פסקי דין על עו"ד יעקב אמסטר | פסקי דין על אליהו ידיד | פסקי דין על יעקב ידיד | פסקי דין על שמואל ידיד ואח' |

6923-06/16 פרק     18/07/2019




פרק 6923-06/16 עו"ד יעקב אמסטר נ' אליהו ידיד, יעקב ידיד, שמואל ידיד ואח'








בית המשפט המחוזי בירושלים



פר"ק 6923-06-16 ידיד ואח'
נ' גוש 52 חלקה 22 בעמ ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופט
אביגדור דורות

בקשה 57


המבקש:

עו"ד יעקב אמסטר
, מנהל מיוחד של חברת גוש 30052 חלקה 22 בע"מ
(בפירוק)


נגד


המשיבים:

1. אליהו ידיד
2. יעקב ידיד
ע"י ב"כ עו"ד רועי בראונר
3. שמואל ידיד
4. מרדכי ידיד
ע"י ב"כ עו"ד יעקב מרקס
5. יצחק ידיד
ע"י ב"כ עו"ד אלי אלקלעי



החלטה


לפניי בקשת המנהל המיוחד לפסיקת שכר טרחה בגין פעולותיו הקשורות במכירת הזכויות בנכס מקרקעין שבבעלות חברה המצויה בהליך פירוק.

רקע ובקשת המנהל המיוחד

1.
ביום 8.3.17 ניתן בבית משפט זה צו לפירוק חברת גוש 52 חלקה 22 בע"מ (להלן: "החברה") ועו"ד יעקב אמסטר
מונה כמנהל מיוחד. ביום 27.11.17 דחה בית המשפט העליון את הערעור שהוגש על החלטת הפירוק מטעם המשיב 3 (ע"א 3620/17).

2.
המדובר בחברה משפחתית שהייתה בבעלות משותפת של 5 אחים ואביו של המשיב 5, אשר בבעלותה נכס מקרקעין יחיד ועליו בנוי בנין. המנהל המיוחד פרסם הזמנה להציע הצעות לרכישת נכס המקרקעין וזאת עד ליום 27.2.18. על השתלשלות העניינים בעקבות כך ניתן לקרוא בהחלטת בית המשפט העליון מיום 7.1.19 ברע"א 5864. כמו כן, פירט המנהל המיוחד את השתלשלות העניינים מאז מונה לתפקידו ועד לעת הזו, בסעיפים 1-65 לבקשתו לפסיקת שכרו. בסופו של דבר נקבע כי הצעת המשיבים 1 ו-2 לרכישת הנכס בסך 66.5 מיליון ₪ היא ההצעה הזוכה בהתמחרות. בשלב מאוחר יותר נקבע כי המנהל המיוחד יתקשר עם מומחה בתחום המיסוי על מנת שיחווה את דעתו בדבר היבטי המס הקשורים בהעברת הזכויות בנכס מהחברה ליחידים, בעלי מניותיה, ומכירת מניות האחים למשיבים 1 ו-2.

3.
לטענת המנהל המיוחד, היה עליו להתמודד במשך כשנה, מאז אישר בית המשפט את המכר, עם בקשות חוזרות והליכים רבים מאוד בערכאות שונות, שאת רובם הגדול יזמו הרוכשים-המשיבים 1-2 ובמסגרת זו היה על המנהל המיוחד להגיש תגובות ותשובות בכל ההליכים הנ"ל. עוד נטען כי אין מדובר במכירה שגרתית ורגילה אלא במכירה מורכבת משלבים עוקבים של העברת הזכויות מהחברה ליחידים לפי חלקם היחסי במניות ולאחר מכן מכירה בהעברה של זכויות היחידים המוכרים ליחידים הרוכשים. בהתאם, טען המנהל המיוחד כי היות ומדובר בחברת מקרקעין אזי הפירוק בין זכויות היחידים, הלכה למעשה, יהיה בהתאם לדיני המקרקעין ועל דרך של פירוק שיתוף במקרקעין. משום כך, סבר המנהל המיוחד כי יש לפסוק את שכרו לפי המקובל בפירוק שיתוף במקרקעין, בשיעור של 6-10 אחוזים משווי הנכס כולו (66.5 מיליון ₪). עקב מורכבות והתמשכות ההליך סבר המנהל המיוחד כי יש לפסוק את שכרו ברף העליון של 10 אחוזים משווי הנכס. בנוסף, ביקש המנהל המיוחד החזר הוצאות בסך של כ- 600 ₪.

תגובות המשיבים

4.
לבקשת המנהל המיוחד הוגשו תגובות מטעם המשיבים 1-2 (להלן: "אליהו ויעקב"), המשיבים 3-4 (להלן: "שמואל ומרדכי") והמשיב 5 (להלן: "יצחק"). עמדת הכנ"ר התבקשה אולם לא הוגשה תגובה מטעמו עד למועד מתן ההחלטה.

5.
מתגובותיהם של אליהו ויעקב ושל שמואל ומרדכי עולה כי קיימת ביניהם תמימות דעים כי הבסיס לחישוב שכר הטרחה מצוי בתקנה 8 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981 (להלן: "תקנות השכר"). על פי תקנות אלה מחושב שכר מימוש בהתאם למדרגות השכר המפורטות בתקנה. על פי מדרגות אלה, חישוב שכר המימוש מוביל לתוצאה כי במקרה הנוכחי יש להעמיד את השכר על סך 870,151 ₪. כמו כן טענו גורמים אלה טענות ביחס להתנהלותו של המנהל המיוחד, אשר יש בה כדי להשפיע על קביעת השכר.

6.
אליהו ויעקב סבורים כי יש להפחית את השכר הנ"ל לסכום של 200,000 ₪ ומסכום זה יש להפחית את שכרו של מומחה המיסוי. לעומת זאת, שמואל ומרדכי סבורים כי שכרו של המנהל המיוחד ראוי שיעמוד על 1 מיליון ₪ בתוספת מע"מ.

7.
בתגובתו של יצחק נטען כי יש לחייב את אליהו ויעקב בגין דרישתו של המנהל המיוחד לתוספת שכר בגין מאמץ מיוחד ואין מקום לחייבו בתוספת זו מאחר והוא לא גרם להארכת הליכי הפירוק והמכירה ועשה כל שבידו כדי לסייע למנהל המיוחד לסיים במהירות את הליך המכר.

8.
המנהל המיוחד הגיש תשובה לטענות כנגד תפקודו שהועלו על ידי חלק מהצדדים. טענות אלה התייחסו לכך שהמנהל המיוחד לא השכיר את הדירות בנכס בעוד שבעבר התקבלו דמי שכירות בגין השכרת הדירות. עוד נטען כי המנהל המיוחד היה נכון להסתפק בתמורה של 50 מיליון ₪ בלבד
בעד הנכס מבלי לדאוג לפרסום של ממש של הצעת המכר. לנוכח האמור בתגובתו המפורטת של המנהל המיוחד, נחה דעתי כי אין בטענות כלפיו ממש ואין בהן כדי להצדיק הפחתת שכרו.


דיון והכרעה

9
.
ככלל, שכר טרחתם של בעלי תפקידים מוסדר בתקנות השכר, הקובעות שלושה מסלולים לפסיקת השכר: שכר ניהול – באחוזים מתקבולי הכנסה שנתקבלו במזומן בתקופה עבורה נקבע השכר (תקנה 7); שכר מימוש – באחוזים מתקבולי המימוש (תקנה 8); ושכר חלוקה – באחוזים שונים שנקבעו בתקנות בהתאם לסך הנשייה שחילק בעל התפקיד בפועל אל מול כלל הנשייה המוכחת (תקנה 8א). ככלל גם, יש לתור אחר המאפיין הדומיננטי של פועלו של בעל התפקיד ולפסוק לו שכר לפי התקנה המתאימה ביותר (ת"א (מחוזי ת"א) 12923-02-11 יעקב אמסטר בתפקידו כמפרק הזמני של חברת י. ד. קלין מאטי בע"מ (31.12.14). אם כי, יש ותותר חריגה מכלל זה במקרים מיוחדים בהם עמידה על הכלל תביא לידי תוצאה מעוותת או לחוסר צדק בולט (ו. אלשייך, ג. אורבך הקפאת הליכים, הלכה למעשה 739 (2010); וראו גם: א' וולובסקי כונס נכסים בדיני חברות, 115 (מהדורה שנייה)
2004). יחד עם זאת, בית המשפט רשאי לסטות מהקבוע בתקנות, ולהקטין את שכרו של בעל תפקיד או להגדילו, בהתאם לחריג הקבוע בתקנה 13 לתקנות, המאפשר לבית המשפט "לעשות צדק" כאשר הוא סבור שהנוסחה האריתמטית שבתקנות מביאה לתוצאה מעוותת או בלתי צודקת (פר"ק (מחוזי י-ם) 14554-02-14 עו"ד ליפא מאיר נ' כונס הנכסים הרשמי (31.7.14)).

10.
כפי שנקבע בפר"ק (י-ם) 598-02 עו"ד מנחם כהן, מפרק ואח' נ' יוסף שיר ואח' (14.9.16), לבית המשפט גם מסור שיקול דעת רחב, ועליו לעשות שימוש מושכל בתקנות על מנת לפסוק שכר ראוי והוגן שמשקף את מאמציו של בעל התפקיד במקרה הספציפי שלפניו (ע"א 5479/11 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עו"ד יעקב אמסטר
(12.2.13)). במקרים המתאימים, בית המשפט אף יכול להפחית בצורה משמעותית משכר הטרחה שהיה מגיע לבעל תפקיד לפי הקבוע בתקנות (פש"ר (מחוזי י-ם) 59344-01-12 נידר חברה לבנין ולפיתוח בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי
(11.5.14); בש"א (מחוזי ת"א) 17851/06 רו"ח גבי טרבלסי ועו"ד שלמה נס בתפקידם כנאמנים של חברת קלאבמרקט רשתות שיווק בע"מ נ' וועדת הביקורת – עו"ד אלי זוהר (12.9.06)).


11.
כאשר מדובר בפירוק חברת מקרקעין וחלוקת נכסי החברה בין בעלי המניות נקבע כי ראוי לפסוק לבעל תפקיד את שכרו לפי אחד המסלולים הקבועים בתקנות השכר (פר"ק (י-ם) 598-02 הנ"ל, החלטה מיום 21.1.15). במקרה האחרון ביקשו מפרקים של חברת מקרקעין לשנות את מסלול פסיקת שכר טרחתם ממסלול פסיקת שכר לפי תקנות השכר למסלול פסיקת שכר לפי המקובל בפירוק שיתוף במקרקעין לפי תקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עו"ד וכונסי נכסים), התשס"ב-2002. בית המשפט בדחותו את הבקשה קבע כי המנגנון של פסיקת תוספת שכר או גריעתו לפי תקנה 13 לתקנות השכר משמש מנגנון התאמה של התחשיב על פי המסלולים הרגילים, לנסיבותיו של המקרה הספציפי ומעניק לבית המשפט שיקול דעת לחרוג מהם ולפסוק את שכר הטרחה ההוגן והראוי, מקום בו היצמדות למסלולים הרגילים עלולה להוביל לתוצאה בלתי צודקת בנסיבות העניין. נקבע כי לבית המשפט שיקול דעת רחב ועליו לעשות שימוש מושכל בתקנות השכר על מנת לפסוק שכר ראוי והוגן שמשקף את מאמציו של בעל התפקיד במקרה הספציפי שלפניו. מסקנת בית המשפט באותו עניין הייתה כדלקמן:

"צא ולמד, אפוא,
כי יש בידי בית המשפט את הכלים הדרושים לפסוק למפרקים שכר הולם על פעולותיהם גם במסגרת תקנות החברות ואין צורך לרעות במקרה זה בשדות זרים".

במקרה הנוכחי מן הראוי לבסס את חישוב השכר על תקנה 8 לתקנות השכר, תוך ביצוע התאמה לנסיבות הקונקרטיות של מקרה זה כדי להגיע לתוצאה של פסיקת שכר טרחה הוגן וראוי.

12.
למעלה מן הצורך יש לציין כי גם אם הבסיס לחישוב השכר היה נקבע לפי תקנות ההוצאה לפועל, הרי שעל פי הפסיקה, כאשר ערכו של נכס הינו גבוה במיוחד, רשאי ראש ההוצאה לפועל לקבוע שכר שיהיה נמוך מאמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה, גם אם פעולות הכינוס תבעו מאמץ מקצועי ניכר והליכי ביצוע מוגברים. נקבע כי במקרה שבו קביעת שכר הטרחה לפי ערך המקרקעין בלבד, נראית בלתי סבירה על פניה, בהיותה גבוהה מדי או נמוכה מדי, על ראש ההוצאה לפועל לשקלל את הנתונים הראויים ולקבוע את השכר המגיע על פי הנתונים המיוחדים (בר"ע (חי') 276/00 החברה לפיתוח מרכזים מסחריים ביו"ש בע"מ נ' אדמות שמאי יקיר בע"מ (14.6.00)).


13.
במקרה שלפניי, לאחר בחינת כלל הנסיבות ותוך שקלול תרומתו של המנהל המיוחד להגדלת מחיר רכישת הנכס מ- 50 מיליון ₪ ל- 66.5 מיליון ₪;
הצורך של המנהל המיוחד להתמודד עם בקשות חוזרות והליכים רבים בשתי ערכאות; וכן הטענות כנגד התנהלותו של המנהל המיוחד; אני סבור כי יש לפסוק שכר בסך של 1 מיליון ₪, בתוספת מע"מ, המבטא הגדלה של שכר המימוש בהתאם לתקנות השכר בכ-15%. לעניין ההוצאות יש מקום לאשר את הבקשה להחזר הוצאות בסך של 599 ₪.

14.
איני מקבל את הטענות של מי מהצדדים בדבר הטלת נטל השכר על צד אחד בלבד (על המוכרים, כטענת אליהו ויעקב, או על אליהו ויעקב עקב ריבוי בקשות וערעורים מטעמם),
או בדבר החרגת אחד הצדדים מנשיאה בשכר הטרחה (כמבוקש על ידי המשיב 5). נקבע בזאת כי בשכר ובהוצאות יישאו הצדדים, כל אחד לפי חלקו במניות החברה.

סיכום

15.
לאור כל האמור לעיל נקבע בזאת כי שכר הטרחה של המנהל המיוחד יעמוד על סך של 1 מיליון ₪, בתוספת מע"מ ובנוסף יוחזרו ההוצאות כמבוקש, בסך של 599 ₪. סכומים אלה יתחלקו בין המשיבים, בהתאם ליחס אחזקותיהם במניות החברה.
כל צד יישא בהוצאותיו.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, ט"ו
ט"ו תמוז תשע"ט
, 18 יולי 2019, בהעדר הצדדים.










פרק בית משפט מחוזי 6923-06/16 עו"ד יעקב אמסטר נ' אליהו ידיד, יעקב ידיד, שמואל ידיד ואח' (פורסם ב-ֽ 18/07/2019)