Google

ירדן יופה - רשות המיסים בישראל, משה אשר מנהל רשות המיסים, גב' יהודית אליהו ואח'

פסקי דין על ירדן יופה | פסקי דין על רשות המיסים בישראל | פסקי דין על משה אשר מנהל רשות המיסים | פסקי דין על גב' יהודית אליהו ואח' |

56312-02/17 סעש     10/08/2019




סעש 56312-02/17 ירדן יופה נ' רשות המיסים בישראל, משה אשר מנהל רשות המיסים, גב' יהודית אליהו ואח'








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

סע"ש 56312-02-17


10 אוגוסט 2019
לפני:
כב' השופטת כרמית פלד

התובע
:


ירדן יופה
ע"י ב"כ עו"ד נעמי לנדאו



-

הנתבעים
:

1.
רשות המיסים בישראל
2.
משה אשר מנהל רשות המיסים
ע"י ב"כ עו"ד מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)

המבקשים
:
גב' יהודית אליהו

מר ארז המזרחי
ע"י ב"כ עו"ד רנה לפידות

החלטה

לאחר שעיינתי בבקשת המבקשים, גב' יהודית אליהו ומר ארז המזרחי (להלן – המבקשים) לעיין בתיק בית הדין (להלן – הבקשה) ובהעדר תגובת הצדדים בתיק זה לבקשה, חרף חלוף המועד שנקצב בהחלטה מיום 27.6.19, מצאתי מקום להיעתר לבקשה. אפרט עיקר נימוקיי.
1.
תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג – 2003 (להלן - התקנות), קובעת כדלקמן:.
"(א) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.
....
(ד)
בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעינינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה".
2.
בפסק הדין שניתן בבג"צ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נגד שר המשפטים (8/10/09) הדגיש בית המשפט העליון את חשיבותו של עקרון פומביות הדיון והיותו אבן מסד, בעלת מעמד חוקתי, במשטר הדמוקרטי. עוד נפסק כי זכות העיון הינה נגזרת של העיקרון החוקתי בדבר פומביות הדיון ובדומה לפומביות הדיון מדובר בזכות יחסית, שיש לאזנה מול זכויות ואינטרסים שונים העשויים להיפגע כתוצאה מהעיון בתיק בית המשפט. בית המשפט העליון פסק כי נקודת המוצא לבחינתן של בקשות עיון הינה שיש לאפשר את העיון בתיקי בית המשפט.
3.
בפסק הדין נקבעו שלושה שלבי בחינה לתקנות העיון ובלשון פסק הדין:

"ראשית, נבחנת השאלה האם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. ככל שהתשובה לשאלה זו היא בשלילה, נבחנת בשלב השני השאלה האם העיון הוא מוצדק. על רקע נקודת המוצא באשר למתן זכות העיון, כבר נפסק כי הנטל על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו: "הכלל הוא, אפוא, שיש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית-המשפט, ואף את פרסומם, אלא אם קיימת הוראה תחיקתית או טעם כבד-משקל הנגזר ממנה, המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון או הפרסום" (ראו עניין גהל, בעמ' 437). "עקרון פומביות הדיון וחופש המידע קובע שבהיעדר טעם מיוחד המונע זאת רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית-המשפט" (
בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש עיריית חיפה, פ"ד נט
(3) 714 (2004) (להלן: עניין גל)). אם תוצאת האיזון הינה שישנה הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, יש לעבור לשלב השלישי. בשלב זה נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון. בגדר שאלה זו נבחנת האפשרות להגביל את היקף העיון או להתנותו בתנאים, תוך התחשבות בין היתר בסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט (ראו
ע"א 3914/91
לחאם נ' פקיד השומה נצרת ([פורסם בנבו], 1.5.2006))".
4.
בית הדין הארצי חזר על הלכה זו בבר"ע 9668-08-14 שגב דאדו נגד ארגו תקשורת בע"מ (12/1/15), עת קבע אף הוא כי נקודת המוצא לבחינת בקשות העיון הינה שיש לאפשר את העיון בתיקי בית המשפט וכי הנטל לשכנע שאין להתיר העיון מוטל על כתפי המתנגד לעיון.
5.
המבקשים טוענים כי הגישו תביעה כנגד התובע בתיק דנן, מר ירדן יפה (להלן – מר יפה) אשר מתנהלת בבית דין זה (סע"ש 37159-07-16 להלן – התביעה נגד מר יפה). עוד טוענים המבקשים כי התביעה נוגעת בעיקרה להתנהלות מר יפה כלפיהם ולהתעמרות לכאורה אשר חוו ממנו. לטענת המבקשים הואיל ובתיק דנן הועלו טענות המדינה ביחס לטעמים אשר הביאו לסיום העסקתו של מר יפה , הרי שעיון בתיק זה עשוי לסייע למבקשים בניהול התביעה נגד מר יפה.
6.
מר יפה לא הגיש תגובתו לבקשה וכך גם המדינה.
7.
כאמור, הכלל הוא התרת העיון ואי התרתו היא בבחינת חריג. בנוסף, "ככלל טענה לפיה מסמכים המצויים בתיק דרושים לצורך התדיינות משפטית אחרת מהווה סיבה לגיטימית לעיון וזאת אף מבלי להיזקק לבחינה מדוקדקת של הזיקה בין ההליכים" (תע"א 757-05 (ת"א) קרקובסקי נגד לבבי (8/4/15)).
8.
על פניו, בשים לב לטענות המבקשים אשר לא נסתרו, המסמכים בתיק דנן עשויים להיות רלבנטיים למבקשים לצורך ניהול תביעתם נגד מר יפה. בנוסף, לא קיים איסור בדין לעיין בחומר המבוקש ולא הועלה כל טעם להגבלת זכות העיון. בהתחשב בהלכה הפסוקה ובנימוקים המפורטים לעיל, סבורני שיש מקום להתיר את העיון כמבוקש.
9.
בשולי הדברים אציין שלא ברור מדוע הוגשה בקשה בתיק זה שעה שהחלטה בענין גילוי מלא של המסמכים האמורים כבר ניתנה על ידי כבוד השופטת טרכטינגוט ביום 15.5.19 במסגרת הליך סע"ש 37159-07-16.
10.
סוף דבר – הבקשה מתקבלת.
11.
המזכירות תאפשר למבקשים לעיין בתיק, בהתאם לנהלים.

ניתנה היום, ט' אב תשע"ט,
(
10 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.






















סעש בית דין אזורי לעבודה 56312-02/17 ירדן יופה נ' רשות המיסים בישראל, משה אשר מנהל רשות המיסים, גב' יהודית אליהו ואח' (פורסם ב-ֽ 10/08/2019)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים