פסקי דין על אליאור רפאל סוויסה | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

6713-09/18 בל     14/07/2019




בל 6713-09/18 אליאור רפאל סוויסה נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ב"ל 6713-09-18


14 יולי 2019

לפני
:

כב' השופטת
חופית גרשון-יזרעאלי

המערער
אליאור רפאל סוויסה
ע"י ב"כ עו"ד מור קורן



-


המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אלי מושונוב



פסק דין


1.
לפני ערעור על החלטת ועדת ערר (ילד) מיום 17.4.18 (להלן: "הוועדה"). הוועדה קבעה, כי המערער זקוק להשגחה מיום 1.3.18 ועד ליום 31.1.20, ודחתה את הטענה לפיה המערער זקוק לנוכחות מתמדת.

2.
המערער, יליד 2013, סובל מעיכוב התפתחותי ומהפרעת קשב וריכוז. המערער לומד בגן ילדים המשתייך לחינוך המיוחד.

3.
הורי המערער פנו למשיב בתביעה לגמלת ילד נכה ותביעתם התקבלה, כך שנקבעה למערער גמלה של 50% בשל הצורך בהשגחה קבועה. הוגש ערר על קביעת הוועדה מדרג ראשון, וכך נרשם בפרוטוקול הוועדה לעררים:

"עו"ד מור קורן
:
הערעור על זכאות לנוכחות ולא על השגחה.
אליאור מסכן את עצמו או את הסביבה שלו.
גם ד"ר שילון רופא המטפל ובמעקב וגם מהגננות המליצו על נוכחות.
ישן עם אחיו הגדול. מתעורר הרבה פעמים בלילה. חוזר מבי"ס ב 14:00. יושב עם אוזניות ומשחק במחשב. לא מקבל טיפול תרופתי אך יש המלצה לריטלין.
האם מתארת שניסה לקפוץ מהמרפסת (קומה ג') וכמעט שרף את הבית.
...
דיון ונימוקים:
ילד בן 5 שנים עם הפרעת קשב וריכוז.
לומד בגין לחינוך מיוחד.
הומלץ טיפול בריטלין אך האם מסרבת לתת טיפול זה.
הילד תזזיתי. חו"ד הגננת לאחרונה היא חיובית, דהיינו חל שיפור בהתנהגותו.
מבחינת התנהגותו בבית, יכול לשבת ליד מחשב עם אוזניות במשך חצי שעה. דהיינו ניתן להשאירו לפרקי זמן קצרים.
לכן אינו עונה על הצורך בנוכחות".

4.
החלטה זו היא נשוא הערעור שלפני.
תמצית טענות הצדדים
5.
המערער
טוען, כי
הוועדה שגתה בקביעתה כי הקטין אינו זקוק לנוכחות קבועה של הזולת. המערער אינו מסוגל להבחין בגורמי סיכון מיידים לו ולזולתו באופן החורג במידה ניכרת מבני גילו. בפועל, למערער קיימת השגחה ונוכחות מתמדת משך כל שעות היום. המערער הציג מסמכים המעידים על מסוכנות לעצמו ולסביבה. במסגרת בדיקת הוועדה בדרג הראשון נכתב בפרוטוקול כי היה צורך להחזיק את המערער כדי שלא ישתולל. מדובר בהפרעת קשב וריכוז ברמה גבוהה ומסוכנת. לפיכך, המערער זכאי לגמלה מלאה בעילה של נוכחות מתמדת.

6.
המשיב
טען, שהערעור התיישן שכן הוגש ביום 4.9.18 בעוד החלטת המשיב נשלחה למערער ביום 25.4.18. לגופו של עניין, הוועדה עשתה מלאכתה כנדרש ולא נפל פגם משפטי בהחלטה. למערער נקבעה השגחה לפרק זמן מוגבל בלבד, לאור הליקוי ממנו סובל. הוועדה מצאה כי בפועל המערער נותר לבדו לפרקי זמן קצרים ולכן אינו עונה להגדרה הנדרשת לצורך נוכחות מתמדת. הוועדה נימקה החלטתה באופן המאפשר לעקוב אחר הלך מחשבתה.
דיון והכרעה
7.
לאחר שקילת טענות הצדדים, מצאתי כי דין הערעור להידחות, ואפרט.

8.
בהתאם לסעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד.

לא אחת נפסק, כי על בית הדין לבחון אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה.
ראו, בין היתר: עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד - המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע לד 213 (1999).
9.
ועדת ערר (ילד) היא ועדה מקצועית, המורכבת ממומחים בתחום רפואת הילדים, הסיעוד והמקצועות הטיפוליים. בית הדין אינו מחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתם המקצועי של חבריה, אלא בוחן אם נפלה טעות משפטית בהחלטה.
ראו: דב"ע (ארצי) ל/0-11 סימן טוב - המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע ב' 133 (1971).

10.
בתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה) תש"ע- 2010
(להלן: "התקנות") נקבע, כי ילד הזקוק להשגחה של הזולת הוא:

"ילד שמלאו לו 90 ימים, אשר רופא שהמוסד הסמיכו לכך, קבע כי בשל ליקוי, מחלה כרונית, בעיית התנהגות או הבנה לקויה של הילד, הוא זקוק לנוכחות של הזולת בקרבתו, כדי למנוע מצבי סיכון לעצמו או לאחרים וזאת באופן החורג במידה ניכרת מילדים בני גילו".

לעומת זאת, ילד הזקוק להשגחה מלאה, בהתאם לתוספת השנייה לתקנות, הוא:

"...שמלאו לו 90 ימים, שלדעת רופא מומחה ברפואת ילדים שהמוסד הסמיכו לכך, בשל ליקוי רפואי חמור, מחלה כרונית קשה, הפרעת התנהגות חמורה או מגבלה התפתחותית בינונית, חמורה או קשה – מתקיימים בו כל אלה:
(א)
לא ניתן להשאירו בלא השגחה אפילו פרקי זמן קצרים והוא זקוק לנוכחות מתמדת של הזולת בשל אירועים רפואיים תכופים הדורשים טיפול מיידי של אדם אחר, הנובעים מהמחלה הקשה או מהליקוי, או בשל כך שבהשוואה לבני גילו הוא אינו מסוגל להבחין בגורמי סיכון מיידיים לו או לזולתו;
(ב)
קיימת בפועל השגחה ונוכחות מתמדת בכל שעות היום והלילה – בעת השהייה בבית, בדרך למסגרת החינוכית ובמסגרת החינוכית עצמה, או שקיימת זכאות שנקבעה לפי דין להשגחה או לנוכחות כאמור".

11.
בענייננו, עיון בהחלטה מעלה כי הוועדה שמעה את טיעוני אמו של המערער ובאת כוחו, ומצאה כי הוא זקוק להשגחה, אך אינו זקוק לנוכחות מתמדת מאחר שניתן להשאירו לפרקי זמן קצרים לבדו. גם מן האמור בדוח המסכם מגן הילדים של המערער (צורף להודעת הערעור) ניתן ללמוד כי חל שיפור במצבו של המערער, אף שעודו זקוק לגבולות ברורים ולעתים פועל ללא בקרה ומסכן עצמו וחבריו.

12.
טענות המערער נוגעות לשיקול דעתה המקצועי של הוועדה, אינן מצביעות על פגם משפטי בהחלטה המנומקת, ולפיכך אין בהן משום עילה להתערבות בית הדין.

13.
מעבר לכל האמור, הצדק עם המשיב כי הערעור הוגש באיחור, ואין הסבר מבוסס לכך בפי המערער.

14.
בנסיבות אלה נדחה הערעור.

15.
לאור אופיו של ההליך אין צו להוצאות.

על

פסק דין
זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי בתוך 30 יום מהמועד בו יומצא
פסק הדין לצד המבקש לעשות כן.

ניתן היום, י"א תמוז תשע"ט, (14 יולי 2019
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.












בל בית דין אזורי לעבודה 6713-09/18 אליאור רפאל סוויסה נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 14/07/2019)