פסקי דין על אלי לביא | פסקי דין על סלקום ישראל | פסקי דין על אפל ישראל | פסקי דין על apple inc |

49309-03/18 תצ     12/09/2019




תצ 49309-03/18 אלי לביא נ' סלקום ישראל בע"מ, אפל ישראל בע"מ, apple inc








בית המשפט המחוזי בירושלים


12 ספטמבר 2019
ת"צ 49309-03-18 לביא נ' סלקום ישראל בע"מ
ואח'











בפני

כב' השופטת
תמר בזק רפפורט



המבקש:

אלי לביא
באמצעות ב"כ עו"ד גיא אופיר
ועו"ד רועי בן דוד




נגד



המשיבות:

1.סלקום ישראל בע"מ
2.

אפל ישראל בע"מ
באמצעות ב"כ עו"ד יוסי אשכנזי
ועו"ד משה יעקב


3.
apple inc


פסק דין

/




אחר שעיינתי בתצהירי ההסתלקות, הנני מאשרת את הסתלקות המבקש מבקשת האישור, וזאת בהתאם לסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.


רקע
1.
ביום 22.03.2018, פנה המבקש לבית משפט זה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבות, בטענה לעוולה צרכנית בשל שיווק מכשיר טלפון סלולרי ללא התראה אודות כך שהקשה שגויה חוזרת של קוד אישי, גורמת לנעילת המכשיר באופן המחייב את החפץ ב"פתיחת" המכשיר במחיקת מלוא המידע שנשמר במכשיר (כולל אנשי קשר, תמונות, מסמכים וכיוב'), ללא יכולת לשחזרם.
2.
ביום 28.11.2018, נערך בפני
י דיון במעמד הצדדים, במהלכו שמעו הצדדים את הערות בית המשפט, ובאי כוח המבקש התבקשו להודיע לבית המשפט לאן מועדות פניהם. בעקבות כך, ביום 12.12.2018, הודיעו באי כוח המבקש כי לאחר בדיקה מעמיקה בסיוע מומחה, עומד המבקש על טענותיו, ועל כן אין בכוונת המבקש להסתלק מבקשת האישור.
3.
ביום 30.1.2019, נערך בפני
י דיון נוסף, במהלכו נדונו הקשיים העולים מנוסח בקשת האישור ומהעובדה שחוות דעת המומחה לא צורפה לבקשה מלכתחילה.
4.
בהמשך לכך, ביום 17.2.2019, הגיש המבקש בקשה לתיקון התובענה הייצוגית. בהחלטתי מאותו יום קבעתי, כי בהיעדר פרטים אודות התיקון המבוקש, לא ניתן לדון בבקשה. על כן, נדרש המבקש לצרף נוסח מתוקן מוצע, באופן שבו התיקונים המבוקשים מסומנים בו בבירור.
5.
ביום 22.2.2017, הגיש את כתב בקשת האישור המתוקן וכן צירף לו את חוות דעת המומחה. במענה לכך, טענה המשיבה 1 בתגובתה מיום 27.3.2019, כי דין הבקשה לתיקון כתב האישור להידחות וכי יש לחייב את המבקש בהוצאות. המשיבה הטעימה, כי הבקשה לתיקון כלל אינה מפרטת אודות התיקון הנדרש ואינה משנה דבר מבקשת האישור המקורית שהוגשה, מלבד חיזוק הטעמים לדחייתה, וכן אינה נתמכת בתצהיר כנדרש. המשיבה הטעימה בתגובתה, כי התיקון המוצע מצד המבקש התמצה בהוספת אקדמת מילין, כלשון המבקש, וכן בהוספת חוות דעת מומחה, מבלי שתוקן סיפור המעשה המתייחס למבקש עצמו, מבלי שתוקנו עילות התביעה בגינן הוגשה בקשת האישור וכך גם הרכב הקבוצה נותר זהה.
6.
בהחלטתי מיום 29.5.2019, קבעתי כי יש להתיר את התיקון המבוקש וזאת בשים לב לשלב המוקדם שבו נמצא ההליך, שבו טרם הוגש כתב תשובה. בהחלטתי ציינתי כי מעיון בנוסח המתוקן המוצע נראה כי אכן מדובר בתיקון שנועד לחדד את השאלות שבמחלוקת וכן לתמוך בהן על דרך של צירוף חוות דעת. עוד ציינתי בהחלטתי, כי אמנם על פני הדברים נראה כי הטענות המועלות בבקשת האישור אינן חפות מקשיים של ממש, אולם בשים לב לתוכן בקשות האישור ובקשת התיקון, אין מקום לקביעת עמדה נחרצת בטרם מוצו טיעוני הצדדים לגוף העניין. משכך, נדרש המבקש להגיש בקשה מתוקנת עד ליום 5.6.2019. בנוסף לכך, נוכח התנהלות המבקש ובאי כוחו, ובהיעדר הסבר מספק לאי הגשת הבקשה במתכונת המבוקשת מלכתחילה, הוריתי על המבקש לשאת בהוצאות המשיבה 1 בסך 2,000 ₪.
7.
ביום 20.6.2019, הגיש המבקש בקשה להחלפת ייצוג, כך שעו"ד גיא אופיר
ישמש כבא כוח המבקש והקבוצה המיוצגת, במקום עו"ד איתי ליבנה, בנימוק שלעו"ד אופיר נתונים הידע והכלים לייצג בדרך הטובה ביותר כנגד תאגיד רב לאומי כדוגמת אפל. במסגרת הבקשה, עתר המבקש להארכת מועד להגשת בקשה נוספת לתיקון בקשת האישור. בתגובתן מיום 1.7.2019, הביעו המשיבות 1 ו-2 התנגדותן לבקשה להחלפת ייצוג ולתיקון בקשת האישור. בהחלטתי מיום 9.7.2019, קבעתי כי משטובת ההליך דורשת שלמבקש ולקבוצה ימונה מייצג, אני מאשרת את החלפת הייצוג המבוקש. לצד זאת קבעתי, כי מקובלת עליי עמדת המשיבות לפיה החלפת הייצוג איננה עילה לתיקון נוסף של בקשת האישור.
8.
ביום 17.7.2019, הגיש המבקש בקשת ארכה נוספת של 30 יום לצורך הגשת בקשת האישור המתוקנת. בהחלטתי מאותו יום קבעתי כי על המבקש להסביר מדוע נדרשים 30 יום על מנת להגיש בקשת אישור מתוקנת אשר נוסחה כבר אושר על ידי בית המשפט.
9.
בתגובתם מיום 18.7.2019 אמרו באי כוח המבקש כי התיקון המבוקש הינו מחיקת חברת סלקום מבקשת האישור והוצאת אפל ישראל מהמעורבות בתיק. לדבריהם, מצב דברים שבו לא תינתן להם אפשרות לתקן את הבקשה, לא יאפשר להם לקדם את התיק על ידי ייצוג חדש. בהחלטתי מיום 18.7.19 קבעתי כי על המבקש להגיש בקשת אישור מתוקנת כנדרש בהחלטותיי הקודמות. באשר לתיקון המבוקש הנוסף, קבעתי בשנית כי אין מקום לתיקון בגין החלפת ייצוג כשלעצמו.
10.
והנה, ביום 24.7.2019, הגישו ב"כ המבקש הודעה על התפטרות מייצוג ובקשה למחיקת התביעה ללא צו להוצאות. ב"כ המבקש נימקו בקשתם בכך שדחיית הבקשה להגשת בקשה מתוקנת מטעמם נועלת אותם במתווה הקודם שנוסח על ידי באי כוח קודמים, ומעמידה אותם במצב שאינו מאפשר את קידום התיק. במענה לכך, ביום 26.7.2019, הגישו המשיבות 1 ו-2 את תגובתן לבקשת המחיקה בגדרה עתרו להשתת הוצאות על המבקש נוכח המשאבים השיפוטיים שהוגשו על ידם, כתבי הטענות שנדרשו נוכח התנהלות המבקש וקיומם של שני דיוני קדם משפט.
11.
בהחלטתי מיום 1.8.2019, קבעתי כי על המבקש ובאי כוחו להגיש תצהירי הסתלקות, כנדרש בחוק תובענות ייצוגיות.
12.
ביום 5.8.2019, הוגשה בקשת ההסתלקות הנדונה.
13.
כפי שהובהר בתצהירי ההסתלקות, לא קיבלו המבקש ובאי כוחו, ואף לא יקבלו בעתיד, במישרין או בעקיפין, כל טובת הנאה או תמורה בקשר להסתלקותם מבקשת האישור.
דיון
14.
לאחר שעיינתי בתצהירי ההסתלקות ובמסמכים שהונחו בפני
י, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לאשר את בקשת ההסתלקות בהתאם
לסעיף 16

ל
חוק תובענות ייצוגיות

.
15.
נוכח השלב המוקדם של ההסתלקות, ומשאין ההסתלקות יוצרת מעשה בית דין החוסם מי מחברי הקבוצה לפנות לבית המשפט בהליך דומה, איני רואה מקום להורות על פרסום מודעה בדבר בקשות ההסתלקות.
16.
אני מורה אפוא על מחיקת בקשת האישור, וכן על דחיית תביעתו האישית של המבקש כנגד המשיבות.
17.
אשר לשאלת חיוב המבקש בהוצאות נוספות - ההלכה הפסוקה קבעה כי ככלל יש לנקוט גישה זהירה ומתונה בכל הנוגע למידת חיוב התובעים בהליכי תובענות ייצוגיות בהוצאות משפט, וזאת על מנת לשמר ולקדם את השימוש במנגנון התובענה הייצוגית ולהימנע מיצירת הרתעה כלפי תובעים פוטנציאליים בבואם להגן על אינטרסים ציבוריים (ראו: ע"א 7928/12
אי. אר. אמ טכנולוגיות בע"מ נ' פרטנר תקשורת בע"מ
(פורסם במאגרים, מיום 22.1.2015); והדיון הנוסף ב

פסק דין
זה
-
דנ"א 944/15
פלאפון תקשורת בע"מ נ' אי.אר.אמ טכנולוגיות בע"מ

(פורסם במאגרים, מיום 29.3.2015); וכן
ת"צ (י-ם) 21761-05-14
כהן נ' אגד
-
אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ

(פורסם במאגרים, 2.9.2015) וראו גם את האסמכתאות הנזכרות שם). מנגד, בית המשפט העליון סייג כלל זה, בקובעו, כי העמדה העקרונית לפיה פסיקת הוצאות בתובענות ייצוגיות תינתן במשורה, אינה חלה במקרים שבהם מוגשות בקשות סרק בחוסר תום לב. בהקשר זה ההלכה אף קובעת, כי בבואו של תובע להגיש תובענה ייצוגית, נדרש הוא לערוך מלכתחילה בדיקה יסודית ומעמיקה של התשתית העובדתית והמשפטית הצריכה לעניין (בר"ם 4303/12

אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר
(פורסם במאגרים, מיום 22.11.2012), פסקה 19;
רע"א 2444/08
שופרסל בע"מ נ' כהן

(פורסם במאגרים, מיום 21.12.2008), פסקה 9(א)).
18.
בענייננו, נוכח התנהלותו של המבקש ובאי כוחו, ובהיעדר הסבר מספק לאי הגשת בקשת האישור במתכונת המבוקשת מלכתחילה, הוריתי על המבקש, בהחלטתי מיום 29.5.2019, לשאת בהוצאות המשיבה 1 בסך 2,000 ₪. מאז החלטתי זו, הגיש המבקש בקשה להחלפת ייצוג, אשר אושרה, ובאי הכוח המייצגים החדשים הגישו בקשה לתיקון נוסף של בקשת האישור, אשר נדחתה. משלא הוגשה בסופו של דבר בקשת אישור מתוקנת, לא נדרשו המשיבות להגיש כתב תשובה בהליך זה. למעשה, מאז שהוטלו הוצאות על המבקש, לא נדרשו המשיבות להשקיע משאבים מיוחדים נוספים, מעבר לתגובות קצרות לבקשות שהוגשו מטעם המבקש. בנסיבות אלה, אינני מוצאת הצדקה להטיל על המבקש הוצאות נוספות מעבר לאלה שהושתו עליו במסגרת החלטתי הקודמת בעניין.
ככל שהמבקש טרם שילם את ההוצאות שהושתו עליו עד כה, נדרש הוא לעשות כן לאלתר,
ב"כ המבקש ימסרו למנהל בתי המשפט הודעה מתאימה ביחס לתביעה הנדונה, לצורך רישום בפנקס תובענות ייצוגיות.


ניתן היום,
י"ב אלול תשע"ט, 12 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.














תצ בית משפט מחוזי 49309-03/18 אלי לביא נ' סלקום ישראל בע"מ, אפל ישראל בע"מ, apple inc (פורסם ב-ֽ 12/09/2019)