פסקי דין על חוג חומרי בניין | פסקי דין על "גת" תל אביב קרמיקה חומרי בנין (2000) | פסקי דין על והדי גבריאל | פסקי דין על ביטון משה |

8412/04 פ     26/01/2006




פ 8412/04 מדינת ישראל נ' חוג חומרי בניין בע"מ, "גת" תל אביב קרמיקה חומרי בנין (2000) בע"מ, והדי גבריאל , ביטון משה




45
בתי המשפט
פ 008412/04
בית משפט השלום תל אביב-יפו
26/01/2006
תאריך:
כב' השופטת דורית רייך - שפירא

בפני
:

מדינת ישראל

בעניין:
המאשימה
בדנר אריה

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1 . חוג חומרי בניין בע"מ

2 . "גת" תל אביב קרמיקה חומרי בנין (2000) בע"מ

3 . והדי גבריאל
- בעצמו
4 . ביטון משה
- בעצמו

הנאשמים
ג'אנח

ע"י ב"כ עו"ד
גזר דין

הנאשמים, חברות חוג חומרי בניין בע"מ
ו"גת" תל אביב קרמיקה חומרי בנין (2000) בע"מ
(להלן: "הנאשמות 1 ו-2") ומנהלה גבריאל והדי (להלן: "הנאשם 3") הורשעו לאחר ניהול הוכחות שבתאריכים שונים בדצמבר 2002 ניהלו עסק להובלת פסולת ופסולת בניין ללא רישיון. כמו כן הורשעו שלושת ביחד עם משה ביטון (להלן: "הנאשם 4") בהשלכת פסולת בניין ברשות רבים, בניגוד לסעיף 2, 13 ו-15 לחוק שמירת הניקיון.

הנסיבות פורטו בהרחבה בהכרעת הדין ואין צורך לחזור.

בטיעוניו לעונש נדרש התובע לחומרת העבירות, ביקש להחמיר בעונשיהם של הנאשמים תוך שהוא מביא בפני
החלטות שיצאו מלפני בתי משפט שלום שונים וכן פס"ד בעפ 4094/98 שיצא מלפני ביהמ"ש המחוזי בת"א, הרכב בראשות כב' השופטת ברלינר, שהדגיש את העובדה שעבירות איכות סביבה מבוצעות על ידי עבריינים על מנת להפיק לעצמם תועלת כלכלית של חסכון בזמן וכסף תוך אדישות לפגיעה שהן פוגעות באינטרס ציבורי מובהק ואת הקושי הרב בגילוי העבריינים הכרוך בהשקעת משאבים רבים העולים למשלמי המיסים כסף רב.

כמו כן טען התובע שאין זו הסתבכותם היחידה של הנאשמים 1 ו-3 בעבירות מאותו סוג, כעולה מפס"ד של בימ"ש השלום ברחובות. התובע הגיש תעודת עובד ציבור ובה פירוט שלושה דוחו"ת שנרשמו לחברת חוג בשנים 2000, 2002, 2003 ולא שולמו. התובע ביקש להחמיר בעונשיהם של הנאשמים.

באופן טבעי ביקש הסנגור שלא להחמיר עם הנאשמים, ליתן משקל לעובדה שהם כשלו בהאמינם לאדם אחר שהטעה אותם. כמו כן ביקש להתחשב בעת גזירת עונשם בתשלומים ששולמה המוכיחים שהנאשמים לא ביצעו את העבירה מתוך כוונה זדונית. בנוסף ביקש ליתן משקל לכשלים בחקירה שאותם פירט, התנהגותו התמימה של הנאשם 4 שלא התנער מאחריותו והודה מיד שנתפס, כולל במעשים שנעשו בהזדמנויות קודמות ושאלמלא הודה בהם לא היה מועמד לדין. הסנגור כפר בנכונות הנתונים שבתעודת עובד הציבור במ/1.

הבוקר הניח על שולחני הסנגור השלמה לטיעוניו לעונש שהעלה על הכתב ומסמכים המעידים על מצבם הכלכלי הקשה של הנאשמים 3, ו-4. אקח את אלו במכלול שיקולי.

לאחר ששמעתי הטיעונים, עיינתי בתקדימים ובמסמכים שקלתי מכלול הנסיבות הגעתי למסקנות כדלקמן:
1. על נפיצותן וחומרתן של העבירות נשוא ההרשעה נאמר ונכתב כבר הרבה. תמצית דברים שיצאו מלפני בהקשר זה מצויים בגז"ד שבתפ 2034/04 שהגישו ב"כ שני הצדדים. אינני מוצאת שיש צורך לחזור על הדברים פרט מלהדגיש את החמרה שבה רואה המחוקק את העבירות המתבטאת בעונשים הכבדים אשר הוחמרו בתיקון לחוק שנכנס לתוקף בשנת 2000. קביעת מאסר לתקופה מקסימלית של שנה, קנסות גבוהים וכפל קנסות לתאגידים.
2. למרבה הצער, למרות אמרתו המפורשות של המחוקק, המאמצים והמשאבים הציבוריים שמשקיעות הרשויות בשירוש התופעה, היא איננה מצטמצמת כי אם להיפך. ראוי אולי להוסיף על המדיניות הקודמת פעילות חינוך והסברה בדומה למבצעים בתחומים שונים, כגון מבצעים של החברה להגנת הטבע שהטמיעו בקהל הרחב את החשיבות שבהגנה או בשמירה על צמחים מוגנים.
2. למרות החומרה ביהמ"ש הגוזר את הדין לא מתעלם מהנאשמים שבפני
ו ונסיבותיהם הספציפיות, תהא העבירה בה הורשעו חמורה ככל שתהא.
3. אני מתעלמת מהרישומים שבתעודת עובד הציבור במ/1, נגד הנאשמת 2, שכן הסנגור לא הודה ברישומים וכלל הוא שהרשעות קודמות, כמוהן ככל עובדה אחרת, בהעדר הודאה היא חייבת בהוכחה ותעודת הציבור לא די בה שכן היא איננה בגדר ראיה ישירה. אשר על כן אני מתעלמת מהאמור בבמ/1. לעומת זאת, מפס"ד במ/2 עולה שההסתבכות בתיק זה אינה הסתבכותם היחידה של הנאשמים 2 ו-3 בעבירות איכות סביבה, ואף על פי כן אין להרשעה זו משקל מהותי בעת גזירת העונש, שכן ההרשעה איננה קודמת. זו הרשעה בגין עבירה מאוחרת שביצעו הנאשמים ב- 29.9.2003. עברו של נאשם 4 נקי.
4. בגזירת העונש מוצאת אני לאבחן בין חלקם של נאשמים 2 ו-3 לחלקם של הנאשמים 1 ו-4. חלקה של הנאשמת 1 מצטמצם בבעלות על המשאית, הגם שראיתי אותה אחראית מכח זה לעבירה שיוחסה לה, כעובדה זו אחריות פאסיבית של התאגיד. גם הנאשם 4, למרות שהוא האיש שבפועל השליך את הפסולת, אחריותו פחותה שכן הוא עבד כשכיר, ביצע הוראות, ניסה למנוע את העבירה ע"י הפניה למעסיקיו, נאשמים 2 ו-3, ולמרות שהייתה עליו חובה שלא לבצע את העבירה, הרי האפשרות שלו לעמוד בחובה זו הייתה מצומצמת. מה שאין כן לנאשמים 2 ו-3 ובמיוחד הנאשם 3 שהוא "האני האחר", הרוח החיה והכח המניע שמאחורי החברה, הנאשמת 2, והמי שהפעיל את נאשם 4.
נאשם 3 הוא איש עסקים, מנהל חברות שמוחזק כיודע את ההגבלות שבחוק ואם עד כדי כך נהג בעיוורון והסתמך על אחר מבלי לבדוק כלל, אין לו אלא להלין על עצמו.
אשר על כן אני גוזרת כדלקמן:
1. על הנאשמת 1, חברת חוג חומרי בניין בע"מ
- 5,000 ₪ קנס.
2 . על הנאשמת 2, "גת" תל אביב קרמיקה חומרי בנין (2000) בע"מ
- 10,000 ₪.
3 . על הנאשם 3 - והדי גבריאל
- 5,000 ₪.
4 . על הנאשם 4 - ביטון משה
- 1500 ₪.
5. אני מחייבת את הנאשם 3 לחתום בשמו ובשם החברות שבניהולו על 3 התחייבויות בסך 10,000 ₪ כל אחת, להימנע במשך שנתיים מהיום מלעבור את העבירה מהעבירות בהן הורשעו בתיק זה.
6. לא ישלם נאשם 3 את הקנס שהושת עליו ו/או לא יחתום על ההתחייבות האישית שהוטלה עליו יאסר ל-60 יום.
7. לא ישלם הנאשם 4 את הקנס שהושת עליו יאסר ל- 15 יום.
8. הקנסות ישולמו לקרן לשמירת ניקיון. בנק יהב: ח-ן 660083 סניף מרכזי-ירושלים.
9. 9. כל אחד מהנאשמים ישלם את הקנס שהושת עליו ב- 6 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מ- 1.2.2006 ובכל 1 לחודש שלאחריו.
10. 10. לא ישולם תשלום אחד במועדו יאסר תעמוד היתרה לפרעון מיידי.
11. 11. אני אוסרת על נאשמים 1, 2 ו-3 להמשיך ולהפעיל עסק להובלת פסולת ו/או פסולת בנין ללא רישיון כדין.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום

ניתנה היום כ"ו בטבת, תשס"ו (26 בינואר 2006) במעמד הצדדים.

דורית רייך שפירא, שופטת
קלדנית: אורלי אמברצ'י








פ בית משפט שלום 8412/04 מדינת ישראל נ' חוג חומרי בניין בע"מ, "גת" תל אביב קרמיקה חומרי בנין (2000) בע"מ, והדי גבריאל , ביטון משה (פורסם ב-ֽ 26/01/2006)