פסקי דין על בנט קפלן | פסקי דין על ע.ג. ביכורים | פסקי דין על קרן להב שתיים | פסקי דין על קיי.ויי.גי ישראל ואח' |

52865-06/17 א     03/07/2019




א 52865-06/17 בנט קפלן נ' ע.ג. ביכורים בע"מ, קרן להב שתיים, קיי.ויי.גי ישראל בע"מ ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 52865-06-17 קרן להב שתיים
שותפות מוגבלת ואח' נ' קיי.ויי.גי ישראל בע"מ ואח'






מספר בקשה:25
לפני
כבוד השופטת
עינת רביד



מבקש

בנט קפלן
ע"י ב"כ עו"ד עופר שפירא
ועו"ד אלעד גריינר



נגד


משיבים







1. ע.ג. ביכורים בע"מ
2.
קרן להב שתיים
שותפות מוגבלת
ע"י ב"כ עו"ד מרב ברוך


3. קיי.ויי.גי ישראל בע"מ – ניתן

פסק דין
4.
sks holdings
llc
– ניתן

פסק דין
5.
new eqic holding llc
- ניתן

פסק דין
6.
kyg investors llc
– ניתן

פסק דין
7
.
eqic investments llc
– ניתן

פסק דין
8. גלובוס רשת בתי קלונוע בע"מ - בפירוק



החלטה

בפני
בקשת המבקש ליתן צו המורה למשיבות 2-1 (להלן ביחד: המלוות) לגלות בתצהיר כל הסכם ו/או סיכום שנעשה: בין המלוות לבין המשיבות 7-3 (להלן ביחד: המשיבות) ו/או ממי מהן ו/או מי מטעמן; בין המלוות לבין המשיבה 4 וה"ה מושאל שטראוס והרברט סייף ו/או מי מהם ו/או מי מטעמם. כמו כן להורות שכל מסמך שיגולה בתצהיר הגילוי כאמור גם יועמד לעיון המבקש.
המלוות התנגדו לבקשה.

רקע בקצרה
1.
בין המשיבה 3 (להלן: החייבת העיקרית) לבין המשיבה 2, נחתמו שני הסכמי מימון, האחד בחודש מאי 2016 והשני בחודש יוני 2016 על סך כולל של 15 מיליון ₪ לצורך מימון פעילותה השוטפת של המשיבה 8 (להלן: גלובוס). כבטחון להסכמי המימון ניתנו, בין היתר, שעבודים שונים וכן ניתנו ערבויות של המבקש והמשיבות ונחתמו עימם גם הסכמי ערבות.
2.
ביום 13.6.2017 הוגשה על ידי גלובוס בקשה דחופה להקפאת הליכים ולטענת המלוות על פי סעיף 16.1.7 להסכמי המימון היא רשאית להעמיד את ההלוואה לפירעון מידי ועל פי סעיף 11.1.14 להסכמי המימון היא תהא רשאית לדרוש מאת הערבים את התשלום על פי הערבויות. כתוצאה מכך הגישו המלוות תביעה בסדר דין מקוצר על סך 15,292,180 ₪ כנגד המבקש והמשיבות הנוספות, היא התביעה בתיק זה.
3.
לאחר שהוגשו בקשות רשות להתגונן ניתנה החלטת כבוד הרשם ע' מאור ולפיה המשיבות יקבלו רשות להתגונן בכפוף להפקדת סך של 3 מיליון ₪ ואילו המבקש קיבל רשות להתגונן ללא הפקדה. ערעור שהוגש על החלטת כבוד הרשם נדחה בפסק דינה של כבוד השופטת ש' דותן. לאחר שהמשיבות לא הפקידו את הסכום שנקבע, ניתן ביום 17.8.2018

פסק דין
כנגדן על מלוא סכום התביעה בתוספת שכ"ט עו"ד בסך של 300,000 ₪.
4.
המשיבות הגישו ערעור על פסק הדין לבית משפט עליון, וביום 4.4.2019 הוגשה בקשה בהסכמה לדחיית הערעור ללא צו להוצאות. בית המשפט העליון ביום 7.4.2019 ניתן

פסק דין
בגדרו דחה את הערעור ללא צו להוצאות.
5.
המבקש מבקש לקבל את המסמכים המבססים את הסכמת הצדדים לדחיית הערעור וכן מסמכים בנוגע להסכמות אליהן הגיעו המלוות בהליך אחר המתנהל בארה"ב עם המשיבה 4 וה"ה שטראוס ושייף.
תמצית בקשת הגילוי של המבקש
6.
לטענת המבקש, המסמכים המבוקשים רלבנטיים ביותר למחלוקת, וגילויים נדרש לשם הגעה לחקר האמת, יבטיח יעילות הדיון ועשיית משפט צדק. המלוות שהגישו תביעה הגיעו להסכמות עם המשיבות, ובהן החייבת העיקרית, שכולן היו נתבעות בתיק זה, והן מסתירות הסכמות אלה, הקשורות בקשר הדוק לחוב הנטען כנגד המבקש, כאשר מדובר באותו חוב לגביו טענו המלוות, כי כל הנתבעים חייבים יחד ולחוד, וכאשר הן ממשיכות לנהל את התביעה נגד המבקש על הסכום הנתבע במלואו.
7.
המבקש טוען כי הוא זכאי לדעת מה הוסכם בין המלוות לבין המשיבות לגבי החוב לו הוא ערב ואשר בית המשפט חייבן לשלם במלואו. לטענתו, תשלום פסק הדין על ידי המשיבות ו/או ויתור על החוב כלפי המשיבות, יפטור את המבקש מערבותו, ועל כן ברור כי על המבקש לדעת מה הוסכם בעניין החוב, אך המלוות מבקשות להכמין את פרטי ההסכמות שלא כדין ולהמשיך לנהל את התביעה נגד המבקש על מלוא הסכום.
8.
המבקש מפנה לכך שהערבות היא חיוב משני, טפל, הנלווה לחוב העיקרי או נגזר ממנו, כאשר לטענתו, הסכמות, שנעשו בין המלוות לבין המשיבות, ביניהן החייבת העיקרית, יכולות להפטיר את המבקש מערבותו [סעיפים 5 ו- 6 לחוק הערבות, התשכ"ז-1967, להלן: חוק הערבות וכן סעיף 55(ג) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, להלן: חוק החוזים].
9.
כן המבקש מפנה ל"עקרון העדכון" המחייב, לטענתו, את הנושה והחייב העיקרי לעדכן את החייב המשני – הערב – בכל נושא מהותי הנוגע לחוב או שיש לו השפעה על פירעון החוב, במהלך הקשר שבין הנושה לחייב העיקרי ועד לפקיעת חיובו של החייב העיקרי וכן לעיקרון תום הלב המחייב גילוי ועדכון.
10.
עוד מציין המבקש כי על פי ההלכה הפסוקה הכלל בדבר זכאות צד לגילוי ועיון במסמכים הוא גילוי מרבי ורחב.
תמצית תשובת המלוות
11.
המלוות טוענות כי הסכמות בינן לבין המשיבות אכן הושגו, אך הן אינן רלוונטיות בשום צורה ואופן להליך זה, באשר המבקש ויתר במסמכי הערבות, עליהם חתם, על זכויות שונות העומדות לערב מכוח חוק הערבות ובכלל זה הסכים כי עד לפירעון מלוא סכום החיוב הנערב, הוא יהיה חייב בתשלום מלוא סכום החיוב הנערב למלוות.
12.
המלוות טענו עוד, כי ההסכמות שהושגו מתייחסות לאופן גביית מלוא סכום החוב, שחב המבקש ביחד ולחוד עם המשיבות באופן, שאין בו משום שינוי בחיוב הנערב, הקטנתו או ויתור עליו.
13.
עוד טענו המלוות כי הן נכונות להציג את ההסכמות כאמור לעיונו של בית המשפט בלבד שיתרשם שכך הם הדברים.
14.
עוד הבהירו המלוות כי אין בכוונתן לגבות למעלה מן הסכום לו הן זכאיות.
15.
המלוות הפנו לסעיף 11.1.4 להסכם המימון הראשון ולסעיף 11.1.2 להסכם המימון השני ממנו עולה כי הערבויות הן בלתי תלויות האחת באחרת, כי ניתן יהיה לממש כל אחת מהן לחוד, על פי כל סדר שתקבענה המלוות לפי שיקול דעתן, וכי לא תהיה כל חובה לממש תחילה איזו מן הערבויות ובלבד שיעמידו תחילה את ההלוואה לפירעון מידי. כמו כן נכתב בהסכמי המימון כי הערבויות תישארנה בתוקף עד לאחר שהמלוות תאשרנה בכתב כי החיובים המובטחים נפרעו באופן מלא, סופי ומדויק.
16.
עוד טענו המלוות כי המבקש הסכים בהסכם הערבות, שהמלווה לא תידרש לנקוט בהליך נגד החייבת העיקרית טרם דרישה למימוש ערבותו; שערבותו תהיה מתמדת עד לפירעון הסכום במלואו; ושחובתו כערב לא תשתנה גם במקרה של הסדרים עם חייבים אחרים; וכן שהוא מוותר על הגנות שונות מכוח חוק הערבות.
17.
לטענת המלוות לאור ההתחייבויות שנטל על עצמו המבקש במסגרת מסמך הערבות, הרי ההסכמות בין המלווה לבין המשיבות אינן רלוונטיות.
18.
עוד לטענתן מדובר במסע דייג וכי קיימות "רגישויות" העולות מן ההסכמות שבין המלוות לבין המשיבות שפירוטן כאן יהיה שקול דה-פקטו לגילוין ועל כן נמנעה מלגלותן.
הטענות בדיון מיום 25.6.19
19.
במסגרת הדיון ביום 25.6.19 טען ב"כ המבקש לעניין הגילוי כי חלקו של המבקש הוא 25% ומבקשים ממנו לשלם הכול, וזה חוסר הגינות. עוד טען, כי יש לו זכות לטעון להשתתפות המשיבות האחרות, אשר יצאו מן ההליך, ואף טען לכך בפרק ה4 לכתב ההגנה. לטענתו, עומדת לו הזכות להגיש הודעת צד שלישי, אך לפני הגשת ההודעה הוא מבקש לראות את ההסכמות, אשר לטענתו משפיעות על אופן ניהול ההליך ועל שיקוליו אם להגיש הודעת צד ג'.
20.
ב"כ המלוות דחתה את הטענות וחזרה על האמור בתשובתה. אשר לנושא הודעת צד ג' טענה כי אין להסכמות עם המשיבות כל רלוונטיות לשיקולים בדבר הגשת הודעת צד ג'.
21.
ב"כ המבקש ביקש להגיש

פסק דין
לעניין הודעת צד ג', אך הודיע כי לא עלה בידו למצוא (ראו הודעה מיום 27.6.2019).
דיון והכרעה
22.
ראשית אציין, כי החלטה זו ניתנת בבקשת ביניים בשלב מקדמי בהליך, ולפני שבית המשפט שמע את הצדדים, וכל שיש בפני
ו הם מסמכי הצדדים ותצהירים עליהם טרם נחקרו, ולכן הקביעות בהחלטה זו הן לצורכי ההכרעה בבקשה זו בלבד ואין בהן כדי להשליך על ההכרעה בסופו של יום.
23.
על פי הסכם המימון ומסמכי הערבות עליהם חתום המבקש "הערבויות הינן בלתי תלויות אחת באחרת, ויהיה ניתן לממש כל אחת מהן לחוד בגין כל סכום ובלבד שלא יעלה, במצטבר, על סך החיובים המובטחים." כן הוסכם, כי המלוות רשאיות "לדרוש מאת הערבים את התשלום על פי הערבויות, בסכום החיובים המובטחים, כולו או חלקו, בבת אחת או בסדר אחר כלשהו שייקבע על ידי המממנת וחברת הניהול לפי שיקול דעתן הבלעדי". כך נקבע כי אין חובה על המלוות "לממש תחילה איזו מן הערבויות ובלבד שהעמידו תחילה את ההלוואה לפירעון מיידי". ראו סעיפים 11.1.4 להסכם המימון הראשון וסעיף 11.1.2 להסכם המימון השני.
24.
עוד נקבע בהסכמי המימון כי "הבטוחות הינן בעלות אופי מתמיד והן תישארנה בתוקף עד לאחר שחברת הניהול תאשר בכתב כי החיובים המובטחים נפרעו באופן מלא, סופי ומדוייק." (סעיף 11.1.5 להסכם המימון הראשון וסעיף 11.1.4 להסכם המימון השני).
25.
גם בהסכם הערבות עם המבקש נכתב כי המבקש מוותר על הדרישה, כי טרם דרישה למימוש ערבותו, המשיבות ינקטו תחילה בהליך נגד החייבת העיקרית (סעיף 1.4), וכן נכתב שערבותו תהיה מתמדת עד לפירעון החוב במלואו (סעיף 2.1), ושחובתו כערב לא תשתנה גם במקרה של הסדרים עם חייבים אחרים (ראו סעיפים 3 ו-5).
26.
מההסכמים עליהם חתם המבקש עולה, לכאורה ובשלב זה, כי הוא ויתר על הגנות שמקנה לו חוק הערבות, כגון הגנה על פי סעיף 5 לחוק הערבות (שינוי בחיוב), ולכן אין רלבנטיות לחיובו שלו כלפי המלוות, הסכמות אליהן הגיעו המלוות עם ערבים אחרים ועם החייבת העיקרית ובכך צודקות המלוות.
27.
אולם המבקש טוען, כי יש לאפשר לו את העיון המבוקש גם על פי חובת תום הלב ועקרון העדכון. ובעניין זה אני מסכימה עם המבקש.
28.


"עקרון העדכון", שהוא חלק מ"עקרון היידוע", מוסבר בספרו של ד"ר רוי בר קהן, ערבות, שירז הוצאה אור בע"מ, תשס"ו-2006 בעמוד 375, כך: "בבסיס החיוב המשני עומדים עקרונות ההפטר וההחזר. עקרון היידוע הוא עקרון עזר, אשר נועד לאפשר מימוש עקרונות ההחזר וההפטר." להזכיר בקצרה שעקרון ההפטר, משמעו הוא כי נטל קיום החיוב יוטל על החייב העיקרי, והערב לא ייאלץ לשאת בחיוב (עמוד
167 לספרו של בר קהן ואילך) ועקרון ההחזר נועד להבטיח כי במצב בו לא חל עקרון ההפטר או שהוא חל באופן חלקי
בלבד, עלות נטל קיום החיוב על ידי החייב המשני, תועבר בצורה מלאה לחייב העיקרי כך שהוא יישא בעלות קיום החיוב (עמוד 335 לספרו של בר קהן ואילך). עקרון היידוע נועד לתת בידי הערב את המידע החיוני הנדרש לו, על מנת שיוכל ליישם ולממש את עקרונות ההפטר והחזר.
29.
ממשיך וכותב המלומד בר קהן בספרו:

"עקרון העדכון "נכנס לפעולה" ברגע בו החיוב המשני נוצר... בשלב זה, זכאי החייב המשני לקבלת פרטים הנוגעים לחייב העיקרי, התנהלות הנושה למול החייב העיקרי בנוגע לחיוב זה. באופן עקרוני, כולל עקרון העדכון את חובת הנושה והחייב העיקרי למסור לחייב המשני עדכון בכל נושא מהותי הנוגע לחריגה מקיומו התקין של החיוב, ואשר יש לו השפעה על אפשרות המימוש של ההפטר וההחזר. פרטים אלו כוללים בין היתר עדכון על טענות שיש לנושה כלפי החייב העיקרי; בעיות המתעוררות בנוגע לקיום החיוב; ועדכון בדבר שינוי מצבת הביטחונות שניתנו להבטחת קיום החיוב על ידי החייב העיקרי." (עמוד 377).
30.
המקור העיוני לעקרון היידוע הוא, בין היתר, דיני החוזים ועקרון תום הלב. עקרון היידוע נובע מחובת הגילוי, שהיא אחת החובות המרכזיות של סעיף 12 לחוק החוזים. וכפי שמציין בר קהן בספרו בעמוד 379: "חובת הגילוי היא ביטוי לתחושת ההגינות והאמון בין הצדדים, והיא מממשת את ציפייתם הסבירה של הצדדים ואת הבנתם של הצדדים באשר ליתרונו ולחסרונות הגלומים בעסקה. סעיף 12 לחוק החוזים חל באופן ישיר על מערכת היחסים שבין החייב המשני לנושה ולחייב העיקרי... חובות גילוי מוגברות מוטלות גם במערכות של יחסי אמון, החלים "בכל מקום שבו נתונים לאחד כוח והשליטה על זולתו...(ה"ש 5: ע"א 817/79 קוסוי נ' בנק פויכטונגר, פ"ד לח(3) 253, 278) ... דומה כי אין מניעה להרחיב חובת גילוי זו ולהחילה גם על הנושה מאחר והוא השולט על חיובו של החייב העיקרי ומכאן שגם על חיובו של החייב המשני." (ההדגשה הוספה – ע'ר').
31.
לאחר עיון בדברים לעיל, הרי באשר לעקרון ההפטר, נראה כי לעת הזו לנוכח המוסכם בסעיפי הסכם המימון וכתב הערבות קשה לשכנע בשלב זה בנחיצות היידוע. אולם בכל הנוגע לעקרון ההחזר, הרי שנראה כי יש ממש בבקשת המבקש. שהרי המבקש רוצה לדעת ולממש גם את עקרון ההחזר היה ויעמוד בסופו של יום בפני


פסק דין
מחייב ולשם כך מן הראוי להציג בפני
ו את ההסכמים שנחתמו בין המלוות לבין המשיבות.
32.
למעלה מן הנדרש, אציין כי לא נעלמו מעיני פסקי הדין בע"א 538/86 זמיר נ' הבנק הבנלאומי הראשון, פ"ד מב(4) 433, 436 (1989) כמו גם בע"א (ת"א- הרכב שנלר, ורדי, לבהר-שרון) 36721-03-12 גיל גלמור נ' בנק מזרחי (16.5.2013), אך לעניין זה יש להבחין כי בקשת המבקש לפני שהיא בשלב של גילוי מסמכים, כאשר הוא כבר בגדר נתבע בגין ערבותו וכאשר יש הצדקה לבקשתו במסגרת טענתו כי ברצונו לבחון את נושא ההשתתפות וההחזר עם החייבת העיקרית ועם הערבים הנוספים כבר במסגרת תביעה זו, דבר שיש בו גם מן ההיגיון והיעילות. אין בפני
טענה, בדומה לאשר נטען בפסקי הדין הנ"ל ונדחה, כי אי הגילוי מהווה הפרה או פוגע בערבות, אלא רק בקשה לבצע את הגילוי על מנת לאפשר למבקש לשקול את סוגיית ההחזר כשבפני
ו הנתונים.
33.
עוד אציין כי למרות טענת המלוות ל"רגישויות" בהסכמות, הרי שלא נטען לחסיון על פי דין, וממילא ככל שנדרש יוכלו הצדדים להגיע להסכמות על מגבלות על העיון, כגון איסור פרסום, חשיפתו רק למספר מצומצם מאוד של אנשים, ביצוע העיון במשרדי בא כוח המלוות וכיוצא בזה. אציין, כי אני סמוכה ובטוחה כי הצדדים ישכילו לבצע את העיון באופן שלא ידרוש מעורבות בית המשפט, על מנת לחסוך בהוצאות ובעומס במוטל על בית המשפט.
34.
לפיכך אני נעתרת לבקשה המפורטת בסעיף 1(א) לבקשה.
35.
יחד עם זאת, איני נעתרת לבקשה בכל הנוגע לסעיף 1(ב), באשר המדובר בתביעה שאינה עומדת בפני
ועל המבקש שהינו צד גם לתביעה שם למצות את טענותיו וזכויותיו בהליך שם.
36.
המלוות ימציאו תצהיר גילוי מסמכים וכן יעמידו לעיון המבקש את המסמכים כאמור בסעיף 34 לעיל וזאת עד ליום 14.7.19.
37.
בנסיבות בקשה זו, איני עושה צו להוצאות.
ניתנה היום, ל' סיוון תשע"ט, 03 יולי 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 52865-06/17 בנט קפלן נ' ע.ג. ביכורים בע"מ, קרן להב שתיים, קיי.ויי.גי ישראל בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 03/07/2019)