פסקי דין על גיא כהן | פסקי דין על אורית כהן | פסקי דין על מרדכי כהן | פסקי דין על אמירים - מושב עובדים | פסקי דין על רשות מקרקעי ישראל (פורמלי) |

73018-01/19 הפ     26/05/2019




הפ 73018-01/19 גיא כהן, אורית כהן, מרדכי כהן נ' אמירים - מושב עובדים, רשות מקרקעי ישראל (פורמלי)








בית המשפט המחוזי בנצרת



ה"פ 73018-01-19 כהן ואח' נ' אמירים - מושב עובדים
ואח'
ה"פ 2056-01-19 כהן ואח' נ' אמירים - מושב עובדים
ואח'



לפני
כבוד השופטת
רננה גלפז מוקדי


מבקשים
(ה"פ 730018-01-19)
מבקשים (ה"פ 2056-01-19(

1
.
גיא כהן

2
.
אורית כהן
3. מרדכי כהן

4. יהודית כהן



נגד


משיבים

1. אמירים - מושב עובדים
2. רשות מקרקעי ישראל (פורמלי)







החלטה


1.
לפני בקשת המשיבה 2 לסילוק המרצת הפתיחה על הסף על דרך של דחייתה או לחילופין מחיקתה. כמו כן, עתרה המשיבה להארכת המועד להגשת כתב התשובה להמרצה וזאת עד לאחר שתוכרע הבקשה. תגובת המבקשים הוגשה ביום 7.5.19 וביום 20.5.19 התקיים דיון, בין היתר, בבקשה זו.
נוכח הסכמת הצדדים לקיום הדיון ביום 20.5.19 בשני התיקים שבכותרת במאוחד, כאשר כל הטענות הושמעו ביחס לשני התיקים, תוך הדגשת ההבדלים, בעיקר המשפטיים, ניתנת גם החלטה זו, כאשר היא מתייחסת לבקשות לסילוק על הסף אשר הוגשו בתיקים שניהם.

2.
המשיבה 2 טוענת כי יש לסלק את ההליך כנגדה על הסף, שעה שהסעד המבוקש נוגע למשיב 1 בלבד והוא סעד הצהרתי לפיו המבקשים אינם חברי האגודה החקלאית במשיב 1. לטענת משיבה 2, אין לה כל נגיעה בסכסוך, אין בינה לבין המבקשים יריבות ולא עומדת למבקשים כל עילת תביעה כנגדה.


המשיבה 2 טענה כי עובדת היותה מנהלת את מקרקעי המדינה אינה רלוונטית לעתירת המבקשים להכריז כי אינם חברי האגודה במשיב 1. כמו כן, טענה המשיבה 2, כי היא אינה מתערבת ביחסים שבין הפרטים לבין האגודה ובכלל זה בתנאים הנוגעים לאופיו של ישוב זה או אחר. בסייפא, הדגישה משיבה 2 כי "תכבד כל החלטה ו/או פס"ד שיינתנו במסגרת ההליך שבנדון, בכפוף לנהליה (צריך להיות "של") הרשות והחלטותיה התקפים באותה עת". על הדברים הללו חזרה ב"כ משיבה 2 גם במהלך הדיון בבקשה.

3.
ב"כ המבקשים הלין על כך שהמשיבה 2 ביקשה ארכה להגשת כתב תשובה אך למעשה, הגישה בקשה לסילוק על הסף ולא כתב תשובה. ב"כ המבקשים ציין כי נחוצה לו עמדת המשיבה 2 בשאלה מדוע קבלת הזכויות במקרקעי המדינה הותנתה על ידי האגודה בחברות בה והאם משיבה 2 נתנה את אישורה להתניה זו.
חלק מן המבקשים, כך טענו, אינם בעלי נחלה ולכן לא יכולים היו להיות חברי אגודה כאשר אין להם זכויות קנייניות בנחלה. מכאן, טענו המבקשים, חלק מחוכרי הקרקעות אינם בעלי מעמד תקין והאחריות לכך מוטלת על המשיבה 2. המשיבה 2, כך נכתב בסעיף 7 לתגובה, צורפה להליך כבעלת דין פורמאלית "כדי שתאיר את עיני בית המשפט הנכבד (ועיני המבקשים) לגבי העובדות במלואן, לאמיתן ולאשורן ותסייע בעשיית דין צודק בשאלות משפטיות שאינן פשוטות כלל ועיקר".
ב"כ המבקשים הוסיף וטען במהלך הדיון כי היה על המשיבה 2 להגיש, ראשית, את כתב התשובה להליך עצמו ואז ורק אז היה שוקל האם נוכח העמדה אשר תוצג במסגרת כתב התשובה, יכול הוא לוותר על המשיבה 2 כבעלת דין בהליך זה.
לא זו אף זו, טען ב"כ המבקשים, זאת לראשונה, כי הוא מבקש לשנות את הגדרתה של המשיבה 2 מבעלת דין שהיא "פורמלית" לבעלת דין ממש, זאת על מנת שיוכל להגיש בקשה לפיצול סעדים. יובהר כי לא הוגשה כל בקשה כאמור או בקשה כלשהי אחרת לתיקון כתב טענות.

4.
התייחסות כלשהי מצד משיב 1 לא הוגשה, לא תגובה כתובה וגם לא בעל פה במהלך הדיון, מאחר שמשיב 1 או מי מטעמו לא התייצבו לדיון.

5.
אחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לסילוק על הסף, ככל שהיא נוגעת למשיבה 2, להתקבל.
מסקנתי זו באה למרות שצעד כזה של סילוק על הסף הוא דרקוני ויינקט רק מקום שבו ברור כי גם אם יוכיח התובע את טענותיו, הוא לא יוכל לזכות בסעד שאותו ביקש.
מכאן, יש לבחון אם קיימת אפשרות, ולו קלושה, כי המבקשים יוכלו לזכות בסעד אותו ביקשו כנגד המשיבה 2, שאז אין לנעול את שערי בית המשפט לפניהם (ראו
יואל זוסמן,
סדרי הדין האזרחי
387 (מהדורה שביעית 1995)).

אכן, הצדק מחייב לפתוח את שערי בית המשפט גם מקום שבו קיים סיכוי קלוש לתובע להוכיח את תביעתו ולזכות בסעד אותו תבע, אך מנגד, מחייב הצדק גם למנוע הליכי סרק אשר יטרידו בעלי דין ויעמיסו עליהם ועל מערכת המשפט בהוצאות.

6.
את מסגרת הטענות בהליך זה קבעו המבקשים, במסגרת המרצות הפתיחה אשר הוגשו על ידם. עיון בהמרצות הפתיחה מלמד כי הסעד היחיד המבוקש בהן הוא סעד המכוון כולו למשיב 1 בלבד, והוא הצהרה כי החל מן המועד המצוין בכתב הטענות, המבקשים אינם עוד חברי האגודה החקלאית והאגודה אינה רשאית לכלול אותם בפנקס חבריה.
כל שנכתב ונוגע למשיבה 2 הוא כי זו האחרונה מנהלת את מקרקעי המדינה ומגדירה את מטרות ההתיישבות בעת הקצאת הקרקע ועוד, טענו המבקשים, כי משיבה 2 צורפה לאור הפרסומים על דחיית בקשת אגודת המתיישבים "עין הוד" לאפשר הקניית זכויות במקרקעי המדינה רק לאומנים שהתאגדו במסגרתה.
מעבר לאמירות הללו, לא נטען דבר וחצי דבר ביחס למשיבה 2 וגם לא התבקש כנגדה סעד כלשהו.

7.
יוצא כי הסעד המבוקש נוגע למשיב 1 בלבד. קריאה חוזרת של המרצת הפתיחה וגם תשובותיו של ב"כ המבקשים במהלך הדיון לשאלות אשר הופנו אליו על ידי בית המשפט ביחס לסעד הנוגע למשיבה 2, מלמדים כי אין ולא נדרש סעד כלשהו מן המשיבה 2. אין באמירות הכלליות המתייחסות למשיבה 2 כדי לבסס עילת תביעה כלשהי ואין כל סעד שנתבע. גם מדבריו של ב"כ המבקשים עולה כי למעשה, הוא מצפה לקבל תשובות מן המשיבה 2 כאשר לא מצאתי בדברים המיוחסים למשיבה 2 דבר המבסס עילת תביעה כלשהי. המסקנה המתבקשת היא כי המרצת הפתיחה אינה מגלה עילה כלפי משיבה 2 ולא ניתן לראות כיצד אם יוכיחו המבקשים את כל טענותיהם, יוליד הדבר סעד כלשהו לטובתם מצידה של משיבה 2. מן הטענות הכתובות ומדברי ב"כ המבקשים בדיון ניתן להבין כי למעשה, חפצים המבקשים בקבלת מסמכים ו/או עמדה ו/או מענה לשאלות שונות מצד משיבה 2, אך בכך אין די, כאמור, לצורך הצגת עילת תביעה ואין די כדי להצדיק הותרתה כבעלת דין במסגרת הליך זה. הותרת המשיבה 2 כבעלת דין בהליך זה תוביל לניהולו של הליך סרק כלפיה, אשר רק יעמיס בהוצאות על הצדדים ויגרום לבזבוז כספי ציבור. עם זאת, לרשות המבקשים עומדים הערוצים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי, בין בשלב זה ובין בשלב בו יישמעו ראיות, המאפשרות את השגת המידע הדרוש להם, לטענתם.


8.
בהעדר עילת תביעה כנגד משיבה 2 ואף בהעדר סעד כלשהו המופנה כלפיה, דין התביעה כנגדה להימחק. במצב דברים זה, באופן חריג, גם לא מצאתי כל טעם בחיוב המשיבה 2 בהגשת כתב תשובה קודם שתוכרע הבקשה לסילוק על הסף, שהרי כאמור, משלא טרחו המבקשים להפנות כנגד משיבה 2 טענה כלשהי, לא ציינו מהי עילת התביעה כנגדה וגם לא סעד כלשהו שמצפים הם לקבל כנגדה, לא ראיתי להוסיף ולהעמיס בהוצאות ניהול ההליך על משיבה 2, מעבר להוצאות שנגרמו עד כה.
ככלל, נקבע כי בקשה לסילוק על הסף אינה מקנה ארכה להגשת כתב הטענות וראוי כי קודם שבית המשפט יכריע בטענות לסילוק על הסף, יהיו בפני
ו מלוא טענות הצדדים במסגרת כתבי הטענות (ראו רע"א 2655/12
אסותא מרכזים רפואיים בע"מ נ' פלוני
(29.5.2012). עם זאת, כבר נקבע כי במצבים חריגים נכון יהיה להאריך את המועד להגשת כתב הטענות, ובכלל זה תשובה להמרצת פתיחה, זאת כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים. הראשון, כי לכאורה, יש סיכוי סביר לטענה הדיונית המקדמית והשני, כי נדרש מן המשיב להשקיע משאבים רבים באופן שאינו פרופורציונאלי לצורך הגשת הגנתו (ראו למשל רע"א 10227/06
בובליל נ' עו"ד אינדיג
(5.2.2007)).
כאמור, זהו המקרה בענייננו. בהעדר עילת תביעה נגד משיבה 2 ומשלא צוין גם סעד כלשהו אשר נדרש בעניינה, מצאתי להכריע בבקשה מבלי שיוגש כתב תשובה להמרצת הפתיחה.

9.
סיכומו של דבר, הבקשה מתקבלת ואני מורה על מחיקת המרצת הפתיחה ככל שהיא נוגעת למשיבה 2.
המבקשים יישאו בהוצאות משיבה 2 בסך של 10,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום וללא קשר לתוצאות התיק.


ניתנה היום, כ"א אייר תשע"ט, 26 מאי 2019, בהעדר הצדדים.










הפ בית משפט מחוזי 73018-01/19 גיא כהן, אורית כהן, מרדכי כהן נ' אמירים - מושב עובדים, רשות מקרקעי ישראל (פורמלי) (פורסם ב-ֽ 26/05/2019)