פסקי דין על בנימין ששון | פסקי דין על חברת טי. אנד. אם. אור אורלי שחקים בע"מ

51650-08/18 סעש     22/05/2019




סעש 51650-08/18 בנימין ששון נ' חברת טי. אנד. אם. אור אורלי שחקים בע"מ








בית דין אזורי לעבודה בחיפה

סע"ש 51650-08-18

22 מאי 2019

לפני: כב' השופטת סאוסן אלקאסם

ה
מבקש
:

בנימין ששון
ע"י ב"כ: עו"ד יהודה גרף



-

הנתבע

ת
:
חברת טי. אנד. אם. אור אורלי שחקים בע"מ

ע"י ב"כ: עו"ד נעמי בן אברהם

החלטה

מונחת לפני בקשה למתן צו לגילוי מסמכים ספציפי שהוגשה מטעם המבקש בתובענה דנן, בה הוא עותר לגילוי ועיון במסמכים הבאים:
א.
הודעה על תנאי העסקה חתומה על ידי שני הצדדים והסכם העסקה חתום, לפחות ע"י המבקש.
ב.
מסמכי קבלה לתפקיד החתומים על ידי המבקש.
ג.
אישור מסירה של הזימון לשימוע.
ד.
טפסי הערכת המבקש מתיקו האישי.
(להלן: "בקשה לגילוי מסמכים").
טענות הצדדים:
1.
המבקש, יליד 1956, עבד אצל המשיבה מיום 29.1.12 כמנהל מחלקת ניקיון ותפעול עד ליום 31.8.18, עת פוטר מעבודתו.
2.
בחודשים יולי – אוגוסט 2018, היה המבקש בימי מחלה – אורך המחלה ורציפותה טרם נקבעו עובדתית.
3.
ביום 19.7.18 הוציאה המשיבה לתובע מכתב זימון לשיחת שימוע טרם פיטורין.
4.
ביום 22.7.18, נערך השימוע בנוכחות התובע.
5.
ביום 31.7.18 הוציאה המשיבה מכתב פיטורים למבקש לפיו העסקתו תסתיים ביום 31.8.18.
6.
ביום 26.8.18 פתח המבקש בהליך דנן – תחילה הגיש בקשה לסעד זמני ובהמשך הוגש כתב התביעה. כתב התביעה המקורי תוקן ביום 3.12.18.
7.
בין הצדדים התגלעו מחלוקות שונות הרלוונטיות לבקשה דנן – עילת הפיטורין והאם הפיטורין היו כדין וכן מחלוקת לעניין גובה השכר המוסכם.
8.
ביום 8.5.19 הגיש המבקש בקשה לגילוי מסמכים בה טען לגילוי המסמכים כמפורט בסעיפים א – ד, לעיל היות והם רלוונטיים להליך. כמו כן, המבקש ביאר כי די בכך שיוכיח שהמסמכים רלוונטיים לכאורה כדי שבית הדין ייעתר לבקשתו.
9.
המשיבה מנגד, הגישה תגובתה ביום 21.5.19, בה התנגדה מכל וכל להעביר למבקש המסמכים המבוקשים על ידו. לטענתה, הוגש תצהיר גילוי מסמכים מטעמה ובו פורטו המסמכים הנמצאים ברשותה. כפי הנראה, המבקש מנסה לבצע מסע 'דיג' אסור לגילוי מסמכים נוספים. עוד נטען כי המבקש מסרבל את ההליך במכוון, תוך בזבוז זמן שיפוטי לריק.
דיון והכרעה
10.
המסגרת הנורמטיבית לבחינת בקשה לגילוי מסמכים נמצאת בתקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי הדין), התשנ"ב – 1991 (להלן: "התקנות"). התקנה קובעת כלהלן - "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות."
11.
המבחן לבחינת הבקשה לגילוי מסמכים שהגיש בעל דין בהליך, הינו מבחן הרלוונטיות. קרי -
האם המסמך הנדרש, רלוונטי לנושא השנוי במחלוקת ועשוי לשפוך אור על הסוגיה. לעניין זה יפה האבחנה שנעשתה ע"י כב' הנשיא ברק (בדימוס, בתוארו דאז, המשנה לנשיא) ב רע"א 6546/94

בנק איגוד לישראל בע"מ

נ' ה' אזולאי,
פ"ד מט(4) 54, 60:

"נמצא, כי הרלוואנטיות של מסמך לעניין גילויו רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט. הרלוואנטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוואנטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי

לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין, אין לגלותו."
12.
אם כן, בבואנו לבחון האם להיענות לבקשה ולהורות על גילוי המסמכים המבוקשים, נקודת המוצא תומכת בגילוי רחב ככל שניתן של המסמכים הרלוונטיים הנוגעים למחלוקת, מתוך רצון להגיע בסופו של יום לחקר האמת. (ראה – רע"א 4999/95
alberici international
שותפות רשומה זרה הרשומה בישראל

נ' מדינת ישראל,
פ"ד נ(1) 39, 44).
13.
עקרון חקר האמת התומך בגילוי רחב אינו עומד לבדו. כנגדו "ניצבים ערכים אחרים, ובהם יעילות ההליך המשפטי; הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה". (ראה - רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193, 195).
14.
כמו כן, יש לבחון את הסוגיה בשני היבטים. האחד – היבט צר – בו נבדוק האם קיימת זיקה ברורה בין המסמך שגילויו מבוקש, לבין הסוגיה שבמחלוקת. באם התשובה חיובית, בית הדין ימשיך ויבחן את ההיבט הרחב – של הסוגיה, קרי את "הבקשה לגילוי המסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי." בסופה של בחינה זו, בית הדין ימשיך ויבדוק את איזון האינטרסים וההשפעה על הגורמים המעורבים מהיענות לבקשה במעין "מבט על". (ראה – ע"ע (ארצי) 494/06 מדינת ישראל – נציבות המים נ' קלרק אבנצ'יק, 28.03.2007).
15.
נבחן אחד אחד את המסמכים המבוקשים לגילוי ועיון על פי הניתוח שהוצג לעיל:

א.
הסכם העסקה והודעה על תנאי העסקה – המבקש דורש לראות הסכם העסקה ו/או הודעה על תנאי עבודה חתומים. המשיבה הציגה הסכם העסקה שאינו חתום ולטענתה אין הסכם אחר. הסכם העסקה נוגע ללב ליבה של המחלוקת והמשיבה פירטה מסמך זה במסגרת גילוי המסמכים, אולם אין לנו אלא לקבל טענתה כי כוונתה להסכם העסקה שהוצג בכתב ההגנה ושאינו חתום. על כן וממילא משאין למשיבה הסכם העסקה חתום ו/או הודעה על תנאי העסקה להציג – יש לדחות גילוי מסמך זה.

ב.
אוגדן מסמכי קבלה לעבודה – המבקש טוען לגילוי – "מסמכים המתוייקים בתיקו האישי של המבקש עליהם היה אמור לחתום בעת קבלתו לעבודה ובמהלכה". מנגד טענה המשיבה כי אוגדן מסמכי קליטה יועד לעובדי ניקיון זוטרים, בעוד שהמבקש נקלט כמנהל אתר ולא חתם על מסמכים אלו. קרי, המשיבה טוענת כי המבקש לא חתם על מסמכי קליטה לעבודה. כמו כן, המבקש עצמו אינו טוען כי יש לגלות מסמכים עליהם חתם, אלא ניסח כמסמכים "עליהם היה אמור לחתום". כלומר, גם לגרסת המבקש, כפי שהוצגה בבקשתו, הוא לא חתם על טפסי קליטה כפי שלטענתו, נהוג אצל המשיבה. מכאן, שאין מקום להורות על גילוי המסמכים, שכן ממילא לא ישפכו אור על תנאי העסקתו של המבקש והם אינם חלק מחוזה העסקתו ו/או תנאי העסקתו, כך שעשויים הם רק לסרבל את הדיון בתיק.

ג.
אישור מסירה על הזימון לשימוע – לעניין זה אנו מסכימים עם המשיבה. במכתב הזימון לשימוע לא נרשם כי הוא מועבר באמצעות דואר רשום ואף לא נרשמה כתובתו של המבקש. ההיפך הוא הנכון. המשיבה טענה בסעיף 6 לכתב הגנתה כי הזימון לשימוע נמסר למבקש באופן אישי. אשר על כן, אין מקום להורות על גילוי אישור מסירה כאמור.

ד.
מסמכים מתיקו האישי של המבקש – המבקש ביקש מסמכים אלו היות והם רלוונטיים להתנהלותו של המבקש וכן יכולים להעיד על אפשרות הצבתו בתפקיד אחר. המשיבה מנגד, טוענת כי צירפה לכתב ההגנה את המסמכים הרלוונטיים מתיקו האישי של המבקש וכן הצהירה עליהם במסגרת גילוי המסמכים מטעמה. לעניין זה, אנו סבורים כי הדין עם המבקש. אפשר כי בתיקו האישי יהיו מסמכים שעשויים לשפוך אור על המחלוקות בין הצדדים ואשר רלוונטיים להליך. ככל שיש בתיק האישי מסמכים נוספים שלא צורפו לכתבי בי- דין, על המשיבה להעבירם למבקש.
16.
בהתאם להחלטתנו, אנו מורים למשיבה להעביר למבקש, באמצעות ב"כ, מסמכים מתיקו האישי של המבקש – ככל שישנם מסמכים נוספים שלא צורפו לכתב ההגנה של המשיבה. המסמכים יועברו לב"כ המבקש עד יום 23.5.19.
17.
לתשומת לב המבקש כי חלף המועד להגשת תצהיר עדות ראשית מטעמו ועליו להגיש תצהירו לאלתר ולא יאוחר מיום 27.5.19. ראוי היה – לאור המועדים שנקבעו בהחלטתנו מיום 11.3.19, כי המבקש היה מגיש את בקשתו בסמוך ליום 4.4.19, בעת שראה כי בקשתו לגילוי מסמכים ספציפיים לא נענית.
18.
על המשיבה להגיש תצהיר עדות הראשית מטעמה עד ליום 27.6.19.
19.
בית הדין לא ייענה לבקשות אורכה ו/או דחייה נוכח סמיכות הזמנים לתחילת פגרת בתי המשפט.
20.
הוצאות בקשה זו יישקלו במסגרת פסק הדין הסופי ובכפוף להתנהלות הצדדים בהמשך ההליך.

ניתנה היום, י"ז אייר תשע"ט,
(
22 מאי 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.









סעש בית דין אזורי לעבודה 51650-08/18 בנימין ששון נ' חברת טי. אנד. אם. אור אורלי שחקים בע"מ (פורסם ב-ֽ 22/05/2019)