פסקי דין על יהושע מלצר | פסקי דין על עו"ד איתי גזית | פסקי דין על בית יצחק-שער חפר אגודה להתיישבות חקלאית |

51572-07/19 הפ     01/08/2019




הפ 51572-07/19 יהושע מלצר נ' עו"ד איתי גזית, בית יצחק-שער חפר אגודה להתיישבות חקלאית בע"מ








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



ה"פ 51572-07-19 מלצר נ' בית יצחק-שער חפר אגודה להתיישבות חקלאית בע"מ










מספר בקשה:
1

לפני
כבוד השופטת
מיכל נד"ב


המבקש

יהושע מלצר
ע"י ב"כ עו"ד יוסף נתנאל
ועו"ד סימה ברקוביץ


נגד

המשיבים
1.איתי גזית
עו"ד, בתוקף תפקידו ככונס הנכסים
2. בית יצחק-שער חפר אגודה להתיישבות חקלאית בע"מ



החלטה

1.
לפניי בקשה לצו מניעה זמני למנוע מהמשיבה ומכונס הנכסים בתיק הוצל"פ 517076-05-19 לנקוט כל הליך למימוש עדר הפרות או מכסת החלב, עד להחלטה בתביעה.

רקע

2.
המבקש הוא יצרן חלב בעל עדר של פרות. זה מקור פרנסתו.
3.
המשיבה אגודה שיתופית שמפעילה מרכז ליצור מזון להזנת פרות (להלן: "בליל").
4.
ועדת מכסות של מועצת החלב קבעה למבקש מכסת חלב בהיקף של 1,042,300 ליטר (להלן: "מכסת החלב").
5.
במשך שנים רבות רוכש המבקש את הבליל מהמשיבה.
6.
לכתב התביעה צירף המבקש שני שטרי משכון עליהם חתם ביום 28.8.18 (נספח 1). בשטרות מצוין כי המבקש חייב למשיבה 680,000 ₪ כעולה מהסכם בין הצדדים מיום 28.8.18 וכי המבקש מתחייב לשלם את החוב. להבטחת התשלום משכן המבקש במשכון מדרגה ראשונה עדר של לא פחות מ-90 פרות חולבות, וכן משכן במשכון מדרגה שניה את מכסת החלב.



בשטר המשכון בנוגע לעדר, נכתב בסעיף 12 "בחתימתו על שטר משכון זה נותן בזאת החייב את הסכמתו הבלתי מותנית והבלתי מסויגת לפעול למכירת העדר שלו, באמצעות מינוי כונס נכסים או בכל דרך משפטית אחרת וזאת על מנת שהתמורה שתתקבל בגין ו/או עקב מכירת העדר תשמש לכיסוי ותשלום התמורה הכוללת והסכומים המובטחים המגיעים ממנו לאגודה על פי שטר משכון זה".



בשטר המשכון בנוגע למכסות החלב נכתב בסעיף 12 "בחתימתו על שטר משכון זה, נותן בזאת החייב את הסכמתו הבלתי מותנית והבלתי מסויגת לפעול למכירת מכסת החלב שלו באמצעות מינוי כונס נכסים או בכל דרך משפטית אחרת וזאת על מנת שהתמורה שתתקבל בגין או עקב מכסת החלב, תשמש לכיסוי תשלום התמורה הכוללת והסכומים המובטחים המגיעים ממנו לאגודה על פי שטר משכון זה".
7.
תיק ההוצאה לפועל בגין שטרי המשכון נפתח ביום 13.5.19.
8.
ביום 21.7.19 הגיש המבקש את תביעתו נושא הבקשה לצו הזמני בה הוא עותר ל

פסק דין
הצהרתי שיקבע כי אין תוקף לשעבודים וכי אין למבקש חוב למשיבה.

תמצית טענות המבקש
9.
המבקש מייצר את החלב ומשווק אותו משנת 2013 למחלבת תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית לישראל בע"מ (להלן: "תנובה").
10.
להבטחת ההלוואות שהעמידה תנובה למבקש, הוא משכן לה את מכסת החלב במשכון מדרגה ראשונה.
בהסכם עם תנובה נקבע כי המבקש אינו רשאי למשכן את מכסת החלב בדרגה נוספת ללא הסכמה מראש ובכתב של תנובה.
למרות שהמשיבה ידעה על דבר קיומו של המשכון לטובת תנובה עם ההגבלה האמורה, החתימה המשיבה את המבקש על שני שטרי המשכון.
11.
בתביעה טוען המבקש טענות שונות בעניין החוב שעניינן מצגי שווא לגבי מחירי המזון, כפיית רכישת המזון על ידי המשיבה וסיכול ביודעין של סילוק החוב.
12.
הדין אינו מאפשר שעבוד או עיקול של מכסת החלב.
13.
למבקש זכות חוקתית להגנה על פרנסתו ומימוש מכסת החלב תפגע בזכות זו.
14.
אין תוקף למשכון עדר הפרות. מדובר בשעבוד צף. שעבוד כזה תקף רק על נכסי תאגיד ולא על נכסי יחיד.
תמצית טענות המשיבה
15.
ב-2.9.2004 התקשר המבקש בהסכם לרכישת בליל עבור הפרות החולבות שברשותו. בשנת 2006 חתם על הסכם דומה.
16.
במהלך השנים צבר המבקש חובות מול המשיבה בגין רכישת הבליל.
17.
ביום 13.9.12 נחתם בין הצדדים הסכם להסדר חובות המבקש שעמדו אז על 734,923 ₪.
18.
ביום 28.8.18 לאחר שהחובות המשיכו להצטבר, נחתם הסכם חדש בין הצדדים להסדר חובות המבקש. בהסכם זה צוין כי חוב המבקש לאגודה עומד על 680,000 ₪. במסגרת הסכם זה הוסכם כי אם המבקש לא ימלא את התחייבויותיו היסודיות בהסכם, תהיה המשיבה רשאית לנקוט את כל ההליכים החוקיים נגד המבקש (להלן: "הסכם 2018").
19.
בד בבד עם הסכם 2018 ולהבטחת התחייבויות המבקש משכן המבקש לטובת המשיבה את המשכונים כדלקמן:
את מכסת החלב שבבעלותו 1,013,000 ליטר, בשעבוד מדרגה שניה (שכן שעבוד ראשון רשום לטובת תנובה).
את עדר הפרות החולבות.
20.
שטרי המשכון נחתמו על ידי המבקש ללא הגבלה בסכום.
המבקש חתם על הודעות
משכון וכן על הודעה למועצה לענף החלב בישראל בגין משכון מכסות החלב.
21.
על פי כרטסת הנהלת החשבונות של המשיבה יתרת החוב של המבקש למשיבה היא 1,046,290 ₪ בצירוף הוצאות כינוס בסכום של 150,000 ₪.


22.
המבקש מעולם לא חלק על קיומו של החוב או על שיעורו.
23.
יש לדחות את הבקשה עקב כך שהוגשה בשיהוי ניכר:
תיק ההוצאה לפועל בגין שטרי המשכון נפתח ביום 13.5.19 וכבר ביום 2.6.19 הומצאה אזהרה למבקש.
ביום 7.6.19 מונה המשיב 1 כונס נכסים על העדר ועל מכסת החלב.
ביום 12.6.19 לאחר שהתקשר המשיב 1 עם בעל תפקיד ועם חב' שמירה הוא הגיע לרפת בליווי בעל התפקיד ונוכחים נוספים. הובהר למבקש שמאותה שעה לא תוצאנה פרות מהרפת והוא גם ציין שהוא מודע להליך שנפתח נגדו וקיבל את האזהרה.
באותו מעמד נמסר למבקש העתק מהבקשה למימוש המשכונות, העתק הבקשה למינוי כונס נכסים והעתק החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 7.6.19 בדבר מינוי כונס הנכסים.
ביום 18.6.19 נרשם עו"ד יוסף כמייצגו של המבקש בתיק ההוצאה לפועל.
מאז ביצע הכונס פעולות בהתאם להוראות הדין בתיק ההוצאה לפועל.
רק לאחר שראש ההוצאה לפועל הורה למבקש להגיש התייחסות לעניין החתימה על טופס מכירת מכסת החלב והורה לו להתייצב לדיון, הואיל המבקש להגיש לראשונה תגובה ביום 4.7.19.
בהוצאה לפועל טען המבקש לעניין תוקפם של המשכונות, סוגיה שאינה בסמכותו של ר' ההוצאה לפועל וכך גם אכן החליט ר' ההוצאה לפועל ביום 4.7.19. גם אז לא הגיש המבקש בקשה לעצור את המשך מימוש המשכון.
בדיון שהתקיים ביום 7.7.19 בפני
ראש ההוצאה לפועל, הביע זה את תמיהתו על כך שהמבקש לא פעל משך שבועות ונתן למבקש שהות של 15 יום להגשת בקשה לצו מניעה.
רק לאחר שחלף המועד האמור, ביום 23.7.19, בחר המבקש להגיש את הבקשה לצו מניעה.
24.
דין הבקשה להידחות גם מבחינה עניינית.
כאמור, המבקש לא הכחיש מעולם את החוב.
נוכח הסכם 2018 וסעיף ההרשאה המפורש בו מצהיר החייב שאם יפר את ההסכם אין לו התנגדות למכירת מכסות החלב וכן נוכח שטר המשכון שבו התחייב המבקש למשכן לטובת המשיבה את מכסת החלב והתקבולים בגינה, הרי שהמבקש נתן הסכמה בלתי מסויגת ובלתי מותנית למכירת מכסת החלב והוא מנוע מלטעון כנגד הסכמה זו.
25.
היועצת המשפטית של ועדת המכסות הבהירה לראש ההוצאה לפועל כי ניתן לקבל חתימה של מיופה כח או אפוטרופוס על טופס פרישה מייצור מכירת מכסה.
היועצת המשפטית של ועדת מכסות החלב הודיעה כי תקבל כל קביעה של ראש ההוצאה לפועל בעניין.
26.
לעניין טענות המבקש בעניין המשכון בדרגה ראשונה של תנובה, הרי שבשיחה שהתקיימה עם המחלקה המשפטית של תנובה עלה למימוש 90 הפרות, אזי לא תהיה התנגדות של תנובה למימוש מכסת החלב.
מכל מקום, ועדת המכסות היא זו שמקבלת את התמורה בגין מכסת החלב כפי שהורה ראש ההוצאה לפועל והכספים שהתקבלו יועברו לאחר הוצאות הכינוס לנושה מדרגה ראשונה לפני שיועברו לנושה מדרגה שניה.
משהסכים המבקש במפורש למשכון מכסת החלב אין הוא יכול לטעון כעת כנגד המשכון.
לעניין טענת המבקש כי אין תוקף למשכון עדר הפרות מאחר שלא ניתן להטיל שעבוד צף אלא על חברה, גם דינה להידחות.


27.
בהסכם 2018 התחייב המבקש במפורש למשכן את העדר וכך גם בשטר המשכון.
28.
המשכון על העדר אינו שעבוד צף. עדר הפרות ביום יצירת המשכון מנה מספר פרות מוגדר, מספר חולבות מוגדר, כשלכל פרה חולבת מספר אוזן. משמע יש רשימה מסודרת של 90 פרות חולבות שהיו במשק ביום יצירת המשכון.
המבקש היה מודע לרשימה והאגודה ידעה שכך מזוהות ונרשמות הפרות וכך נרשם המשכון.
על כן אין מדובר בשעבוד צף אלא בשעבוד ספציפי על עדר של 90 פרות חולבות.
29.
על פי הפסיקה יש חשיבות
לעובדה שצו המניעה עניינו במימוש משכון שכן ייחודו של מנגנון המשכון הוא במתן אפשרות לנושה לקבל את הכספים המגיעים לו בדרך מהירה וללא דחיות.
30.
סיכויי התביעה של המבקש אשר עותר כי בית המשפט יקבע כי אין תוקף לשעבודים שנרשמו ברשם המשכונות ושאין לו חוב, נמוכים.
31.
מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה. בידי המשיבה משכונות שלשונם ברורה, שניתנו להבטחת חובות המבקש לאגודה שעומדים על יותר ממיליון ₪ בגין מזון פרות שסופק למבקש.
32.
קיים חשש כבד כי למשיבה לא תהיה דרך אחרת להיפרע מהמבקש נוכח העובדה שהוא מצוי במצב כלכלי שלא מאפשר לו את פירעון החוב.
33.
אין מחלוקת כי לא ניתן לממש רק חלק ממכסות החלב אף אם חוב המבקש קטן מסכום השעבודים.

דיון
34.
בהסכם 2018 מאשר החייב כי הוא חייב למשיבה 680,000 ₪. בהסכם הוא התחייב לפרוע את החוב בשיקים מעותדים בין יום 31.8.18 ועד 31.12.18.
35.
בסעיף 10 בהסכם מוסכם כי להבטחת התחייבויות המבקש הוא ימשכן את מכסת החלב ועד הפרות המונה 90 פרות חולבות. בהתאמה נחתמו שטרי המשכון בהם כאמור הצהיר המבקש כאמור כי הסכמתו למכירת מכסת החלב והעדר היא בלתי מותנית. (מנספחי התגובה עולה כי כבר בהסכם בין הצדדים מיום 13.9.12 מאשר המבקש כי יש לו חובות למשיבה בגין בליל בסכום העולה על 700,000 ₪. כבר בהסכם זה התחייב המבקש למשכן את העדר ומכסות החלב. ביום 2.2.16 בסיכום פגישה עליו חתום המבקש הוא מאשר שיש לו יתרת חוב של 200,000 ₪).
36.
ביום 28.8.18 בו ביום שנחתם הסכם 2018 ונחתמו שטרי המשכון חתם המבקש גם על מכתב המופנה למועצה לענף החלב בישראל לוועדת המכסות שבו הוא מודיע כי שיעבד את מכסת החלב שלו לטובת המשיבה וכי התקבולים שיתקבלו ממכירת המכסה משועבדים למשיבה. הוא מוסיף: "אבקשכם להודיע לאגודה בטרם ביצוע מכירה על מועד ביצוע מכירת מכסת החלב המשועבדת...וזאת על מנת שניתן יהיה לוודא כי רוכשי מכסת החלב יעבירו לאגודה את הסכומים המגיעים לה ממנו".
37.
ארבעה מבחנים למתן צו מניעה זמני – סיכויי התביעה זכות לכאורה של התובע, מתן הסעד הכרחי לשמירת המצב הקיים, מאזן הנוחות הנזק שייגרם לכל אחד מן הצדדים ושיקולי יושר וצדק.
להלן אבחן את הפרמטרים האמורים לצורך ענייננו.
38.
סיכויי התביעה
– כפי שהובא לעיל המבקש הודה בחובותיו למשיבה במשך השנים לרבות בהסכם 2018 שמכוחו מסר גם שיקים
על חשבון החוב, ועל כן הסיכוי כי טענתו כי אין לו חוב תתקבל קלושה לכאורה ביותר.
אשר לטענותיו כנגד המשכונות. לעניין העדר – אינני מקבלת את הטענה שמדובר בשעבוד צף ושעל כן הוא בטל נוכח העובדה ששעבוד צף אפשרי רק על נכסי תאגיד.
"שעבוד צף על פי מהותו אינו מתייחס לנכס מסוים וקבוע אלא למסגרת כללית של נכסים, המתחלפים מזמן לזמן, בהתאם לפעילותה העסקית של החברה. ייחודו של השעבוד הצף הוא בכך שהתהוותו נעשית בשני שלבים, ולא במהלך אחד: השלב הראשון הוא שלב עריכת השעבוד בו נוצרת בטוחה "המרחפת" על הנכסים ששועבדו אך אינה מגבילה את כוחה של החברה לסחור בהם כרצונה. השלב השני הוא שלב גיבוש השעבוד. בשלב זה יורד השעבוד ולוכד ברשתו את אותם נכסים מבין הנכסים ששועבדו, המצויים באותה שעה בידי החברה"
(ר' ע"א 10907/03 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מדינת ישראל (22.6.05).

בענייננו מושכן העדר כפי שהוא ביום משכונו, מדובר בשעבוד ספציפי מגובש שהוטל ביום נתון. על כן השעבוד אינו צף ואינו בטל.
39.
אשר למכסת החלב. בהסכם 2018 הסכים המבקש במפורש למשכן את העדר ומכסת החלב. בשטרי המשכון הוא הסכים כך:
בשטר המשכון בנוגע לעדר, נכתב בסעיף 12: "בחתימתו על שטר משכון זה נותן בזאת החייב את הסכמתו הבלתי מותנית והבלתי מסויגת לפעול למכירת העדר שלו, באמצעות מינוי כונס נכסים או בכל דרך משפטית אחרת וזאת על מנת שהתמורה שתתקבל בגין ו/או עקב מכירת העדר תשמש לכיסוי ותשלום התמורה הכוללת והסכומים המובטחים המגיעים ממנו לאגודה על פי שטר משכון זה".
בשטר המשכון בנוגע למכסות החלב נכתב בסעיף 12: "בחתימתו על שטר משכון זה, נותן בזאת החייב את הסכמתו הבלתי מותנית והבלתי מסויגת לפעול למכירת מכסת החלב שלו באמצעות מינוי כונס נכסים או בכל דרך משפטית אחרת וזאת על מנת שהתמורה שתתקבל בגין או עקב מכסת החלב, תשמש לכיסוי תשלום התמורה הכוללת והסכומים המובטחים המגיעים ממנו לאגודה על פי שטר משכון זה".
במכתבו מיום 28.8.18 למועצה לענף החלב בישראל לוועדת המכסות הוא מודיע כי שיעבד את מכסת החלב שלו לטובת המשיבה וכי התקבולים שיתקבלו ממכירת המכסה משועבדים למשיבה.
בנסיבות המפורטות להלן אינני סבורה שחלה ההלכה שנקבעה בע"א 3553/00 אלוני נ' זנד טל מכוני תערובת בע"מ (24.3.03) (להלן: "עניין אלוני").
בעניין אלוני ניתן נגד המערער שם

פסק דין
בגין חובות שחב בגין רכישת
מספוא מהמשיבה שם. לאחר פסק הדין ביקשה המשיבה להטיל עיקול על מכסות החלב של המערער והשאלה הייתה אם ניתן להטיל עיקול כזה. בית המשפט עמד על שוויה הכלכלי של מכסת החלב ועל יסודותיה האישיים – קרי היותה למעשה רישיון לייצור חלב. בעניין אלוני נקבע כי העיקול על מכסת החלב יעמוד בעינו אך נוכח מהותה האישית של הזכות העיקול יירשם ואם תנויד בעתיד תמורתה תינתן למשיבה. כלומר נקבע כי לא ניתן לכפות על המערער את ניוד המכסה.
אני סבורה כי הלכה זו אינה חלה בענייננו. שם לא ניתנה מן הסתם הסכמה של החייב למימוש מכסת החלב והעיקול היה בהליך הוצל"פ רגיל. בענייננו מקום בו הסכים המבקש בשטרי המשכון מפורשות למכירת המכסה אין לקבל את טענת המבקש כי עומדת לו הלכת אלוני.
40.
מאזן הנוחות
– המבקש טען שחובו עומד על כמיליון ₪ בעוד מימוש השעבודים יביא למימוש של יותר מ- 3 מיליון ₪, על כן הנזק שייגרם לו שיוותר ללא עדר ומכסות חלב בנסיבות כאלה עולה על נזקי המשיבה.
המשיבה מצידה טענה כי הליכי הכינוס בעיצומם, נוכח העובדה שהמערער בחר להגיש תביעתו רק בשלב מאוחר זה. ככל שיינתן צו מניעה יישאר העדר בשמירה שעלותה כ-55,000 ₪ בחודש, סכומים שאם לא יזכה המבקש בתביעה, לא יוכל לעמוד בהם. כמו כן נוכח העובדה
שמדובר במימוש משכון אין מקום ליתן צו זמני שכן כל מטרת המשכון היא מימוש יעיל ומהיר של הבטוחה.
עוד טענה המשיבה כי אם ימומש השעבוד יוותר המבקש עם עדר של 60 פרות וגם עם סכום נאה בגין מכסת החלב.
אני סבורה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה, נוכח החוב למשיבה כמו גם הליכי הכינוס שבוצעו כמפורט להלן, וכן נוכח ההלכה כי יש שיקולים מיוחדים במתן צו מניעה למימוש משכון:
" לעובדה שבמקרה דידן עוסקים אנו במימוש משכון נודעת חשיבות רבה, שכן ייחודו של מנגנון המשכון הוא במתן אפשרות לנושה לקבל את הכספים המגיעים לו בדרך מהירה וללא דחיות מיותרות (ד' בר אופיר הוצאה לפועל – הליכים והלכות (מהדורה שישית, 2005) 442). יתר על כן, עיכוב במימוש הנכס עלול לגרום למבקש נזק באופן שייגרעו סיכוייו להיפרע הימנו, גם אם בסופו של יום תידחה תביעת המשיב ויורשה המימוש (רע"א 4075/99 קצירי ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם) (השופט – כתארו אז – מצא); ראו גם בר אופיר, בעמ' 450). במצב דברים זה ייפגע הן האינטרס לגביית חוב מהירה והן אינטרס המבקש להגנה על קניינו" (
רע"א 4327/06 בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ נ' שרביט (21.9.06).
41.
שיהוי
– אני סבורה כי בנסיבות העניין שלפניי המבקש אכן נקט שיהוי בהגשת הבקשה הכל כמפורט בסעיף 37 ואילך לתצהיר המשיבה. עברו יותר משבעה שבועות מאז מסירת האזהרה למבקש. המבקש לא פעל כנגד ההליכים בהוצל"פ ושם כבר ביצע ב"כ המשיבה הליכים רבים באישור ראש ההוצאה לפועל לרבות מינוי בעל תפקיד וחברת שמירה על מנת שפרות לא תוצאנה מהרפת, וכן התקשרות עם שמאי חקלאי להערכת שווי העדר, ביצוע בדיקות דם לעדר בעלות של כ-8,000 ₪, פרסום מודעה למכירת העדר, ביקורים עם מתעניינים בעדר.



סוף דבר
42.
הבקשה נדחית
.
המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסכום של 12,000 ₪.
ניתן צו ארעי לפי בקשת ב"כ המבקש עד יום א' 4.8.19 שעה 10:00 בבוקר לצורך הגשת בר"ע ככל שיחליט המבקש להגיש כזו.


ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ט, 01 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.










הפ בית משפט מחוזי 51572-07/19 יהושע מלצר נ' עו"ד איתי גזית, בית יצחק-שער חפר אגודה להתיישבות חקלאית בע"מ (פורסם ב-ֽ 01/08/2019)