פסקי דין על גילה גמליאל | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

36130-01/18 עבל     23/07/2019




עבל 36130-01/18 גילה גמליאל נ' המוסד לביטוח לאומי









בית הדין הארצי לעבודה


עב"ל 36130-01-18



ניתן ביום

23 יולי 2019

גילה גמליאל
המערערת
-

המוסד לביטוח לאומי
המשיב
בפני
הנשיאה ורדה וירט-ליבנה
, סגן הנשיאה אילן איטח
, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה
נציגת ציבור (עובדים) גב' חיה שחר, נציג ציבור (מעסיקים) מר אמנון גדעון

בשם המערערת: עו"ד רפאל קיציס

בשם המשיב: עו"ד ליאת אופיר


פסק דין
השופטת סיגל דוידוב-מוטולה
1.
לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי תל אביב (השופטת דפנה חסון זכריה ונציגי הציבור מר יונה הנדל ומר יוסף לוין; ב"ל 40179-12-15), בו נדחתה תביעת המערערת להכרה בליקוי בכפות ידיה (פילארתרלגיה אוסטאורטריטיס; להלן: הליקוי) כפגיעה בעבודה על פי עילת המיקרוטראומה.

התשתית העובדתית ופסק דינו של בית הדין האזורי
2.
המערערת, גב' גילה גמליאל
, ילידת שנת 1954, עבדה כמטפלת סיעודית בבית אבות משך כ - 24 שנים, החל משנת 1990 ועד לאפריל 2014. ביום 18.5.15 הגישה תביעתה למשיב - המוסד לביטוח לאומי
(להלן: המוסד) - לצורך הכרה בליקוי כפגיעה בעבודה. תביעתה נדחתה על ידי המוסד, ובהתאם הוגשה תביעתה לבית הדין האזורי.

3.
בבית הדין האזורי נשמעה עדותה של המערערת. המערערת העידה כי עבדה 8 שעות ביום, במשמרות מתחלפות, ומתוכן "לפחות 5 שעות עבודה היו כרוכות במאמץ פיזי של כפות הידיים". המערערת פירטה כי במשמרות בוקר הייתה אחראית עם מטפלת נוספת על 20 מטופלים, ובמשמרות הערב הייתה אחראית עם שתי מטפלות נוספות על 40 מטופלים. במהלך המשמרות נדרשה לקלח את המטופלים, להלבישם, להחליף להם חיתולים, לגזוז להם ציפורניים ולגלחם, להאכילם, לניידם באמצעות כסא גלגלים (לחדר האחות או לריפוי בעיסוק) וכן להחזירם למיטה (או להעבירם ממנה לכסא הגלגלים, לעיתים באמצעות מנוף אך לרוב בלעדיו). גם במשמרות לילה נדרשה לעבודה פיזית קשה שכללה החלפת חיתולים וכן החלפת תנוחה למטופלים מדי שעתיים. בנוסף לכך נדרשה לפנות כלים מהשולחנות, לנקות שולחנות, לסדר מיטות, להחליף מצעים ולסדר ארוניות.

4.
בית הדין האזורי קבע, בהתבסס על עדות המערערת ותשובותיה בחקירתה הנגדית, כי "ביצעה מספר רב של פעולות לאורכו של יום העבודה", וכי מדובר "בפעולות אשר חוזרות על עצמן במהלך העבודה, אך מורכבות מתנועות שונות ומגוונות, בתנוחות שונות, בזויות שונות, המבוצעות על פי סדר משתנה, ובתדירות משתנה בהתאם לצרכי העבודה". עוד קבע כי לא ניתן לבודד תנועה מסוימת, חוזרת ונשנית ברצף קבוע או בתדירות הניתנת להערכה, שפעלה על מקום מוגדר בגוף בכלל ועל כפות הידיים בפרט.

בית הדין הוסיף כי המערערת עבדה כשלוש פעמים בשבוע במשמרות בוקר, בעוד שהעבודה במשמרות הלילה הייתה אינטנסיבית פחות, כיוון שבמרבית המשמרת המטופלים ישנו. בית הדין הדגיש כי המערערת אמנם עבדה משך שנים רבות בעבודה פיזית קשה ומאומצת, אך לא די בכך כדי להקים תשתית עובדתית למיקרוטראומה. משכך נדחתה התביעה, ללא צו להוצאות.

טענות הצדדים בערעור
5.
המערערת טוענת כי עבדה לפחות חמש שעות מדי משמרת במאמץ עם כפות הידיים בעבודה פיזית עם המטופלים, כאשר בית הדין האזורי "טעה כשהתעלם מכך שמדובר בתנועות לא זהות אך דומות באופיים ומהותם אחד: הפעלת כוח פיזי עם כפות הידיים". לגישתה, לא היה מקום לדחות את התביעה בשל כשל בהוכחת התדירות, שכן ברור שהמערערת לא תיעדה את תדירות תנועותיה ולכן בית הדין אמור היה להעריכה על פי עדות המערערת וחקירתה, לרבות על דרך האומדן. בית הדין אף טעה בקבעו כי העבודה במשמרות הלילה הייתה אינטנסיבית פחות, שכן במהלכה יש רק מטפלת אחת שנדרשת להחלפת חיתולים וכן להחלפת תנוחה לכל מטופל מדי שעתיים.

6.
המערערת מדגישה כי עבודתה גרמה לשחיקה של הסחוס ולדלקת במפרקי כפות הידיים. כתוצאה מכך עברה חמישה ניתוחים, נאלצה להפסיק לעבוד בשל מצבה הרפואי, ואף הייתה זכאית כתוצאה מכך לקצבת נכות כללית. המערערת סבורה כי בהתאם לפסק דינו של בית דין זה בעב"ל (ארצי) 39738-05-13 נירה צבי - המוסד לביטוח לאומי
(11.8.15; להלן: עניין צבי) ראוי למנות מומחה מטעם בית הדין, כאשר "הפסיקה המשתנה מקימה לכל הפחות את הספק ממנו יכול וצריך להנות המבוטח". כן מפנה היא לבר"ע (ארצי) 10901-09-17 המוסד לביטוח לאומי
- פנינה אמינוב (25.10.17) במסגרתה אושר מינוי מומחה על סמך תשתית עובדתית דומה, אך יצוין כבר כעת כי במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי באותו מקרה נדחתה ההכרה בתשתית העובדתית כמספקת לצורך גיבוש עילת המיקרוטראומה (עב"ל (ארצי) 42260-07-18 המוסד לביטוח לאומי
- פנינה אמינוב (15.4.19)).

7.
המוסד תומך בפסק דינו של בית הדין האזורי, מטעמיו, וסבור שאין כל הצדקה להתערב בקביעותיו העובדתיות לפיהן המערערת ביצעה שלל תנועות מגוונות. משכך, לא קמה תשתית עובדתית מספקת לפי עילת המיקרוטראומה. המוסד מוסיף כי הגם שכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, דברים דומים נקבעו בפסקי דין נוספים שעסקו במטפלות סיעודיות ואחיות בבתי חולים (וכדוגמא עב"ל (ארצי) 47434-09-13 קיבאן חקנזרי - המוסד לביטוח לאומי
(9.3.15); עב"ל (ארצי) 40494-06-17 נטלה אוצרי - המוסד לביטוח לאומי
(26.11.17); וביחס לליקוי בידיים - עב"ל (ארצי) 46178-03-14 פלונית - המוסד לביטוח לאומי
(26.9.16); עב"ל (ארצי) 35063-06-15 מרגריטה פיזולייב - המוסד לביטוח לאומי
(8.5.16)).

8.
בהתאם להחלטה שניתנה בתום ישיבת קדם ערעור, ערעור זה נדון על סמך סיכומי הצדדים כפי שהוגשו בכתב.

דיון והכרעה
9.
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ובחנו את כל חומר התיק, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות וכי פסק דינו של בית הדין האזורי ראוי להתאשר מטעמיו, בהתאם לתקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991. להלן נפרט בתמצית את טעמינו.

10.
לצורך גיבוש עילת המיקרוטראומה נדרש להוכיח, בהתאם להלכה הפסוקה, כי המבוטח ביצע במהלך עבודתו תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות במהותן, שחזרו על עצמן למשך פרק זמן רצוף ואשר ניתן לבודד אותן משאר הפעולות והתנועות שביצע במהלך יום העבודה (עב"ל (ארצי) 1012/11 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי
(28.7.02)). תדירות התנועות החוזרות והנשנות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, "אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" (עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי
- אשר יניב, פד"ע לה 523 (2000); כן ראו בקשר לכך את עב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי
- אסתר נוח (22.12.14); להלן: עניין נוח; עב"ל (ארצי) 54603-11-14 ארקדי קרייזנבורג - המוסד לביטוח לאומי
(19.4.17); עב"ל (ארצי) 27000-01-18 המוסד לביטוח לאומי
- מרדכי סולצינר (17.1.19)).

עוד הובהר בפסיקה כי גם במצב של עבודה מגוונת קיימת אפשרות לאבחן תנועות המבוצעות ברצף על פני פרק או פרקי זמן משמעותיים, ככל שניתן לבודדן ממכלול הפעולות שמבצע המבוטח במהלך יום עבודתו (עניין נוח; עב"ל (ארצי) 465/07 עופר יהודאי - המוסד לביטוח לאומי
(20.12.07)).

11.
במקרה שלפנינו, בית הדין האזורי - אשר התרשם באופן בלתי אמצעי מעדותה של המערערת - הגיע לכלל מסקנה כי המערערת לא עמדה בנטל להוכיח תנועות חוזרות ונשנות בעבודתה שנמשכו על פני פרקי זמן רצופים ועלולות היו לגרום נזק לכפות ידיה. מדובר בקביעה עובדתית במהותה אשר ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בה.

כפי שעולה מהפירוט לעיל, וכפי שלמעשה לא היה במחלוקת, המערערת ביצעה פעולות רבות ומגוונות לאורך כל יום עבודה, וביניהן רחצת המטופלים, האכלתם, סידור מיטות, פינוי וניקוי כלי אוכל, החלפת חיתולים ועוד. מעדות המערערת לא עלה כי ניתן לבודד תנועה כלשהי החוזרת על עצמה ברציפות ואשר יש בה כדי להשפיע על כפות ידיה. המערערת אף כלל לא ניסתה לטעון לרצף כנדרש בפסיקה, אלא טענה באופן כוללני לכך שלפחות 5 שעות עבודה מתוך משמרת של 8 שעות היו כרוכות בעבודה עם כפות הידיים. אלא, שכל אחת מהפעולות שתוארה על ידי המערערת מחייבת תנועה אחרת של כפות הידיים. בנוסף, בהתאם לפסיקה נדרש להוכיח רצף, ולא די לצרף באופן מלאכותי תנועות שנעשו לאורך היום ולכמת אותן בסיומו (עב"ל (ארצי) 33118-10-16 ניסים חיון - המוסד לביטוח לאומי
(13.12.17)). בנסיבות אלו, לא מצאנו כי עניינה של המערערת דומה לעניין צבי עליו ביקשה להסתמך.

12.
לא נשמטו מעינינו טענות המערערת על כך ש"עוסקים כאן באוכלוסיה מוחלשת, שעובדת עשרות שנים עבודה קשה ומייגעת", ולמרות זאת נחסמת דרכה להוכחת פגיעה בעבודה (ככל שאין אפשרות להוכיח רצף של תנועות חוזרות ונשנות כנדרש). טענות אלה אכן שובות לב במידה רבה. אלא, שכבר נקבע בפסיקה כי אין בכוחה של תורת המיקרוטראומה "להביא לכך, שכל מחלה שנגרמה בשל העבודה אך אינה מנויה ברשימת 'מחלות המקצוע', תוכל לזכות את העובד בהכרה כנפגע 'תאונת עבודה'...
נפגע המנסה להשליך את יהבו על תורה זו נתקל במשוכות רבות בדרכו, מפני שתורה זו, שהיא כאמור פיקציה משפטית, עומדת על יסודות עיוניים נוקשים" (עניין נוח).
בהתאם, ציין גם בית המשפט העליון כי "בתי הדין לעבודה הקפידו לתחום את גבולותיה של עילת המיקרוטראומה בצורה ברורה, פן השימוש במונח זה יהפוך "כבמטה קסם" כל מאמץ קשה לבן פיצוי מהמדינה... אכן, כפי שנקבע על ידי ערכאה זו בעבר, המצב האופטימלי הוא שכל אדם יפוצה בגין כל נזק שנגרם לו. ואולם, הגדרת המונח "תאונה" היא פרי מדיניות, ובהקשר זה גם למגבלות תקציביות יש משקל..." (בג"צ 2142/18 פלונית נ' בית הדין הארצי לעבודה (5.9.18)).
משכך, וכאשר לא עלה בידי המערערת להצביע על תנועות חוזרות ונשנות כדרישת הפסיקה, אין דרך להכיר בפגיעתה כפגיעת עבודה.



13.
סוף דבר
- נוכח כל האמור לעיל, הערעור נדחה.
המערערת תישא בהוצאות המוסד בהליך הערעור בסך של 4,000 ₪.


ניתן היום, כ' תמוז תשע"ט (23 יולי 2019), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.






ורדה וירט-ליבנה
,
נשיאה, אב"ד

אילן איטח
,
סגן נשיאה

סיגל דוידוב-מוטולה
, שופטת


גברת חיה שחר,
נציגת ציבור (עובדים)



מר אמנון גדעון,
נציג ציבור (מעסיקים)








עבל בית הדין הארצי לעבודה 36130-01/18 גילה גמליאל נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 23/07/2019)