פסקי דין על עו"ד עמית הורוביץ | פסקי דין על יצחק אליהו דיין | פסקי דין על נתן פלד | פסקי דין על עו"ד ירון ברנהולץ |

1620-02/16 א     21/08/2019




א 1620-02/16 עו"ד עמית הורוביץ נ' יצחק אליהו דיין, נתן פלד, עו"ד ירון ברנהולץ








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 1620-02-16 דיין ואח' נ' ברנהולץ ואח'







מספר בקשה:42
לפני
כבוד השופט הבכיר אליהו בכר


מבקש

עו"ד עמית הורוביץ
ע"י ב"כ עו"ד בלטר גוט אלוני


נגד


משיבים

1. יצחק אליהו דיין
ע"י ב"כ עו"ד דוד ששון
2. נתן פלד
ע"י ב"כ עו"ד גרינשטיין
3. עו"ד ירון ברנהולץ
ע"י ב"כ עו"ד נחושתן
4.
י. ברנהולץ ושות' משרד עו"ד (משיבים פורמאליים)





החלטה


מבוא
1.
לפני בקשת המבקש לחיוב המשיבים 1-2
בהפקדת ערובה להוצאותיו בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן "התקנות").
הבקשה
2.
לטענת המבקש, על פי תקנה 519 לתקנות, בית המשפט רשאי לצוות על התובע להפקיד ערבון להבטחת הוצאות הנתבע ככל שתידחה התביעה. אפשרות זו רלוונטית כאשר ישנו חשש אמתי שרשויות האכיפה והגבייה במדינה לא יעמדו לרשות הנתבע לצורך מימוש ההוצאות שיפסקו לזכותו כלל שיפסקו. חיוב בהפקדת ערובה לוקח בחשבון את סיכויי ההליך תוך בחינת מצבו הכלכלי של התובע.
3.
לטענת המבקש סיכויי ההליך כנגדו קלושים מהטעם שהתובענה העיקרית והתובענה שכנגד הן תביעות סרק נעדרות עילת תביעה ויריבות, בין היתר, לאור הודאת המשיב 2 כי ההתקשרויות וההשקעות נשוא התובענה שכנגד בוצעו מצדו רק באמצעות חברות פנמיות ולא על-ידו באופן אישי. בנוסף, נטען כי מקום מושבו של המשיב 2 אינו בישראל ולא ברור אם הוא מחזיק בנכסים בישראל שניתן יהיה להיפרע מהם במידת הצורך.
4.
עוד טען המבקש כי קיים צורך בהפקדת ערובה בנסיבות העניין, שעה שהמשיב 1, מר דיין, מצוי בהליכי פשיטת רגל והוגשה נגדו בקשה למתן צו איסור דיספוזיציה בתיק פש"ר אחר, ממנה ניכר כי מתנהלים כנגדו תיקי הוצאה לפועל נוספים. במצב דברים זה, קיים חשש ממשי שלא ניתן יהיה להיפרע מהמשיב 1 אם תידחה התובענה. המבקש הדגיש, כי לאור ריבוי הנושים והתיקים כנגד המשיב 1 ספק אם ניתן יהיה להיעזר ברשויות האכיפה והגבייה לצורך מימוש הוצאות לזכות המבקש ככל שיפסקו.

תגובת המשיב 1 (להלן: "דיין") לבקשה
5.
לטענת המשיב 1 בקשת המבקש מהווה ניסיון כושל לבדל עצמו ממשרד עורכי דין בו היה שותף יחד עם עו"ד ירון ברנהולץ
. עו"ד הורוביץ ועו"ד ברנהולץ פעלו בשותפות ולכן הם אחראים במשותף למעשיהם ומחדליהם. המבקש לא היה שותף זוטר אלא פעיל בביצוע המעשים המיוחסים למשרדם בתובענה העיקרית. יתרה מזאת, נראה כי עו"ד הורוביץ, כך נטען, אחראי לגניבת כספים מחשבון הנאמנות שהיה תחת אחריותו ולכן הגשת הבקשה להפקדת ערובה להוצאות כנגד מי שתובעים ממנו החזרת כספים היא בלתי ראויה ונועדה למנוע את הדיון בטענות העיקריות.
6.
מעבר לאמור, נטען כי המבקש לא עמד בנטל הנדרש להוכיח כי סיכויי התביעה כנגדו קלושים משום שכתב התביעה אינו מכיל טענות מפורשות נגדו, שעה שכשותף במשרד עורכי הדין למבקש אחריות מלאה לפעולות המשרד. עוד
טען, דיין כי מצבו הכספי אינו רלוונטי בבקשות מסוג זה בו המסמכים העומדים בבסיס התביעה מהווים ראשית ראיה לאחריותו של המבקש בחשבון הנאמנות.

תגובת המשיב 2 (להלן: "פלד") לבקשה
7.
פלד טען, כי נסיבות הגשת הבקשה, חודשים ארוכים לאחר הגשת כתב התביעה העיקרי, מראות כי הבקשה לא נועדה לשם חיוב המשיב 2 בהוצאות אלא מטעמים אחרים ובהם חיזוק
טענות המבקש כחלק מהפרדת הייצוג ופירוק השותפות בין המבקש לבין עו"ד ברנהולץ שותפו בעבר. לטעמו, אין בהפרדת הייצוג או בפירוק השותפות כדי להפריד את המבקש מפעולות שנעשו על-ידי משרד עורכי הדין המשותף לו ולברנהולץ. כתב התביעה מפנה האשמות אישיות הן כנגד ברנהולץ והן כנגד הורוביץ ומבוסס על ראיות ומסמכים מפורשים.
8.
לטענת פלד, הכלל הוא כי בערכאה ראשונה אין לחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הצד שכנגד. המבקש לא עמד בנטל ההוכחה כי מדובר בנסיבות מיוחדות המצדיקות הפעלת החריג וחיוב התובע בהפקדת ערובה להוצאות.
9.
יתר על כן, המבקש לא הציג ראיות בדבר חשש להיעדר יכולת גביה מצד המשיב 2 כפי שעשה לעניין המשיב 1. המשיב 2 הוא תושב ישראל, איש עסקים ללא כל רישום חוב ואין בסיס לטענה שלא ניתן יהיה לגבות ממנו הוצאות. לאור זאת,
עתר לדחיית הבקשה כנגדו.

תשובה לתגובות
10.
לטענת המבקש, תגובות המשיבים 1-2 רצופות טענות מטעות. לעניין תגובת המשיב 1 חזר
וטען המבקש כי ניתן לצוות על תובע להפקיד ערבון להבטחת הוצאותיו של נתבע במקום בו מדובר על תביעה בעלת סיכויי נמוך להתקבל וכאשר מצבו הכלכלי של התובע ירוד ומעלה חשש שמא לא ניתן יהיה להיפרע ממנו באם תדחה התביעה.
11.
עוד טען, כי המשיב 1 הסכים בעצמו שכתב תביעתו לא נוגע לעסקה הראשונה בזמן שהסתיימה והושלמה. בהתאמה תביעתו של המבקש לשכ"ט עוסקת בעסקה הראשונה בלבד. שכן, בעסקה השנייה המבקש כבר לא ייצג את המשיבים 1-2 ולא תבע שכ"ט בגינה, אלא האחרונים שכרו את שירותיהם של נותני שירות זרים. בנוסף, המבקש אכן ניסח את הסכם המייסדים עבור המשיבים אך לא היה צד לו ולכן לא ניתן להטיל עליו חבות מכוחו. המסמכים והאסמכתאות המצורפות מעידים כי בשום שלב לא העביר דיין או חברה מטעמו כספים לידי מי מהצדדים ולבטח לא לכיסו של המבקש.
12.
עוד הוסיף, כי אין מחלוקת שהחשבון בשוויץ לא נרשם על שמו או על שם השותפות אלא באופן אישי על שמם של עו"ד ברנהולץ ופלד. במילים אחרות, לשיטת דיין גם לו עצמו הייתה שליטה ואחריות לנעשה בחשבון מכוח היותו שותפו של פלד.
מעבר לאלה, הטענה בדבר האחריות המשותפת לאור השותפות עם עו"ד ברנהולץ היא טענה חדשה שלא נזכרה בכתב התביעה ולכן מדובר בהרחבת חזית אסורה שהמבקש מתנגד לה.
13.
אשר לתגובתו של פלד, טען המבקש כי פלד אינו מתייחס לטענות הבקשה ועצם הימנעותו מהגשת כתב תשובה שכנגד מחזקות את הצורך בחיובו בהפקדת ערובה. פלד הודה בכתב התביעה שכנגד כי ההשקעות נשוא התובענה בוצעו באמצעות חברות ולא על-ידו באופן אישי. פלד גם
לא יכול לפעול באמצעות חברות ובד בבד לתבוע באופן אישי זכויות ונזקים של אותן חברות, פעולות אלו מנוגדות לחוק החברות ולעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה.
14.
עוד טען המבקש כי פלד התעלם בתגובתו מהטענה שכבר תבע את עו"ד ברנהולץ על הכספים שתובע כעת וכי למרות שטוען כי מדובר בכספים שנגנבו, בעבר התייחס לכספים אלה כהלוואה. כמו כן, התעלם פלד מהטענה אודות ההתקשרויות שנהג לבצע באמצעות חברות פנמיות וכי לא ברורה מצבת נכסיו בארץ.

בקשת דיין
להוספת ראיות משמעותיות לבקשה להפקדת עירבון
15.
במהלך הליכי גילוי המסמכים בין הצדדים נמסרו לדיין מסמכים חדשים אותם הוא מבקש לכלול בדיעבד בתגובתו לבקשה להפקדת ערובה להוצאות. בין המסמכים מכתב עו"ד ברנהולץ בוא הוא מאשר שהחזיק בכספי נאמנות של המשיבים 1-2, דפי חשבון והוראות משיכת כספים מאותו חשבון, המעידים על הנעשה בכספים ללא ידיעתו של דיין (התובע העיקרי).

תגובת המבקש לבקשה להוספת ראיות משמעותיות לבקשה להפקדת עירבון
16.
לטענת המבקש, מדובר בניסיון לבצע מקצה שיפורים בתגובתו ללא הצדקה. לטעמו אין מקום לקבל את הבקשה שעה שטרם הוגשו ראיות בתיק וטרם הסתיימו ההליכים המקדמיים.
17.
לטעמו, אין במסמכים המבוקשים חידוש הנוגע לגרסת דיין וחלקם אף צורפו לכתבי הטענות בתיק. המסקנות שנטען שנלמדות מהמסמכים שגויות ומסלפות שנועדו לבסס יריבות שלא קיימת עם המבקש בחוסר תום לב.

תגובת פלד לבקשה להוספת ראיות משמעותיות לבקשה להפקדת עירבון
18.
לטעמו, הראיות המשמעותיות אותן מבקש דיין לצרף לתגובתו מחזקות את טענותיו בדבר גניבת כספי חשבון הנאמנות ואולם אין בידן כדי לסייע לו להתגונן מבקשת פלד לחייבו בהפקדת עירבון.
19.
לטענת פלד יש לחייב את דיין דווקא בערובה להוצאותיו בהיותו פושט רגל שלא הציג ראיות לביסוס טענתו כי שילם עבור רכישת המלון. מהמסמכים המשמעותיים שביקש דיין לצרף עולה כי מלוא הסכומים בחשבון בבנק
bsi
לטובת רכישת המלונות הופקדו על-ידי פלד או חברות בשליטתו. דהיינו, דיין לא השתתף בהפקדת הכספים אותם הוא דורש בתביעתו. לפיכך ניכר כי מדובר בתביעה חסרת כל יסוד שהוגשה בידי פושט רגל שאינו חושש להפסיד שעה שאין אפשרות להיפרע ממנו.
20.
המסמכים שהוצגו במסגרת גילוי המסמכים מחזקים את טענות פלד כנגד המבקש ועו"ד ברנהולץ שטענו שלא שימשו כנאמנים, שכן במכתב לבנק, אישר ברנהולץ כי הוא משמש כנאמן לכספים ויעשה בהם שימוש בלעדי לצורך תשלום עבור המלון בבאד אייכנהל. לפיכך, ניכר כי ברנהולץ הפר חובתו והתחייבותו ושלח ידו בכספי הנאמנות לטובתו האישית. לאור זאת טענות המבקש שמנסה להפריד עצמו מהפעולות שנעשו על-ידי משרד עורכי הדין המשותף לו ולברנהולץ דינן להידחות, שכן, המבקש היה מודע לעובדה ששותפו הוא נאמן לכספים. עוד ניתן ללמוד ממסמכי דיין כי לפלד עילת תביעה מבוססת כנגד המבקש ועו"ד ברנהולץ ולכן אין חשש לאי תשלום מצד פלד ויש לדחות את בקשת המבקש לחייבו להפקיד ערובה להוצאות.

המתווה הנורמטיבי
21.
תקנה 519 לתקנות שכותרתה "ערובה לתשלום הוצאות" מעגנת את האפשרות לצוות על תובע להפקיד ערובה לתשלום הוצאות הנתבע וקובעת כך:

"519.
(א)
בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.

(ב)
לא ניתנה ערובה תוך המועד שנקבע, תידחה התובענה, אלא אם כן הורשה התובע להפסיקה; נדחתה תובענה לפי תקנה זו, רשאי התובע לבקש ביטול הדחייה, ואם נוכח בית המשפט או הרשם שסיבה מספקת מנעה את התובע מליתן את הערובה תוך המועד שנקבע, יבטל את הדחייה בתנאים שייראו לו, לרבות לענין ערובה והוצאות."

22.
תקנה זו אינה קובעת מהם הקריטריונים אותם על ביהמ"ש לשקול בבואו לדון בבקשה להפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, אך בפסיקה נקבעו כללים ועקרונות שנועדו לסייע לבית המשפט לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין הבטחת הוצאות הנתבע ככל שהתביעה כנגדו תידחה.

א' גורן, בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 12, 2015) עמ' 679 מציין כך:
"בעת שקילת בקשה לחיוב בהפקדת ערובה על בית המשפט לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין זכות הנתבע כי לא ייצא מפסיד באם תידחה התביעה נגדו. כן יובאו בחשבון סיכויי ההליך, מורכבותו, שיהוי בהגשת התביעה, מיהות הצדדים, תום לב ופגיעה בכוח בזכות הקניין של התובע.
...בפסיקה הצטברו וגובשו כללים מדריכים ותוארו סוגי מקרים שבהם על בתי המשפט לעשות שימוש
בסמכות שהוענקה להם בתקנה הנ"ל או להימנע מכך. המקרים העיקריים שבגדרם נפסק שיש מקום לחיוב תובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתתבע, נגעו למצבים שבהם היה חשש אמיתי למנגנוני ההוצאה לפועל של המדינה לא יעמדו לרשות הנתבע לצורך מימוש ההוצאות שנפסקו לזכותו, ככל שנפסקו.
הפסיקה התרכזה בארבעה שיקולים שיש להביא בחשבון בבוא בית המשפט לקבוע אם המקרה הקונקרטי מצדיק חיוב בהפקדת ערובה: תושבות חוץ, אי ציון מען עדכני בכתב התביעה, סיכויי תביעה קלושים ומצב כלכלי ירוד של התובע; אף אם מתקיימים התנאים החריגים המצדיקים הטלת ערובה, יש לקבוע את גובהה בסבירות ובמתינות, תוך בחינת השלכת גובהה על התובע ועל עתיד ההליך המשפטי.
אין להתנות את זכותו של תובע להביא את עניינו לבירור אלא במצבים נדירים ומסיבות חריגות. אין לחייב אדם בהפקדת ערובה בשל עוניו בלבד ואין להגביל את הגישה לערכאות רק לבעלי אמצעים; נוכח משמעותה של אי הפקדת ערובה להוצאות הנתבע, על בית המשפט לשקול את סיכויי ההליך, מורכבותו, מיהות הצדדים, התנהלותם ותום לבם. לשם התחשבות בכל השיקולים הללו ניתן לבית המשפט הדן בתיק שיקול דעת רחב. מכך נגזר גם גדר התערבות מצומצם יותר של ערכאת הערעור, שאינה חשופה באותה מידה לנסות התיק ולדקויותיהן.
... הכלל בערכאה הראשונה הוא כי אין להפקיד עירבון להבטחת הוצאות הנתבע, אלא במקרים חריגים בלבד".

מצבו הכלכלי הרעוע של התובע לא יהווה כשלעצמו עילה לחיוב בהעמדת ערובה. דברים מפורשים בעניין זה נפסקו
ברע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1) 647, 650 (1990):
"הכלל הוא, שאין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד; הטעם לדבר הוא, שזכותו של האזרח לפנות לבית המשפט היא זכות קונסטיטוציונית מן המעלה הראשונה ושערי בית המשפט פתוחים לפני האזרח בריבו עם משנהו, גם במקרים בהם לא תשיג ידו לשלם את ההוצאות, אם תובענתו תידחה".

23.
ברע"א 2142/13 שויהדי נעמאת נ' יצחק קרמין (13.11.14) קבע בית המשפט העליון (כב' הש' הנדל) מהם השיקולים בהם יש להתחשב כאשר מחייבים תובע בהפקדת ערובה להוצאות הנתבע ובהם תובע שמתגורר בחו"ל, תובע שאינו מציין מען עדכני שיאפשר את איתורו, תביעה שסיכוייה להתקבל קלושים ובתובע שמצבו הכלכלי ירוד. במקרה בו התובע במצב כלכלי ירוד עקב התנהגות הנתבע יש לנהוג בזהירות יתרה באיזון האינטרסים ולהתחשב בגובה הערובה שתוטל בכדי שזו לא תחרוץ את גורל התיק.

מן הכלל אל הפרט
24.
על אף טענותיהם של המשיבים 1 ו-2, הם לא הוכיחו כי תהיה באפשרותם לשלם את הוצאות המבקש באם תידחה תביעתם. דיין מצד אחד, לא הציג ראיות סותרות להיותו פושט רגל ואילו פלד לא הציג ראיות המעידות על כי ישראל מהווה את מקום מגורי הקבע שלו באופן שיניח את הדעת שניתן יהיה לגבות ממנו את תשלום ההוצאות במקרה הצורך.
מעבר לכך, סיכויי תביעתו של דיין בכל הקשור עם המבקש, בשלב זה של ההליך ומבלי לקבוע מסמרות, אינה מהמשופרות. הטענות כנגד המבקש מתמקדות בטענות למעילה בכספי לקוח בחשבון הנאמנות שנפתח לטובת רכישת בתי המלון בשוויץ בעוד שהמבקש מכחיש כל פעולה בחשבון זה תוך שמציין כי מי שאחראי לו הינו המשיב 3 שפעל בו ללא ידיעתו כלל. גם דיין עצמו אינו בטוח לאור כתב תביעתו מה נעשה בכספים שהופקדו בחשבון הנאמנות למרות שטען כי חלקם שלו בעוד שפלד טוען כי לא השקיע מכיסו בחשבון הנאמנות דבר. מכאן שהטענות כנגד המבקש אינן מן המבוססות בשלב זה ולפיכך גם סיכויי ההליך כנגדו אינם מן הגבוהים.
בכל הקשור עם התביעה שכנגד שהגיש פלד, טען זה כנגד המבקש כי ביחד עם עוה"ד ברנהולץ עשה שימוש שלא כדין בכספי חשבון הנאמנות אם כי בסיכומו של יום טענותיו מופנות למעשה רובן ככולן כנגד עוה"ד ברנהולץ. חלקו של המבקש כנטען הינו בעצם היותו בעת הרלוונטית שותף למשרד עוה"ד. בעוד שעילת התביעה כנגד עוה"ד ברנהולץ מבוססת, לא בהכרח כך הם פני הדברים, בשלב זה של ההליך כאמור ומבלי לקבוע מסמרות, כנגד המבקש. מכאן שגם כאן סיכויי התביעה שכנגד שהגיש פלד כנגד המבקש, אינם מן המשובחים.
25.
כאמור, הכלל הוא שאין מחייבים תובע בהפקדת ערובה להוצאות נתבע בערכאה הראשונה אלא במקרים חריגים. על אף שהבקשה אינה תלויה במצבו הכלכלי של התובע לבדה, ניכר שלפנינו דווקא המקרה החריג, במיוחד בהתחשב בסיכויי ההליך.
26.
בבואי לאזן בין זכות הגישה לערכאות הנתונה למשיבים 1 ו-2 לבין זכות המבקש שלא ימצא ניזוק ככל שתידחה התביעה כנגדו, בהתחשב במורכבות ההליך, בקשיים העולים מעצם הגשת התביעה כנגד המבקש ושוב מבלי לקבוע מסמרות מוחלטות בדבר סיכויי התביעה בשלב זה, לאור מצבו הכלכלי הרעוע של המשיב 1 ומקום מגוריו של המשיב 2, כי אז מצאתי שיש לחייבם בהפקדת ערובה להוצאות המבקש.
יחד עם זאת בהתחשב בכלל הנסיבות לא סברתי כי על הסכום להיות כפי דרישת המבקש (500,000 ₪).

בעת קביעת גובה הערובה על בית משפט לוודא שתהיה מידתית ותאזן נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים (ר' רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (11.2.09)).

לאחר שבחנתי את כלל השיקולים לרבות אי שלילת עילת התביעה על הסף ומבלי לקבוע מסמרות באשר למלוא הסיכויים לזכות בהליך ולאור השיהוי בהגשת הבקשה עד לשלב מתקדם זה של ההליך, כמו גם קשייו הכלכליים של דיין ומקום מגורי פלד, סברתי, כי על המשיבים 1-2 להפקיד סך של 30,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית כל אחד בקופת ביהמ"ש להבטחת הוצאות התביעה שהגיש כנגד המבקש ככל שזו תידחה.
ההפקדה תתבצע בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן תמחק תביעתו של מי שלא הפקיד הערובה להוצאות כנגד המבקש.
27.
אשר
לבקשה להוספת ראיות, לא מצאתי כי המסמכים המצורפים לבקשה רלוונטיים לבקשה להפקדת ערובה להוצאות. ככל שיש בידם לתמוך את גרסת התובע בהליך העיקרי יש להגישם במסגרת הגשת הראיות כדין.
28.
המשיבים 1 -2 יישאו בהוצאות המבקש בסך 3,000 ₪ לכל אחד מהם (סה"כ 6,000 ₪). הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.


ניתנה היום, כ' אב תשע"ט, 21 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 1620-02/16 עו"ד עמית הורוביץ נ' יצחק אליהו דיין, נתן פלד, עו"ד ירון ברנהולץ (פורסם ב-ֽ 21/08/2019)