פסקי דין על ניסים גבאי | פסקי דין על משרד התחבורה | פסקי דין על שר התחבורה ישראל כץ |

5658/19 דנגצ     22/09/2019




דנגצ 5658/19 ניסים גבאי נ' משרד התחבורה, שר התחבורה ישראל כץ




החלטה בתיק דנג"ץ 5658/19



בבית המשפט העליון


דנג"ץ 5658/19



לפני:

כבוד הנשיאה א' חיות


המבקש:
ניסים גבאי


נ


ג


ד

המשיבים:
1. משרד התחבורה


2. שר התחבורה ישראל כץ

בקשה לקיום דיון נוסף על פסק דינו של בית משפט זה מיום 19.8.2019 בבג"ץ 3563/19 אשר ניתן על ידי כבוד השופטים נ' הנדל, י' עמית ונ' סולברג

בשם המבקש:
בעצמו

החלטה



זוהי בקשה להורות על קיום דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה
(השופטים
נ' הנדל
,
י' עמית
ו
נ' סולברג
) מיום 19.8.2019
בבג"ץ 3563/19
(להלן:
פסק הדין
).

1.
ענייננו של ההליך נושא הבקשה הוא עתירתו של המבקש לבטל את תקנה 83ב(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961
(להלן:
התקנות
)
המחייבת נהגים בחגירת חגורת בטיחות בכלי רכב מסוגים מסוימים, בקובעה: "
לא ינהג אדם ולא יסע ברכב מן הסוגים האמורים בתקנה 364א או בכל רכב שבו מותקנות חגורות בטיחות אלא אם כן הנוהג והנוסעים בו חגורים בחגורת בטיחות או רתומים במושב בטיחות או במושב מגביה כאמור בתקנה 83א, לפי הענין

". תקנה 83ג לתקנות
מונה חריגים לכלל הקבוע בתקנה 83ב(א) ומונה כלי רכב ומצבי נסיעה שבהם ניתן פטור מחגירת חגורת בטיחות, בין היתר, עובד בשירות הביטחון הכללי אשר קיבל אישור בכתב מאת ראש שירות הביטחון הכללי; הנוהג במונית בדרך עירונית כשיש בה נוסעים והנוהג ברכב בשעת נסיעה לאחור. אף נהגי אוטובוסים שניתן להם רישיון קו שירות פטורים מחגירת חגורת בטיחות באשר הם מוחרגים מתקנה 364א לתקנות שאליה מפנה תקנה 83ב(א) ולא מחויבים בהתקנת חגורות בטיחות כתנאי לרישומם.

2.
כמפורט בפסק הדין, המבקש נמצא נוהג באוטובוס נוסעים פרטי כשהוא אינו חגור בחגורת
בטיחות, בניגוד להוראת תקנה 83ב(א) לתקנות. בהתאם, ניתנה למבקש הודעת דרישה לתשלום קנס בסך של 250 ש"ח. בקשתו של המבקש לביטול הודעת הקנס אשר בה טען, בין היתר, כי מוטב שתקנה 83ב(א) לתקנות תבוטל – נדחתה. במקביל להליך שהתנהל בעניינו בבית משפט השלום לתעבורה בפתח-תקווה פעל המבקש לביטול תקנה 83ב(א) לתקנות תוך פנייה בנדון לגורמים שונים, לרבות משרד התחבורה
(להלן:
המשיב 1
) אשר דחה את טענותיו. המבקש, אשר לא התרצה מן המענה שקיבל, עתר לבית משפט זה בטענה כי אין מקום להבחנה בין אוטובוסים פרטיים אשר הנוהגים בהם מחויבים בחגירת חגורת בטיחות על פי תקנה 83ב(א) לתקנות, למוניות ואוטובוסים בקווי שירות אשר הנוהגים בהם פטורים מחגירת חגורת בטיחות בהתאם לתקנות. עוד הוסיף המבקש וטען כי יש לבטל את תקנה 83ב(א) אף מן הטעם שחגורת הבטיחות מסכנת את נהג האוטובוס.

3.
בית המשפט
הורה למשיבים להגיש תגובה מקדמית לעתירה, ולאחר שהוגשה דחה את העתירה, פה אחד, בציינו כי המבקש לא עמד בנטל הכבד המוטל עליו ולא הצביע על קיומה של עילה מבוררת המצדיקה את התערבות בית המשפט בחקיקת משנה. בפסק הדין, אשר נכתב על ידי השופט
נ' סולברג
, קיבל בית המשפט את נימוקיו של המשיב 1 המצדיקים את החריגים שנקבעו בתקנות תוך הבחנה בין תחבורה ציבורית לאוטובוסים פרטיים וצוין כי הם "
מפורטים ומניחים את הדעת
" (פסקה 7 לפסק הדין). כן דחה בית המשפט את טענותיו של המבקש לפיהן חגורת הבטיחות מסכנת את נהג האוטובוס בקובעו כי המבקש "
לא הניח תשתית עובדתית מספקת, אשר תצדיק התערבות בשיקול דעתו המקצועי של משרד התחבורה

" וכי עמדתו "
אינה יכולה להצדיק לבדה את ביטולה או שינויה של חקיקת משנה, הנסמכת על תשתית עובדתית-מקצועית רחבה
" (פסקה 8 לפסק הדין).

4.
מכאן הבקשה דנן בה מפרט המבקש בהרחבה את כישוריו ואת הרקע שלו בתחום התחבורה והנהיגה בישראל וטוען כי הוא "מומחה תחבורה ונהג אוטובוס עתיר ניסיון וידע". לטענת המבקש, הוא לא קיבל את יומו בבית המשפט והוא מלין, בין היתר, על כך שבית המשפט הורה למשיבים להגיש תגובה מקדמית לעתירה חלף הוצאת צו על תנאי; על כך שנדחתה התנגדותו לבקשת ארכה שהגישו המשיבים ועל כך שעתירתו נדחתה מבלי שהתקיים בה דיון בעל פה בנוכחות הצדדים. במסגרת הבקשה מפרט המבקש את הטיעונים אשר לטענתו הכין לדיון שאמור היה להתקיים בעתירתו ותוקף את נימוקי המשיבים בתגובתם המקדמית לעתירה. המבקש שב וטוען כי תקנה 83ב(א) לתקנות היא "
בלתי חוקתית, בלתי סבירה, נטולת מינמום מקצועיות ממי שהתקין אותה, ולכן עליה להתבטל ולהיעלם מהעולם
".

5.
דין הבקשה לדיון נוסף להידחות.


תנאי סף לקיום דיון נוסף לפי סעיף 30 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הוא שבפסק הדין של בית המשפט העליון נקבעה הלכה העומדת בסתירה להלכה קודמת, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של ההלכה שנפסקה ראוי לקיים בה דיון נוסף. עיון בפסק הדין מושא הבקשה דנן מעלה כי לא נקבעה בו כל הלכה. בית המשפט קיבל את הסברי המשיבים בדבר הטעמים המצדיקים את החריגים אשר נקבעו בתקנות ומנגד קבע, בהתבסס על התשתית העובדתית שהונחה בפני
ו, כי המבקש לא ביסס כנדרש את טענותיו. מעבר לכך, המבקש עצמו כלל לא טוען כי בפסק הדין נפסקה הלכה חדשה והוא רואה בבקשה לדיון נוסף "קלף אחרון", כלשונו, במסגרתה הוא מבקש להשיג על קביעותיו של בית המשפט בפסק הדין. כפי שכבר נפסק לא אחת בקשה לדיון נוסף המתמצה בטענות ערעוריות מובהקות דינה להידחות, או כלשון בית המשפט "
דיון נוסף אינו ערעור נוסף
" (דנג"ץ 416/19
ג'ברין נ' המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית
, פסקה 6 (17.1.2019)).


אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.



ניתנה היום, כ"ב באלול התשע"ט (22.9.2019).





ה נ ש י א ה

_________________________



19056580_v01.docx

גק
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,
http://supreme.court.gov.i

l







דנגצ בית המשפט העליון 5658/19 ניסים גבאי נ' משרד התחבורה, שר התחבורה ישראל כץ (פורסם ב-ֽ 22/09/2019)