פסקי דין על הכפר הירוק עש לוי אשכול בעמ (חל"צ) | פסקי דין על רשות מקרקעי ישראל

14821-07/19 עתמ     04/09/2019




עתמ 14821-07/19 הכפר הירוק עש לוי אשכול בעמ (חל"צ) נ' רשות מקרקעי ישראל








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים


4 ספטמבר 2019
לפני כבוד השופטת הבכירה רחל ברקאי

עת"מ 14821-07-19 הכפר הירוק עש לוי אשכול בעמ (חל"צ)
נ' מינהל
מקרקעי ישראל -ת"א





העותר

הכפר הירוק עש לוי אשכול בעמ (חל"צ)
ע"י ב"כ עו"ד ענת לוי


נגד


ה
משיבה

רשות מקרקעי ישראל

ע"י ב"כ עו"ד
פרקליטות מחוז תל אביב




פסק דין


בפני

בקשת המשיבה להורות על סילוק העתירה על הסף, מחמת העדר סמכות עניינית לדון בה, בהתאם לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, תש"ס-2000 (להלן: "החוק").

העובדות שאינן שנויות במחלוקת
1.
העותר, הכפר הירוק, הינו כפר נוער ומוסד חינוכי שנוסד בשנת 1950 ובו מתחנכים תלמידים רבים, על פי נתוני המשיב כ-2880 תלמידים, מהם כ-650 בתנאי פנימיה.

2.
אין חולק כי העותר חוכר את המקרקעין, עליו בנוי כפר הנוער, מהמשיבה - רשות מקרקעי ישראל
(להלן: "רמ"י "), על פי הסכם חכירה.

3.
במסגרת העתירה טען העותר כנגד סירובה של רמ"י לחתום על בקשות למתן היתרי בניה שהגיש כאשר לטענתו אין כל מניעה לאשרן מבחינה תכנונית, בהיותן תואמות את המצב התכנוני שחל על המקרקעין, אותן חוכר הכפר מרמ"י .
לטענתו, סירובה של רמ"י לחתום על התוכניות נגוע בחוסר סבירות קיצוני, שיקולים זרים ואפליה קשה תוך שיש בה הפרה של הבטחות מינהליות ושכפועל יוצא מכך גורמת רמ"י לנזקים קשים ביכולתו של העותר לפעול כמוסד חינוכי, נוכח הדחיפות בהקמת מבנים שיעמדו לשירות התלמידים.
בהינתן האמור, עתר העותר לסעד לפיו יחייב בית המשפט את רמ"י לחתום לאלתר על כל הבקשות להיתרי בניה שהוגשו על ידו, לאחר שאושרו על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, כשלטענתו הדבר היחיד המעכב את הנפקת ההיתר הוא "חתימת רמ"י כבעל הקרקע".

4.
במסגרת העתירה נתבקש סעד של צו ביניים אשר יחייב את רמ"י לחתום על התוכניות, ואולם מנגד טענה רמ"י להעדר סמכות עניינית נוכח הטענה כי עניינה של העתירה, כפי שהוגשה ונוסחה, הינה חיוב רמ"י לחתום על בקשות למתן היתרי בניה שהגיש העותר, בכובעה כבעלים של הקרקע הנדונה ועל כן המדובר בסכסוך אזרחי ולא מינהלי.

5.
לדידה של רמ"י, חתימת הרשות על בקשות להיתרי בניה, כבעלת הקרקע, אינן ממן ההחלטות המנהליות אשר נכנסות בגדר ענייני "תכנון ובניה", במובן החוק. לטענתה, במקרה שכזה פועלת הרשות בכובעה האזרחי כבעלת הקרקע ולא כרשות תכנונית לפי חוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה"), ועל כן וככל שבפי העותר טרוניה כנגדה, בשל סירובה לחתום על תכניות הבניה, אין המקום לברר המחלוקת בהליך מנהלי ודין העתירה להידחות על הסף בהעדר סמכות עניינית.


6.
מנגד, טען העותר כי עתירה זו עוסקת בענייני תכנון ובניה כשלטענתו מבקש הוא לתקוף התנהלות מנהלית של רמ"י, שתפקידה לנהל את קרקעות המדינה כמשאב לשם פיתוח מדינת ישראל. לטענתו, סירובה של רמ"י לחתום על היתרי הבניה התואמים את התב"ע החלה, הינו עניין מובהק של תכנון ובניה.
עוד נטען כי בהינתן פסק הדין אשר ניתן בעת"מ (תל אביב) 61480-06-18 מורדוביץ נגד רשות מקרקעי ישראל
(ניתן ביום 16.7.17), ואשר אושר בבג"צ 8071/01 יעקובוביץ נגד היועמ"ש, פ"ד נ"ז (1), 121, יש ליתן פרשנות מרחיבה למונח "תכנון ובניה", לרבות סוגיה הנוגעת לבחינת שיקול הדעת של הרשויות באכיפת חוקי תכנון ובניה הכל לאור הבסיס הרעיוני של החוק ותכליתו.
בנוסף, נטען כי מקום שבו נכרכים יחד ענייני תכנון ובניה, יחד עם החלטות מקומיות ונקודתיות של פקידי רמ"י, הסמכות מסורה לבית המשפט לעניינים מינהלים.
בהתאם, טען העותר, כי הדברים יפים גם לענייננו זה, מאחר והעילה העומדת בבסיס סירובה של רמ"י לחתום על התכניות היא עילה תכנונית נוכח טענת רמ"י לקיומם של שימושים חורגים מצד העותר.
בהינתן האמור, טען העותר, כי עסקינן בעתירה מינהלית המושתתת כולה על טענות כנגד התנהלות רמ"י בתחום התכנון והבניה ולא ניתן להתייחס להימנעותה של רמ"י מלחתום על הבקשות להיתרי בניה, אלא כעניין של תכנון והבניה מובהק וכי הדרך היחידה לתקוף התנהלות זו הינה באמצעות פניה לבית המשפט לעניינים מנהלים.

7.
לאחר שחזרתי והפכתי בטענות הצדדים, אני סבורה כי דין העתירה לסילוק על הסף מחמת העדר סמכות עניינית, לדון במחלוקת במסגרת הליך מינהלי.

8.
סעיף 5 לחוק קובע את מסגרת סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים, לדון בעתירה נגד החלטת הרשות או גוף המנוי בתוספת הראשונה, בעניין המנוי בתוספת הראשונה.

בין השאר מונה התוספת הראשונה ענייני "תכנון ובניה" כמו גם מונה התוספת הראשונה את פרט 59 שכותרתו "רשות מקרקעי ישראל
" ובמסגרתו מפורטות כל החלטות הרשות אותן ניתן לתקוף בעתירה מינהלית.

9.
המחלוקת מושא הדיון נוגעת לסירובה של רמ"י לחתום על בקשות להיתרי בניה במעמדה כבעלת הקרקע אותה חוכר העותר. העותר גם אינו חולק כי חתימתה של רמ"י נדרשת בהיותה הבעלים של הקרקע ולא בטענה שהינה רשות תכנונית.
יתר על כן, סירובה של רמ"י לחתום על בקשות ההיתר של העותר, נעוצה במחלוקת הקשורה למישור החוזי ולא התכנוני, מחלוקת הנוגעת לאופן בו מנהל העותר את המקרקעין אותו הוא חוכר מרמ"י,
כשלטענת רמ"י העותר מפר את החוזה עמה בכך שעושה הוא שימושים חורגים במקרקעין שהוקצו לו לצורך ניהול כפר הנוער הלימוד, על דרך של השכרת שטחים מבלי לקבל את הסכמת רמ"י כבעלת המקרקעין.
על פניו וככל שקיים בסיס לטענה זו, המדובר בשימוש חורג ממטרת ההקצאה ומהמסגרת החוזית שנכרתה בין הצדדים, ענין שיש לבררו בהליך אזרחי ולא בהליך מינהלי.

10.
משנמצא כי זו זירת המחלוקת ועילת התביעה אין לי אלא לקבוע כי המדובר במחלוקת אזרחית שבדיני מקרקעין בין המחכיר – רמ"י לבין החוכר – העותר, ואין בעובדה שהבעלים הינה רמ"י או כי נדרשת חתימת רמ"י על תכניות הבניה כדי להעניק אופי מינהלי למחלוקת אזרחית זו.
אשר לטענת העותר, כי החתימה על בקשות להיתר בניה נכנסת לגדר ענייני תכנון ובניה, שבפרט 10 לתוספת הראשונה לחוק, אין בידי לקבלה, מאחר וכפי שצוין לעיל, פועלת רמ"י בכובעה האזרחי כבעלת הקרקע, לצורך דרישת החתימה הנדרשת, ולא כרשות תכנונית לפי חוק התכנון והבניה. במילים אחרות, חתימתה של רמ"י על הבקשות להיתרי בניה איננה נעשית מכח היותה מוסד תכנוני בהתאם לחוק התכנון והבניה אלא כבעלים של הקרקע, ועל כן אין לראות בסירובה לחתום כהחלטה בעניין "תכנון ובניה". מה גם, שעניין חתימתה של רמ"י,
על בקשות להיתרי בניה, במעמדה כבעלים של הקרקע, איננה מנויה במסגרת פרט 59 לתוספת הראשונה לחוק.

11.
לאור כל האמור לעיל, משהעתירה הנדונה איננה מהווה ענין מינהלי שראוי להתברר בערכאה מינהלית, משנמצא כי שיח המחלוקת הינו שייח חוזי, דין העתירה להידחות על הסף בהעדר סמכות עניינית.
העותר ישא בהוצאות רמ"י בסך של 10,000 ₪ .



ניתן היום,
ד' אלול תשע"ט, 04 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.













עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 14821-07/19 הכפר הירוק עש לוי אשכול בעמ (חל"צ) נ' רשות מקרקעי ישראל (פורסם ב-ֽ 04/09/2019)