פסקי דין על הרה"ג יעקב אריאל ואח' | פסקי דין על שר התחבורה | פסקי דין על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים | פסקי דין על כרמל שאמה הכהן ואח' |

3282-08/19 עתמ     16/08/2019




עתמ 3282-08/19 הרה"ג יעקב אריאל ואח' נ' שר התחבורה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, כרמל שאמה הכהן ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים



עת"מ 3282-08-19 אריאל ואח'
נ' שר התחבורה
ואח'

תיק חיצוני
:




לפני
כב' השופטת צילה צפת
, סגנית נשיא



עותרים

1
.
הרה"ג יעקב אריאל ואח'
ע"י ב"כ עו"ד י. וינרוט
ו א. ירקוני

נגד


משיבים
1. שר התחבורה
2. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
ע"י ב"כ עו"ד פרקליטות מחוז תל אביב - אזרחי
3. כרמל שאמה הכהן
4. עיריית רמת גן
5. מועצת עיריית רמת גן

ע"י ב"כ עוה"ד י. כדיר פז ואח'
6. הסעות ג'אד אליאס בע"מ

ע" ב"כ עוה"ד הלא ח'יר


החלטה


(בקשה לצו ביניים)

בקשה לצו ביניים שיורה למשיבות 1-2 לאכוף על משיבות 3-6 את האיסור הקבוע בחוק להפעיל שירותי הסעה ציבורית בשבת ללא רישיון כנדרש ולהורות למשיבים 3-6 להימנע מהפעלת שירותי הסעה האמורים ללא רישיון כנדרש על פי דין.

הבקשה הוגשה ביום 2.8.19 (יום ו') בגדרה של עתירה מנהלית שסעדיה זהים .
עניינה של העתירה והבקשה לצו ביניים בהחלטת עיריית רמת גן מיום 2.6.19 אשר אושררה ביום 9.7.19, להתקשר עם חברת הסעות (המשיבה 6) כדי שזו תבצע מספר מצומצם של הסעות בצירים מרכזיים בין רמת גן לתל אביב בסופי שבוע הקרובים. העירייה היא זו ששכרה את חברת ההסעות, משלמת סכום גלובלי עבור השירות ללא קשר למספר הנוסעים אשר אינם משלמים דבר, לא לעירייה ולא לחברת ההסעות


לטענת העותרים, לצורך ביצע ההסעה במתכונת הנ"ל המהווה "קו שירות" נדרש "רישיון קו" ולעניין זה קובע סעיף 71 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] איסור על הפעלתו בימי מנוחה כמשמעותם בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח -1948. לפיכך נטען, כי בהעדר רישיון קו יש למנוע מהמשיבה 6 את ביצוע ההסעות.

מאידך לטענת המשיבות 1-5 מדובר ב"הסעה מיוחדת" שלצורך הפעלתה נדרש "רישיון פרטי" בהתאם לצירוף סעיף 386 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 וצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעות סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ"א-1985, ורישיון זה נמצא בידי המשיבה 6.

מובהר, כי רישיון קו הוא רישיון להפעלת קו שירות המוגדר כ"נסיעות באוטובוס ציבורי שבו משלם כל נוסע בעד נסיעתו בנפרד" ואילו רישיון פרטי הנדרש לצורך "הסעה מיוחדת" מוגדר כ"רישיון להסיע אוטובוס ציבורי שיעמוד כולו לרשות המזמין בתשלום כולל בעד השימוש בו" (הדגשות שלי צ.צ).
בהקשר זה יש עוד לציין, כי רישיון קו נועד לצורך הפעלת קו שירות המפוקח על ידי הרגולטור באופן מוקפד כדי להבטיח רמה נאותה של שירות, מסובסד על ידי המדינה וניתן במשורה למפעילי תחבורה ציבורית כמו "אגד", "דן" "קווים" ועוד, על ידי יצירת בלעדיות כך שלא תיווצר תחרות עם גורמים פרטיים. ההסדרים הרגולטוריים למפעילי תחבורה ציבורית באמצעות רישיון קו שונים מהותית מרישיון פרטי לצורך "הסעה מיחדת" שאינה מפוקחת על ידי משרד התחבורה.

עניין לנו לפיכך במחלוקת משפטית פרשנית בשאלת סיווג סוג ההסעה נשוא העתירה – האם היא "קו שירות" או "הסעה מיוחדת" - ובהתאם ייקבע סוג הרישיון הנדרש לה. ולעניין זה, המאפיין היחיד בהגדרות
החוק המבחינות בין רישיון קו לרישיון פרטי הוא אופן התשלום – ברישיון קו, כל נוסע משלם בעד נסיעתו ואילו ברישיון פרטי, האוטובוס עומד לרשות המזמין בתשלום כולל בעד השימוש בו. בענייננו כאמור התשלום בוצע ע"י העיריה לידי המזמין באופן כולל וללא קשר למספר הנוסעים והנוסע אינו משלם דבר. כן ברור כי ההסעה אינה מהווה כל תחרות לתחבורה הציבורית. נראה לפיכך, כי על פי הדין הקיים ספק אם יש סיכוי לעתירה.

הוסף על כך, כי העתירה הוגשה בשיהוי. העירה על כך כב' הש' ש. אלמגור בהחלטה מיום 2.8.19 אשר מצאה לדחות את הבקשה לסעד ארעי ולו משום כך. ניסיון המבקשים לטעון כי רק ביום 30.7.19 פורסם המסלול תחנות האיסוף וההורדה אינו מעלה ואינו מוריד מבחינה השיהוי שכן המשיבים ידעו היטב לכל הפחות כחודש לפני הפעלת ההסעה המתוכננת שזו תכלול גם תחנות איסוף והורדה. אינני רואה כל רבותא מבחינה השיהוי לידיעת מיקומם המדויק.

מבחינת מאזן הנוחות, צודקות המשיבות כי אין במתן הצו המבוקש כדי לאפשר את מימוש פסק הדין, אין מדובר במעשה בלתי הדיר שכן ככל ותתקבל העתירה ניתן יהא להפסיק את ההסעה לאלתר. גם המבקשים לא פירשו כיצד מאזן הנוחות נוטה לטובתן למעט האמור בסעיף 72 לבקשה על פיו ככל שתדחה העתירה התוצאה עלולה להיות הפעלת הסעה ציבורית ללא רישיון באופן העולה כדי עבירה פלילית. לעניין זה כבר נאמר לעיל כי על פי מאפייני ההסעה, הדין הקיים אינו דורש רישיון קו. זו גם עמדת המשיבים 1-2, על פיה לשון הדין הברורה, ואין חולק כי לא מתקיים התנאי הקבוע בהגדרת "שירות" (תשלום ע"י כל נוסע) (סעיפים 26 ו 29 לתשובתם), על כן אין להם סמכות לאסור את הפעלת ההסעה בהתאם למצב החוקי הקיים. מבחינת מאזן הנוחות נטען עוד על ידי המבקשים לשינוי בסטטוס קוו, אלא שעילת העתירה מבוססת על הפרת הוראות דין בעניין הרישיון הנדרש להסעה נשוא העתירה, זאת ותו לא. לעומת זאת קיים נזק ברור לציבור הנהנים מההסעה, אם זו תופסק במסגרת צו ביניים בטרם ניתן

פסק דין
המקבל את העתירה ככל ותתקבל.

הבקשה לצו ביניים לפיכך נדחית.
המזכירות תנתב לשופט מנהלי לשמיעת העתירה בהקדם אפשרי לאחר הפגרה.

ניתנה היום, ט"ו אב תשע"ט, 16 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.








עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 3282-08/19 הרה"ג יעקב אריאל ואח' נ' שר התחבורה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, כרמל שאמה הכהן ואח' (פורסם ב-ֽ 16/08/2019)