פסקי דין על : איריס הרינג | פסקי דין על איירי אנרגיה סולארית | פסקי דין על על-ידי באי כוחם עורכי-הדין ואח' | פסקי דין על אדרי-אל אנרגיה ירוקה (בפירוק מרצון) | פסקי דין על גבי אדרי |

54979-11/17 א     14/08/2019




א 54979-11/17 : איריס הרינג, איירי אנרגיה סולארית בע"מ, על-ידי באי כוחם עורכי-הדין ואח' נ' אדרי-אל אנרגיה ירוקה בע"מ (בפירוק מרצון), גבי אדרי








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 54979-11-17 הרינג ואח'
נ' אדרי - אל ישראל אנרגיה ירוקה בע"מ ואח'










לפני כבוד השופט גרשון גונטובניק

בעניין:

התובעות (הנתבעות שכנגד):


1. איריס הרינג


2. איירי אנרגיה סולארית בע"מ



על-ידי באי כוחם עורכי-הדין

דקואר באסם
ויניב הרינג

נ ג ד

הנתבעים:
1. אדרי-אל אנרגיה ירוקה בע"מ (בפירוק מרצון)
(התובעת שכנגד)

2. גבי אדרי


על-ידי באי-כוחם עורכי-הדין דוד הדר
ואלמוג בורוש
ממשרד שבלת ושות'




בקשות מטעם התובעות והתובעת שכנגד להפקדת ערובה
החלטה
לפניי בקשת הנתבעים לחיוב התובעות בערובה להבטחת הוצאותיהם לפי סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 (להלן: חוק החברות או החוק) ותקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות). ככל שתתקבל בקשת הנתבעים, מבקשות התובעות לחייב גם את הנתבעים בערובה להוצאותיהן, בגין התביעה שכנגד שהוגשה נגדן.
רקע

1.
התובעת 1, הגב' איריס הרינג
(להלן: גב' הרינג) היא בעלת מלוא המניות והדירקטורית היחידה של התובעת 2, חברת איירי אנרגיה סולארית בע"מ
(להלן: חברת איירי). הנתבעת 1, אדרי-אל אנרגיה ירוקה בע"מ (להלן: חברת אדרי-אל), עוסקת באנרגיות מתחדשות, והיא חברת בת של חברת אדרי-אל ישראל אנרגיה (1996) בע"מ (להלן: חברת האם). חברת האם נמצאת בשליטת הנתבע 2, מר גבי אדרי
(להלן: מר אדרי).
ביום 16.12.10 נכרת הסכם הלוואה בין גב' הרינג לחברת האם, לפיו האחרונה תלווה לה 2.5 מיליון ₪, על מנת שתרכוש מחברת
hil

solar

ltd
.
(להלן: חברת היל) מחצית ממניות חברת ישראסולאר. המחצית האחרת של מניות חברת ישראסולאר נמצאה כבר בבעלות חברת איירי, המצויה, כזכור, בשליטתה המלאה של גב' הרינג. מטרת הצדדים הייתה שלאחר מכן תרכוש חברת אדרי-אל את כל מניות ישראסולאר מידי גב' הרינג וחברת איירי.
ביום 20.12.10 נחתם הסכם לפיו רכשה גב' הרינג מחברת היל מחצית ממניות חברת ישראסולאר, באמצעות כספי ההלוואה. ביום 21.12.10 נחתם הסכם מותנה בעניין רכישת חברת האם את מלוא מניות חברת ישראסולאר מידי גב' הרינג וחברת איירי.
ביום 14.7.11 נחתמו שני הסכמים חדשים: הסכם בו לוותה גב' הרינג מחברת אדרי-אל 2.5 מיליון ₪, והסכם מותנה בעניין רכישת חברת אדרי-אל את מלוא מניות חברת ישראסולאר מידי גב' הרינג וחברת איירי. הצדדים מתייחסים להסכמים החדשים ככאלה שביטלו או החליפו את ההסכמים הקודמים (קיים הבדל באופן בו הם מנסחים הדברים).
2.
והנה, בחודש מרץ 2012 ביטלו הנתבעים את ההסכם לרכישת המניות, מאחר שלטענתם התברר כי לא יוכלו להתממש התנאים המתלים שנקבעו בו. לטענת התובעות ביטול ההסכם היה שלא כדין. לפיכך הגישו התובעות את התביעה שלפני, בה עתרו למתן סעד הצהרתי לפיו הנתבעת 1 הפרה את ההסכם, ולחייב את הנתבעים לשלם להן את התמורה החוזית שסוכמה בעבור רכישת המניות, בסך של 4,359,597 ₪. התביעה כללה גם רכיב של החזר דמי שכירות וארנונה בסך של 141,068 ₪ (משוערך נכון ליום הגשת התביעה). לטענת התובעות נקבע בהסכם מכר המניות, כי אם העסקה תצא לפועל על הנתבעים לשלם להן סכום זה, ואם העסקה לא תתממש, יהיה על התובעות לשלם סכום זה לנתבעים.
לשיטת הנתבעים, הודעת הביטול ששלחו לתובעות הייתה כדין, מאחר שהתברר שההסכם לא יוכל להיכנס לתוקף, נוכח חוסר ההיתכנות של קיום התנאים המתלים. הם הגישו תביעה שכנגד בה דרשו השבה של כספי התמורה ששילמו עבור המניות. כלומר, הם ביקשו השבה של ההלוואה שניתנה לגב' הרינג. כמו כן, לשיטת הנתבעים, מאחר שהעסקה לא התממשה, ובוטלה על ידם כדין, הרי שמגיע להם גם החזר, לפי ההסכם, של הרכיב בסך 169,276 ₪ בגין דמי שכירות וארנונה (משוערך נכון ליום הגשת התביעה שכנגד).
טענת ההגנה של הנתבעים שכנגד היא, שמאחר שתביעתם מוצדקת ונכונה, הרי שאין להשיב את ההלוואה, שכן היא נועדה לשמש כתמורה לרכישת המניות, ועל הנתבעים להוסיף סכום נוסף בעבור המניות במסגרת העסקה.
עיקרי טענות הצדדים (בשתי הבקשות)

3.
בבקשות שלפניי שני הצדדים ביקשו ערובה להוצאותיהם.
4.
לטענת הנתבעים, חברת איירי, שהיא בבעלותה המלאה של גב' הרינג, היא חברה ריקה מתוכן, ללא נכסים והכנסות ופעילות, ואף לפי תדפיס רשם החברות היא מפרת חוק מאחר שהיא לא משלמת אגרה. מכאן עולה שמצבה הכלכלי רעוע, ויש להחיל עליה את ברירת המחדל הקבועה בסעיף 353א לחוק ולחייבה בערובה. כמו כן, גם גב' הרינג נעדרת יכולת כלכלית, ולמעשה היא חדלת פירעון, שכן היא חייבת מוגבלת באמצעים בהוצל"פ, ובנק הפועלים הגיש נגדה בקשה לצו כינוס בפשיטת רגל. גב' הרינג הצהירה בהליך משפטי אחר כי מצבה הכלכלי רעוע, והדבר מהווה הודאת בעל דין מטעמה היפה לענייננו. לפיכך, נתקיימו המבחנים לחייב גם אותה בהפקדת ערובה. עוד טענו הנתבעים כי התובעות לא ציינו בכתב תביעתן את מענן, בהתאם להוראת תקנה 9(2) לתקנות, דבר המהווה שיקול נוסף לחייבן בערובה.
­בנוסף, הנתבעים טוענים כי סיכויי התביעה קלושים ביותר, ולא בכדי השתהו התובעות כ-6 שנים עד להגשתה. התובעות הסתירו מבית המשפט את העובדה שההסכם משנת 2011, שעליו מבוססת התביעה, בוטל ופקע, בשל הפרתו היסודית על ידי התובעות. זאת מאחר שהתברר, סמוך לאחר כריתתו, שההסכם לא ניתן למימוש וכי התנאים המתלים שבו לא התקיימו. כמו כן, מספר חודשים לאחר כריתת הסכם התברר שלא ניתן היה להעביר את המניות בלי לגרום לפקיעת הרישיונות המותנים, ובכך יאוין ההסכם כולו. עוד טענו, כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב על סכום מופרז ומופרך, ותוך הסתרה של העובדה שחברת אדרי-אל הלוותה לגב' הרינג הלוואה בסך של 2.5 מיליון ₪ שלא נפרעה, כשסכום התמורה לפי ההסכם היה 2.8 מיליון ₪. לפיכך, עומדת לזכות חברת אדרי-אל זכות קיזוז על כל סכום התביעה. עיתוי הגשת התביעה דנן על ידי התובעות, שנים כה רבות אחרי העסקה, אינו מקרי, והוא נובע מכך שעכשיו, בעקבות הליכי פשיטת הרגל שננקטו נגד גב' הרינג, היא החליטה להגיש התביעה, כדי ליצור מצג שווא כלפי הנושים כאילו שיש לה נכס בר פירעון (סכום זכייה הצפוי לה לשיטתה בתביעה דנן). הנתבעות הוסיפו וציינו כי חברת אדרי-אל לא דרשה את פירעון ההלוואה כי ידעה שאין ביכולתה של גב' הרינג לפרוע אותה. אולם מאחר שגב' הרינג הגישה את התביעה, נאלצה גם חברת אדרי-אל להגיש את התביעה שכנגד. עוד ציינו הנתבעים, כי יש לסלק על הסף את התביעה כנגד מר אדרי בשל העדר עילה ויריבות, מאחר שהוא לא התחייב כלפי התובעות בשום התחייבות.
באשר לגובה הערובה המבוקשת, הרי שלפי הפסיקה סכום התביעה הוא אחד המדדים שמהם יש לגזור אותו, ולפיכך עתרו לערובה בסך שלא יפחת מ - 435,959 ₪, שהם 10% מסכום התביעה. לחילופין עתרו הנתבעים לכל סכום סביר אחר בנסיבות העניין.
הנתבעים התנגדו להצעת התובעות להעמיד ערבות צד שלישי במקום ערובה כספית, מאחר שלפי הפסיקה ערובה אמורה להיות זמינה, ודאית וקלה למימוש, וברירת המחדל היא ערבון במזומן, וממילא לא התקיימו התנאים המאפשרים הסתפקות בערבות שכזו.
5.
לטענת התובעות, בקשת הנתבעים הוגשה בחוסר תום לב קיצוני, והיא נועדה לחסום גישתן לבית המשפט, ולהכביד עליהן. התביעה שכנגד הוגשה בחוסר תום לב, רק לאחר שהתובעות הגישו תביעתן. הנתבעים סותרים עצמם בחוסר תום לב כשמצד אחד הם טוענים להעדר יכולת כלכלית של התובעות, ומצד שני דורשים להתעלם מכך שהנתבעת בעצמה, חברת אדרי-אל, מצויה בפירוק. בנוסף, הנתבעים לא צרפו תצהיר לבקשתם. הנתבעים הם שגרמו למצב הכלכלי הקשה של התובעות, וכעת הם עותרים להפקדת ערובה. זוהי בקשה לא צודקת בבסיסה. גם חברת האם נמצאת בקשיים כלכליים משמעותיים. טענות הנתבעים באשר לסיכויי התביעה הן סתמיות ולקוניות. התביעה היא ראויה ומבוססת. לא נתקיימו התנאים הקבועים בדין לחיוב חברה בערובה, ולא נתקיימו גם התנאים הקבועים בתקנה 519 לחיוב גב' הרינג בערובה. למען הזהירות בלבד ציינו התובעות, כי הן מוכנות להעמיד ערבות צד שלישי במקום ערובה כספית.
6.
גם התובעות (הנתבעות שכנגד) הגישו בקשה לחיוב הנתבעים בערובה, ככל שבקשת האחרונים תתקבל.
חברת אדרי-אל נמצאת כעת בהליך של פירוק מרצון, ולכן הסיכוי של התובעות להיפרע ממנה בגין הוצאותיהן בתביעה שכנגד נמוך ביותר עד אפסי. ככל שהיה ממש בתביעה שכנגד היא הייתה מוגשת באופן עצמאי, והעובדה שהוגשה רק אחרי הגשת התביעה שלהן, ועל אותו סכום, מדברת בעד עצמה. טענת הנתבעים, כי לא הגישו תביעה רק בגלל קשיי גבייה, אינה יכולה להתקבל, שכן לנתבעות שכנגד לא היו קשיים כלכליים בשנים הרלוונטיות. התובעות טענו כי הנתבע 2, מר אדרי, מסתתר מאחורי חברות שונות לרבות מאחורי חברת אדרי-אל, ולמעשה הוא השולט בה ומנסה באמצעותה להתחמק מתשלום הוצאות שיוטלו ככל שאלה יוטלו בהליך כאן. לפיכך עתרו לערובה שלא תפחת מגובה הסכום שנדרש על ידי הנתבעים עצמם בבקשתם.
הנתבעות שכנגד עתרו לקזז את הבקשות כך ששתיהן יידחו, או לקבוע כי שני הצדדים יהיו חייבים בהפקדת ערובה זהה, או לכך שכל הצדדים יפקידו ערבות של צד שלישי בסכום זהה. לחילופין הודיעו כי תסכמנה למשיכה הדדית של הבקשות להפקדת ערובה.
7.
לטענת התובעת שכנגד, יש לסלק על הסף את בקשת הנתבעות שכנגד, בשל אי תשלום אגרה (בת 35 ₪). בית משפט זה (חברתי כב' השופטת גרוסמן) קבע בהחלטתו (מיום 4.6.18), כי על המזכירות לפתוח בקשה נפרדת לצורך בקשת הנתבעות שכנגד להפקדת ערובה, וכך נעשה, אך אגרה לא שולמה. מאחר שהנתבעות שכנגד לא ביקשו פטור מאגרה, הרי שהן מחויבות בה, ויש למחוק בקשתן בגין אי תשלום. עוד טענה התובעת שכנגד, כי יש לדחות על הסף את הבקשה כלפי מר אדרי מאחר שהוא לא הגיש את התביעה שכנגד. רק תובע יכול להיות מחויב בערובה להוצאות הנתבע.
התובעת שכנגד טוענת כי סיכויי תביעתה גבוהים מאד. אין חולק שהתובעת שכנגד הלוותה כספים בסך 2.5 מיליון ₪ לגב' הרינג, ואין חולק כי זו לא פרעה את ההלוואה, כך שהתביעה פשוטה וקלה להכרעה. עד להגשת התביעה הראשית נמנעה התובעת שכנגד מלנקוט הליכי גבייה של ההלוואה לאור קשיי גבייה מגב' הרינג, אולם לאחר שזו הגישה תביעתה, ראתה לנכון התובעת שכנגד לדרוש את החזר ההלוואה לה היא זכאית בדין. לחילופין, אם לא תידחה הבקשה, עותרת התובעת שכנגד להפקיד ערבות אישית של צד ג' במקום ערובה. התובעת שכנגד נמצאת בהליך של פירוק מרצון עם הצהרת כושר פירעון עוד משנת 2014, ובלי קשר לתביעה, משיקולים עסקיים שלה. חברה בהליך שכזה היא בעלת כושר פירעון, להבדיל מחברה המצויה בפירוק שלא מרצון. לחילופין, אם לא תידחה בקשת הנתבעות שכנגד לחייב בערובה את התובעת שכנגד, מבוקש להפקיד ערבות צד ג' של חברת אדרי השקעות בע"מ במקום ערובה במזומן. התובעת שכנגד צירפה תמצית רשת החברות של הערבה וכן דוחות כספיים מבוקרים לשנת 2016, וציינה כי דוחות 2017 טרם נערכו. התובעת שכנגד צירפה לתשובתה לבקשה תצהיר מטעם גב' אזולאי-קפלן, נושאת משרה בחברת האם ודירקטור בה. גב' קפלן ציינה בתצהירה כי חברת אדרי השקעות בע"מ מסכימה לשמש כערבה של התובעת שכנגד להוצאות.
דיון
8.
לפי סעיף 353א לחוק החברות והפסיקה שבעקבותיו, ברירת המחדל היא שיש לחייב חברה, שאחריות בעלי מניותיה מוגבלת, בהפקדת ערובה להוצאות הנתבע, אלא אם כן החברה התובעת מוכיחה את איתנותה הכלכלית, או שנסיבות העניין מצדיקות לפטור אותה מהפקדת ערובה (ראו: רע"א 10376/07 ל.נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם במאגרים, 2009) פסקה 13 (להלן: פרשת הנדסה ממוחשבת); רע"א 6528/14 רפיח בית החלמה בע"מ נ' משרד הבריאות מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 2015) פיסקה 5)).
באשר לתקנה 519 לתקנות, שמתייחסת לתובע, שאיננו חברה כאמור, הרי שקיימת חזקה הפוכה, לפיה בדרך כלל אין לחייב תובע כזה בהפקדת ערובה, אלא אם כן נתקיימו נסיבות חריגות שיצדיקו הפקדה. הפסיקה התרכזה בארבעה שיקולים: תושבות חוץ, אי ציון מען עדכני בכתב התביעה, סיכויי תביעה קלושים ומצב כלכלי ירוד של התובע (ראו: פרשת הנדסה ממוחשבת, בפסקאות 12-8; וכן החלטתי בת"א (ת"א) 5150-05-14 לַייבְּדִיאֵנְאֵס בע"מ נ' קובי (סבח) שחר (פורסם במאגרים, 2018) פיסקה 6 וההפניות ששם).
בקשת הנתבעים לחיוב התובעות בערובה
9.
למעשה אין מחלוקת כי מצבה הכלכלי של חברת איירי אינו משקף איתנות כלכלית המצדיקה פטור מהפקדת ערובה. לא נסתר הנטען בבקשה כי חברת איירי הפרה חוק נוכח אי תשלום האגרה השנתית של רשם החברות, החל מיום 10.9.13, והדבר עולה מדף פרטי המידע של רשות התאגידים (נספח 3 לבקשה), וממכתב התראה של רשות התאגידים מיוני 2015 (נספח 4 לבקשה).
גם התצהיר שצירפה חברת איירי לתשובתה לא מוכיח איתנות כלכלית. ראשית, תצהיר זה לא נעשה באופן מפורט כנדרש בתקנות, וממילא אין בו מידע או התמודדות עם הנתונים שהציגו הנתבעים בבקשתם, הן ביחס לגב' הרינג הן ביחס לחברת איירי.
לפיכך, חברת איירי לא הצליחה להרים את הנטל המוטל עליה להוכיח איתנות כלכלית, על מנת לסתור את החזקה לפי סעיף 353א לחוק.
מבחינת סיכויי התובענה, לפי הפסיקה יש להידרש אליהם רק במקרה שמדובר בסיכויים קלושים ביותר או גבוהים ביותר. אולם בענייננו חברת איירי לא הוכיחה כי תביעתה היא בעלת סיכויים גבוהים במיוחד, באופן המצדיק פטור מהפקדת ערובה. בנוסף, ניצב בפני
התובעות קושי: הן עותרות כיום לסעד כספי, המשקף פיצויי קיום, שעה שלא דרשו אכיפה במשך השנים האחרונות. לא ברור אם כיום ניתן לממש את הפרויקט מושא המחלוקת באופן שמשקף אכיפה צודקת. מכל מקום, הסכסוך מצדיק היזקקות לשורה של מחלוקות עובדתיות ומשפטיות שיש לברר, ובכלל זה האם הביטול של ההסכם היה כדין; האם התנאים המתלים נתקיימו; האם העסקה מלכתחילה לא הייתה בת ביצוע ונחתמה מתוך טעות, הטעיה ומצגי שווא של התובעות; האם התנערות הנתבעים מהעסקה נבעה רק מטעותם בכדאיות העסקה; האם הצדדים הסכימו במפורש או מכללא לזנוח את ההסכם לנוכח הטענות ההדדיות; האם יש להחיל במקרה דנן את סעיף 3(4) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, לפיו אין לאכוף הסכם בלתי צודק בנסיבות העניין.
על רקע זה לא התקיימו התנאים המצדיקים פטור מערובה.
10.
באשר לחבותה של גב' הרינג בהפקדת ערובה, הרי שאין להחיל עליה את סעיף 353א לחוק החברות, אלא את תקנה 519 לתקנות. בבקשתם טענו הנתבעים כי מצבה הכלכלי רעוע, תוך צירוף מסמכים המעידים על כך (תדפיס פרטי חברה מרשות התאגידים מיום 3.4.18, נספח 5 לבקשתם, בו יש התייחסות לגב' הרינג; בקשת בנק הפועלים למתן צו כינוס בפשיטת רגל; והודאת גב' הרינג בהליך אחר). נתונים אלה לא נסתרו למעשה. לכך יש להוסיף את העובדה כי בניגוד להוראת תקנה 9(2) לתקנות, לא גב' הרינג ולא חברת איירי, ציינו בכתב תביעתן את כתובתן, אלא רק את כתובת בא כוחן, דבר המהווה שיקול נוסף בחיוב בערובה לפי הפסיקה (ראו: ספרו של כב' הנשיא (בדימוס) אורי גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי 680-679 (2015)). אומנם בהסכמים שצורפו כנספחים לכתב התביעה, שמהווים חלק בלתי נפרד ממנו, צוינו כתובות של התובעות (נספחים ב'-ו' לכתב התביעה), אך מדובר במסמכים משנות 2010-2011, כך שלא ברור אם אלה הכתובות המעודכנות, ובאשר לכתובת חברת איירי, הרי שמופיעות כתובות שונות (ראו: כותרות ההסכמים בנספחים ג' ו- ד' לכתב התביעה כשמדובר במסמכים שנחתמו יום אחרי יום, 20.12.10 ו-21.12.10).
לכן, מתקיימות כאן הנסיבות החריגות המצדיקות גם את חיובה של גב' הרינג בהפקדת ערובה
עם חברת איירי שבבעלותה, ביחד ולחוד.

11.
באשר לבקשת התובעות להפקדת ערבות אישית של צד שלישי במקום ערובה כספית, הרי שלא אוכל להיעתר לה. התובעות לא ציינו בתחילה שם של ערב ספציפי, בצירוף ראיות ליכולתו הכלכלית (ראו: רע"א 4128/17
lauderbaie
yachts ltd
(חברה זרה) נ' טאוב
(פורסם במאגרים; 2017, בפסקה 15). אומנם, בדיון שהתקיים לפניי ביום 13.12.18, ציינו התובעות כי הערב המבוקש על ידן הוא אחיה של גב' הרינג, ושהן תספקנה הוכחות ליכולתו הכלכלית, אך למרות אורכות שניתנו לכך, כזאת לא נעשה.

בקשת הנתבעים שכנגד לחייב בערובה

12.
באשר לאיתנות הכלכלית של חברת אדרי-אל, הרי שלפי הודאתה היא נמצאת בפירוק מרצון עוד משנת 2014 (סעיף 14 לתשובת אדרי-אל לבקשת הנתבעות שכנגד). החברה טענה כי הגישה בשנת 2014 לרשם החברות תצהיר כושר פירעון, אך זה לא מתייחס לתקופה הנוכחית (וממילא לא צורף לעיוני). לא צורף מסמך המעיד על איתנות כלכלית שלה מהעת האחרונה. חברת אדרי-אל לא הרימה את נטל הראיה המוטל עליה להוכיח איתנות כלכלית.
13.
גם התובעת שכנגד לא הוכיחה שסיכויי ההליך הם כאלה הפוטרים אותה מהפקדת ערובה. התביעה שכנגד מבקשת לבטל את עסקת המכר ולמעשה גם לבטל את עסקת ההלוואה שנועדה לשרת את המכר. לשם כך יש להידרש לסוגיות משפטיות מורכבות, המתעוררות במסגרת התביעה הראשונה, ולא ניתן בשלב מקדמי זה לומר כי סיכויי התביעה שכנגד קלושים ביותר או גבוהים ביותר. לפיכך אין בפרמטר זה כדי להשפיע על ההכרעה גם בבקשת הערובה של הנתבעים שכנגד.
יחד עם זאת, לעובדה כי מדובר בתביעה שכנגד, ולכך שעניינה נגזר למעשה מהתביעה הראשונה, תהיה השלכה על גובה הערובה, כפי שיובהר להלן.
14.
התובעת שכנגד ביקשה כי במקרה שבו יהיה מקום להטיל ערובה, הרי שיש להסתפק בערבות צד ג' של חברת אדרי השקעות בע"מ, והיא צירפה דוחות כספיים מבוקרים לשנת 2016 להוכחת איתנותה הכלכלית. הנתבעות שכנגד לא התייחסו לכשירותה או לאי כשירותה של הערבה המוצעת להיות כזאת. הן הסתפקו בטיעון שיש לנהוג בהדדיות, אך כפי שאראה (ראו להלן בפסקה 19), אין מקום להדדיות שכזו. מה גם שהנתבעות שכנגד לא סיפקו נתונים ממצים לגבי הצד השלישי
מטעמם, והתובעת שכנגד סיפקה נתונים. מכאן, שהצעת התובעת שכנגד לא נסתרה לגופה.
15.
על רקע זה יש להטיל גם על חברת אדרי-אל ערובה להבטחת הוצאות הנתבעות שכנגד, והיא תוכל לצאת ידי חובתה בערבות צד ג' של חברת אדרי השקעות בע"מ. אינני מוצא להטיל חיוב שכזה על מר אדרי, מאחר שהוא לא הגיש כלל תביעה שכנגד. לא בוססה הצדקה להרמת מסך בעניין זה, ויש לכבד את האישיות המשפטית הנפרדת של התובעת שכנגד.
גובה הערובה

16.
באשר לגובה הערובות, הנתבעים בבקשתם עתרו לערובה בסך של כ-435,000 ₪, שהם 10% מסכום התביעה. הנתבעות שכנגד עתרו לחייב את חברת אדרי-אל בערובה זהה, ולחלופין לחייב את שני הצדדים בערבות צד שלישי במקום ערובה כספית.
17.
לא אוכל לקבל את טענות הצדדים ביחס לגובה הערובה. זה אינו אמור להיות נגזרת טכנית ואוטומטית מסכום התביעה. לאור נסיבותיה של התביעה והתביעה שכנגד, סכומי הערובות המבוקשות של כ-435,000 ₪ הם מוגזמים. יש לקחת בחשבון את ההוצאות הסבירות הדרושות בפועל לניהול תביעה מסוג זה בשילוב מאפייניה הספציפיים (ראו בעניין הנדסה ממוחשבת, בפסקה 13). התביעה מעלה שאלות מורכבות אך לא במידה יוצאת דופן. הצדדים לא פירטו את הוצאותיהם, הצפויות ואלה שהוצאו עד כה.

18.
על רקע זה, ובהתחשב במורכבות התביעה עליה עמדתי (ראו לעיל בפסקה 9) אני מוצא לחייב את התובעות בהפקדת ערובה בת 120,000 ₪ להבטחת הוצאות הנתבעים. לפי הפסיקה סכום שכזה הוא סביר גם לבעל דין בעל קשיים כלכליים (ראו בעניין הנדסה ממוחשבת, בפסקה 16).

19.
אינני סבור שיש לנקוט סימטריה בין התובעות לבין התובעת שכנגד, בכל הנוגע בסכום הערובה. התובעת שכנגד מעלה לדיון שאלה ממוקדת, שאינה כה מורכבת לבירור, בהשוואה לשאלות שהתובעות מעלות לדיון. עניינה של התביעה שכנגד לא יצריך לבחון שאלות של אכיפה צודקת, התקיימות תנאים מתלים, וכיו"ב. ממילא הדיון בה יוכרע אגב הצורך להכריע בסוגיות שמעלות התובעות.
בעבר נהגה הגישה לפיה ראוי לחייב תובע שכנגד בהפקדת ערובה רק אם "תביעתו עומדת בפני
עצמה ואינה נובעת מאותן נסיבות כמו התביעה המקורית" (ד"ר יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 899 (מהדורה בעריכת ד"ר שלמה לוין; 1995). כיום נוהגת גישה נחרצת פחות, ולפיה זהו שיקול שיש להתחשב בו אך "אין הוא מעניק, כשלעצמו, פטור גורף ומוחלט מהפקדת ערובה להוצאות" (דברי כב' השופט הנדל ברע"א 1413/18
ingenjorsfirman m.sjoberg ab
נ' טליט ווירלס סרביסס בע"מ
(פורסם במאגרים; 2018 בפסקה 2). בנסיבות העניין, נראה כי התביעה שכנגד לא הייתה מוגשת כלל אלמלא טענות התובעות שיש להידרש למערכת היחסים החוזית ביניהם. התובעת שכנגד טוענת כי התביעה פשוטה להכרעה נוכח קיומה של הלוואה שלא נפרעה, אך אין הדברים כה פשוטים, שכן אכן מתעוררת תמיהה מדוע לא עמדה התובעת שכנגד על זכויותיה במועד מוקדם הרבה יותר, גם בתקופה שבה מצבן הכלכלי של התובעות היה טוב יותר.
בנסיבות העניין, יהיה על התובעת שכנגד להפקיד ערובה בת 30,000 ₪, ובמקרה הנוכחי, כאמור, היא תצא ידי חובתה בערבות צד ג' להבטחת תשלום ההוצאות.
הנתבעות שכנגד לא התייחסו בתגובתם לעניין היעדר תשלום האגרה. נוכח סכום האגרה שבו מדובר, אאפשר לנתבעות שכנגד להשלים את תשלום האגרה, ככל שזה לא שולם, כתנאי לחיוב התובעת שכנגד בהפקדת ערובה.
תוצאה

20.
לאור האמור לעיל, הבקשות מתקבלות בחלקן:
א)
על התובעות להפקיד, ביחד ולחוד, ערובה לשם הבטחת הוצאות הנתבעים בסך של 120,000 ₪, במזומן או בערבות בנקאית.
ההפקדה תעשה עד תאריך 26.9.19, אחרת התביעה תימחק.
ב)
על התובעת שכנגד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות התובעות בסך של 30,000 ₪. היא תוכל לצאת חובתה בהפקדת ערבות צד ג' של חברת אדרי השקעות בע"מ ח.פ. 512106048, אחרת התביעה שכנגד תימחק.
יהיה עליה לעשות כן תוך 45 יום (ימי הפגרה במניין) לאחר שהתובעות תגשנה הודעה כי שילמו את האגרה בגין בקשתן.
ההוצאות בגין בקשות אלה תילקחנה בחשבון בסוף ההליך.


המזכירות מתבקשת להמציא עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ג אב תשע"ט, 14 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 54979-11/17 : איריס הרינג, איירי אנרגיה סולארית בע"מ, על-ידי באי כוחם עורכי-הדין ואח' נ' אדרי-אל אנרגיה ירוקה בע"מ (בפירוק מרצון), גבי אדרי (פורסם ב-ֽ 14/08/2019)