פסקי דין על נציגות הבית המשותף ברחוב פרישמן תל אביב | פסקי דין על ורוניק זבילי | פסקי דין על אלעד מילר ואח' | פסקי דין על אביבה שרון | פסקי דין על דורון אייל | פסקי דין על אברהם זילברמן |

38605-11/17 א     02/10/2019




א 38605-11/17 נציגות הבית המשותף ברחוב פרישמן תל אביב, ורוניק זבילי, אלעד מילר ואח' נ' אביבה שרון, דורון אייל, אברהם זילברמן








בית משפט השלום בתל אביב
- יפו



ת"א 38605-11-17 נציגות הבית המשותף ברחוב פרישמן 10 תל אביב
ואח'
נ' שרון ואח'

תיק חיצוני:


לפני
כבוד השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט


תובעים

1.נציגות הבית המשותף ברחוב פרישמן 10 תל אביב

2.ורוניק זבילי

3.אלעד מילר

4.חיים דיין

5.לבנה דיין

6.יהודית דה יונגה

7.פיליפ טאבו

8.אלן סמיאון מדר

9.סנדרה קרולין מדר

10.טל ונונו

11.רוגר דוד חנון

12.אמה קלמנס חנון

13.גררד הלווסר

14.הלן הלווסר

15.סטפן אזולאי

16.לזמי דוד

17.לזמי אסתל

18.זאק וידל

19.מוריזל וידל

ע"י ב"כ עו"ד מוטי אוחיון


נגד


נתבעים

1.אביבה שרון


2.דורון אייל

3.אברהם זילברמן

4.רחל אביגייל זילברמן

ע"י ב"כ עו"ד לי-און אדוה


פסק דין


1.
לפני תביעה שהגישו נציגות הבית המשותף ו- 18 בעלי דירות בבניין ברחוב פרישמן מס' 10 בתל אביב
(להלן: "הבניין") נגד הנתבעים, בגין הפעלת גן ילדים בדירה שבבניין.

2.
הנתבעים 1- 2 הינם הבעלים של דירה מס' 1 בבניין שהיא דירת גן (להלן: "הבעלים" ו"הדירה"), והנתבעים 3 – 4 שכרו את הדירה (להלן: "השוכרים")
על מנת להפעיל מתוכה פעוטון.

3.
התביעה הוגשה לסעד כספי על סך של 190,000 ₪ וכן צו מניעה האוסר להפעיל במקום גן ילדים, וצו עשה הקובע כי הדירה הינה למגורים בלבד.

4.
הסעד הכספי בסך 190,000 ₪ הינו בגין רכיבים כדלקמן: סך של 10,000 ₪ לכל בעל דירה, ובסה"כ 130,000 ₪ וכן השבת התעשרותם של הנתבעים על חשבון התובעים בסך של 50,000 ₪.

5.
התביעה הוגשה בחודש נובמבר 2017, לאחר שבחודש יולי 2017 נודע לתובעים כי הבעלים השכירו את הדירה לשוכרים, וביום 17.7.17 החלו בהפעלת הגן.

6.
התובעים טוענים כי הפעלת הגן גרמה לשימוש של הנתבעים ברכוש המשותף כבתוך שלהם, כך שלובי הבניין נותר פתוח, חדר המדרגות נהפך לנקודת איסוף אשפה והחניות הסמוכות לבניין שימשו את לקוחות הנתבעים בזמנים של הבאת הילדים ואיסופם מהגן.

7.
השוכרים הטוענים כי פעלו לשם קבלת היתר לשימוש חורג כנדרש, וכי המקום הנכון לדון בטענות התובעים הוא הוועדה המקומית לתכנון ובנייה והטריבונלים המשפטיים שמעליה – וועדת הערר ובית המשפט לעניינים מנהליים, וככל שמתעוררת מחלוקת בעניין שימוש ברכוש המשותף, שאותו מנהלת הנציגות מכוח תקנון הבית המשותף, לפניי המפקחת על רישום המקרקעין.

8.
השוכרים טוענים כי מדובר בדירה שהם מתגוררים בה בעצמם עם ארבעת ילדיהם, בגילאי שנה עד שש, ובהפעלת פעוטון, למספר ילדים בגילאי חצי שנה עד שלוש, אשר שהו יחד עם ילדיהם במרתף הדירה. השוכרים טוענים כי לא נגרמו כל נזק וכל הפרעה שהיא לתובעים. לטענתם, פעילות הגן הייתה לצנינים בעיני התובעת 2 בשל כך שהשוכרים הם חסידי חב"ד וכך גם ילדי הפעוטון.
משעלה מספר הילדים בפעוטון ל- 20, וללא קשר להגשת התביעה, הגישו השוכרים בקשה להיתר לשימוש חורג. משכך, לטענתם, הקדימה התביעה את זמנה.

9.
הבעלים הגישו כתב הגנה בה טענו כי דין התביעה נגדם להידחות באשר הם אינם מתגוררים בדירה ואינם מפעילים גן. כמו כן, לטענתם, הם מתגוררים בבניין ממול, ואינם חשים במטרד כלשהו. מכל מקום, השוכרים נטלו על עצמם את מלוא האחריות, ולפיכך התביעה נגד הבעלים, מיותרת.

10.
ביום 11.4.19 הגישו הצדדים הודעה משותפת לפיה לאור החלטת וועדת הערר לתכנון ובניה מחוז ת"א מיום 17.1.10, אשר לא התירה את השימוש החורג, הגיעו הצדדים להסכמות, בין היתר, כדלקמן:

11.
יינתן צו מניעה קבוע כנגד כל הנתבעים להפעלת גן ילדים בדירת הקרקע ובמרתף החל מיום 14.8.19.

12.
באשר לתביעת הנזיקין ושאלת הפיצויים והסעדים הכספיים, הצדדים שומרים על טענותיהם.

13.
הצדדים מסכימים לייתר את הליך ההוכחות ללא זימון עדים לחקירתם וכל צד יסכם טענותיו בהתייחס לראיות שהוגשו בתיק בסיכומים בכתב שאורכם לא יעלה על 5 עמודים בצירוף אסמכתאות משפטיות ככל שיידרשו, עם השלמת טיעונים בעל פה בדיון קצר בן 20 דקות לכל צד.

14.
שאלת קיום הנזק וגובהו, ככל שקיים, והכרעה בעניין הסעדים הכספיים בתובענה תהא כלפי הנתבעים 3 ו- 4 בלבד.

15.
להסכמות האמורות ניתן תוקף של

פסק דין
ביום 11.4.19.

16.
אציין כי בסופו של דבר ביקשו הצדדים שלא לקיים ישיבה לצורך סיכומים בעל פה, והסתפקו בסיכומים בכתב.

17.
התובעים הגישו תצהירים מטעמם וכן תיק מוצגים. הנתבעים אף הם הגישו תצהירים ותיק מוצגים, ובנוסף, הגישו, חוות דעת אקוסטית (נספח ה' 2 לתצהיר) של המהנדס מיכאל זלבה, אשר לאחר מדידות שביצע, קבע שאין במקום מטרד רעש. כן ציין כי מדובר בגן המיועד לפעוטות עד גיל שלוש, המתקיים בין השעות 08:00 ל- 16:00. בגן נמצאות 3- 4 מטפלות ורוב רובו של הזמן חלונות הגן והדלת סגורים על מנת למנוע בריחת מיזוג האוויר..

18.
לנוכח ההסכמה שהוגשה על ידי הצדדים וקיבלה תוקף של

פסק דין
, ולפיו ניתן צו מניעה קבוע לקיים גן בדירה, נותרה בין הצדדים המחלוקת בעניין שאלת הפיצוי הכספי בלבד.

19.
התובעים טוענים כי עשו כל אשר לאל ידם לפני הגשת התביעה, אך לאחר שהנתבעים התעלמו מכל פניותיהם, לא היה מנוס, אלא להגיש את התביעה. כן מלינים התובעים על כך שכל אותו הזמן פעל הגן ללא אישור. לא אף זאת אלא שהנתבעים הפעילו בעבר גן ילדים ללא היתר בבניין אחר, וכאשר המשך הפעלת הגן באותו מקום לא התאפשרה להם, פתחו את גן הילדים בבניין.

20.
הנתבעים טוענים בעניין זה כי הם שכרו את הדירה בקומת הקרקע הואיל וצמוד לה מרתף עם חצר פנימית סגורה, וכי הגן לא גרם למטרד כלשהו לתובעים. הנתבעים הסתמכו על תוכנית תא/4053 המעודדת פתיחתם של גני ילדים בעיר ולכן הגישו, כדין וכנדרש, בקשה להיתר שימוש חורג כגן ילדים בקומת המרתף. לאחר ביקורת של ועדת המשנה וערר שהוגש לוועדת הערר, הוחלט ביום 17.1.19 שאין לאשר את הבקשה הואיל ולא ניתנה הסכמת כל בעלי הזכויות לשימוש של הנתבעים ברכוש המשותף: היינו שימוש של כניסה ויציאה של הורי הילדים מחדר המדרגות המשותף. הנתבעים טוענים כי הם קיבלו עליהם את הדין ולא ניסו "לאחוז בקרנות המזבח", ולכן הודיעו לעירייה על סגירת הגן במועד הקבוע בפסק הדין, והסכימו למתן צו המניעה ולפסק הדין החלקי. כמו כן טוענים הנתבעים כי לא התגבשו יסודות העילה של מטרד המקימות לתובעים עילה לקבל פיצוי כספי.

21.
שימוש בדירת מגורים שלא למגורים, ובין היתר, לגן ילדים, הוא "שימוש חורג".

22.
הוראות חוק התכנון והבניה המחייבות היתר לצורך שימוש חורג, נועדו להגן בין השאר על השכנים, בין אם באותו בניין ובין אם בבניינים סמוכים.

23.
על הנתבעים היה להגיש בקשה לשימוש חורג, ולקבל את ההיתר, מראש, בטרם פתחו במקום גן ילדים, ולא בדיעבד, לאחר שהגן פעל, ולאחר שהשכנים, הן בבניין והן בבניין שממול התנגדו לקיומו של הגן במקום. במיוחד שעה שהיו צריכים לצפות כי תעלה התנגדות של בעלי הדירות לשימוש בדלת הכניסה והכניסה לחדר המדרגות שהם רכוש משותף וכי בשל כך קיימת אפשרות של ממש כי בקשתם לשימוש חורג, תידחה.

24.
עם זאת, דומה כי התובעים היו צריכים לבוא על סיפוקם בעניין שלפני עם קבלת צו המניעה הקבוע.

25.
פסקי הדין שהתובעים מפנים אליהם, בדבר ההפרעה הנגרמת מעצם קיומו של גן בבניין מגורים, עניינם בתביעות למתן צווי מניעה, לאסור על המשך הפעילות של הגן כאמור. דבר זה בא על מקומו בענייננו, משניתן פסק הדין שנתן תוקף להסכמת הצדדים.

26.
פסקי דין נוספים שאליהם מפנים התובעים, שבהם ניתן גם סעד כספי, היו אלה שבמסגרתם הוכיחו התובעים כי נגרם להם נזק, בין היתר באמצעות הגשת חוות דעת מומחה אקוסטיקה.

27.
מדובר בעניין שבמומחיות המצריך חוות דעת מומחה.

28.
בענייננו, התובעים לא הגישו כל חוות דעת כאמור, על אף שניתנה להם ההזדמנות להגיש חוות דעת לאחר שמלכתחילה בחרו שלא להגיש חוות דעת.

29.
מנגד, הנתבעים, הגישו חוות דעת שלפיה לא נגרם כל מטרד לשכנים.

30.
גם הנסיבות בענייננו מלמדות כי ככל הנראה לא נגרם לשכנים נזק, באשר, כאמור, מדובר בפעוטות, ובדירת קרקע ומרתף וכן חצר סגורה, כאשר רוב רובו של היום החלונות והדלת של הגן סגורים בשל מיזוג שהופעל במקום. כמו כן, הילדים היו בפיקוח של 4 גננות.

31.
מכל האמור לעיל, דין התביעה לפיצוי בגין נזק, להידחות.

32.
עם זאת התובעים זכאים להוצאות משפט בשל כך שהנתבעים הסכימו לצו המניעה, רק לאחר הגשת התביעה. מנגד, יש לזקוף לזכות הנתבעים את העובדה שלא האריכו בהליכים שלא לצורך, ובכך נגרם חסכון מסוים, גם בהוצאותיהם וגם בהוצאות התובעים.

33.
לאור כל האמור לעיל, נדחית התביעה לפיצוי כספי.

34.
הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובעים שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

35.
בנוסף ישלמו הנתבעים, יחד ולחוד, לתובעים, חלק מסכום האגרה, בסך של 1,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

36.
הואיל ולא התקיימה שמיעת ראיות, אין מקום
כי התובעים ישלמו מחצית שנייה של האגרה. הואיל והתובעים שילמו את המחצית השנייה של האגרה, תשיב הגזברות את המחצית השנייה של האגרה לתובעים באמצעות בא כוחם.


ניתן היום,
ג' תשרי תש"פ, 02 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 38605-11/17 נציגות הבית המשותף ברחוב פרישמן תל אביב, ורוניק זבילי, אלעד מילר ואח' נ' אביבה שרון, דורון אייל, אברהם זילברמן (פורסם ב-ֽ 02/10/2019)