פסקי דין על שמעון ציטרון | פסקי דין על אורי אדר | פסקי דין על רון אלרואי ואח' | פסקי דין על קרן שרון | פסקי דין על לוקנט | פסקי דין על אורן יבנין ואח' |

49068-08/16 א     29/08/2016




א 49068-08/16 שמעון ציטרון, אורי אדר, רון אלרואי ואח' נ' קרן שרון, לוקנט בע"מ, אורן יבנין ואח'




בפני
כב' השופט ישי קורן

המבקשים 1. שמעון ציטרון

2. אורי אדר

3. רון אלרואי
4. דוד רונן
5. אשר אייזנברג

נגד

המשיבים 1. קרן שרון

2. לוקנט בע"מ

3. אורן יבנין
4. אלון יבנין
5. דפנה יבנין
6. עיריית רמת גן

נוכחים:
המבקשים בעצמם
ב"כ המבקשים עו"ד איילת ויניק

המשיבים 1, 3 ו 4 בעצמם
נציג הנתבעת 2 מר אריה נכטיגל
ב"כ המשיבה 1 עו"ד ברק קינן
ועו"ד מידן שוקר

ב"כ המשיבה 2 עו"ד ניבה דורסט
ועו"ד חן פלדמן
ב"כ המשיבים 3 - 5 עו"ד יואב הולדנגרבר
ב"כ הנתבעת 6 עודד חגית מנדלוביץ'

החלטה
על יסוד התחייבות המשיבים 3 - 5 לכבד כל החלטה שתינתן בעניין הסעד הזמני ובעניין הסעד הקבוע שמבקשים המבקשים בתיק זה פטורים המשיבים 3 - 5 מהמשך הדיון היום, כמו גם מהגשת תגובה או כתב הגנה, ולהתחייבות זו ניתן תוקף של

פסק דין
בעניינם.
אין בכך כדי לגרוע מהזכות העומדת לבעלי דין אחרים לזמן משיבים אלה או מי מהם כעדים בתיק זה.
אין צו להוצאות בעניינם של המשיבים 3 - 5.

ניתנה והודעה היום כ"ה אב תשע"ו, 29/08/2016 במעמד הנוכחים.
_____________________
ישי קורן
, שופט

החלטה

1. לפני בקשה לצו מניעה זמני שבגינו יאסר על המשיבים 1 - 5 או מי מטעם להקים או להפעיל גן ילדים בבית המגורים ברח' עובדיה 3 ברמת גן. או לנקוט בכל פעולה פיזית או משפטית לצורך כך. עוד בקשו המבקשים להורות למשיבים, לרבות המשיבה הפורמלית עיריית רמת גן להמציא לבית המשפט ולמבקשים העתק היתר לשימוש חורג, ככל שניתן היתר כזה בעניין הפעלת גן ילדים בכתובת האמורה, ולחילופין, להודיע במפורש אם אין בידיהם היתר כאמור.

כפי שציינתי בפתח הדיון, הבקשה מנוסחת בארכנות יתירה ומשתרעת על פני 35 עמודים. גם הסעכד המבוקש מנוסח באופן ארוך ומסורבל אך תמציתו היא זו שפרטתי לעיל.

2. המבקשים הם דיירי רחוב עובדיה ומתגוררים בסמיכות מקום לנכס שבמחלוקת, ואחד מהם מתגורר ברח' הושע מספר 4, בגב הנכס שבמחלוקת. המשיבה 1 היא שמתכוונת להפעיל גן ילדים ברח' עובדיה מספר 3 ברמת גן, לאחר שהעתיקה את מקום הפעילות של הגן מכתובת אחרת שבה פעל. המשיבה 2, באמצעות מר אריה נכטיגל רכשה את הנכס שבמחלוקת מהמשיבים 3 - 5, שהם הבעלים הרשומים של הנכס. המשיבה 6 היא פורמלית ולטענת המבקשים צורפה כמי שממונה על הטיפול בבקשה למתן היתר לשימוש חורג בנכס ועל אכיפת השימוש המותר בנכס.

3. המבקשים טוענים כי הנכס שבו מבקשת המשיבה להפעיל גן ילדים מיועד על פי התב"ע החלה במקום למגורים, וכי אין להפעיל במקום גן ילדים אלא בכפוף לקבלת היתר לשימוש חורג, שיינתן על פי התנאים המפורטים בתב"ע. (סעיף 2.2.2 לתקנון התב"ע המצורף לבקשה). בין התנאים המפורטים כתנאי לאישור גן ילדים על ידי הוועדה המקומית מופיעים התנאים הבאים: בחינת התאמתו של המבנה והאזור לפעילות גן הילדים כך שתמנע ככל האפשר הפרעה לסביבה; הגבלת מספר הילדים; פרסום על פי סעיף 149 לחוק והחלטה בהתנגדויות ככל שיוגשו. לטענת המבקשים שכרה המשיבה 1 את הבית ברח' עובדיה 3 והחלה להכשיר אותו להפעלת גן ילדים עם תחילת שנת הלימודים הקרובה. הדבר נעשה במהלך החודש האחרון, מבלי להגיש בקשה לשימוש חורג, וממילא מבלי שיתקיימו הוראות החוק והתב"ע בעניין זה.

לעצם העניין טוענים המבקשים שרח' עובדיה 3 אינו מתאים להפעלת גן ילדים, וכי הפעלת גן במקום תגרום למבקשים פגיעה אנושה ובלתי הפיכה בזכויותיהם הקנייניות, בשלוותם ובאיכות חייהם.

4. הבקשה הוגשה כבקשה במעמד צד אחד, וביום 21.8.16 ניתן צו ארעי בהתאם לסעיפים א' ו ב' של הבקשה (שאת עיקרם פרטתי בפתח ההחלטה). הצו הותנה בהפקדת ערובות שיופקדו בהמשך. המבקשים מלינים על כך שלמרות שעל פי הצו הארעי נאסר על המשיבים לנקוט בכל פעולה פיזית או משפטית לצורך הקמת גן הילדים, הגישה המשיבה 1 בקשה למתן היתר לשימוש חורג ביום 22.8.16 לאחר כניסת הצו לתוקף.

המשיבה 1 טוענת כי ניסיונם של המבקשים לחסום את דרכה מהגשת בקשה לשימוש חורג מהווה התנהגות כוחנית וחסרת תום לב, שמאפיינת את התנהלותם של המבקשים כלפי המשיבה מתחילת הדרך. המשיבה תלויה בהפעלת הגן לפרנסתה והורים רבים שרשמו את ילדיהם לגן הילדים שעתידים לעמוד מול שוקת שבורה אם תתקבל הבקשה ותמנע פתיחת גן הילדים. המשיבה פעלה בתום לב ומיד כשהתברר לה שתצטרך להעתיק את מיקומו של גן הילדים מהכתובת שבה פעל, טרחה לאתר כתובת אחרת שבה תוכל להפעיל את הגן. המשיבה לא יכלה לפעול לקבלת ההיתר מוקדם יותר הואיל ורק ביום 1.8.16 נחתם חוזה השכירות בינה ובין המשיבה 2. המשיבה 2 רכשה את הנכס מהמשיבים 3 - 5, ולפי עדותו של מר נכטיגל קבלה את החזקה בנכס בסוף חודש יולי 2016 ורק אז יכלו המשיבות 1 ו 2 לחתום על חוזה שכירות. עם זאת, המשיבה 1 מעידה שהיו הבנות בעל פה בינה ובין מר נכטיגל באשר לשכירות הנכס לצורך הפעלת גן במקום כבר בשלהי חודש מאי 2016 ורק אז יכלו המשיבות 1 ו 2 לחתום על חוזה שכירות. עם זאת, המשיבה 1 מעידה שהיו הבנות בעל פה בינה ובין מר נכטיגל באשר לשכירות הנכס לצורך הפעלת גן במקום כבר בשלהי חודש מאי 2016, ובהתאם לכך הודיעה באותה עת להורים על הגן שעתיד להמשיך את פעילותו בכתובת החדשה.

המשיבות 1 ו 2 טוענות שבנסיבות המתוארות לעיל לא ניתן להספיק לקבל היתר לשימוש חורג מבעוד מועד. לטענתן, בדברי ההסבר של התב"ע נאמר שבניית גני ילדים היא צורך אמתי וחיוני וראוי שתמצא בכל סביבת מגורים לשירות דיירי האזור. על כן כוללת התכנית אפשרות לבניית גני ילדים באזורים מסוימים, ללא צורך בשימוש חורג, ובאזורים אחרים - ובהם רח' עובדיה - בכפוף לנוהל שימוש חורג. לשיטת המשיבות נקבעו בהנחיות פרקליטות המדינה הוראות בדבר אכיפה מקלה על גני ילדים כך שניתן יהיה לפעול לקבלת ההיתר לשימוש חורג במקביל להפעלת גן הילדים, ולא כתנאי מראש להפעלתו (נספח א' לתגובת המשיבה 1).

לעצם העניין טוענות המשיבות 1 ו 2 כי המשיבה הגישה בקשה לשימוש חורג לשנה אחת בלבד. במהלך שנה זו יוכלו כל הצדדים המעורבים לבחון את השפעת קיומו של גן הילדים על הסביבה. המבקשים הם דייירים בודדים מבין דיירי הרחוב שמתנגדים להקמת גן הילדים, ולעומתם דיירים רבים שגרים ברח' עובדיה מעוניינים בגן שיפעל במקום. לטענת המשיבה 1 המבקשים שטוענים כלפי בעיות החניה ברחוב אינם באים לבית המשפט בידיים נקיות מחמת שהם נוהגים לחנות בחניה בלתי חוקית ברחוב, במקום לחנות בחניה המיועדת לכך בחצרות הבתים.

5. אשר למשיבים 3 - 5, והמשיבה 6 -
המשיבים 3 - 5 הבהירו שהם מכרו את הזכויות בנכס למשיבה 2, וכי אין להם כל זיקה ממשית לנכס מלבד הרישום שטרם הושלם. המשיבים 3 - 5 הודיעו שיכבדו כל החלטה שתינתן ע"י ביהמ"ש בצו המניעה הזמני ובצו המניעה הקבוע, ובהתאם לכך הופטרו בהסכמת המבקשים מנטילת חלק בהמשך ההליכים.

המשיבה 6 התבקשה בסעיף ב' של הבקשה להמציא מידע בעניין ההיתר לשימוש חורג והבקשה שהוגשה בעניין זה. המשיבה הקדימה ומסרה את המידע שהתבקשה למסור, ובכלל זה הודיעה שבמועד מתן הצו לא קיים היתר לשימוש חורג ואף לא הוגשה בקשה לקבלת היתר כאמור. מאוחר יותר, כפי שצוין לעיל, הוגשה בקשה של המשיבה 1 למתן היתר לשימוש חורג, ובקשה זו תידון על פי הוראות הדין. עוד נמסר שמפקחת מטעם המשיבה 6 הבהירה למשיבה 1 שהיא אינה רשאית להפעיל במקום גן ילדים מבלי שהיא מחזיקה בהיתר לשימוש חורג, וכי אם תפעל בניגוד להוראה זו יפעילו נגדה אמצעי אכיפה. המשיבה 6 הודיעה אף היא שתכבד כל החלטה שתינתן ע"י ביהמ"ש בעניין צו המניעה העיקרי, ובקשה לפטור אותה מהתייצבות לדיון. נוכח עמדת המבקשים הוריתי למשיבה 6 להתייצב לדיון, אך אין מקום למתן צו נוסף כלשהו בעניינה של משיבה זו. המשיבה מס' 6 מלאה אחר הוראות צו עשה זמני שניתן בעניינה.

הנה כי כן, החלטה זו והצו דלקמן מתייחס למשיבות 1 ו 2 בלבד.

6. לאחר שעניינתי בטענות הצדדים ובראיות שלפני החלטתי לקבל את הבקשה. במובן זה שיאסר על המשיבים ומי מטעם להפעיל גן ילדים ברח' עובדיה 3 ברמת גן או לבצע עבודות אשר דורשות היתר על פי דין בטרם קבלת היתר כדין לשימוש חורג או לביצוע העבודות, ועד לסיום הדיון בתביעה העיקרית בתיק זה. אין בכך כדי למנוע מהמשיבים לנקוט בעבודות אחרות להכשרת הגן, ככל שאלה אינן דורשות היתר, אך לא תישמע טענה כלפי צו המניעה מחמת ביצוע עבודות אלה. בהתאם לכך, רשאים המשיבים להמשיך גם בהליכים המשפטיים הדרושים לצורך הפעלת הגן במקום, ובכלל זה ההליכים המתייחסים לבקשה למתן היתר לשימוש חורג. גם ביחס לאלה, אל תישמע טענה מפי המשיבים לפיה אין זה מן הראוי להיעתר לצו המניעה מחמת ההשקעות שהשקיעו המשיבים בהליכים אלה.

7. בטרם אפרט את הנימוקים שביסוד ההחלטה, אני רואה לבקר את המבקשים על הטענה שטענו כלפי המשיבה כאילו הפרה את צו המניעה הארעי בכך שהגישה בקשה למתן היתר לשימוש חורג ביום 22.8.16 בניגוד לצו שניתן ביום 21.8.16. ראשית, במסגרת הבקשה למתן הצו במעמד צד אחד הדגישו המבקשים את הפעולות הפיזיות או המשפטיות שהם מבקשים למנוע מהמשיבים. המכנה המשותף של הפעולות האמורות הוא שיש בהן כדי ליצור עובדות בשטח או לבסס את הקמת הגן באופן שיטה את מאזן הנוחות לטובת המשיבים.

כך למשל, ברור שככל שתרבה ההשקעה בהכשרתו הפיזית של המקום או תורחב ההתקשרות עם הורים או עם ספקים (ואלה הדוגמאות המופיעות בסעיף א' של הבקשה), כך ייקל על המשיבים לטעון לנזק שיגרם להם אם יתקבל צו המניעה. במתן הצו הארעי קיבל ביהמ"ש את עמדת המבקשים והורה למשיבים להימנע משינוי המצב בשטח. אינני סבור שעלה על דעתו של ביהמ"ש בשלב כלשהו לחסום את דרכם של המשיבים מפנייה מתחייבת בבקשה למתן היתר לשימוש חורג. שנית, יש טעם לפגם - לשון המעטה - בכך שחלק נכבד מבקשתם של המבקשים מוקדש לביקורת על המשיבה אשר פועלת להקמת הגן ללא קבלת היתר לשימוש חורג, כשבמקביל מבקשים המבקשים - לפי הבנתם - למנוע מהמשיבה אפשרות להגיש בקשה זו. כללו של דבר, מוטב היה לולא העלו המבקשים טענו זו כלפי המשיבה, ולולא נסחו את הצו המבוקש באופן מתחכם שיש בו ללכוד את המשיבה כשהיא פועלת כנדרש ומגישה בקשה למתן היתר לשימוש חורג.

8. למרות האמור לעיל, מצאתי שלגופו של עניין יש להעדיף את עמדת המבקשים על פני עמדת המשיבים ועל כן החלטתי להיעתר לבקשה באופן המפורט לעיל. להלן נימוקי:

מן המפורסמות שצו מניעה זמני נועד למנוע שינוי של מצב קיים שנוהג עובר להגשת התביעה העיקרית, וזאת על מנת למנוע מצב שבו עד לבירור התביעה יפגעו זכויות התובעים. במסגרת השיקולים שנדרש ביהמ"ש לשקול בבואו ליתן סעד זמני, על פי התקנות והפסיקה, ישקול ביהמ"ש את סיכויי התביעה ואת מאזן הנוחות, כאשר בין אלה מתקיימת מעין מוטלת...

(בשלב זה, ברשות בית המשפט ניתנה אפשרות לעו"ד קינן לשאת דברים. עו"ד קינן ביקש להתחייב בשם מרשתו שעד לסיום ההליכים בבקשה למתן היתר יפעל הגן במסגרת של עד 10 ילדים בלבד. עו"ד ויניק הבהירה שהמבקשים אינם מסכימים להצעה זו ומבקשים להמשיך בהחלטה. בשלב זה ביקש עו"ד קינן רשות להודיע על הסכמתו לצו מניעה לפיו לא יפעל גן מעל 10 ילדים ללא היתר לשימוש חורג. מדובר בהצעה נוספת שאינה תואמת את הצו על פי החלטה זו ועל כן אמשיך במתן ההחלטה).

כאמור, בין שאלת סיכויי התביעה לעניין מאזן הנוחות מתקיימת מטוטלת במובן זה שככל שגדל המשקל של חלק מהשיקולים די במשקל נמוך יותר של השיקולים האחרים.

9. בענייננו אני סבור שסיכויי התביעה גבוהים, ואילו מאזן הנוחות הוא לכל היותר מעויין, ובוודאי שאינו נוטה לטובת המשיבות. אין בדעתי ליתן יד לפרקטיקה שלפיה למרות הוראות חוק מפורשות אשר קובעות כיצד יש לבנות מבנים ואיזה שימוש מותר לעשות בהם, עושים אנשים דין לעצמם, בונים ככל העולה על רוחם או עושים שימוש במקרקעין באופן שחורג מן המותר לפי תכנית, ורק אז פונים לקבלת היתר בדיעבד. לא אחת, בהתחשב באריכות ההליכים מסתיימים הבנייה או השימוש החורג לפני השלמת ההליכים שנועדו להכשירם, ובפועל סוכלה מטרת החוק להבטיח בנייה ושימוש במקרקעין בכפוף להיתר כדין. צר לי על המשיבה ועל ההורים שרשמו את ילדיהם לגן ועתידים לעמוד מול שוקת שבורה בעוד ימים ספורים, אך על כל אלה הייתה צריכה המשיבה לחשוב מראש ולכלכל את מעשיה בהתאם. ההנחה לפיה יוקם הגן ויפעל ללא היתר, תוך הגשת בקשה למתן היתר במקביל, הייתה הנוחה שגויה.

בצדק טוענים המבקשים כי הוראות התב"ע בדבר מתן היתר לשימוש חורג כוללות תנאים שונים. אין כל הצדקה לכך שברחוב עובדיה 3 יפעל גן ילדים ללא היתר לשימוש חורג ובטרם נבחנו התנאים שנקבעו בתכנית למתן היתר כאמור. זאת ועוד, התנאים כוללים פרסום על פי סעיף 149 לחוק התכנון והבנייה והחלטה בהתנגדויות ככל שיוגשו. כשם שאין לפגוע בזכות הגישה לערכאות אשר עומדת למשיבה בכל הנוגע להגשת הבקשה למתן היתר לשימוש חורג, כך אין לפגוע בזכות המבקשים להעלות התנגדויות לבקשה, ולקיים בעניינן הליך הוגן. זו וגם זו הן זכויות יסוד ופגיעה בהן היא פגיעה בכללי הצדק הטבעי.

10. יתר על כן, הדיון בוועדה המקומית בעניין הבקשה למתן היתר לשימוש חורג, אינו סוף פסוק. הוועדה מוסמכת לשקול שיקולים תכנוניים ולבדוק את מידת עמידתו של השימוש החורג בהוראות הדין, אך אין היא מוסמכת לדון בטענות אחרות שרשאים המבקשים להעלות ואשר הן בגדר סמכותו של בית משפט זה. בכלל אלה טענות קנייניות וטענות מתחום דיני הנזיקין. הצדדים נחלקו בשאלה אם יש להסתמך על חוות הדעת שהגישו המבקשים בתחום התעבורה, חוות דעת שבה נטען שהקמת הגן ברחוב עובדיה 3 תגרום לאסון תעבורתי, כלשון ב"כ המבקשים. אינני רואה צורך להכריע בעניין זה. די במבט בלתי מקצועי ברחוב שבו מדובר ובניסיון החיים כדי להבין את המשמעות התעבורתית שיש לקיום גן ילדים במקום. אין ביכולתי בשלב זה להכריע לצד זה או אחר, אך ברור שמדובר בטענה שראויה להישמע ולהתברר כהלכה, בטרם קובעות המשיבות עובדות בשטח.

11. אין ממש בנספח שצרפה המשיבה 1 לתגובתה בדבר מדיניות אכיפה מקלה על גני ילדים. מדובר במסמך שנועד ליתן מענה למצב נתון בתחומי עיריית תל אביב, בזמן נתון, ואין ללמוד ממנו היתר כללי להפעלת גני ילדים ללא היתר לשימוש חורג, מקום בו נדרש היתר כאמור על פי החוק ועל פי הוראות כל דין.

12. סיכומם של דברים הוא שהן מטעמים שבדין והן מטעמים שבצדק זכאים המבקשים למנוע מהמשיבות 1 ו 2 את הפעלת גן הילדים ברחוב עובדיה מס' 3 בהתאם לסייגים שקבעתי לעיל בסעיף 6.

הוצאות הדיון בבקשה זו יובאו בחשבון במסגרת ההליכים בתביעה העיקרית, ובכפוף לתוצאות.
ניתנה והודעה היום כ"ה אב תשע"ו, 29/08/2016 במעמד הנוכחים.
_________________________
ישי קורן
, שופט

בית משפט השלום בתל אביב - יפו
ת"א 16-08-49068 ציטרון ואח'
נ' שרון ואח'
29 אוגוסט 2016
בקשה מס' 2









א בית משפט שלום 49068-08/16 שמעון ציטרון, אורי אדר, רון אלרואי ואח' נ' קרן שרון, לוקנט בע"מ, אורן יבנין ואח' (פורסם ב-ֽ 29/08/2016)