פסקי דין על אלי מויאל | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי
28166-08/18 בל 25/08/2019
בל 28166-08/18 אלי מויאל נ' המוסד לביטוח לאומי
administrator
administrator
1
0
2019-08-29t12:13:00z
2019-08-29t12:13:00z
3
1564
7820
microsoft corporation
65
18
9366
15.00
print
false
false
false
en-us
x-none
he
/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.15
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו
ב"ל 28166-08-18
לפני
:
כב' השופטת
שרה מאירי
המערער
אלי מויאל
ע"י ב"כ: עו"ד סלומי שי
-
ה
משי
ב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד
אריק יעקובי
פסק דין
לפניי ערעור על החלטת
הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 3.5.18, אשר קבעה למערער דרגת נכות
יציבה בשיעור 0% (להלן - הוועדה).
תמצית
העובדות הדרושות להכרעה
1.
המערער, יליד 1963, נפגע בתאונת עבודה ביום 1.12.16 עת הרים
פחי צבע. האירוע הוכר על ידי המשיב כתאונת עבודה. מהות הפגימה אשר צוינה בפרוטוקול
הוועדה היא "כאב גב".
2.
ועדה מדרג ראשון קבעה כי למערער נכות זמנית בשיעור 10% עד
ליום 30.4.17 ואילו החל מיום 1.5.17 נכותו הועמדה על 0%.
3.
המערער הגיש ערר על החלטת הוועדה וטען, באמצעות ב"כ,
את הדברים הבאים:
"הערר הוא על דרג 1 שקבעה נכות זמנית קצרה מדי. לוועדה זו
והקודמת צירפנו הערכת נכות של ד"ר אשרף שקבע
לתובע נכות בשיעור 40 אחוז עד לסוף שנת 2017. הוועדה ייחסה את כל הבעיות הרפואיות של
התובע לשינויים ניווניים אך התעלמה מחוו"ד, בדיקת
ct
ובדיקת
emg
.
"נכון
להיום למעלה משנה מיום התאונה התובע סובל מכאבים, מגבלות בתנועה וקושי בתפקוד היומיומי
ולכן מבקשים לקבוע נכות צמיתה והפעלת תקנה 15. מדגיש שלפני התאונה התובע לא סבל מהגבלה
בתנועה ולא הקרנה לרגליים."
4.
ביום 24.1.18 (בטעות נכתב בכתב יד: 2017), הוועדה ערכה למערער
בדיקה קלינית ותחת סעיף "ממצאים ונימוקים" פירטה את ממצאי בדיקתה כדלקמן:
"עודף משקל ניכר מבחן שובר 10-12.5 ס"מ מבחן שובר משופר
15-18 ס"מ הטיה לימין 30 שמאל 25. אקסטנציה 50-20=30.
לציין
תלונות כאבים בקצה טווח התנועה בבדיקה נוירולוגית גפיים תחתונות ללא דלדול שרירים כח
גס פרוקסימלי ודיסטלי טונוס תקינים החזרים פיקה ואכילס הופקו שווים תחושה שטחית לרטט
ופרופיצפטיבית תקינים".
5.
לאחר הבדיקה ביקשה הוועדה את צילומי ה-
ct
שביצע המערער מחודש 7/2014 ומיום 11.1.17 וציינה בפרוטוקול כי לאחר קבלת מסמכים
אלו היא תסכם ללא נוכחות תוך התייחסות לחוות דעתו של ד"ר אשרף.
6.
ביום 21.2.18, התכנסה הוועדה בשנית וסיכמה את ממצאיה:
"הוועדה עיינה ברישום מתאריך 15/10/14 בו ציין כי סובל מכאבי גב
מותני קרינה לרגל שמאל, הגבלה בעמ"ש מותני עם כאב חולשה קלה שרירים מיישרים כף
רגל שמאל,
slr
חיובי דו"צ פיזיותרפיה .חופשת מחלה בת שבועיים.
25/3/16
- כאבי גב מותני שנים הגבלה תנועות עמ"ש מותני עם כאב כח תקין
slr
חיובי דו"צ.
7/4/16
- כאבי גב תחתון 3שנים מוגבל בתנועות מעט הקרנה לרגל ימין. ברישום זה צויין כי עבר
ct
עמ"ש מותני עם בלטי דיסק קלים
l2-
l5
עם שינויים אריטרטים
בחוליות.
22/11/16–חודש
כאבים ברגל שמאל כאב
sij
שמאל.
2/12/16 - תנועת גב מותני מוגבלות כאב מקרין לרגל
שמאל צילומים שינויים אריטרטים ודיסקאליים
s1-
l2
.
הוועדה
דוחה את הערר: נכותו נותרה 0% (מ) 1/5/17.
מדובר
באדם בן 55 הסובל ממחלה ניוונית של עמ"ש מותני זמן רב קודם לתאונה הנדונה.
לא
נראה כל שינוי במצבו כמתואר לפני התאונה לבין זה המתואר יום לאחר התאונה. הוועדה סבורה
כי תלונותיו כיום הינן ביטוי של המחלה הניוונית היסודית ללא כל קשר לתאונה (הרמת משא).
הוועדה
עיינה בחוו"ד ד"ר אשרף 20/10/17 ממצאי בדיקת הוועדה שונים במידה מסויימת
מממצאיו, אם כי אף הן מגלמים הגבלה בתנועות בחוו"ד מופיעות הערכות נכות זמנית
והוועדה אינה מקבלת לא את דרגת הנכות המוערכת ע"י ד"ר אשרף ולא את זמניותה
וקובעת כי מצבו הנוכחי משקף מחלה ניוונית בסיסית ולא נובעת מהתאונה וחולפת במצבו.
הוועדה
ביקשה לעיין בצילומי רנטגן שנערכו לפני התאונה ובסמוך לה ולא קיבלה אותם. ולכן מסתמכת
על רישום קיימים בתיק ללא בחינת הצילומים עצמם. התיעוד מצביע במפורש כי עבר
ct
טרם התאונה הנדונה.
נכות
יציבה :0% מ-1.5.17."
7.
לאחר המצאת הדיסקים הוועדה התכנסה פעם נוספת (ביום
3.5.18) והוסיפה את התייחסותה לצילומים:
... "הוועדה עיינה בצילומי
ct
עמ"ש מותני מ-6/9/17 ומ- 5/10/14. בשני התאריכים קיימים שינויים ניווניים
ניכרים בעמ"ש מותני במיוחד דיסקופטיה עם תופעת וקום ב-
l4-5
רושם לאוסטואופטיה בחתכים קורנלים קיימת עקמת ניוונית קלה בחתכים קורנלים קיימים
כן בבדיקה מ- 6/7/14.חתכים אקסיאלים ב 2014 נצפה שינוי ב
l5- s1
(מימין פסאודולטרוזיס)
דיסקופטיה עם בלט דיפוזי שינויים פצטריים והיצרות ניוונית של התעלה ב
l4-
5
דיסקופטיה (תופעת וקום)
l3-l4
ושינויים ניווניים
l2-l3
בחתכים אקסיאלים ב-6/9/17 קיימים שינויים דומים. לציין הסתיידות בדפנות עורקים
גדולים (עישון?) ואבן בכליה שמאל.
אבחנות:
מחלה ניוונית של עמ"ש מותני.
סיכום
ומסקנות: הוועדה מסכמת כי בגין התאונה הנדונה לא נותרה נכות. מדובר במחלה ניוונית אשר
קדמה לתאונה הנדונה ולדעת הוועדה התאונה לא גרמה לא לשינוי קליני ולא רדיולוגי ולכן
דוחה את הערר.
אין
נכות מ- 1.5.17".
8.
החלטה זו היא מושא הערעור שבפני
י.
טענות הצדדים בקצרה
9.
לטענת המערער, טעתה הוועדה בקביעתה כי הוא סובל ממחלה
ניוונית. אמנם המערער סבל בעבר מכאבי גב, אך מעולם לא אובחן כסובל ממחלה ניוונית.
10.
הוועדה לא נימקה מדוע היא לא קיבלה את הערכת נכותו של ד"ר
אשרף מיום 20.10.17 אלא רק ציינה כי ממצאיה שונים במידה מסוימת מממצאיו ואולם לא פירטה
את השוני בממצאים. זאת ועוד, אם לדעת הוועדה התאונה גרמה לכל היותר להחמרה זמנית וחולפת
אזי מדוע היא בחרה שלא לקבל את שיעור נכותו של ד"ר אשרף אשר בדק את המערער בזמן
אמת בניגוד לוועדה שבדקה אותו כשנה וחודשיים לאחר מכן.
11.
אין לקבל את מסקנת הוועדה לפיה בצילומי ה-
ct
ניכרים שיוניים ניווניים שכן בצילום ה-
ct
מיום 11.1.17 נמצא בלט היקפי אחורי המצר בצורה קשה את הפורמינה
l4
שמאל וימין, ממצא אשר לא נמצא בבדיקת ה-
ct
מיום 5.10.14 עובר למועד התאונה.
12.
טעתה הוועדה עת קבעה כי לא נותרה נכות שכן מדובר במחלה ניוונית.
בבדיקתה הקלינית מצאה הוועדה הגבלה בתנועה ומשכך, היה עליה לקבוע אחוזי נכות ולנכות
את האחוזים אותם היא מייחסת לעברו הרפואי הקודם.
13.
לנוכח המפורט עתר המערער להשיב את עניינו לבחינה נוספת בפני
ועדה בהרכב אחר.
14.
המשיב טען מנגד, כי דין הערעור להידחות בהעדר הצבעה
על פגם משפטי בהחלטת הוועדה. הוועדה הסבירה באופן מנומק מדוע אין בידה לקבל קביעותיו
של ד"ר אשרף. הוועדה הצביעה על שוני בממצאים ואף ציינה כי אין קשר סיבתי בין האירוע
התאונתי למגבלות אשר אובחנו בבדיקה הקלינית הואיל ומקורן במחלה ניוונית יסודית אשר
קיננה במערער שנים רבות טרם התאונה.
15.
אין להתיר השגות המערער כנגד האופן בו פירשה הוועדה את הממצאים
הרדיולוגים והקליניים שכן מדובר בקביעות מקצועיות רפואיות בהן אין בית הדין מוסמך להתערב.
16.
אשר לטענת המערער לפיה הוועדה לא נתנה ביטוי לקביעתה בדבר
החמרה זמנית וחולפת - למערער
נקבעו 10% נכות
זמנית ובנוסף, הוכרו תעודות אי כושר. הוועדה נקטה גישה מקלה עם המערער כאשר חרף קיומו
של תיעוד רב טרם התאונה המצביע על פגימות אורתופדיות ונוירולוגיות הותירה את הנכות
הזמנית על כנה.
דיון
והכרעה
17.
בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה –
1995 ולהלכה הפסוקה, הביקורת השיפוטית של בתי הדין לעבודה על החלטות הוועדות הרפואיות
לעררים מוגבלת לשאלות משפטיות בלבד, דוגמת טעות שבחוק, חריגה מסמכות, הפעלת שיקולים
זרים או התעלמות מהוראה מחייבת (הוד נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד
213 (1999)).
18.
בעניין חובת ההנמקה של הוועדה לעררים, הלכה פסוקה היא שהוועדה
היא גוף מעין שיפוטי ובתור שכזאת מוטלת עליה חובה לנמק את החלטתה כך שממנה ילמד לא
רק רופא, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולבחון האם הוועדה נתנה פירוש נכון לחוק
(
דב"ע
מג/1356 -01
לביא נ' המוסד לביטוח לאומי
פד"ע יז.
130 (1985)).
19.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בכל המסמכים שבתיק,
הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להדחות וזאת מהטעמים שיפורטו להלן:
20.
עיקר טענות המערער מופנה כנגד הנמקת הוועדה להעמיד את שיעור
נכותו על 0%, מהטעם שהמגבלה שנמצאה אצל המערער נובעת ממחלה ניוונית ולא מהאירוע התאונתי.
כך, לטענת המערער הוא סבל בעברו מכאבי גב אבל מעולם לא אובחן כסובל מבעיה ניוונית;
צילומי ה-
ct
אינם מעידים על שינויים ניווניים; הוועדה מצאה הגבלה
בתנועות ולפיכך, היה עליה לקבוע אחוזי נכות; בהתאם לחוות דעתו של ד"ר אשרף
הוא זכאי לנכות זמנית בשיעור גבוה יותר.
21.
עיון בהחלטת הוועדה מעלה כי המדובר בהחלטה מנומקת ומפורטת
אשר מתבססת על כלל החומר הרפואי בעניינו של המערער ומשכך הרי שאין מקום להתערב בה.
22.
במסגרת ישיבתה השנייה, עיינה הוועדה בתיקו הרפואי של המערער
וסקרה את הרישומים הרפואיים. הוועדה התייחסה לבדיקות שנערכו למערער בתקופה שקדמה לתאונה,
מהן הסיקה כי למערער מחלה ניוונית של עמ"ש מותני, זמן רב קודם לתאונה הנדונה.
כך, הוועדה מציינת כי בשנת 2014 ישנו תיעוד בדבר כאבי גב מותני, קרינה לרגל שמאל והגבלה
בעמ"ש מותני, ובשנת 2016 ישנם 3 רישומים רפואיים המעידים אף הם על כאבי גב והגבלה
בתנועות עמ"ש. ברישום הרפואי מיום 7.4.16 (אשר הוגש לתיק על ידי המשיב) אף צוין
כי המערער ביצע בדיקת
ct
עמ"ש מותני ובה נמצאו בלטי דיסק קלים עם שינויים
אריטריטים.
23.
במסגרת ישיבתה השלישית, לאחר המצאת צילומי
ct
עמ"ש מותני מיום 6/9/17 (לאחר התאונה) ומ- 5/10/14 (לפני התאונה) ציינה
הוועדה, כי בשני התאריכים קיימים שינויים ניווניים ניכרים בעמ"ש מותני.
24.
על בסיס תיקו הרפואי של המערער הסיקה הוועדה כי אין קשר סיבתי
בין האירוע התאונתי למגבלות אשר אובחנו בבדיקה הקלינית, הואיל ומקורן במחלה ניוונית
אשר קדמה למועד התאונה. המדובר בהחלטה מנומקת המאפשרת להתחקות אחר הלך מחשבתה של הוועדה
ולהבין את הנימוקים העומדים בבסיסה.
25.
אשר לטענת המערער ביחס לאופן בו פירשה הוועדה את ממצאי בדיקות
ה-
ct
: הרי שהמדובר בטענה המופנית כנגד שיקול דעתה הרפואי שבמומחיות
של הוועדה ומשכך, אין לקבלה. ממילא, הנמקת הוועדה אינה נשענה על ממצא זה בלבד, כי אם
על רישומים רפואיים רבים אשר נמצאו בתיקו של המערער כמפורט לעיל.
26.
משעה שהוועדה לא מצאה כי קיים קשר סיבתי בין התאונה להגבלה
ממנה סובל המערער, הרי שברי כי היא לא הייתה מוסמכת לקבוע אחוזי נכות, שכן אלו אינם
נובעים מהתאונה.
27.
אשר לאי אימוץ חוות דעתו של ד"ר אשרף – הוועדה ציינה
כי היא אינה מקבלת חוות דעת זו, שכן לדידה, מצבו של המערער נובע ממחלה ניוונית וכי
התאונה גרמה, לכל היותר, להחמרה זמנית וחולפת במצבו. יש לציין בעניין זה, כי למערער
נקבעו 10% נכות זמנית מ -
22.1.17 ועד 30.4.17 וכן הוכרו תעודות אי כושר החל
מיום 2.12.16 ועד 21.1.17. לפיכך, אין לקבל את טענות המערער הנוגעות לאחוזי הנכות הזמנית
שהוענקו לו.
לא אוכל שלא להזכיר, ומעבר לכך כי
עסקינן בטענות שברפואה – ד"ר אשרף באישורו אינו מתייחס כלל לרישומים רפואיים
קודמים.
כללו של דבר-
28.
דין הערעור להדחות.
כמקובל בהליכים מתחום הביטחון הסוציאלי- אין צו להוצאות.
29.
על
פסק דין
זה ניתן להגיש
בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש
לעשות כן.
ניתן
היום, כ"ד
אב תשע"ט, (25 אוגוסט
2019
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
חתימה
בל בית דין אזורי לעבודה 28166-08/18 אלי מויאל נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 25/08/2019)