פסקי דין על אורית חיון | פסקי דין על פמי פרימיום | פסקי דין על מגדל חברה לביטוח | פסקי דין על מנורה מבטחים ביטוח |

54957-02/17 א     13/10/2019




א 54957-02/17 אורית חיון נ' פמי פרימיום בע"מ, מגדל חברה לביטוח בע"מ, מנורה מבטחים ביטוח בע"מ








בית משפט השלום בהרצליה
ת"א 54957-02-17 חיון נ' פמי פרימיום בע"מ
ואח'




בפני

כבוד השופט
אמיר ויצנבליט


התובעת

אורית חיון


נגד

הנתבעות
1. פמי פרימיום בע"מ
2. מגדל חברה לביטוח בע"מ
3. מנורה מבטחים ביטוח בע"מ


החלטה


1.
לפני בקשה לפיצול סעדים.

2.
התובעת הגישה תביעה לתגמולי ביטוח בגין נזקי רכוש שנגרמו לדירתה כתוצאה מנזילת מים. תחילת השתלשלות העניינים המתוארת בכתב התביעה לגבי נזקי המים היא בשנת 2014. כתב התביעה המתוקן הוגש נגד הנתבעת 1 (פמי פרימיום בע"מ
) שטיפלה ברטיבות, נגד הנתבעת 2 (מגדל חברה לביטוח בע"מ
, ולהלן – מגדל), שביטחה את הדירה עד יום 31.7.2015, ונגד הנתבעת 3 (מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
, ולהלן – מנורה) שהיא מבטחת הדירה כיום. התביעה הוגשה בשנת 2017.

3.
מאז הוגשה התביעה ועד היום תוקן כתב התביעה פעמיים: תחילה על-ידי הוספת מנורה לכתב התביעה, לאחר מכן ביקשה התובעת למחוק את מנורה מהתביעה, ואז החליפה התובעת את הייצוג וביקשה להוסיף את מנורה לכתב התביעה שוב (החלטות מימים 8.2.2018, 15.4.2018, 17.7.2018 ו-17.8.2018). בנוסף מונו שני מומחים מטעם בית המשפט, האחד בתחום איתור הנזילות והשני בתחום ההנדסה, ואלו הגישו את חוות-דעתם. המומחה ההנדסי (מר אייל שנהב) נחקר על-ידי בעלי הדין (דיון מיום 17.7.2019).

4.
ביום 2.8.2019 הגישה התובעת את הבקשה שלפניי לפיצול סעדים. לטענת התובעת בבקשתה, כתוצאה מחשיפתה לנזקי הרטיבות בדירה נגרם לה נזק בריאותי עצום. התובעת הוסיפה כי בשלב זה אין באפשרותה לדעת את היקף נזקי הגוף שנגרמו לה, אולם לדבריה אין ספק כי אלו אכן נגרמו ובהיקף ניכר. משכך התבקש היתר לפיצול סעדים, כך שיותר לתובעת לתבוע בעתיד פיצוי בגין נזקי הגוף שטרם התגבשו. בבקשה נטען כי התובעת אינה יודעת אם אכן תגיש בעתיד אם לאו תביעה שכזו לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לה. הבקשה אינה נתמכת בתצהיר, בחוות-דעת רפואית או באסמכתא אחרת התומכת בקיומם של נזקי גוף שנגרמו לתובעת בשל הרטיבות כטענתה. יחד עם זאת מציינת התובעת אמירה שהובאה על-ידי מאתר הנזילות שמונה על-ידי בית המשפט בחוות-דעתו, שלפיה נזקי רטיבות עלולים לגרום מחלות שונות.

הנתבעות 2-1 מתנגדות לבקשה (תשובה מיום 9.9.2019). הנתבעות 2-1 עומדות על כך שהתביעה הוגשה כשלוש שנים מאז תחילת ההשתלשלות העובדתית המתוארת בכתב התביעה בדבר נזקי הרטיבות, ועל כך שבכתב התביעה לא ציינה התובעת דבר לגבי נזקי גוף שנגרמו לה או ביקשה לפצל סעדיה. הנתבעות 2-1 מוסיפות כי על תובע לרכז את מלוא סעדיו בתביעה אחת וכי אין מקום להתיר פיצול סעדים במקרה זה, וזאת ביחוד כשמבוקש פיצול סעדים לגבי סעד כספי. עוד עומדות הנתבעות 2-1 על כך שהבקשה לא נתמכה בתצהיר או בתיעוד רפואי, כי אם נסמכה על אמירה בעלמא של מאתר הנזילות.


התובעת הגישה תגובה לתשובה, שבה טענה כי הסימפטומים בדבר הרעת מצבה הרפואי החלו להופיע לאחר הגשת התביעה, וכי היא לא ידעה שקיים קשר סיבתי בין אלו לבין נזקי הרטיבות בדירה. לגישתה, ככל שהזמן חלף חלה אט אט הידרדרות במצבה הרפואי של התובעת. התובעת מוסיפה כי אינה מומחית בתחום נזקי הגוף, ואינה יכולה לקבוע באופן חד משמעי כי נזקי הרטיבות הם הגורם להידרדרות במצבה, וכי נכון לעתה "זו השערתה של התובעת בלבד" (סעיף 6 לתגובה מיום 19.9.2019).

5.
תקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן – התקנות) מורה כי "תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה", וכי "תובע שלא כלל בתובענה חלק מהסעד או ויתר עליו, לא יגיש אחרי כן תובענה בשל חלק זה". תקנה 45 לתקנות מורה כי "מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם; אך אם לא תבע את כולם, לא יתבע אחרי כל סעד שלא תבעו, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט שלא לתבעו". מהוראות אלו למדים אנו שהכלל הוא שעל תובע למצות את מלוא עילת התביעה בגדר הליך יחיד. זאת על מנת, "...למנוע הטרדתם של נתבעים, כמו גם של מערכת בתי המשפט, בתביעות חוזרות ונשנות הנובעות ממסכת עובדתית זהה" (רע"א 3402/18 מדינת ישראל משרד הבינוי והשיכון נ' אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ, פיסקה 12 (11.6.2019)).

6.
לענייננו, אין מקום להתיר לתובעת לפצל את סעדיה כמבוקש. ראשית, הבקשה לא נתמכה בתצהיר, חוות-דעת רפואית ואף לא באסמכתא רפואית כלשהי. טענות התובעת בדבר נזקים רפואיים שנגרמו לה כתוצאה מנזילת המים הובאו בעלמא וללא כל תימוכין. בתגובה לתשובה אף מודה התובעת כי טענותיה אלו הן בגדר "השערה" בלבד. ודוק, אני מוכן להניח שבשלב זה ניתן היה להסתפק בתשתית לכאורית או אפילו ראשונית לביסוס טענות התובעת – אולם גם זאת התובעת לא עשתה. זאת ועוד, התשתית שהיה מצופה שתציב התובעת (ולוּ תשתית לכאורית או אף ראשונית) היא לא אך לנזקי גוף כתוצאה מנזקי הרטיבות, כי אם לביסוס הטענה שנזקים שכאלו טרם התגבשו אף כיום, שנים לאחר תחילת נזקי הרטיבות בדירה וחרף הזמן שחלף למן הגשת התביעה. זאת על מנת לשכנע כי אכן קיימת הצדקה להתיר לתובעת שלא למצות את מלוא העילה בהליך זה ולפצל את סעדיה, באיזון מול רצונו הלגיטימי של הנתבע שלא להיות מוטרד באותו הסכסוך פעם נוספת והאינטרס הציבורי שבמיצוי הסכסוך בהליך יחיד (ראו, רע"א (מחוזי חי') 65072-01-18 הכט נ' איילון חברה לביטוח בע"מ, פיסקה 11 (1.1.2019) (להלן – עניין הכט), שם ציין בית המשפט כי אחד הטעמים לאי-מתן ההיתר לפיצול סעדים הוא אי-הצגת חוות-דעת רפואית עדכנית בדבר ההיתכנות לנזקי גוף עתידיים הגם שחלף זמן ניכר מאז קרות מקרה הביטוח; וראו, ת"א (שלום נת') 13881-09-17 מימון נ' ערוץ נשיונל ג'אוגרפיק (13.11.2017) (להלן – עניין מימון), שם נדחתה בקשה לפיצול סעדים בין היתר מן הטעם שהטענה לנזקי גוף לא נתמכה בתצהיר).

7.
שנית, ובהמשך לטעם הקודם, יש ליתן דגש לזמן שחלף למן תחילת הרטיבות כמתואר בכתב התביעה וכן למן הגשת התביעה, ועד שהעלתה התובעת לראשונה את רצונה לפצל את הסעדים. הזמן שחלף למן הגשת התביעה והשלב המתקדם מאוד שבו מצוי כיום ההליך מעצימים את האינטרס של הנתבע ואת האינטרס הציבורי להביא את הסכסוך בכללותו לכדי סיום בגדרו של הליך זה. לאור פרק הזמן האמור, היה מצופה ביתר שאת מן התובעת להציב תשתית כלשהי לטענותיה על מנת לגבור על השיקולים העומדים מנגד (השוו, לאחרונה, לרע"א 1774/19 פלוני נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (8.7.2019), שם נדחתה בקשה לתיקון כתב תביעה בתביעה לתגמולי ביטוח כך שיתווסף לה סעד של פיצויים בגין נזק בריאותי ונפשי שנגרם כתוצאה מאי-תשלום התגמולים, בין היתר בשל השלב המתקדם שבו מצויה התביעה ואי-הצבת תשתית משפטית מספקת לסעד המבוקש).

8.
שלישית, יש ליתן את הדעת להתנהלותה הדיונית של התובעת. מאז הוגשה התביעה ועד היום תוקן כתב התביעה פעמיים – פעם ראשונה להוספת מנורה כנתבעת להליך, לאחר מכן מחקה אותה ואז ביקשה להוסיפה שוב. פעולות אלו מכבידות על הבאת ההליך לסופו. על ההליך המשפטי להתקדם ביעילות אל קו הסיום. מובן שמתן היתר לפיצול סעדים ירחיק אותנו גם כן מסיומו של הסכסוך בין הצדדים בכללותו.

9.
רביעית ולבסוף אציין, כי נשאלת השאלה שמא פיצול הסעדים המבוקש על-ידי התובעת כלל אפשרי, לאור העובדה שבסופו של יום הסעדים השונים שלהם טוענת התובעת הם כספיים. כפי שנפסק, אין מקום להתיר פיצול של סעדים מאותו סוג (ראו, ע"א 61/77 אנג'ל נ' מייש, פ"ד לא(3) 673, 678 (1977): "...אין תקנה 46 [כיום תקנה 45, א.ו.] מאפשרת פיצולו של סעד אחד לסעדי-משנה כפי שהדבר נעשה כאן. תקנה 46 מאפשרת פיצול תביעה בגין סעדים שונים כגון פיצויים וצו ביצוע-בעין, אך אין היא מאפשרת ליטול סעד כמו פיצויים, לחלקו לסכומים סכומים ולהגיש בגין כל סכום תביעה נפרדת; ע"א 2035/03 לב יסמין בע"מ נ' ת.ג.י. בע"מ, פ"ד נח(6) 447, 455 (2004); רע"א 7437/13 פלונית נ' שמריהו, פיסקה ח' (5.3.2014); לדיון בנושא ראו, נינה זלצמן מעשה-בית-דין בהליך אזרחי 97-94 (1991)). בתי המשפט דחו במקרים שונים בקשות לפיצול סעדים כשהתבקש פיצול בין פיצוי בגין נזקי גוף לבין סעד כספי אחר (ראו, ע"א 1020/06 קרצר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פיסקה 12 (13.1.2010); כן ראו, רע"א (מחוזי י-ם) 57527-11-10 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' ש' א' (30.12.2010), שם התקבל ערעור על החלטה המתירה פיצול סעדים, ונקבע שאין מקום להתיר פיצול סעדים לגבי נזק גוף שנטען כלפיו שטרם התגבש; עניין הכט, שם לא הותר פיצול סעדים בתביעה לתגמולי ביטוח בגין נכויות מסוימות מתגמולי ביטוח בגין נכויות אחרות שנטען שטרם התגבשו; עניין מימון; ת"א (שלום חי') 26187-04-16 רווה נ' שעשוע (18.4.2017)).

10.
לשלמות התמונה אציין שמנגד, יש בפסיקה גם אמירות בדבר הבחנה בין נזקי רכוש לבין נזקי גוף תוך הבעת העמדה שמדובר לעניין זה בעילות שונות, למשל לצרכי מעשה בית דין (ראו, הסקירה בפסק-דינה של כב' השופטת א' זערורה-עבדאלחלים בת"ק (קריות) 10427-06-16 רם נ' עיריית חיפה (4.52017)). התובעת לא פירשה את המקור הנורמטיבי לתביעת פיצוי מהנתבעות בגין נזקי גוף שלטענתה נגרמו לה, אולם יתכן שהיא כיוונה לאפשרות לתבוע פיצויים מהמבטחת בגין הפרת חוזה הביטוח, למשל, אם המבטחת עיכבה שלא כדין את תשלום תגמולי הביטוח (להרחבה בדבר תביעת פיצויים כלפי המבטחת בשל הפרת חוזה הביטוח ועיכוב תשלום תגמולי הביטוח ראו, ע"א 7298/10 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' אחד העם מזון והשקעות בע"מ (9.7.2012)). לענייננו, ניתן לשאול שמא תביעת תגמולי ביטוח מכוח חוזה ביטוח (ולמעשה אכיפתו) מחד גיסא, ותביעת פיצויים מהמבטחת בשל הפרת חוזה הביטוח מאידך גיסא, הן עילות שונות. מבלי לקבוע מסמרות, נראה שעמדה שלפיה מדובר בעילות שונות לצרכי מעשה בית דין – כך שתחילה יוכל מבוטח להגיש ולברר תביעה לתגמולי ביטוח ולאחר מכן להגיש תביעה נפרדת לפיצוי בגין הנזק שנגרם לו בשל העיכוב בתשלום תגמולי הביטוח – עלולה להוביל לכפל התדיינות באותו הסכסוך במובנו הרחב תוך הכבדה על הצד שכנגד והטלת מעמסה על מערכת בתי המשפט. כן נזכור כי נפסק שהמונח "עילה" לצרכינו הוא "רחב ביותר" (עניין פלונית, פיסקה ח'). מכל מקום, ככל שמדובר בעילות שונות ממילא אין צורך בפיצול סעדים, ועל כן ניתן להותיר את ההכרעה בשאלה זו לעת מצוא.

11.
מהטעמים האמורים הבקשה נדחית. הנתבעות 2-1 יוכלו לטענות בתום ההליך להוצאות שנגרמו להן מהבקשה.

ניתנה היום, י"ד תשרי תש"פ, 13 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 54957-02/17 אורית חיון נ' פמי פרימיום בע"מ, מגדל חברה לביטוח בע"מ, מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 13/10/2019)