פסקי דין על טמיר שפירא | פסקי דין על תמיר פישמן קרנות נאמנות | פסקי דין על תמיר פישמן ושות' | פסקי דין על אלדד תמיר |

33996-02/19 א     18/07/2019




א 33996-02/19 טמיר שפירא נ' תמיר פישמן קרנות נאמנות בע"מ, תמיר פישמן ושות' בע"מ, אלדד תמיר








המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 33996-02-19 שפירא נ' תמיר פישמן קרנות נאמנות בע"מ
ואח'






לפני
כבוד השופטת
רות רונן


התובע:

טמיר שפירא
ע"י ב"כ עוה"ד יניב ויריב


נגד


הנתבעים:

1. תמיר פישמן קרנות נאמנות בע"מ
2. תמיר פישמן ושות' בע"מ
3. אלדד תמיר
ע"י ב"כ עוה"ד עזריאל לאוב ואלגיא




החלטה

1.
בקשה לסילוק על הסף של התביעה נגד הנתבע 3 (שיכונה להלן: "הנתבע"). הנתבע טען בבקשה כי כתב התביעה אינו מגלה כל עילה נגדו, ולכן יש לסלקו על הסף.

2.
מנגד טען המשיב (הוא התובע בתביעה והוא יכונה להלן: "התובע") כי אין מקום לנקוט בסעד הקיצוני של סילוק על הסף. לגישתו, הוא אינו חייב לפרט במסגרת כתב התביעה את עילות התביעה אלא עובדות בלבד. לגישתו, מהמסכת העובדתית המפורטת בתביעה, עולה המעורבות הישירה של הנתבע בהפרת זכויות התובע ובהטעיה שלו.

התובע הוסיף וציין כי בהתאם להלכה הפסוקה, גם אם כתב התביעה אינו מגלה עילה - יש לאפשר לתובע לתקן אותו לפני שהתביעה נמחקת.

3.
התובע הדגיש כי מהעובדות שפורטו בכתב התביעה עולה כי הנתבע הציג לתובע מצגים שונים והבטיח לו הבטחות; הוא היה זה שפעל לגריעת סמכויות התובע ופעל נגדו; הוא זה שהורה לשווק קרן שלא היתה במיקוד המאמץ השיווקי באותה עת; הוא החליט לצאת בקמפיין שיווקי ממומן; הוא פעל לגיוס כוח אדם ללא ידיעת התובע; להעלאת שכר מנהל ההשקעות ולתשלום בונוס למנהלי ההשקעות של החברה; הוא הציג לתובע תמונה מעוותת ביחס לעמידת החברה בדרישות ההון המינימלי והציג לו תקציב הכולל חריגות משמעותיות מהתמורה המקסימלית שהנתבעת 2 זכאית לה; כל שינוי שנעשה בהסכמים - נעשה בהוראתו של הנתבע.

התובע הוסיף כי הנתבע פעל לבצע עסקאות שיש לו בהן ענין אישי ואשר אינן משרתות את טובת החברה. הוא הרע את תנאי העבודה של התובע ושתל "סוכני חרש" כדי לשמר את שליטתו בחברה. הוא כינס שלא כדין ישיבת דירקטוריון לא חוקית בה הוחלט על שימוע לפני פיטורין לתובע. כלומר המסכת הרחבה קושרת אותו לתביעה למעשים המגוללים בה.

4.
לגישת התובע, הסכם הזכויות העומד במרכז המחלוקת מתייחס אל הנתבע באופן אישי וגם זכות הווטו של התובע חולשת על עסקה שלנתבע יש בה ענין אישי. המשא ומתן שקדם לחתימה על הסכם הזכויות היה מול הנתבע תוך התחייבות אישית שלו לקיומו. הנתבע הוא הרוח החיה בחברה ועל פיו יישק דבר, ואין לו חסינות מפני חובה בדין בקשר לדבר שביצע באופן אישי.

5.
התובע טען כי ההלכה הפסוקה הכירה באפשרות של הטלת אחריות אישית על אורגן של חברה. במקרה דנן טוען התובע כלפי הנתבע לעוולה של גרם הפרת חוזה. כן עולות מכתב התביעה נסיבות המצדיקות את הרמת מסך ההתאגדות. אחריות ושל הנתבע נובעת בין היתר מהתחייבותו האישית לקיום ההסכם, עוולת הרשלנות, עוולת גרם הפרת חוזה ומסלול חוזי של הפרת חובת תום הלב, הפרת חובות אמון וההגינות כאשר הנתבע העדיף את האינטרס האישי שלו על פני זה של החברה וכן טענות לקיפוח והרמת מסך.

6.
עוד הוסיף התובע כי ממילא הנתבע הוא "בעל דין דרוש" בתביעה: הוא המצהיר עליו נסמכה תגובת הנתבעים לבקשה לצו מניעה זמני, והאמור בתביעה משליך על זכויותיו.

7.
הנתבע השיב לתגובת התובע וטען כי יש לדחות את הטענה לפיה יש לצרפו כנתבע כ"בעל דין דרוש". הוא הוסיף כי התובע לא ביקש לתקן את התביעה וטענתו ביחס לאפשרות לעשות זאת היא הודאה בכך שכתב התביעה כעת אינו מגלה עילה ויריבות נגדו.

באשר לעילות התביעה שצוינו על ידי התובע בתגובתו, נטען כי לתובע לא עומדת כל עילת תביעה חוזית, שכן אין כל חוזה בין הנתבע לבין התובע. אין לתובע כנגד הנתבע גם כל עילה נזיקית, שכן אין בכתב התביעה זכר לראיות שעשויות להקים עילה כזו. אין לתובע נגד הנתבע גם עילת קיפוח - שכן הנתבע אינו בעל מניות בחברה ולכן טענות המיעוט כנגד הרוב אינן מכוונות נגדו באופן אישי.

דיון
8.
כידוע, סעד של סילוק על הסף הוא סעד קיצוני שבית המשפט נוקט בו רק בנסיבות חריגות ביותר. כן נפסק לא אחת כי בית המשפט לא יורה על סילוק של תביעה על הסף מקום בו ניתן להציל את התביעה באמצעות תיקונה.

9.
ראשית אבהיר כי אינני סבורה כי די בכך שהנתבע הוא – לגישת התובע – "בעל דין דרוש" בתביעה כדי להצדיק את קיומה של התביעה נגדו. אין ספק כי הנתבע מעורב בתביעה, הוא אכן היה זה שהגיש את התצהיר בתמיכה לתשובת החברה לבקשה לצו מניעה זמני - אולם עובדות אלה אינן מצדיקות כשלעצמן את צירופו לתביעה כנתבע, אם לתובע אין כנגדו עילת תביעה ואם לא יתקבל כל סעד נגדו.

10
כעולה מתגובת התובע לבקשה, התובע סבור כי עומדות לו עילות אפשריות שונות נגד הנתבע. ואולם, הפירוט המופיע בתגובה לבקשת הסילוק איננו מופיע ככזה במסגרת כתב התביעה. אכן בכתב התביעה התובע נדרש לפרט רק את העובדות ולא את עילות התביעה. יחד עם זאת, נתבע שמועלות נגדו טענות הנוגעות לאחריותו
האישית כאורגן בחברה, בין אם מכוח הרמת מסך או מכוח טענות אחרות – זכאי להיות מודע באופן ברור ומפורש לטענות העולות נגדו כדי שיוכל להתגונן מפניהן כנדרש.

11.
במקרה דנן, אני סבורה כי יש מקום לתת לתובע הזדמנות לבקש לתקן את כתב התביעה באופן שיבהיר את עילות התביעה הנטענות כנגד הנתבע. זאת על מנת שהנתבע יוכל להיות מודע באופן ברור לטענות העולות נגדו ולהשיב להן בצורה מסודרת.

בישיבת יום 18.7.2019 ציין ב"כ התובע כי אופציית המכר חלה ביום 30.7.2019, וכי לאחר מועד זה ממילא יבקש התובע לשקול אפשרות לבקש את תיקון כתב התביעה. בנסיבות אלה, אני סבורה כי מן הראוי לאפשר לתובע לבקש את תיקון כתב התביעה עד יום 15.8.2019.

אם תוגש בקשה לתיקון – היא תידון בהתאם לנסיבותיה ובין היתר לאור האמור בהחלטה זו ביחס לנתבע 3.

12.
התיק יועבר לתז"פ ביום 15.8.2019.
במועד זה יינתנו החלטות ביחס להמשך ההליך.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"ט, 18 יולי 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 33996-02/19 טמיר שפירא נ' תמיר פישמן קרנות נאמנות בע"מ, תמיר פישמן ושות' בע"מ, אלדד תמיר (פורסם ב-ֽ 18/07/2019)