מסר עובדיה כי, בפרסומים הראשון והשני הוא הסתמך על הקלטת והדברים שנמסרו לו על ידי מקורותיו, ונקט בזהירות כאשר השתמש בביטוי "קשר בלתי-אמצעי"; אולם לאחר שהתובעת לא התייחסה לעניין ההיכרות בתגובות שלה, הוא הנחה את נענע 10 להעלות את רף ההיכרות לרמה של "מקורבות
"
(עמ' 140, ש' 12-26; עמ' 141, ש' 1 – 4); עניין המקורבות תוקן לאור תגובות התובעת ויהושע, אולם כיום הוא סבור שהתיקון היה מוטעה, לנוכח מה שעלה
במשפט שהיתה היכרות בין השניים, והם נפגשו מספר פעמים (עמ' 143, ש' 27 – 32).

מעבר לכך, ציין עובדיה במהלך חקירתו כי, נושא הפרסומים הוא הקצאת כספים בהליך לא תקין, ללא מכרז; ענין ההיכרות לא הודגש, הוא אוזכר באופן אגבי בפרסומים (עמ' 143, ש' 27 – 32; עמ' 144, ש' 1 – 4); הוא לא חיפש רייטינג אלא הביא עניין חשוב לידיעת הציבור שגרם גם לחיסכון של כספי ציבור בסך של כ 600,000 ₪; לדבריו הוא נקט בזהירות יתר כאשר השמיט בשלב מסוים את עניין ההיכרות למרות שבמשפט התברר שהייתה היכרות (עמ' 144 לפרוטוקול, ש' 13 – 19); הישיבה מיום 12.7.2015 היא "מלכת הראיות" שהיה קשר בין התובעת לבין יהושע (עמ' 117, ש' 16 – 20).

65.
כפי שצוין לעיל, פרשנותו של עובדיה אינה משוללת יסוד וניתן למצוא לה בסיס עובדתי אפשרי, לרבות בדברים שבקלטת ובעדותו של מר סוויסה שהובאה לעיל (סע' 54 לעיל). כאמור, אין מחלוקת כי הנתבעים פנו אל התובעת לקבלת תגובתה בטרם הפרסום (נספח 14 לתצהירו של עובדיה); התובעת לא מסרה את תגובתה בשאלת ההיכרות עם יהושע, מה שגרם לנתבעים להעלות את רף ההיכרות מ"קשר בלתי-אמצעי" ל- "מקורבות"; על פי עדותו של סוויסה, העדר ההתייחסות לשאלה זו לא נבע מחוסר זמן אלא משום שסברו שזה לא העיקר, ולנוכח מעורפלות המונח "היכרות" כדבריו.


כאמור, הנתבעים תיקנו את עניין המקורבות בפרסום השני, השמיטו את המילה "מקורב" והוציאו שתי הבהרות מפורטות בעניין זה; עובדיה ציין כי התיקון נעשה לפנים משורת הדין ומפאת זהירות יתר; כאמור, תיקון הפרסום מעיד על תום לב המפרסם, קל וחומר כאשר התיקון נעשה מטעמי זהירות, כמתואר לעיל (סע' 60 לעיל).

66.
זאת ועוד, הפרסומים כללו אלמנטים ממתנים כמו: השימוש במילה "
לכאורה
"
(פרסום ראשון ושני), "תחום אפור" (פרסום חמישי), והצגת חלק מהטיעונים על דרך
תהיות ושאלות פתוחות ללא תשובה חד-משמעית. כך למשל, בפרסום הראשון נאמר על ידי עובדיה:
" שתי שאלות משמעותיות עולות בעקבות השיחה הזאת.. השאלות הללו, לפי שעה, נותרות פתוחות
"; כך גם הפרשן המשפטי מר קרא העלה בצורה מקצועית את השאלות המשפטיות שעולות לכאורה מהקלטת: "
יש פה הרבה שאלות משפטיות..... אני רק אמנה שלושה דברים שעולים כאן.." (פרסום ראשון)
; בסוף הפרסום הראשון חוזר עובדיה ומעלה מספר שאלו בנוגע לקלטת "
יש מספר שאלות שצריך לשאול
...".

67.
מעבר לכך, ניתן למצוא בפרסומים הצגה של דברים חיוביים, או הצד השני של הדברים, אף אם במידה מצומצמת; למשל, בפרסום הראשון והשני מצוין כי פרויקט לא לדאוגוסט הוא "
רעיון חיובי מאד שמאפשר להורים המותשים מהחופש הגדול הבלתי-נגמר למצוא בקלות תעסוקה לילדים שבחופשה, הופעות פעילויות ואירועי בידור לכל המשפחה"
; כך גם מצוין כי משרדי פרסום פרטיים אחראים לקמפיין ממשלתי, אולם הדבר צריך להיעשות דרך מכרז; בפרסום החמישי המגישה אורלי וילנאי אף מקשה על עובדיה ומביעה ביקורת נגד הבירוקרטיה הכרוכה בהליכי המכרז:
"תכף נדבר על המכרזים האלה וכמה הם תוקעים תהליכים כי הבירוקרטיה לפעמים קצת חונקת
..".

68.
הוסף על כך, שתגובת התובעת מובאת בכתבות מיד עם הוצאתן (ראו: החלק השני בפרסום הראשון, שבו מביא עובדיה את תגובת התובעת כלשונה); גם בפרסום השני של נענע 10 מובאות התגובות המלאות של התובעת, של משרד התרבות והספורט ושל הטוטו; התגובות מובאות גם בפרסום הרביעי; תגובה נוספת בעל פה של התובעת מובאת בפרסום השישי; באותה תגובה התובעת אף מציינת כי:
"מי שהדליף את הקלטת עשה לי חסד. אמרתי בקלטת שצריך להגיד רק את האמת והאמת היא מאד פשוטה"
. בפרסום השישי אף מובאת תגובתו המפורטת של יהושע, וכאמור לנוכח התגובה, מתוקנת סוגית ההיכרות המוקדמת. כאמור, פניה לקבל תגובה, ופרסום התגובה מעידים על תום לב (סע' 60 לעיל).

מתגובת התובעת עולה כי גם היא ראתה פן חיוב בפרסומים " מי שהדליף את הקלטת עשה לי חסד". אומנם על פי הפסיקה בחינת הפרסום לא נעשית לפי איך הדברים הובנו על ידי הנפגע אלא במבחן אובייקטיבי של האדם הסביר, אולם דברים אלה מכוונים בעיקר למקרה שבו הנפגע חש פגיעה מפרסום ללא הצדקה אובייקטיבית, ולא למקרה שבו הנפגע אינו חש פגיעה אלא חש הטבה מן הפרסום. הדבר גם נוגע למרכיב הנזק של העוולה. הדבר, למצער, מפחית את הנטל המוטל על הנתבעים בהוכחת ההגנות על פי החוק נוכח "מקבילית הכוחות" הקיימת בין השלבים השונים (סע' 41 לעיל).

69.
לעניין אי הבאת דבריה של עו"ד שרון שהופיעו בקלטת: עובדיה ציין כי משיקולי עריכה הם היו חייבים לקצר בדברים (ראו: עמ' 123, ש' 25 – 26), וכי הדברים שנאמרו על ידי עו"ד שרון לא מהווים חוות דעת משפטית, וממילא תוכנם הובא בצורה מלאה ומפורטת יותר בדבריו של שרעבי ששודרו במסגרת הפרסומים (עמ' 127, ש' 21 – 32). גם הסבר זה של עובדיה אפשרי ומסתבר; שכן, כפי שצוין לעיל, קשה לראות במשפט שנאמר של עו"ד שרון במהלך השיחה חוות דעת משפטית (סע' 51 לעיל).

הגנות לפי סעיף 15(4) הגנת הבעת דעה,
וסעיף 15(12), הגנת השידור הישיר
70.
כפי שציינתי, הפרסומים חסים בצל הגנת העיתונאות האחראית, ולפיכך אין צורך להרחיב את הדיון בהגנת הבעת דעה ובעניין שידור ישיר.

71.
עם זאת, סבורני מכל האמור לעיל עולה כי מתקיימת בענייננו הגנת הבעת הדעה, למצער, בכל הנוגע לפרשנות המשפטית של מר קרא; כאמור, דברי הפרשנות של קרא במסגרת הפרסום הראשון היו ענייניים ומקצועיים, והציגו את השאלות המשפטיות הרלבנטיות שעולות מן הקלטת.

72.
אשר להגנת השידור הישיר: בעניין זה עובדיה חזר וציין כי המילים "תיאום עדויות" שנאמר על ידו בפרסום השביעי, נאמר בטעות במסגרת שידור ישיר, ולכן עומדת לו הגנה זו. סבורני כי עיון במכלול הכתבות מעלה כי אין סיבה לא לקבל דבריו של עובדיה בעניין זה; שכן, החלק הערוך והקוהרנטי של הפרסומים מדבר בצורה מפורשת וחוזרת על תיאום עמדות וגרסאות ולא על תיאום עדויות; כאמור, הדבר גם הובהר היטב במסגרת הפרשנות המשפטית של מר קרא.

עוולות נוספות
73.
טענותיה של התובעת בעניין עוולת הרשלנות ועוולת שקר מפגיע נטענו באופן כללי. בכל מקרה, סבורני כי לנוכח הדברים שצוינו לעיל בעניין תחולתן של הגנות לפי חוק איסור לשון הרע, בעיקר הגנת העיתונאות האחראית, הרי שלא מתקיים יסוד ההתרשלות על ידי הנתבעים. מאותו טעם, גם אין בסיס לאחריות מכח עוולת שקר מפגיע.

סוף דבר
74.
התביעה נדחית. התובעת תשלם לנתבעים הוצאות משפט בסכום כולל של
25,000 ₪.


ניתן היום,
א' תמוז תשע"ט, 04 יולי 2019, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 38764-10/15 שרת התרבות והספורט ח"כ מירי רגב נ' ערוץ 10 החדש בע"מ (פורסם ב-ֽ 04/07/2019)