פסקי דין על גדעון לוי | פסקי דין על ירון משריקי | פסקי דין על קורין סיקסיק |

24004-03/19 תק     29/07/2019




תק 24004-03/19 גדעון לוי נ' ירון משריקי, קורין סיקסיק








בית משפט לתביעות קטנות בירושלים



ת"ק 24004-03-19 לוי נ' משריקי ואח'








בפני

כב' הרשם הבכיר
טדי ארז

תובעים
גדעון לוי


נגד

נתבעים
1.ירון משריקי
2.קורין סיקסיק



פסק דין


בפני
תביעה כספית, שהגיש התובע כנגד הנתבעים, במסגרתה מבקש כי אלה יחויבו לשלם לו סך של 5,000 ₪ וזאת כתמורה ללקוחות, אותם היפנה לנתבעים, העוסקים בהנהלת חשבונות.

א.
טענות הצדדים:
1.
לטענת התובע, היה קיים הסדר בינו לבין הנתבעים, לפיו התובע מפנה לקוחות לנתבע 1 (להלן: "הנתבע") העוסק בהנהלת חשבונות ועבור כל לקוח מקבל סך של 1,000 ₪.
2.
לטענתו לא קיבל תשלום עבור הפניית הלקוחות שפורטו בכתב התביעה, ולכן זכאי לתשלום בגינם. במהלך הדיון הוסיף וטען כי הסכום שנתבע הינו עבור ארבעת הלקוחות ובנוסף תשלום פיצוי בסך של 1,000 ₪. במסגרת כתב התביעה, פירט התובע את שמות הלקוחות שלטענתו לא התקבלה תמורה בגינם: מר אהרון יעקובי, מר אהרון אחדות, מר משה זמלמוביץ וכן מאפיית מעדני.
3.
לטענות הנתבע, שלושה לקוחות מתוך הארבעה המוזכרים לעיל, הגיעו לקבל שירותיו, שלא באמצעות התובע. בהתייחס ללקוח אחד- מדר עוזי (שבדיון הוסבר כי המדובר במאפיית מעדני), הלה הודה כי הגיע למשרד בתיווכו של התובע, אך יחד עם זאת טען הנתבע לקיזוז כנגד חוב של התובע לנתבע בגין "דיווח של חברת פנינת האושר בע"מ".
4.
לטענת הנתבעת 2, היא כלל אינה קשורה למחלוקת בין התובע לנתבע 1, והיא מעולם לא התחייבה לשלם לתובע דבר.
ב.
עדויות הצדדים בדיון:
5.
אציין, כי בעוד שכתבי הטענות היו שניהם חסרים ולקוניים, במהלך הדיון, התבררה יריעת מחלוקת רחבה מאוד. התברר בדיון, שהנטען בהליך זה הינו קצה קרחון לטענות הדדיות שכללו האשמות בדבר עבירות מס, פתיחת חברות קש, זיופים של מסמכים ועוד כהנה וכהנה.
6.
על אף שבית המשפט ניסה במהלך הדיון למקד את הצדדים למחלוקת המדוברת, סוגיות אלה עלו בדיון פעם אחר פעם ונראה כי הצדדים היו נחושים לנצל את הבמה שניתנה במסגרת הליך זה, על מנת "לשפוך חמתם", זה על זה, תוך שהללו טוענים בפני
בית המשפט ומפרטים זה את מעלליו של זה, וכן מעללי העדים. במהלך הדיון הופנו לצדדים שאלות מטעם בית המשפט ובמקביל הצדדים הפנו שאלות האחד כלפי משנהו.
7.
בדיון הבהיר התובע, כי הלקוחות נשוא המחלוקת הינם – זליקוביץ משה (בכתב התביעה שם המשפחה הנטען היה זמלמוביץ), אהרון אחדות, אהרון יעקבי וכן עוזי ממאפיית עדן.
8.
הנתבע הציג בדיון מכתבים הנחזים להיות חתומים על ידי שניים מהלקוחות נשוא המחלוקת. הראשון, מכתב מיום 10.7.19, החתום לכאורה על ידי יעקובי אהרון לפיו: "גדעון לוי
משקר. הוא לא הכיר לי את ירון משריקי
כי אני לא עובד עצמאית ואין לי עסק". השני, מכתב מאת ליטמנוביץ משה (והנה גרסה שלישית של שם משפחתו), כאשר לא ברור מהו שם המשפחה הנכון. כך או כך, אף אחד מהצדדים, לא טען בהתייחס לגרסאות בשם משפחתו, ונראה כי הצדדים יודעים היטב במי מדובר .בהתאם למכתב זה, מציין משה החתום לכאורה על המכתב, כי הכיר את ירון משריקי
"דרך אריק אוחיון". עוד מוסיף כי "אריק אוחיון שהיה לקוח של ירון משריקי
בעבר הפנה אותי אליו". במכתב נוסף החתום על ידי הנתבע ובו התייחס לאהרון אחדות נכתב בין היתר כי : "אהרון אחדות אינו עצמאי ועובד כשכיר". אציין, כי מלבד מר יעקובי אהרון, לא משה (ששם משפחתו כאמור אינו ידוע) ולא אהרון אחדות התייצבו לדיון, אך כידוע בהליכים המוגשים במסגרת תביעות קטנות, קיימת גמישות בכל הנוגע לדיני הראיות ומשכך לא מנעתי הגשתם לתיק, אך ינתן להם משקל בהתאם.

9.
אם לא די בכך, לדיון התייצבו לעדות בשם הנתבע מר אהרון יעקבי, אחד מארבעת הלקוחות נשוא התביעה וכן מר דוד מחבר, ששמו כלל לא עלה בכתבי הטענות. כאשר נשאל הנתבע מדוע הביא לעדות את מר מחבר, טען שברצונו "להוכיח שהתובע זייף את החתימה של דוד מחבר" (ראה שורות 1 ו-2 בעמוד 7 לפרוטוקול). כמו כן הוגשו דוגמאות של חותמות אלה.
10.
התובע העיד שהוא אדם מפורסם בירושלים- גידי- יון התקליטן, איש עסקים, ולטענתו "כולם מכירים אותי". לדידו, הוא הפנה מספר רב של לקוחות לנתבע וכי עבור ארבעת הלקוחות לא שילם.

עוד העיד כי הנתבע הגיש דו"חות אך הללו לא התקבלו ברשות המיסים והנתבע הורשע בהתחזות לרואה חשבון. לטענתו הנתבע אף נכנס לכלא בעבירת מרמה.
11.
לדידו, על אף עובדות אלה, נוכח טוב לבו המשיך להפנות לנתבע לקוחות. כמו כן טען כי קיים נכס שבבעלות הנתבע אך רשום על שמו נוכח סכסוך של הנתבע עם אחיותיו.
12.
התובע לא הזמין לדיון כל עד מטעמו וזאת על אף שציין בכתב התביעה כי בכוונתו לעשות כן. במהלך הדיון טען כי העדים לא התייצבו מאחר ו"יש אינטרס להפיל אותי" וכי כנגד אהרון יעקבי ואהרון אחדות הגיש תביעה: "הגשתי נגד שני הברנשים האלה תביעה בבהמ"ש..." (ראה שורות 5-11 בעמ' 5 לפרוטוקול). לגבי משה ששם משפחתו המדוייק לא נודע, טען כי זה הפעיל כנגדו אלימות. בנסיבות הללו טען כי לא יכל להביא אף אחד מהם לעדות.
13.
באשר לטענת הקיזוז, צרף הנתבע המחאה על סך של 1,500 ₪ שנמשכה לטובת הנתבע על ידי חברת אברהם ומרים לוי בע"מ, המחאה אשר לא כובדה לטענתו של הנתבע. התובע אגב לא הכחיש את קיומו של חוב זה.
14.
הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת"), טענה בדיון כי תביעה זו הינה נקמה על כך שהתובע "ביקש מהנתבע חברה" מן הטעם שהינו פושט רגל והוא לא יכול לעבוד על שמו. אציין כי לשאלת בית המשפט התובע הכחיש כי הוא מצוי בהליך פשיטת רגל, אך ציין כי היה פושט רגל בעבר. לטענתה, התובע ביקש ממנה שוברים להחזר מע"מ וזו סירבה לתת לו שכן "הכל פיקטיבי", כך לטענתה (ראה סיכומי הנתבעת 2 בעמוד 8 לפרוטוקול).
15.
בעדותו של יעקב אחדות, זה הכחיש כי התובע הכיר לו את הנתבע. באשר ליתר הסוגיות שעלו בעדות, אין מקום לפרט ב

פסק דין
זה, שכן הללו משתקפים מהפרוטוקול, כלל אינן רלוונטיות לתובענה זו. יחד עם זאת ניתן להתרשם, כי בינו לבין התובע קיימת יריבות מרה. גם עדותו של מר דוד מחבר לא היתה רלוונטית למחלוקת וזה התבקש להעיד על כך שמסמכים שונים אשר חתומים לכאורה על ידו כעורך דין, נחתמו בפועל על ידי התובע שעשה שימוש בחותמת ומספר רשיון עורך הדין של העד, לאחר שחדל להיות עורך דין.
ג.
דיון והכרעה
16.
התובע מבקש להוכיח, כי הנתבעים חבים לו סך של 4,000 ₪ תשלום או מעין דמי תיווך בגין לקוחות אותם הפנה לנתבע.
17.
כפי שניתן להיווכח מהסוגיות שעלו במהלך הדיון, בין הצדדים ניטש סכסוך, הכולל טענות הדדיות קשות, והמשתקף בטענות רבות ושונות זה כלפי זה, ובכלל זה טענות לזיופים, הברחת נכסים, וכן טענות כי הצדדים הורשעו בעבירות שונות בעברם.
18.
לאחר שהתרשמתי מעדויות הצדדים וכן עיינתי בכלל המסמכים שהוצגו בפני
י, אלה הרלוונטיים למחלוקת ואלה שלא, הגעתי לכלל מסקנה כי התובע לא עמד בנטל להוכיח טענתו כי הנתבעת חבה לו תשלום כלשהו.
19.
כמו כן התובע לא עמד בנטל להוכיח כי הנתבע חב לו בגין שלושת הלקוחות מתוך הארבעה נשוא המחלוקת.
20.
התרשמתי, שהתובע והנתבע, לא פרסו בפני
בית המשפט את מלוא יריעת המחלוקת נשוא התביעה, ובעיניי עדותם של שניהם אינה מהימנה. נראה כי בחסות היריבות המרה, הללו לא בחלו בהעלאת טענות, שחלקן ספק אם נכונות ומכל מקום ראוי שיבדקו אך לא במסגרת הליך זה. ויובהר, כי המכתבים שצרף הנתבע החתומים לכאורה בשמם של 2 מהלקוחות, לא הוסיפו ולא הורידו, שכן גם אם לא היו מוצגים, קביעתי לפיה התובע לא עמד בנטל להוכיח את תביעתו, לא היתה משתנה.
21.
התובע אף לא הכחיש את טענת הקיזוז ולכן גם בהתייחס ללקוח זה, לא זכאי לתשלום כלשהו.
22.
אוסיף, כי אם לא די בכך, התובע הודה עוד בתחילת הדיון כי ככל והנתבע "ייתן" לו חברה או עוסק מורשה לעבוד באמצעותם, הלה יוותר על התביעה. התובע ציין, כי אין ביכולתו לפתוח או לנהל עסק על שמו לצערו שכן הינו גרוש ואם יפתח, מיד למחרת "יעקלו את כל העסקים שלי שאני מתעתד לעשות". התובע הוסיף וטען: "ביקשתי ממנו באופן אישי שיביא לי בן אדם שהוא נקי בלי תיקים בהוצל"פ, אמין שלא יגנוב לי את הכסף, יש לו מישהו שהוא רוצה להביא, אבל הנתבעת התנגדה ולא הסכימה"
23.
גם כאשר הנתבעת טענה כי תביעה זו הוגשה ממניעים של חוסר תום לב ונקמנות בשל כך שהנתבעים סרבו לספק לתובע את מבוקשו, וכי עליו לפתוח תיקים על שמו שלו השיב: "יש לי תיקים בהוצאה לפועל".
24.
נראה, כי התובע לא מבין את חומרת אמירותיו, ובפרט כאשר הללו נאמרים במהלך דיון בבית המשפט. התובע, מציין בעדותו בזחיחות, וטוען כי אכן היה מבטל תביעה זו לו היה הנתבע מעמיד לרשותו חברה או אדם שבאמצעותם יוכל להפעיל עסקיו, וזאת לאור העיקולים הרובצים עליו.
25.
התרשמותי, כי לא זו בלבד שהתובע לא עמד בנטל להוכיח תביעתו, אלא שתביעה זו נולדה בחטא, וכי עננה כבדה רובצת מעל התנהלות התובע.
26.
בנסיבות אלה, גם אם היה מוכיח התובע כי הנתבע חב לו סכום כלשהו בגין הפניית לקוחות, עצם הצהרתו, כי יבטל תביעתו ברגע שהתובע יסייע בידו להפעיל עסק באמצעות צד שלישי, משמע, יסייע לו בהברחת נכסים מנושיו, שומטת תחת רגליו, את הזכות לקבל סעד כלשהו מבית המשפט.
27.
בנסיבות הללו אני מורה על דחיית התביעה.
28.
הואיל ולא התרשמתי גם מעדותו של הנתבע, לא מצאתי לפסוק הוצאות לנתבע בגין תביעה זו.
29.
באשר לנתבעת, ומאחר והתובע לא עמד בנטל להוכיח כי זו התחייבה כלפיו באופן אישי, אני מורה כי התובע ישלם לה את הוצאות ניהול ההליך בסך של 1,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מיום פסק הדין. ככל והסכום הנ"ל לא ישולם במועד, יישא ריבית והצמדה כחוק.
30.
נוכח הדברים שעלו בדיון ומהמסמכים שהוגשו לתיק וסומנו כמוצגים, המזכירות תמציא את פסק הדין ליועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, שיבחן האם יש מקום להעביר את האמור לבדיקת הרשויות המתאימות, ובכלל זה רשויות המס, לשכת ההוצאה לפועל, כונס הנכסים הרשמי, או כל גורם אחר שימצא לנכון אם בכלל.
31.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום,
כ"ו תמוז תשע"ט, 29 יולי 2019, בהעדר הצדדים.









תק בית משפט לתביעות קטנות 24004-03/19 גדעון לוי נ' ירון משריקי, קורין סיקסיק (פורסם ב-ֽ 29/07/2019)