פסקי דין על ח. יעקבי בניה והשקעות | פסקי דין על יעקבי יוניברסל ייזום והשקעות | פסקי דין על אופירה פפיש | פסקי דין על לאה ערמון | פסקי דין על גיל בלוטרייך דב ואח' |

72167-09/16 א     23/08/2019




א 72167-09/16 ח. יעקבי בניה והשקעות בע"מ, יעקבי יוניברסל ייזום והשקעות בע"מ נ' אופירה פפיש, לאה ערמון, גיל בלוטרייך דב ואח'








בית משפט השלום בכפר סבא



ת"א 72167-09-16 ח. יעקבי בניה והשקעות בע"מ
ואח'
נ' פפיש ואח'






לפני
כבוד השופט
רונן פלג

ה
תובעות
1
.
ח. יעקבי בניה והשקעות בע"מ

2
.
יעקבי יוניברסל ייזום והשקעות בע"מ


נגד

הנתבעים
1. אופירה פפיש
2. לאה ערמון
3. גיל בלוטרייך דב
4. עמוס שמיר

החלטה

1.
התובעות הגישו נגד הנתבעים תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המצויים בכפר סבא בדרך של מכירה לפי סעיף 40 לחוק המקרקעין, התשכ"ט - 1969.

2.
לפניי בקשת התובעות כי יינתן תוקף של החלטה להסדר גישור שנחתם בינן לבין הנתבעים 4-2 ביום 27/4/17. הסדר הגישור הוגש לבית המשפט ביום 10/5/17, ואולם לא ניתן לו תוקף של החלטה.

תמצית טענות הצדדים

3.
ע"פ הנטען בבקשה, במסגרת ההסדר הנתבעים 4-2 הסכימו לכך שהליך פירוק השיתוף יתבצע על דרך של התמחרות פומבית לכל המרבה במחיר, שבה יוכלו להשתתף גם הצדדים להסכם. עוד הוסכם, שככל שהנתבעת 1 לא תסכים להסדר הגישור, הנתבעים 4-2 יצטרפו כתובעים להליך, על בסיס הסכמתם לפירוק השיתוף בדרך שנקבעה בהסכם.

4.
הנתבעים 4-2 התנגדו לבקשה וטענו כך:

א.
הסכם הגישור אינו תקף ואינו מחייב לפי הוראות החוק והתקנות, משום שהוא לא כולל את כל בעלי הדין ולא מיישב את הסכסוך כולו. נהפוך הוא, אישור ההסכם יחייב הגשת כתבי טענות ותצהירי עדות ראשית מתוקנים, ובכך יהיה כדי לסרבל ולהאריך את ההליך.

ב.
הסכם הגישור שנחתם הוא הסדר מותנה והמגשרת לא ביקשה את אישורו במסגרת הודעתה, אלא הבהירה שתוקפו מותנה בהסכמת הנתבעת 1.

ג.
אין לאכוף הסכם גישור שמטרתו להפוך אדם לתובע בניגוד לרצונו.

ד.
התובעות לא עמדו על מימוש ההסדר במשך קרוב לשנתיים ואף לא הצטרפו לבקשה קודמת של הנתבעת 1 לחייב את הנתבעים 4-2 להפוך לתובעים. זאת למרות שכבר הובהר להן זמן רב קודם לכן כי הנתבעים 4-2 חזרו בהם מהסכמתם.

ה.
הנתבעים 4-2 חוזרים בהם מהסכמתם להפוך לתובעים ומבטלים את הסכמתם, בין היתר על יסוד שינוי נסיבות מהותי. הנתבעים 4-2 רשאים לבטל את הסכמתם כל עוד לא ניתן להסדר תוקף של החלטה.

ו.
במהלך המשפט התברר לנתבעים 4-2 שקיימת דרך חלופית לפירוק השיתוף, באמצעות חילופי שטחים בחלקות הצמודות וחלוקה בעין. פירוק בדרך של מכירה יגרום לנתבעים 4-2 נזק כלכלי כבד, כך שהסדר הגישור מנוגד לאינטרס המובהק שלהם.

5.
הנתבעת 1 התנגדה אף היא לבקשה וטענה כך:

א.
התובעות הגישו את הסדר הגישור לאישורו של בית המשפט בשיהוי ניכר, ולאחר שנוהלו הליכים ממושכים.

ב.
התובעות לא דרשו לאכוף את ההסדר, הגם שידעו כבר בחודש נובמבר 2017 שהנתבעים 4-2 מתנגדים לאמור בו, בעת שהם התנגדו לבקשת הנתבעת 1 לצירופם כתובעים בהליך.

ג.
לא ניתן להגיע להסדר גישור לסיום המחלוקות בתביעת פירוק שיתוף במקרקעין עם חלק מהשותפים, ולפיכך ההסדר אינו מסיים את כל המחלוקות בין כל הצדדים, ואף לא את המחלוקות בין הצדדים לו.

ד.
הסדר הגישור הוא דיוני, חלקי ופוגע בזכויות הנתבעת 1, בכך שהוא מורה על פירוק שיתוף בדרך שתגזול מכיסה מיליוני שקלים.

ה.
הסדר הגישור מנוגד לעדיפות שקבע המחוקק, של פירוק שיתוף בדרך של חלוקה בעין. דרך זו ממילא מיטיבה עם יתר הצדדים להליך.

6.
התובעות השיבו לתגובות הנתבעים וטענו כך:

א.
הסכם הגישור עולה בקנה אחד עם הוראות החוק והתקנות. ניתן להגיע להסדר גישור עם חלק מבעלי הדין, גם בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין.

ב.
הנתבעים 4-2 לא הלינו על כך שהמגשרת ביקשה שיינתן תוקף של

פסק דין
להסכם.

ג.
הנתבעים הסכימו להסכם מתוך רצון חופשי ובעת שהיו מיוצגים באמצעות עו"ד. בהיעדר הודעת ביטול הם אינם רשאים לחזור בהם מהסכמתם, מה גם שהנסיבות לא השתנו ולכל היותר הנתבעים 4-2 טעו בכדאיותו.

ד.
הנתבעת 1 מעלה טענות בפלוגתא שהיא אינה צד לה. הסדר הגישור הוגש לאישורו של בית המשפט לפני זמן רב, כנספח להודעת המגשרת, והנתבעת 1 לא התנגדה לאישורו.

ה.
הסדר הגישור אינו כופה על הנתבעת 1 התחייבות כלשהי, אלא מתנה את המכירה לצד שלישי בהסכמתה של הנתבעת 1. בהיעדר הסכמה זו, סוכם שהנתבעים 4-2 יהפכו לתובעים.

ו.
השאלה האם מכירה לצד שלישי מזיקה או מועילה היא פלוגתא בין הצדדים להליך העיקרי, והיא אינה רלבנטית להכרעה בבקשה למתן תוקף להסדר הגישור.

דיון והכרעה

7.
המחלוקת המוצגת בבקשה היא למעשה חסרת חשיבות, שכן בהיעדר הסכמה מצדה של הנתבעת 1 לפירוק השיתוף בדרך הנדרשת בכתב התביעה, יש הכרח לברר את ההליך עד תומו. אם יימצא בסופו של דבר שיש לפרק את השיתוף במקרקעין בדרך שבה תומכת הנתבעת 1, הרי שהדבר יחול על כל הצדדים. מכאן שאין חשיבות של ממש לשאלה האם הנתבעים 4-2 מוחזקים כתומכים בשלב זה בעמדת התובעות או בעמדת הנתבעת 1.




הוראות ההסדר

8.
הסדר הגישור בין התובעות לבין הנתבעים 4-2 כולל הסכמה לפירוק השיתוף במקרקעין בדרך של
מכירת מלוא הזכויות בהתמחרות פומבית (ס' 4-2 להסדר). ס' 5 להסדר קובע כך:

"הוראות סעיפים 1-4 להסדר זה - דהיינו ההסכמה על מכר המקרקעין כפופות להסכמת הנתבעת 1 למכור גם את זכויותיה שלה במקרקעין, בהתאם לעקרונות שהתוו לעיל. במילים אחרות, מכר המקרקעין מותנה בכך שכל הזכויות במקרקעין יועמדו למכירה, בשלמות, למרבה במחיר בהתמחרות כאמור".

בסעיף 7 להסדר הוסכם, שאם הנתבעת 1 תתנגד למכור את זכויותיה במקרקעין, הנתבעים 4-2 יצטרפו לתובעות כתובעים נוספים, תוך הסכמה משותפת לפירוק בדרך של מכירת מלוא הזכויות. בסעיף 8 להסדר סוכם כי המגשרת תגיש אותו לאישור בית המשפט. בסעיף 9 להסדר נכתב כך:

"בית המשפט הנכבד מתבקש לתת להסדר זה תוקף של החלטה בין התובעות ובין הנתבעים 2, 3 ו- 4 ולהמשיך את הדיון בתביעה בין התובעות (לרבות התובעות הנוספות) לנתבעת 1, ככל שלא תודיע על הסכמתה לאמור בהסדר זה".

9.
ההסדר הוגש לתיק בית המשפט על ידי המגשרת ביום 10/5/17. בהודעת המגשרת נכתב כך:

"התקיימה ישיבת גישור ראשונה ביום 27/4/17 בה נחתם הסדר גישור בין התובעות לנתבעים 2, 3, 4. תוקפו של ההסדר מותנה בהסכמת הנתבעת 1. בהתאם התקיימה ישיבת גישור בין התובעות לנתבעת 1 ביום 9/5/17. לנתבעת 1 נדרשת שהות לבדוק את עמדתה. בשל העובדה שהדיון קבוע ליום 14/5/17, תימסר העמדה במעמד הדיון והצדדים יתייצבו אליו".

10.
נראה כי הודעת המגשרת לא שיקפה באופן מלא את תנאי ההסדר, שכן לא מדובר בהסדר המותנה בהסכמת הנתבעת 1. זאת מן הטעם שההסדר עוסק בין היתר באפשרות שהנתבעת 1 לא תסכים וקובע הוראות להתנהלות הצדדים להסדר במקרה שכזה.

11.
מכל מקום, להסדר לא ניתן תוקף של החלטה.
התנהלות הצדדים לאחר הגשת הסדר הגישור

12.
ביום 5/7/17 הנתבעת 1 הודיעה כי היא אינה מסכימה לפירוק השיתוף בדרך של מכירת כל הזכויות בהתמחרות פומבית.

13.
בדיון קדם המשפט שהתקיים ביום 12/7/17 נשמעו טענות ב"כ הנתבעת 1, שפירוק השיתוף בדרך של התמחרות פומבית מהווה הרחבת חזית ולא נכלל בכתב התביעה. על רקע זה התובעות הגישו ביום 18/7/17 כתב תביעה מתוקן. בכתב התביעה המתוקן הנתבעים 4-2 לא צורפו כתובעים נוספים, אלא נותרו נתבעים.

14.
מצד שני, בכתב ההגנה המתוקן מטעם הנתבעים 4-2 נכתב שבהתאם להסכמה בגישור בינם לבין התובעים, הנתבעים 4-2 מסכימים לפירוק השיתוף המקרקעין בדרך של מכירה למרבה במחיר.

15.
בהיעדר הסכמות, בית המשפט הורה לצדדים להגיש את תצהירי העדות הראשית. לאחר שהתובעות הגישו את תצהיריהן, הנתבעת 1 הגישה בקשה לבית המשפט להעברתם של הנתבעים 4-2 למעמד של התובעים (בקשה מס' 22). הבקשה נועדה למנוע מהנתבעים 4-2 יתרון דיוני של הגשת תצהירים כנתבעים, מקום שבו לפי הסדר הגישור הם מסכימים עם התובעות ומתפקדים הלכה למעשה כתובעים נוספים.

הנתבעים 4-2 התנגדו לבקשה, בטענה שלנתבעת 1 אין זכות לכפות את הסדר הגישור שהיא אינה צד לו. עם זאת, החל מסעיף 14 לתגובה, הנתבעים 4-2 הבהירו שהם מוכנים להמתין זמן מוגבל וסביר, כדי לתת לנתבעת 1 את האפשרות להוכיח את טענתה בדבר אישור צפוי של תכנית חדשה על ידי וועדות התכנון והבניה, שיאפשר לפרק את השיתוף במקרקעין בדרך של חלוקה בעין, ללא צורך במכירה של מקרקעין בין הצדדים.

16.
בסופו של יום לא היה צורך להכריע בבקשה 22, שכן המועד להגשת תצהירי הנתבעת 1 נקבע לאחר המועד להגשת תצהירי הנתבעים 4-2.

17.
ביום 29/1/18 מונה בהסכמת הצדדים המהנדס ושמאי המקרקעין יצחק ברמן כמומחה מטעם בית המשפט. חוות דעתו הוגשה לתיק ביום 13/12/18.


18.
בדיון קדם המשפט שהתקיים ביום 18/2/19, ב"כ הנתבעת 1 פירט את טענותיו בדבר קידום תכנית בוועדות התכנון והבניה, שתאפשר את פירוק השיתוף בדרך הנטענת על ידי הנתבעת 1. נוכח טיעוניו של ב"כ הנתבעים 4-2 בדיון, ב"כ התובעות טען לראשונה כי יש לחייב את הנתבעים 4-2 בהסדר הגישור. עם תום הדיון הוחלט שהתובעות יגישו את בקשתן לכפות על הנתבעים 4-2 את ההסדר ומכאן הבקשה שלפניי.


לא ניתן לכפות על הנתבעים 4-2 את הסדר הגישור

19.
בהתאם לפסיקה, צד רשאי לחזור בו מהסדר גישור שטרם קיבל תוקף של החלטה או

פסק דין
.

20.
בית משפט השלום בהרצליה דן בסוגיה בעניין ת"א 9045-03-09 ישיבה וכולל אבן חיים נ' דוק השקעות 1988 בע"מ (פורסם במאגרים - 24/11/11) וקבע שיש לבטל את פסק הדין אשר נתן תוקף להסכם גישור שנערך בין הצדדים במסגרת הליך קודם, בשל התנגדות אחד הצדדים, שהוגשה זמן קצר לאחר חתימת הסכם הגישור וטרם מתן פסק הדין
. כך קבע בין היתר בית משפט השלום בהרצליה באותו עניין:

"במקרה דנא הסכם הגישור אמנם כולל, בסעיף 5, בקשה שבית המשפט ייתן לו תוקף של

פסק דין
. יחד עם זאת, זמן קצר לאחר שנחתם הסכם הגישור, ובטרם מתן פסק הדין, הוגשה ההודעה והבקשה, שמשמעותה המעשית היחידה ... היא בקשה שלא ליתן להסכם הגישור תוקף של

פסק דין
. כאמור, לא הוברר לפניי סדר הזמנים המדויק שבהגשת ההודעה והבקשה מחד, והסכם הגישור מאידך, לתיק בית המשפט. ואולם, לא מדובר בנתון מהותי, ובעניין זה אני מצטרף גם לקביעתו הנוספת של כב' השופט דותן בהחלטתו הנ"ל, בה ציין, אם גם לכאורה בלבד, כי אף במקרה בו הסכם הגישור כבר הוגש לתיק בית המשפט רשאי צד שנמלך בדעתו בטרם מתן פסק הדין לבקש מבית המשפט שלא ליתן לו תוקף של

פסק דין
. אכן, נראה כי במסגרת תובענה אזרחית בה מתקיים הליך של גישור שמסתיים בהסכם גישור, אך אחד הצדדים מבקש שלא ליתן לו תוקף של

פסק דין
, לבית המשפט הדן בתובענה אין כלל כלים להחליט על מתן

פסק דין
חרף ההתנגדות האמורה. בפני
בית המשפט מונחת התובענה עצמה - להבדיל מתובענה (אפשרית) אחרת לאכיפת הסכם הגישור שנערך בתובענה - ואין בית המשפט יכול להכריע אם יש מקום או אם אין מקום ליתן להסכם הגישור תוקף של

פסק דין
חרף התנגדות אחד הצדדים; אלא אם כן התובענה כולה תשנה את מסלולה, לרבות לעניין הראיות שיובאו במסגרתה, ותהפוך לתובענה בעניין תוקפו של הסכם הגישור"
(ס' 79-77 לפסק הדין).

ערעור ובקשת רשות ערעור שהוגשו על פסק הדין נדחו על ידי בית המשפט המחוזי ועל ידי בית המשפט העליון
בע"א 49240-12-11 דוק השקעות 1988 בע"מ נ' ישיבה וכולל אבן חיים ואח'
(לא פורסם) וברע"א 1343/13 דוק השקעות 1988 בע"מ נ' ישיבה וכולל אבן חיים ואח'
(פורסם במאגרים - 4/3/13). בית המשפט העליון ציין בהחלטתו, כי על אף שבנסיבות העניין הוא אינו נדרש לשאלת החזרה מן ההסכמה להסדר הגישור, הנמקתו של בית משפט השלום ככלל מקובלת עליו:
"מעבר לצורך אציין, כי לא מצאתי פגם בהכרעתו המבוססת של בית משפט השלום, ובפסק דינו של בית המשפט המחוזי המאשר אותה. שלא כטענות המבקשת, לב העניין אינו ביטול העיקולים, אלא השאלה האם הסכם הגישור מבטא כראוי את ההסכמות בין הצדדים. שאלה זו היא שאלה עובדתית, אשר לגביה ניתנה תשובתו של בית משפט השלום לאחר התרשמות ישירה מן העדים והראיות שהובאו בפני
ו. משכך נקבע, אין צורך לשוב ולהידרש לשאלת החזרה מן ההסכמה להסדר הגישור אף שהנמקתו של בית משפט השלום ככלל מקובלת עלי ..." (סעיף י' להחלטה).

21.
בעניין אחר שנדון בת"א (שלום - י-ם) 4897-09-15 אי. אם. אס. אן יזמות ופתרונות 2013 בע"מ ואח'
נ' עסור ואח'
, קבע בית משפט השלום כי לשם מתן תוקף להסכם גישור, לא די בכך שהצדדים חתמו על ההסכם מתוך רצון חופשי ולאחר הבנה של משמעותו. ייתכן שדי באלה כדי לומר כי ההסכמות שבין הצדדים השתכללו לכדי חוזה, אך לא די בהם לשם מתן תוקף של

פסק דין
לאותו חוזה. לצורך זה על בית המשפט לדעת שגם הבקשה למתן תוקף הוגשה על דעת כל הצדדים.

22.
הדברים נכונים גם לענייננו ויש לדחות את הבקשה מהטעמים הבאים:

א.
התובעות לא עמדו על מתן תוקף של החלטה להסדר הגישור, וזאת על אף שהנתבעים 4-2 גילו את דעתם שהם מסתייגים מההסכמות כבר בתגובתם לבקשת הנתבעת 1 מיום 22/11/17. הבקשה הנוכחית הוגשה בשיהוי ניכר.

ב.
אף בעת שהתובעות הגישו כתב תביעה מתוקן ביום 18/7/17, הן לא צירפו את הנתבעים 4-2 כתובעים נוספים, אלא הגישו את כתב התביעה המתוקן גם נגדם. מכאן שבאותו שלב התובעות כלל לא עמדו על אכיפת ההסדר.

ג.
חזרת הנתבעים 4-2 מההסכמה לא נעשתה כלאחר יד, אלא על רקע שינוי הנסיבות. הנתבעים 4-2 השתכנעו מטיעוניה של הנתבעת 1, כי הליכי התכנון בוועדות לתכנון ובניה הם אפשריים ומכוחם הנתבעים 4-2 יוכלו לחסוך מיליוני ₪.

ד.
הליכי גישור הם הליכים וולונטריים, המדגישים את היסודות של משא ומתן והסכמה. מקום שבו הנתבעים 4-2 חזרו בהם מהסכמתם לפני שניתן תוקף של החלטה להסדר הגישור, אין לכפות עליהם את ההסדר ואת ניהול התביעה כתובעים בניגוד לרצונם.

23.
הדברים נכונים מקל וחומר מקום שבו ממילא אין בהסדר הגישור כדי לסיים את ההליך. כפי שצוין לעיל, הסדר הגישור אינו חוסך לצדדים ולבית המשפט את ניהול המחלוקת לגופו של עניין, שכן הנתבעת 1 עומדת על דעתה כי אין לפרק את השיתוף במקרקעין בדרך הנדרשת בכתב התביעה.

24.
יתרה מכך, אין צורך במתן תוקף של החלטה להסדר, מקום שבו בכתב ההגנה המתוקן מטעם הנתבעים 4-2 הם תומכים בפירוק השיתוף באופן הנטען בכתב התביעה.

25.
נוכח האמור, בקשת התובעות נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

26.
דיון הוכחות יתקיים ביום 27/11/19 בשעה 08:30.

27.
על ב"כ הצדדים לוודא מבעוד מועד את זימונם ואת התייצבותם של כל העדים.
בכלל זה, על ב"כ הצדדים להגיש בקשה משותפת לזימונו לעדות של המומחה מטעם בית המשפט.

28.

חקירתו הנגדית של כל עד תוגבל ל- 30 דקות. ב"כ הצדדים יהיו ערוכים להשמעת סיכומים בעל פה.

29.
המזכירות תעביר את ההחלטה לעיונו של המומחה מטעם בית המשפט, כדי שישריין את מועד הדיון ביומנו.

ניתנה היום, כ"ב אב תשע"ט, 23 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 72167-09/16 ח. יעקבי בניה והשקעות בע"מ, יעקבי יוניברסל ייזום והשקעות בע"מ נ' אופירה פפיש, לאה ערמון, גיל בלוטרייך דב ואח' (פורסם ב-ֽ 23/08/2019)