פסקי דין על איתן סורוקה |

20496-09/18 עלח     28/07/2019




עלח 20496-09/18 איתן סורוקה נ' מדינת ישראל








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


על"ח 20496-09-18


28 יולי 2019

לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק


ה
מערער
איתן סורוקה
ע"י ב"כ: עו"ד שנקר
-

ה
משיב
מדינת ישראל
ע"י ב"כ: עו"ד דרורי




פסק דין


1.
לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן - הפקודה) מיום 11.6.2018 (להלן: הוועדה). ועדה זו התכנסה מתוקף פסק דינה של כב' השופטת חסון זכריה בעל"ח 2472-05-16 אשר ניתן ביום 13.4.2017.

תמצית העובדות הצריכות לענייננו
2.
המערער, יליד 1944, סובל מפגימות שונות אשר בגינן ביקש פטור ממס הכנסה בהתאם לסעיף 9(5) לפקודה.

3.
ביום 29.3.2015 קבעה וועדה הרפואית מדרג ראשון למערער נכות רפואית צמיתה בשיעור של 88.83%, החל מיום 30.1.2014.
בפני
הוועדה מדרג ראשון עמדה חוות דעתו של פרופ' רביד, מומחה ברפואה פנימית, מיום 28.4.2014.

4.
המערער הגיש ערר על קביעת הוועדה מדרג ראשון.

5.
ביום 11.1.2016 נבדק המערער על ידי ועדה לעררים אשר שמעה טענותיו, ערכה בדיקה קלינית סיכמה מסקנותיה ופירטה כי היא שוקלת לשנות את אחוזי הנכות בגין
c.t.s
ועל כן אפשרה למערער לטעון בעניין זה, לרבות המצאת מסמכים.

6.
המערער הגיש לוועדה לעררים חוות דעת מטעם ד"ר אלעד ברוך, מומחה לנוירולוגיה, מיום 3.2.2016, וכן חוות דעת רפואית מטעם פרופ' רובינשטיין, מומחה לרפואה פנימית, מיום 10.3.2016.

7.
ביום 14.3.2016 עמד המערער בשנית בפני
הוועדה לעררים לאחר ששמעה את דברי המערער ועיינה בכלל המסמכים שעמדו בפני
ה, קבעה כי
למערער נכות רפואית יציבה בשיעור של 90%. הוועדה שינתה את הנכויות שנקבעו למערער על ידי הוועדה מדרג ראשון, בכך שביטלה את הנכות בשיעור של 9.75% בגין
cts
דו צדדי
(5% בגין כל יד) שנקבעה על ידי הוועדה מדרג ראשון, והוסיפה 10% נכות בגין תת פעילות בלוטת התריס, וכן נכות בשיעור של 10% בגין ליקוי ראיה.
יצוין כי הרכב הוועדה כלל את דר' אביגד – כירורג, דר' טרבס –נוירולוגית ודר' וייס –פנימאי.


8.
בעקבות זאת הוגש ערעור לבית הדין ובפסק הדין שניתן על ידי כב' השופטת חסון זכריה בעל"ח 2472-05-16 , הוחזר התיק לוועדה עם הנחיות כדלקמן:
"עניינו של המערער יושב אל הוועדה בהרכבה הנוכחי, על מנת שתפעל כדלקמן:
א.
הוועדה תנמק את קביעתה בעניין דרגת הנכות בגין הנוירופתיה הסכרתית, תוך התייחסות פרטנית לשאלה אם ממצאי בדיקת ה-
emg
תאמו את ממצאי בדיקתה הקלינית, אם לאו. בכלל זה תתייחס הוועדה אף לאמור בחוו"ד ד"ר אלעד בהקשר זה.
ב.
הוועדה תתן דעתה לחוו"ד פרופ' רובינשטיין בעניין מחלות הלב, ותפרט אם יש בה כדי לשנות מקביעתה.
ג.
החלטת הוועדה תהא מפורטת ומנומקת.
המערער ובא כוחו יוזמנו לוועדה ויוכלו לטעון טענותיהם בפני
ה."

9.
הוועדה התכנסה מתוקף פסק הדין ביום 11.6.2018 כאשר בהרכבה יושבים דר' טרבס – נוירולוגית, דר' וייס – פנימאי ובמקום דר' אביגד ישב דר' רמי כירורג אורטופד. בפרוטוקול נרשם כדלקמן:
"דברי ב"כ הפונה – מבקש לצרף השלמה לחוו"ד פרופ' רובינשטיין בהתאם להנחיות פסק הדין והעתק כרטיס רפואי של הנתבע אצל פרופ' רובינשטיין__ משנים עברו.
מבקש לקבל את ההנחיות לגבי הסעיף הלבבי וגם לגבי הנכות בגין הנוירופתיה, לפי המלצתו של פרופ' אלעד ברוך ו/או פרופ' רובינשטיין שהיא מעט יותר גבוהה. למעשה מדובר בתקופת עבר כי הנכות הצמיתה שנקבעה עוברת את הרף המזכה.

התייחסות לממצאי בדיקות וצילומים
– הוועדה עיינה מחדש במכתב של פרופ' רובינשטיין מיום 5.6.18 הנתון הנוסף שהוצג בפני
הוועדה שלא היה בוועדות הקודמות הוא בדיקת ___ של שריר הלב ___
ef
שווה 50%. ממצא זה בנוסף לדיווח על מוגבלות תפקודית במאמץ בינוני מסווגת את נכותו עפ"י התקנות 6.4.16 בדרגה תפקודית 2 עם
ef
= 50% המקנה נכות השיעור 25% אשר זו נכללה בוועדות הקודמות בסכרת עם סיבוכים
בגינה הוענקו 65% נכות. הדרגה התפקודית הנוכחית אינה עולה על 50% ולכן אין מקום להעניק נכות נפרדת בגין לקות זו.
בבדיקה דיבור שוטף ___ מימין. תנועות עיניים חופשיות אין ניסטגמוס, יתר עצבי גולגולת ב.מ.פ.
בגפיים כוח גס שמור החזרים גידיים הופקו ערים בגפיים העליונות, ירודים בגפיים תחתונות, בפיקות, אכילס לא הופקו.
ירידה בתחושה עמוקה בגפיים תחתונות ותחושה שטחית בצורה של גרביים. רומברג חיובי. "הליכה על עקבים".
לעומת בדיקה קודמת מ-2016 יש החמרה בנוירופתיה, סנסורית, המערבת תחושה עמוקה.
עקב החמרה זו נכותו 30% לפי ס' 29 (6) 3 – נכות זו כלולה בסכרת עם סיבוכים. ממצא ב-
emg
בפני
עצמו אינו מקנה נכות, במקרה זה הממצאים תואמים לתמונה קלינית.
היות ואין חולשה לדעת הוועדה נכותו בדרגה של הפרעה ניכרת ולא קשה ולכן אינה מקבלת את חוו"ד פרופ' רובינשטיין ופרופ' אלעד ברוך או מסקנותיו.
אבחנות
– סכרת עם סיבוכים
סיכום ומסקנות
– החלטת ועדה מיום 14.3.16 – ללא שינוי."

10.
על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי.

תמצית טענות הצדדים
11.
תמצית טענות המערער
:
א.
לעניין הרכב הוועדה
– עניינו של המערער הוחזר לוועדה בהרכב שונה בניגוד להוראות פסק הדין ויש בכך טעות משפטית. בוועדה לא ישב הכירורג דר' אביגד אשר ישב בוועדה קודם למתן פסק הדין והרכב הוועדה אף לא כלל כירורג חלופי. עוד נטען כי המערער לא נתן הסכמתו לשינוי הרכב הוועדה.

ב.
לעניין הנוירופתיה
– עניינו של המערער הושב לוועדה על מנת שתנמק את קביעתה בעניין דרגת נכות בגין נוירופתיה סכרתית, תוך התייחסות לשאלה האם ממצאי בדיקת ה-
emg
תאמו את ממצאי בדיקתה הקלינית. הרקע לכך הוא חוות דעתו של דר' ברוך שקבע כי ממצאי הבדיקה מעידים על נוירופתיה בדרגה קשה המצדיקה נכות בשיעור 40%. מנגד הוועדה קבעה כי המערער זכאי ל-30% נכות שכן לטעמה הנוירופתיה בדרגה ניכרת בלבד. החלטה הוועדה אינה ברורה, לא ניתן להבין מדוע למרות תוצאות הבדיקה הוועדה קובעת את קביעתה. במקום לעמוד בהוראות פסק הדין בחרה הוועדה לבדוק את המערער מחדש. מדובר בבדיקה בניגוד להוראות פסק הדין כאשר הוועדה מתייחסת כתוצאה מכך למצבו העדכני של המערער מבלי שהתבקשה לעשות זאת.
הוועדה קבעה כי קיימת החמרה במצבו בהשוואה לבדיקה משנת 2016 והתאימה לו נכות בשיעור 30%, אותה דרגת נכות שהותאמה בעקבות הבדיקה אז ב-2016. הוועדה מכירה בכך שתוצאות הבדיקה מעידות על נוירופתיה בצורה קשה אולם מאחר ואין "חולשה" קבעה כי דרגת נכות היא מוגבלות ניכרת ולא קשה– כלומר שוב חוזרת על הסתירה בהחלטתה הקודמת שהביאה לפסק הדין. הוועדה לא נימקה החלטתה באופן מניח את הדעת גם ביחס לחוות דעתו של דר' ברוך .

לאור המפורט לעיל סבור המערער כי הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין והנמקתה מעידה כי היא נעולה בדעתה, על כן יש להשיב את עניינו לוועדה בהרכב חדש לחלוטין.




12.
תמצית טענות המשיבה
:
א.
לעניין הרכב הוועדה
– המשיבה טענה כי אין פגם בהחלפת אחד משלושת חברי הוועדה לעררים. דר' אביגד הוא כירורג כללי אשר ישב בוועדה הקודמת. פסק הדין השיב את עניינו של המערער בתחום קרדיולוגי ונוירופתיה סכרתית, כך שאין משמעות שרופא מתחום כירורגיה מוחלף ברופא כירורג אחר. כמו כן, המערער ידע על שינוי הרכב הוועדה שכן מוען מכתב לבא כוחו ביום 29.4.18 נספח א' לכתב התשובה. כמו כן דר' רמי הוא כירורג ואורתופד בניגוד לטענות המערער וככל שלמערער היו טענות לגבי הרכב הוועדה היה עליו לטעון זאת בזמן אמת ולא להעלות את הטענה לראשונה בערעור.

ב.
לעניין הנוירופתיה
– הוועדה ערכה בדיקה קלינית ומצאה כי מצבו הרפואי של המערער תואם להפרעה ניכרת, היות ולא מצאה חולשה בגפיים ברמת הפרעה קשה. המערער הגיש לוועדה חוות דעת משלימה מטעם פרופ' רובינשטיין מיום 5.6.18- חוות דעת חדשה לכל דבר ועניין. בחוות דעת זו ציין פרופ' רובינשטיין את נושא הנוירופתיה תוך ציון חולשה בגפיים, הוועדה התייחסה לממצאים החדשים שלא עמדו בפני
ה בישיבתה הקודמת וזאת הסיבה שערכה בדיקה קלינית נוספת. הוועדה התייחסה לחוות הדעת המשלימה שהציג המערער ואין לו להלין בכך אלא על עצמו. החלטת הוועדה כי נכותו כלולה בנכות בגין סכרת עם סיבוכים היא החלטה רפואית שאין להתערב בה.
לאור האמור לעיל, טענה
המשיבה כי אין טעות משפטית בהחלטת הוועדה על כן, יש לדחות את הערעור ולחייב את המערער בהוצאותיה.

ישיבת הערכה מוקדמת
13.
בישיבת הערכה מוקדמת שהתקיימה בפני
הרשמת ליבר-לוין ביום 20.5.19 טען המערער כי לפי סעיף 34 לפסק הדין המחזיר אשר הורה כי המערער ובא כוחו יוזמנו לוועדה ויוכלו לטעון בפני
ה, קמה לו הזכות להגיש חוות הדעת משלימה מטעם פרופ' רובינשטיין. לטענתו חוות דעת זו אינה כוללת פרק של בדיקה קלינית אלא מתייחסת במובהק לעניינים הנוגעים לעברו הרפואי של המערער ולא לעניינים עדכניים.
עוד הוסיף כי היה על הוועדה לפעול בהתאם להוראות פסק הדין ולא לבדוק את המערער. לגבי טענת המשיב כי נכותו של המערער ממילא מזכה בפטור טען כי ההליכים עדיין נמשכים מאחר שיש ויכוח על מועד התחולה של הזכאות לפטור. אין מחלוקת שהמערער סובל מנוירופתיה סוכרתית אולם , לאור דרגת הנכות שהוועדה קבעה למערער, הנכות כלולה בסעיף ליקוי בגין סכרת עם סיבוכים ואילו הוועדה הייתה קובעת את דרגת הנכות כפי שלטענת המערער נדרש היה לקבוע , היה הוא זכאי לסעיף ליקוי נוסף ונפרד בגין הנוירופתיה ומועד תחולת הנכות היה משתנה בהתאם. עוד טען המערער כי החלפת הרכב הוועדה היא
טענה משנית אבל עצם העובדה שביקשו הסכמה להחלפה והיא לא נטענה מלמדת על טעם לפגם, וממילא עצם העובדה שהוחלף שליש מהרכב הוועדה מחזק את הטענה שיש להחליף את ההרכב כליל.
כמו כן, בישיבותיה הקודמות קבעה הוועדה שיש התאמה בין ממצאי בדיקת ה-
emg
לבין הממצאים הקליניים על כן , כיצד יכולה היא כעת להעדיף את הממצאים הקליניים על תוצאות הבדיקה.

14.
המשיב טען מנגד כי המערער טען בפני
הוועדה כי חוות הדעת החדשה מוגשת לוועדה בהתאם להוראות פסק הדין, הוועדה לא משפטנית ולא יכולה לבדוק זאת בזמן אמת. מאחר והמכתב כלל תיעוד חדש, אף אם קרדיולוגי, ניתן לוועדה פתח לבדוק את המערער. לגבי גובה הנכות, גם אם הוועדה טעתה בטרמינולוגיה
אין הדבר מסייע למערער שכן אם נקבעו לו אז 30% וכיום יש החמרת מצב אשר אין בה כדי לסייע לו הואיל ויש לו פטור הרבה לפני מועד הוועדה הקודם.
המטרה העיקרית של המערער היא לקבל את ההטבה משנת 2014 ובכך לא יכולה לסייע החמרה שאירעה לאחר שנת 2016. באשר להרכב הוועדה , מדובר
בוועדות אשר מנוהלות על ידי המוסד לביטוח לאומי, נערכו מספר פניות לב"כ המערער וגם במועד הוועדה לא התנגד לשינוי ההרכב.

דיון והכרעה
15.
בהתאם להלכה הפסוקה הסמכות לדון בערעורים על החלטות של ועדות לעררים מכוח פקודת מס הכנסה נתונה לבית הדין האזורי לעבודה (בג"צ 7978/08 הסה נגד משרד האוצר אגף מס הכנסה (24/8/08)) ב

פסק דין
זה נקבע כי זכות הערעור תהא בהתאם להוראות סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי.

16.
בית המשפט העליון קבע, כי בהתאם להוראת סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, מוסמך בית הדין לדון בערעורים על החלטות אלה בשאלות משפטיות בלבד.

17.
במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם נפלו פגמים בקביעת הנכות, בשיקולים שעליהם הסתמכה הוועדה, בהרכבה או באופן התנהלותה (בג"צ 570/09 וינאפל נ' שר האוצר משרד האוצר,( 18.11.2009)). כמו כן, קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות, הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדי של הוועדה, ובית הדין אינו
מוסמך להתערב בהן.

18.
זאת ועוד,
בהתייחס לוועדה הדנה בעניינו של מערער מכוח

פסק דין
נקבע, כי עליה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין, ואל לה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה. ביקורתו השיפוטית של בית דין מוגבלת לשאלה – האם מילאה הוועדה אחר מצוות פסק הדין (ראה דב"ע נא/01 – 29 פרנקל – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160; עב"ל 114/07 עורקבי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 8/01/08).




הטענות בדבר הרכב הוועדה

19.
לא מצאתי פגם בשינוי הרכב הוועדה שכן פנו אל המערער לצורך קבלת הסכמתו לכך (נספח א' לכתב התשובה).
העובדה כי התייצב בפני
הוועדה בהרכב נגדו טוען כעת בדיעבד כי הוא לקוי, ולא העלה בפני
הוועדה כל טענה באשר להרכב, מעידה כי הסכים לקבל את שינוי ההרכב.

20.
חזקה כי אילו סבר שיש פגם בהרכב, היה טוען זאת בפני
הוועדה והעלאת הטענה בדיעבד יש בה טעם לפגם.

הטענות בדבר הנוירופתיה
21.
הוועדה אכן לא מילאה אחר הוראות פסק הדין בכל הנוגע להתייחסות לחוות דעתו של פרופ' רובינשטיין והמערער הוביל אותה לכך עת הציג לה מסמך מעודכן וטען בפני
ה כי בהתאם לפסק הדין עליה להתייחס למסמך האמור. מאחר ומדובר במסמך שהוצג על ידי המערער כמחייב התייחסות, לא מצאתי בכך פגם משפטי היורד לשורשו של עניין. הוועדה התייחסה למסמך האמור ומאחר שמדובר במסמך חדש גם ערכה בדיקה קלינית נוספת. גם בעצם ביצוע הבדיקה הקלינית לא נפל פגם משפטי שכן מדובר בשיקול דעתה המקצועי של הוועדה שעה שהמערער עצמו פרץ את מסגרת פסק הדין המחזיר והציג מסמך חדש אשר עולה ממנו מידע חדש אליו נדרשה הוועדה להתייחס אף אם מדובר במידע הנוגע לעבר לטענת המערער, אך לא הוצג בפני
הוועדה קודם לכן.

22.
בנוסף, עיון בהחלטת הוועדה בכל הנוגע לנוירופתיה הסכרתית מעלה כי פסק הדין הנחה אותה לנמק את קביעתה באשר לכך תוך התייחסות פרטנית לשאלה האם ממצאי בדיקת ה-
emg
תאמו את ממצאי בדיקתה הקלינית – ועל כך משיבה הוועדה בחיוב בעצם קביעתה כי "
ממצא ב-
emg
בפני
עצמו אינו מקנה נכות, במקרה זה הממצאים תואמים לתמונה קלינית."
בכלל זה הנחה אותה פסק הדין להתייחס לאמור בחוות דעתו של דר' אלעד בהקשר זה. שם
מציין דר' אלעד כי הבדיקה מעידה על "פולינוירופתיה סנסורית מוטורית אקסונאלית בחומרה קשה" ובשיעור נכות של 40%. הוועדה ציינה בהקשר זה כי
בהתאם לממצאי בדיקתה הקלינית "
היות ואין חולשה לדעת הוועדה נכותו בדרגה של הפרעה ניכרת ולא קשה ולכן אינה מקבלת את חוו"ד פרופ' רובינשטיין ופרופ' אלעד ברוך או מסקנותיו."
ניתן לראות כי שני המומחים מטעם המערער מתייחסים לחולשת הגפיים התחתונות ואילו הוועדה מציינת מפורשות כי לא מצאה ממצא זה במסגרת בדיקתה הקלינית. על כן הנמקה בשוני בממצאים מהווה הנמקה מספיקה לצורך דחיית מסקנה בחוות דעת. לאור האמור לעיל, מצאתי כי הוועדה עמדה במוטל עליה ולא נפלה טעות משפטית בהחלטתה המצדיקה התערבות והשבת עניינו של המערער לוועדה. יצוין כי הוועדה התבקשה להבהיר את עמדתה ביחס לממצאי ה-
emg
ועשתה כן, כך שבהפניית המערער לסתירה הקודמת בדבריה בהחלטתה קודם מתן פסק הדין אין טעות משפטית. הוועדה נדרשה להבהיר החלטתה ואכן עשתה זאת. קביעתה כי הנכות שנקבעה כלולה בתוך סכרת עם סיבוכים היא קביעה רפואית שבית הדין אינו מוסמך להתערב בה.

סוף דבר
23.
בהיעדר טעות משפטית בהחלטת הוועדה, הערעור נדחה.

24.
המערער יישא בהוצאות המשיבה בסך של 2,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

25.
על

פסק דין
זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 ימים ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן.



ניתן היום, כ"ה תמוז תשע"ט, (28 יולי 2019
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.














עלח בית דין אזורי לעבודה 20496-09/18 איתן סורוקה נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 28/07/2019)