פסקי דין על אמנון סלע | פסקי דין על עו"ד ישי בית און בתפקידו ככונס נכסים לפרוייקט וילאן

9223/05 רעא     29/01/2006




רעא 9223/05 אמנון סלע נ' עו"ד ישי בית און בתפקידו ככונס נכסים לפרוייקט וילאן




בבית המשפט העליון

רע"א 9223/05

בפני
:
כבוד השופט א' גרוניס


המבקש:
אמנון סלע



נ ג ד

המשיבים:
1. עו"ד ישי בית און בתפקידו ככונס נכסים לפרוייקט וילאן


2. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ

3. בילו השקעות בע"מ

4. צמנטכל הנדסה ויזום (צפון) בע"מ

5. אלדד קרמר

6. סלע שולדר חברה להשקעות בע"מ

7. שולדר חברה לבניה בע"מ

8. דב שולדר

9. מלי שולדר

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה
מיום 22.8.05 בבש"א 11260/05 שניתנה על ידי כבוד השופטת ב' בר-זיו

בשם המבקש: עו"ד יצחק גולדברג

בשם המשיבים 3-1: עו"ד קרן זיו


החלטה

1. בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ב' בר-זיו), במסגרתה הוטל עיקול זמני על נכסים של המבקש.

2. המשיבים 3-1 הגישו לבית המשפט המחוזי תביעה כנגד המבקש (וכנגד המשיבים הפורמלים 9-4), במסגרתה טענו, בין היתר, כי הם זכאים לפיצוי מהמבקש הואיל ונטל חלק בפעולות בלתי כשרות במסגרת מעורבותו בניהולה של המשיבה הפורמלית 3, סלע שולדר חברה להשקעות בע"מ (להלן - החברה). המבקש היה בחלק מהזמנים הרלוונטיים לתביעה בעל מניות ומנהל בחברה. המשיב 1 הינו כונס הנכסים לפרויקט וילאן 2000 בקרית מוצקין (להלן - פרויקט וילאן) ופרויקט שער-העיר בנהריה, שהינם פרויקטים שיזמה החברה. קבלן הביצוע בשני הפרויקטים האמורים היה חברת צמנטכל הנדסה ויזום (צפון) בע"מ, המשיבה הפורמלית 4 (להלן - צמנטכל). המשיבים 3-2 הלוו לחברה כספים לשם הקמת הפרויקטים, אלא שהתברר להם, לטענתם, כי כספים אלה "הוברחו" מחשבונות הפרויקטים על-ידי המשיבים הפורמליים 8-4. הם טוענים, בין היתר, כי "הברחת" כספים זו הייתה ידועה למבקש בעת שהחזיק במניות החברה וכי הוא אף קיבל לכיסו חלק מהכספים ה"מוברחים" בעת שפרש מהחברה. טענתם העיקרית של המשיבים 3-1 נגד המבקש הינה, כי כאשר מכר המבקש את חלקו בחברה למשיב הפורמלי 8 הוא קיבל בתמורה דירת גג בפרויקט וילאן. הואיל ודירת הגג לא הייתה מוכנה באותה עת, קיבל המבקש ערבות מטעם צמנטכל להשלמת בנייתה. לטענת המשיבים 3-1, ערבות זו ניתנה חלף ערבות ביצוע שצמנטכל המציאה לחברה בגין פרויקט וילאן כולו ואשר בוטלה עם מתן הערבות לגבי דירת הגג. הואיל וצמנטכל לא השלימה את העבודות בפרויקט, העדרה של ערבות ביצוע חייבה את המשיבים 3-1, לטענתם, לממן את השלמת העבודות מהכספים שבקופת הכינוס. כמו כן, הוביל העדרה של ערבות הביצוע, לטענתם, לעיכוב בהשלמת הפרויקט. המשיבים 3-1 תובעים, על-כן, פיצוי על כל הכספים שנאלצו להשקיע על מנת לסיים את הקמת הפרויקט ובגין כל הנזקים שנגרמו להם בשל העיכוב בהקמתו.

3. יחד עם התביעה הגישו המשיבים 3-1 גם בקשה לצו עיקול זמני. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה לצו עיקול זמני בקובעו כי אין לקבל את הטענה כי המבקש, כבעל מניות וכמנהל בחברה, לא היה מעורב בענייני הכספים שלה, ולא היה מודע לקיומה ולביטולה של ערבות הביצוע. בית המשפט המחוזי ציין גם כי תשובותיו של המבקש בכל הנוגע לתמורה שקיבל במסגרת מכירת מניותיו אינן מעוררות אמון. בית המשפט המחוזי סבר כי בנסיבות העניין היה על המבקש לתהות מדוע מוכנה חברת צמנטכל ליתן לו ערבות אישית. לאור כל אלה מצא בית המשפט כי המשיבים 3-1 הוכיחו זכות לכאורה לקבלת הסעד המבוקש על ידם. כן קבע בית המשפט כי המשיבים 3-1 עמדו בנטל להראות כי מתקיים יסוד ההכבדה. זאת, לאור ראיות לכאורה באשר למצבו הכלכלי של המבקש ובשל ראיות לכאורה לעניין מעורבותו בתרמית. על החלטה זו באה בקשת רשות הערעור שלפניי. יצוין, כי בבית משפט קמא הושגה הסכמה, לאחר הגשת הבקשה דנא, בעניין המרת העיקול.

4. המבקש טוען כי שגה בית המשפט המחוזי משהטיל צו עיקול זמני על נכסיו. הוא סבור כי אף אם השכילו המשיבים 3-1 להראות כי עומדת להם עילת תביעה, הם לא הצליחו להוכיח לכאורה קיומה של עילת תביעה נגדו. לטענתו, לא הוכח, ולו לכאורה קשר בינו לבין הכספים ש"הוברחו", ואף לא הוכח כי ידע על ביטול ערבות הביצוע. כן סבור המבקש כי לא הוכח יסוד ההכבדה. לאחר הגשת בקשת רשות הערעור, התבקשה תגובתם של המשיבים 3-1 לשני עניינים בלבד והם: ידיעת המבקש אודות ביטול ערבות הביצוע ויסוד ההכבדה. המשיבים 3-1 הגישו תשובתם בעניינים אלה תוך שהם מצרפים לבקשה תצהיר שלא הוגש בבית המשפט המחוזי. בשלב זה נתגלעה מחלוקת חדשה בין בעלי הדין, כאשר המבקש עותר למחיקתו של התצהיר וסעיפים בתשובה שנסמכו עליו, לטענתו, ואילו המשיבים 3-1 מבקשים כי התצהיר יתקבל כראיה חדשה בערעור. יאמר כבר עתה כי איני מוצא מקום לקבל את בקשת המשיבים 3-1 (אשר הוגשה רק בדיעבד, לאחר צירוף התצהיר), ועל כן התצהיר והטענות המבוססות עליו, אינם מהווים חלק מהחומר לפיו ניתנת החלטה זו. בדומה, איני סבור כי יש ליתן את הדעת, בהקשר זה, על האמור בפרוטוקול דיון, בעניינו של המשיב הפורמלי 2, אשר הוגש על-ידי המשיבים 3-1 במסגרת "עדכון בדבר ההליכים המתנהלים בבית המשפט המחוזי בחיפה".

5. לאחר שבחנתי את החומר שהוגש כדין באתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור. מתברר כי המבקש עותר להתערבות בממצאי מהימנות ובממצאים עובדתיים לכאוריים של בית המשפט המחוזי. שאלת ידיעתו של המבקש על ביטול ערבות הביצוע ומעורבותו ב"הברחת" הכספים אינה שאלה פשוטה, אך היא נדונה בפני
בית המשפט המחוזי אשר שמע את עדויות בעלי הדין והתרשם כי אין ליתן אמון בעדותו של המבקש. בהתחשב בכך, ובהתחשב בנסיבות המקרה כולן, רשאי היה בית המשפט המחוזי להגיע למסקנה אליה הגיע ואיני רואה לנכון להתערב בהחלטתו. גם לעניין יסוד ההכבדה אין מקום לקבל את טענותיו של המבקש. בית המשפט המחוזי קבע כי הוכח לפניו לכאורה קיומו של חוב של המבקש כלפי הבנק וראיות לכאורה למעורבותו בתרמית. לא מצאתי בבקשת רשות הערעור טעם שיצדיק התערבות במסקנתו של בית המשפט המחוזי גם לעניין זה.

6. בקשת רשות הערעור נדחית. בהתחשב בנסיבות העניין ובמיוחד בחזית שפתחו המשיבים לעניין הגשת התצהיר הנוסף, יישא המבקש בשכר טרחת עורך הדין מופחת בסך 10,000 ₪ לזכות המשיבים 3-1.

ניתנה היום, כ"ט בטבת תשס"ו (29.1.06).

ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05092230_s05.doc
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il
/עכ.









רעא בית המשפט העליון 9223/05 אמנון סלע נ' עו"ד ישי בית און בתפקידו ככונס נכסים לפרוייקט וילאן (פורסם ב-ֽ 29/01/2006)