פסקי דין על בתיה סגל | פסקי דין על מתיה גרינהולץ

59502-06/18 א     07/07/2019




א 59502-06/18 בתיה סגל נ' מתיה גרינהולץ








בית משפט השלום בחיפה


ת"א 59502-06-18 סגל נ' גרינהולץ




תיק חיצוני: 5182350118




בפני

כבוד השופטת
סיגלית מצא


התובעת:

בתיה סגל


נגד

הנתבעת:
מתיה גרינהולץ









החלטה

1.
בפני
י בקשה לתיקון כתב ההגנה.
ההליך
2.
התובעת הגישה נגד הנתבעת תביעה בסדר דין מקוצר בגין ערבות הנתבעת לשיק שנתן בעלה, מר פיליפ, גרינהולץ (להלן: "פיליפ"), לתובעת. השיק נמסר, עם ארבעה שיקים נוספים, מכוח הסכם שנכרת בין פיליפ לתובעת ביום 27.11.2014 (מש/1, להלן: "ההסכם").
3.
כעולה מההסכם, התחייבה התובעת למכור לפיליפ ופיליפ התחייב לרכוש מהתובעת 1,927,463 מניות המוחזקות בידיה ובידי סגל איתמר וסגל ישי (להלן: "המניות"). מדובר במניות של חברת תכשיטי כפריס בע"מ (להלן: "החברה"). התמורה המוסכמת הועמדה על 2,625,000 ₪ (להלן: "התמורה").
4.
עוד הוסכם מהצדדים כי פיליפ ישלם לתובעת את התמורה בארבעה תשלומים, כמפורט בסעיף 2 להסכם (כאשר התשלום הראשון ישולם תוך שלושים יום ממועד החתימה על ההסכם והאחרון ביום 31.12.2017). עוד הוסכם כי להבטחת תשלום התמורה יתן פיליפ בידי התובעת חמישה שקים סחירים משוכים על ידו כמפורט בסעיף 3 להסכם, כדלקמן:
א.
שיק ע"ס 260,000 ₪, ז.פ. 27.12.2014, בערבות מר אלי שירי;
ב.
שיק ע"ס 615,000 ₪, ז.פ. 31.12.2015, בערבות מר אלי שירי;
ג.
שיק ע"ס 875,000, ז.פ. 31.12.2016, בערבות מר פיני רוזנטל;
ד.
שיק ע"ס 437,500 ₪, ז.פ. 31.12.2017, בערבות גב' מתיה גרינהולץ
(הנתבעת, רעייתו של פיליפ);
ה.
שיק ע"ס 437,500, ז.פ. 31.12.2017.
5.
השיק הראשון נפרע. כנגד שניים נוספים מתנהלים הליכים משפטיים כנגד הערבים (מר אלי שירי ומר פני רוזנטל). השיק בגינו נפתח הליך זה, הנו השיק לו ערבה הנתבעת. השיק סורב בשל אכ"מ ביום 2.1.2018. בצדו האחורי נרשם: "אני הח"מ מתיה גרינהולץ
ערבה ערבות אוואל לפירעון שיק זה"
6.
הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן.
7.
ביום 30.12.2018 נדונה בקשת הרשות להתגונן. בהמלצת בית המשפט, הסכימה התובעת למתן רשות לנתבעת להתגונן והתיק הועבר לשמיעה בפני
י.
8.
ביום 1.4.2019 הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב ההגנה (תצהיר ההתנגדות). הוריתי על תגובה ותשובה לבקשה בהתאם לתקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"). משלא הוגשה תגובה, קיבלתי את הבקשה (החלטה מיום 10.5.2019). הנתבעת הגישה בקשה לביטול החלטה, ונעתרתי לבקשתה והוריתי על תגובה ותשובה לבקשה לתיקון כתב הגנה (החלטה מיום 11.6.2019).
הבקשה
9.
טוענת הנתבעת כי בעקבות הדיון שהתקיים ביום 30.12.2018 בבקשת הרשות להתגונן שהגישה ולאחר בחינת המוצגים שהוגשו במהלכו, ולאחר שנחשפה לראשונה לתוספת להסכם שנחתמה ביום 30.11.2014 (מש/2), התברר לה כי עומדות לרשותה מספר טענות הגנה נוספות, בגינן היא מבקשת לתקן את כתב הגנתה, כדלקמן:
א.
ההסכם לא נחתם על-ידי התובעת וחתימתה עליו זויפה. משכך, ההסכם בגינו מסר פיליפ לתובעת שיק עליו ערבה הנתבעת כלל לא השתכלל להסכם מחייב והיה על התובעת להשיב לפיליפ את השיקים. מאחר ואין ערבות אלא לחיוב בר תוקף (סעיף 2 לחוק הערבות, תשכ"ז-1967, להלן: "חוק הערבות"), טוענת הנתבעת, דין הערבות בטלות.
ב.
התוספת להסכם מיום 30.11.2014 (מש/2) נחתמה ללא ידיעתה, לאחר מסירת השיק בערבותה. משכך, ערבותה אינה חלה על תנאים שנקבעו במסגרתה. טוענת הנתבעת כי התוספת להסכם שינתה מהותית את תנאי ההסכם באופן המפקיע את הערבות כאמור בסעיף 5 לחוק הערבות.
ג.
התובעת לא מיצתה את ההליכים לגביית החוב מול פיליפ כנדרש על פי סעיף 8 לחוק הערבות.
ד.
הערבות התקבלה אגב הפעלת לחץ פסול על הנתבעת הן מצד בעלה והן מצד גורמים מטעם התובעת.
10.
לטענת התובעת, טוענת התובעת כי טענות הנתבעת הנן טענות חדשות, למרות שכלל המסמכים, לרבות ההסכם והתוספת לו, עמדו בפני
ה בטרם הגשת בקשת הרשות להתגונן. עוד טוענת התובעת כי לא זו בלבד שמדובר בטענות שלא נטענו במסגרת התנגדותה של הנתבעת או התנגדות פיליפ במסגרת בקשת הרשות להתגונן, מדובר בטענות העומדות בסתירה חזיתית לטענותיהם עד כה. כך, לדוגמא, טענה הנתבעת בתצהירה כי ההסכם נחתם על-ידי התובעת (סעיף 7 לתצהירה). כך העיד גם פיליפ. גם הטענה ללחץ פסול לא הועלתה בבקשת הרשות להתגונן. טענה זו אף עומדת בסתירה לעדות הנתבעת בישיבת יום 30.12.2018: "יכולתי להחליט לא לחתום, אבל חתמתי. לא מתכחשת לחתימתי. בעלי ביקש וחתמתי" (ע' 10, ש' 18)
11.
עוד טוענת התובעת כי טענות התובעת על בסיס הוראות חוק הערבות שגויות משפטית, באשר הערבות שנתנה הנתבעת מבוססת על פקודת השטרות (נוסח חדש).
12.
ועוד, הנתבעת אינה צד להסכם ואינה ערבה לו. משכך, אינה יכולה לטעון כנגד תוקפו כאשר שני הצדדים להסכם מאשרים את תוקפו. הנתבעת אינה ערבה להסכם אלא ערבה בערבות אוואל לשטר.
13.
טוענת התובעת כי התיקון המבוקש לא נועד לסייע ואינו מסייע לבירור השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים.
דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית
14.
ההלכה בנוגע לתיקון תצהיר שניתן במסגרת בקשת רשות להתגונן הנה כי ניתן להיעתר לבקשה כאשר זו נדרשת לשם ביאור פרטים שלא הובהרו די בתצהיר המקורי או כאשר התיקון נדרש על מנת למנוע מהנתבע את קיפוח הגנתו. יש לדון בבקשה בשים לב לכלל נסיבות העניין לרבות הטעמים שניתנו להגשת הבקשה באיחור, הטענות אותן מבקשים לתקן או להבהיר, מידת הרלבנטיות שלהן ונחיצותן להגנת הנתבע ועוד.
15.
לעניין זה ראו דברי בית המשפט בעא 5520/90
חברת שבת שרון בע"מ נ' בנק איגוד לישראל בע"מ
, פ''ד מו(5) 462
:
"הקו המנחה שאומץ על ידינו בעניין הגשת תצהיר נוסף במסגרת הבקשה לרשות להגן הוא הבא:
'אומנם יש ובית המשפט מתיר לנתבע המבקש מתן רשות להתגונן להגיש תצהיר נוסף כדי לבאר פרטים שהיו סתומים, אך כמו שאמרנו בע"א 63/59, בעשותו כן הוא עושה חסד עם הנתבע. במקרה גבול, כאשר נראה לשופט כי יש לנתבע הגנה אלא שפרטיה לא נתבארו די הצורך, יוכל לאפשר לנתבע להגיש תצהיר נוסף כדי למנוע קיפוח הגנתו, אך שום חובה לנהוג כך אינה מוטלת עליו' (ע"א 464/62, בעמ' 1004).

בב"ש 839/86, בעמ' 130-131, צוין כי:
'בקשה להגשת תצהירים נוספים, ככל בקשה אחרת הנתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, צריכה להישקל לגופה לאור כל הנסיבות. בין היתר, תישקלנה גם השאלות, מה הסיבה שניתנה להגשת התצהירים באיחור, והאם יש באמור בהם כדי לבסס לכאורה את טענת ההגנה של המבקש. ככל שהשיקול השני יגבר, כך תימעט חשיבותו של השיקול הראשון. כמו כן, יש לשקול, אם ראוי להיענות לבקשה לצורך עשיית צדק בין הצדדים, ואם לא ייגרם בכך עיוות דין למשיב, ושיקולים אחרים כיוצא באלה. אם אין בתצהירים כדי להקים למבקשת עילת ההגנה לכאורה, או אם הסיבה לאיחור נובעת משיקול טאקטי מכוון (ראה ע"א 81/83) ומתן הרשות יביא לדחייה בבירור התביעה, ובכך ייגרם עיוות דין לתובע הזכאי להביא את תביעתו בסדר דין מקוצר לבירור מהיר, יהוו אלה שיקול לדחיית הבקשה'. ראה גם ע"א 424/86, 431, בעמ' 362-363."

וכן החלטת בית המשפט בב"ש 839/86
נאות מרינה בת-ים בע"מ נ' הבנק הבינלאומי
, פ"ד מ(4) 126, 130 מול ז':
"בקשה להגשת תצהירים נוספים, ככל בקשה אחרת הנתונה לשקול דעתו של בית המשפט, צריכה להשקל לגופה לאור כל הנסיבות. בין היתר תשקלנה גם השאלות מה הסיבה שניתנה להגשת התצהירים באיחור והאם יש באמור בם כדי לבסס לכאורה את טענת ההגנה של המבקש. ככל ששיקול השני יגבר כך תמעט חשיבותו של השיקול הראשון".
(לעניין זה ראו גם


ע"א 424/86

נאות מרינה בת ים בע"מ נגד הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ,

פ"ד מג (2) 355; עא 336/89

בנק כרמל למשכנתאות והשקעות בע"מ
‎

‎

נ' איתנה אלקיים

, פ''ד מו(2) 421; עא (י-ם) 5255/04

נוריאל מני נ' רפי את רפי בע"מ

(22.6.2004))

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בשים לב למסגרת הנורמטיבית שהותוותה לעיל, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל רק בחלקה, כפי שיפורט להלן.
תחולת חוק הערבות
16.
פקודת השטרות מעמידה שלושה מסלולים לרשות ערבים שטריים: חתימה של "מעין מסב" על השטר לפי סעיף 56 לפקודת השטרות, ערבות אוואל מכוח סעיף 57 לפקודה או חתימת מיטיב לפי סעיף 27 לפקודת השטרות. בנוסף, חלות על כלל החיובים הוראות חוק הערבות, וניתן ליצור מכוחו ערבות לחבות שטרית (שלום לרנר,
דיני שטרות
, מהדורה שנייה, התשס"ז-2007, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, בעמוד 268). אכן –
"כל אימת שהערבות ניתנה בדרך הקבועה בפקודה, הערב חייב גם על פי הפקודה. אין זאת אומרת שאם התחייב הערב בדרך זאת, לא יהא חייב גם על פי המשפט הכללי; חיובו יכול לקום משני המקורות זה בצד זה. אלא חשיבותו של הכלל נעוצה בכך, שאם לא התחייב הערב בדרך שנקבעה בפקודה, הפקודה לא תחול על חיובו" (י' זוסמן,
דיני שטרות
, דפוס 'גרפית' בע"מ, ירושלים, מהדורה שישית, בעמ' 292).
17.
בענייננו, מתנוססת על השטר חתימתה של הנתבעת כערבה בערבות אוואל לפירעון השיק. אמנם בתשובת הנתבעת לתגובת התובעת לבקשה נטען כי המילים "ערבות אוואל" הוספו לאחר שחתמה הנתבעת על השטר, ואולם אין בדעתי לקבל טענה זו. ראשית, צודקת התובעת כי הטענה הופיעה לראשונה בתשובת הנתבעת לתגובת התובעת לבקשה. הטענה לא נכללה בבקשת הרשות להתגונן ואף לא בבקשה לתיקון כתב הגנה. ברי כי הנתבעת יודעת על מה חתמה. אכן, חזקה היא כי אדם יודע על מה חתם (ע"א 467/64
אולגה אסתר שוויץ נגד סנדוד, שושנה בלץ, ברני לסלאו ואח׳
, פ"ד יט (2) 113, בעמוד 117). עוד ברי כי לו לא כתבה את המילים, הייתה הנתבעת מעלה טענה זו במועד ולא רק לאחר ההכרעה בבקשת הרשות להתגונן. דברים אלה מקבלים משנה תוקף עת מדובר בטענת מרמה, אותה יש לטעון בצורה מפורשת ומפורטת (תקנה 78 לתקנות סדר הדין האזרחי) ולא להעלותה כלאחר יד ובדיעבד, ללא הסבר מדוע התעוררה רק כעת. זאת ועוד, בשים לב למיקום המילים "ערבות אוואל" בין מילים המופיעות לפני ואחרי הביטוי, קשה לקבלה. לא זו אף זו, בנסיבות העניין, אין בקיומו של הביטוי "ערבות אוואל" בכדי להעלות או להוריד.
18.
הנתבעת חתמה כערבה על צדו האחורי של השיק. בנסיבות אלה, די בחתימתה על השיק בכדי לבסס את ערבותה לחיוב (ראו לעניין זה ע"א 232/77
רוזנברג נגד אברמוף
, פ"ד לב(2) 197 וגישתה של כב' השופטת פורת). אין צורך כי יכתבו המילים "ערבות אוואל" ו"די בכל ביטוי אחר המביע את כוונתו של החותם לערוב לפירעון השטר, כגון 'הנני ערב לתשלום השטר' או כיוצא בזה ביטוי דומה" (ראו זוסמן, עמ' 293) או "אני ערב" (שלום לרנר, עמ' 271).
לעניין זה ראו דברי בית המשפט בבר"ע (י-ם) 3055/07

א.ש. עוז שיווק חומרי בניין בע"מ נגד מעלה אביב בניה והשקעות בע"מ
(12.8.2007):
" ... ערבות נוצרת על ידי חתימה הבאה אחרי הביטוי
bon pour aval
, או ביטוי אחר 'שווה לו', בו גילה החותם את דעתו לערוב. די בכל ביטוי אחר המביע את כוונתו של החותם לערוב לפירעון השטר, כגון 'הנני ערב לתשלום השטר' או כיוצא בזה ביטוי דומה, ואין צורך להשתמש במונח המיוחד 'אוואל' (זוסמן שם בעמ' 293)."

19.
מורם מהאמור עד כה כי אין בכך שמדובר בערבות שטרית בכדי לייתר את הוראות חוק הערבות או למנוע מהנתבעת להעלות טענות מכוחו. משכך, אני מקבלת את הבקשה בכל הנוגע להוספת טענות לפי סעיפים 5 ו-8 לחוק הערבות. טענת הנתבעת כי פיליפ והיא לא היו מודעים למש/2 (לגביו מבקשת הנתבעת להעלות טענה לשינוי תנאי הערבות) נתמכת בעדותו של פיליפ במהלך הדיון בבקשת הרשות להתגונן: "העובדה שאת אומרת לי על הפיצול שכרגע אין לי את המסמכים האלה, על הרבה מסמכים הייתי חותם לכם מבלי לקרוא מה כתוב" (ע' 5, ש' 12-13). אשר לטענה בדבר מיצוי ההליכים נגד פיליפ, הרי מדובר בטענה העומדת לכאורה בסתירה להוראות סעיף 4 להסכם. ואולם, בשים לב לכך שלא הוצג מסמך המאשר את ההסכמה כאמור בסעיף 4 להסכם ונוכח השלב המקדמי בו אנו מצויים, אני מתירה את הוספת הטענה.
20.
מאחר ומדובר בטענות משפטיות, ספק אם יש צורך בתיקון התצהיר לשם הוספתן. ואולם, למען הסר ספק ועל מנת להשלים את המסכת העובדתית, ככל ונדרש, כבסיס לטענות אלה, אני מתירה את תיקון כתב ההגנה על דרך של הוספת טענות לפי סעיפים 5 ו-8 לחוק הערבות.
טענות לזיוף חתימת התובעת ולכפיית הנתבעת
21.
שונה הדבר בכל הנוגע לטענות העובדתיות שמבקשת הנתבעת לתקן בכתב הגנתה. הנתבעת מבקשת להוסיף טענה לפיה הופעל עליה לחץ לחתום על הערבות (סעיפים 13-14 לתצהירה). הנתבעת לא הסבירה בבקשתה מדוע העלתה את הטענה אך כעת, לאחר הדיון בבקשת הרשות להתגונן. כפיה הנו אירוע משמעותי אשר אינו נשמט מן הזיכרון וברי כי לו היה בטענה ממש, הייתה הנתבעת מעלה אותה במועד. אכן, צודקת הנתבעת כי "הפרוצידורה אינה מיטת סדום" (ע"א 189/66
עזיז ששון נגד קדמה בע"מ
, פ"ד כ (3) 477 (1966))
"אך גם מזרן סתם אין היא, שאתה מקפלו וזורקו ממקום למקום" (ע"א 103/71
נורדיה נגד בכר
, פ"ד כו (1) 320 (1972)). כללי הפרוצידורה נועדו להבטיח הליך הגון וענייני תוך הגשמת תכליות ההליך המשפטי - כולן (רעא 2237/06
בנק הפועלים בע"מ נ' רלה וינשטיין
(8.3.2009)).
22.
זאת ועוד, עדותה של הנתבעת במסגרת בקשת הרשות להתגונן אינה תומכת בטענה כי הופעל עליה לחץ באופן המאיין את תוקף חתימתה על כתב הערבות. לעניין זה ראו עדותה:
"אני ידעתי שהיה הסכם בין בתיה סגל
ולא הכרתי את פרטיו. לא קראתי מעולם את ההסכם הזה. כשאני לא רציתי לחתום על ערבות שאלתי את בעלי מה יקרה במידה ולא יהיה כסף לשלם, הוא אמר שנפסיד את התשלום הראשון" (ע' 13, ש' 7-9)
....
"ת.
.... התקשרתי אלייך בנושא הערבות שהתעקשתם שאני אחתום עליו.
ש. נכון שאחרי שיחה ארוכה בינינו, הגענו להסכמה שתהיי ערבה למחצית התשלום האחרון ובסך הכל תהיי ערבה?
ת. זה לא היה דיון. זו הייתה הבקשה וחתמתי. אם אנחנו כבר מדברים על אותו שיחה, באופן אישי לא רציתי לחתום על שום ערבות אישית. אני לא נוהגת לעשות את זה והופעל עלי לחץ.
ש. בעליך הפעיל עלייך לחץ?
ת. בעלי ביקש ממני וגם אתם הפעלתם עלי לחץ.
ש. למה בעלך ביקש? הוא רצה לקנות מניות וזה היה התנאי נכון?
ת. לא הכרתי את פרטי ההסכם, לא הייתי שותפה לו אבל פנו אלי עם ההסכם ועשיתי את זה.
ש. והיית אומרת לבעלך שאת לא מעוניינת לחתום על ערבות, מה היה קורה?
ת. יכולתי להחליט לא לחתום, אבל חתמתי. לא מתכחשת לחתימתו. בעלי ביקש וחתמתי." (ע' ש' 8-18)
23.
עדותה זו של הנתבעת אינה מבססת פגם ברצון שיש בו לבסס טענה לפגם בערבות. די בעדותה של הנתבעת כי "יכולתי להחליט לא לחתום, אבל חתמתי" בכדי להעיד על חופש בחירה המאיין טענה לפגם ברצון. מעדותה של הנתבעת אף עולה כי בדקה את הדברים, הן עם בעלה והן עם ב"כ התובעת, והפעילה שיקול דעתה באופן שאינו מתיישב עם טענה לחתימה בשל כניעה ללחצים גרידא. הנתבעת אף לא הביאה כל טעם שיש בו לבסס את הטענה לכורח. כאמור, מדובר בהסכם לרכישת מניות כנגד תמורה מוסכמת. לא ברור האם ומדוע פיליפ הרגיש כורח להתקשר בהסכם זה ומדוע היה עליו להפעיל לחץ על הנתבעת לחתום כערבה לחיוביו. הנתבעת אף לא פירטה את הלחצים שהופעלו עליה וטענה טענה זו באופן כללי וסתמי. די בכל אלה בכדי להביא לדחיית הבקשה לתיקון כתב ההגנה על דרך של הוספת הטענה.
62.
אף טענת הנתבעת כי התובעת לא חתמה על ההסכם (מש/1) אלא חתימתה זויפה על-ידי מאן דהוא נטענה לראשונה במסגרת הבקשה לתיקון כתב ההגנה, ללא שניתן הסבר של ממש מדוע נכבשה עד כה. יתר על כן, בשים לב לכך שהנתבעת ערבה לשיק ולא להסכם, אף לא מצאתי כי יש בטענה בכדי להועיל לנתבעת במידה המצדיקה את תיקון כתב ההגנה בשלב זה. ודוק: אכן אין ערבות אלא לחיוב בר תוקף, אלא שבענייננו החיוב לו ערבה הנתבעת הוא השטר (שיק על סך 437,500 ₪, ז.פ. 31.12.2017 שנמשך על-ידי פיליפ לפקודת התובעת) ולא ההסכם (שנערך בין התובעת לפיליפ). הטענה כי התובעת לא חתמה על ההסכם אינה מאיינת את תוקפו של השטר ואין בה להוסיף מעבר לטענת כישלון התמורה, שנטענה על-ידי הנתבעת ועומדת לה מתוקף מעמדה כערבה (סעיף 7(א) לחוק הערבות).
סופו של דבר
25.
סופו של דבר, אני מתירה לנתבעת לתקן את כתב הגנתה על דרך של הוספת טענה לשינוי תנאי הערבות בתוספת להסכם (מש/2) ולאי מיצוי ההליכים נגד פיליפ (טענות לפי סעיפים 5 ו-8 לחוק הערבות). איני מתירה תיקונים נוספים. כתב הגנה מתוקן יוגש עד יום 20.7.2019.
62.
אני מורה על הגשת תצהירי עדות ראשית.

א.
התובעת תגיש תצהיריה עד יום 15.9.2019.

ב.
הנתבעת תגיש תצהיריה עד יום 15.11.2019.
27.
קדם המשפט נדחה ליום 16.12.2019 שעה 09:00.


ניתנה היום, ד' תמוז תשע"ט, 07 יולי 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 59502-06/18 בתיה סגל נ' מתיה גרינהולץ (פורסם ב-ֽ 07/07/2019)