פסקי דין על עירית רמת השרון | פסקי דין על הכפר הירוק עש לוי אשכול בעמ

62887-07/18 א     28/10/2019




א 62887-07/18 עירית רמת השרון נ' הכפר הירוק עש לוי אשכול בעמ





לפני כבוד השופט עדי הדר
התובעת שכנגד:

עירית רמת השרון


נגד
הנתבעת שכנגד:

הכפר הירוק עש לוי אשכול בעמ
(חל"צ)
פסק דין
בתביעה שכנגד

לפניי בימ"ש בקשת הכפר הירוק ע"ש לוי אשכול (להלן: "הנתבעת שכנגד") לסילוק התביעה שכנגד שהוגשה כנגדה על ידי עיריית רמת השרון (להלן: "העירייה" ו/או "התובעת שכנגד"), בין היתר, מחמת התיישנות או שיהוי, העדר סמכות עניינית, העדר יריבות, אי צירוף צדדים מתאימים ועוד, התשובה לבקשה והתגובה לתשובה.

1. בהחלטת בימ"ש מיום 1.5.19, נקבע לאחר עיון בטענות הצדדים בעניין, כי אכן עולה ספק האם יש לשמוע שתי התובענות בבית משפט זה, ונקבע כי החלטה תינתן בדיון.

2. מאחר ובדיון ביום 2.7.19 עלתה סוגיה מקדמית אחרת והיא האם הצדדים מיצו הליכים לפני היועץ המשפטי לממשלה לפי חוזר היועץ, הדיון בבקשת לסילוק על הסף נדחה עד לאחר קבלת עמדת היועמ"ש.

3. ביום 28.7.19, לנוכח קבלת עמדת היועמ"ש, הנתבעת שכנגד ביקשה מתן החלטה בבקשה לסילוק על הסף.

4. בהחלטה מיום 28.7.19, נקבע שוב, כי ספק אם יש לקיים הדיון בתביעה שכנגד במסגרת הדיון בתביעה הממוקדת של הנתבעת שכנגד. לתובעת שכנגד ניתנה שהות עד למועד הדיון היום לשקול האם היא עומדת על עמדתה שיש לדון בשתי התובענות גם יחד.
דיון והכרעה

5. מבין שלל הטענות שהעלתה הנתבעת שכנגד לסילוק התביעה על הסף, הרי שיש לדון תחילה בטענה להעדר סמכות עניינית.
6. הנתבעת שכנגד טענה שעילת התביעה שכנגד אינה קשורה לליבון המחלוקת בתביעה המקורית, ולכן על בית המשפט להפריד הדיון בין התובענות ואם יפריד אזי התביעה שכנגד אינה בסמכותו על פי סכומה. התובעת שכנגד השיבה שהטענות שזורות זו בזו וחלק מטענותיה נוגעות לשתי התובענות.

7. תקנה 53 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 קובעת בין היתר כלהלן:
"א) נתבע המסתייע בנימוק שיש בו כדי לבסס תביעה שכנגד יגיש, נוסף על כתב ההגנה, כתב תביעה שייקרא כתב תביעה שכנגד; בכתב תביעה שכנגד יצוין מספר ההליך בתביעה המקורית שהוגשה נגדו.
(ב) תביעה שכנגד תתברר במסגרת התביעה המקורית, ואולם רשאי בית המשפט או הרשם, ביוזמתו או לבקשת בעל דין, להורות על הפרדת הדיון אם ראה שאין זה מן הראוי לפסוק בתביעה שכנגד במאוחד עם התביעה המקורית.
...."

8. מכאן שלצד זכותו של נתבע להגיש תביעה שכנגד, הרי שבית המשפט רשאי, בין אם ביוזמתו ובין אם לבקשת בעל דין, להורות על הפרדת הדיון בנסיבות שבהן יהא זה לא ראוי לפסוק בתביעה שכנגד במאוחד עם התביעה העיקרית.

9. התביעה העיקרית עוסקת בטענות הנתבעת שכנגד, ביחס לכספים שהתקבלו בידי העירייה ואשר יועדו לטובת הנתבעת שכנגד, זאת בגין פרויקט בטיחות להקמת תחנת היסעים לתלמידי כפר הנוער, כאשר לטענת הנתבעת שכנגד, העירייה תחת להעביר הכספים אליה במלואם, בחרה לקזז מתוכם סך של 122,000 ₪ בטענה של הפרשי חיובי הזרמות הביוב החריגות בחודשים ינואר-אפריל 2018.

10. הנתבעת שכנגד טענה כי כספים אלו אינם בני קיזוז בהיותם כספים המגיעים לה מכוח החלטת משרד התחבורה.

11. סכום התביעה העיקרית עומד על הסך של 122,000 ₪.

12. הנתבעת הגישה לצד הגשת כתב הגנה, תביעה שכנגד על סך של לא פחות מ- 3,301,643 ₪, קרי פער עצום בין סכום התביעה העיקרית לבין הסכום הנתבע בתביעה שכנגד, כאשר בנוסף, סכום התביעה שכנגד הינו מעבר לסכום סמכותו של בית משפט זה.

13. אולם לא רק הפער העצום בין סכומי התביעות הוא הסיבה בגינה סבור בית המשפט שיש להורות על הפרדת הדיון בתובענות.

14. במסגרת התביעה שכנגד, התובעת שכנגד, העלתה טענות ביחס להסכם שנחתם בשנת 2009 בין הנתבעת שכנגד, העירייה והוועדה המקומית לתכנון ובניה, אשר מטרתו עיגון חוזי להסכמה בדבר הפקעת שטח מקרקעין המצוי בתחום המשבצת אשר הוחכר לכפר הירוק.

15. התובעת שכנגד, טענה בין היתר, כי יש לבטל סעיפים מההסכם (סעיף 4.9 בהסכם), ובנוסף להורות על הסך הנתבע אשר שולם במהלך 7 השנים האחרונות כתשלומי ביוב ומים של הנתבעת, ללא אסמכתא חוקית ובניגוד להסכם, כשלטענתה ההסכם פורש באופן שגוי על ידי הצדדים.

16. בתשובה לבקשה לסילוק התביעה שכנגד על הסף נטען ע"י התובעת שכנגד ששתי התובענות עוסקות ב"נושא אחד".

17. אולם, לא נמצא כל קשר בין התובענות למעט זהות בעלי הדין.

18. למ8ן הסר ספק, בימ"ש שב ושאל בדיון היום לגבי תוכן אותו "נושא אחד" כביכול והתובעת שכנגד אישרה שהטענה הקושרת כביכול בין התובעות היא הטענה שיש לקזז החוב הנטען בתביעה שכנגד מהחיוב הנטען בתביעה.

19. אשר על כן, בימ"ש דוחה הטענה כי התביעות שזורות זו בזו, או עוסקות ב"נושא אחד" וקובע כי התובעת שכנגד חיברה באופן מלאכותי שתי תובענות שכאמור לעיל, הקשר היחידי ביניהן היא זהות בעלי הדין.

20. בשים לב לגובה סכום התביעה, שאינו בסמכות בימ"ש שלום, התוצאה היא שהתובעת שכנגד ניסתה לעשות שימוש לרעה בהליכי משפט ולעקוף הרף העליון של סמכות בימ"ש זה ע"י הדבקת התביעה שכנגד, לתביעה בסכום נמוך, אף לגבי סמכות בימ"ש שלום.

21. לא זו אף זו, מפרוטוקול הדיון הקודם עולה כי בין הצדדים מחלוקות רבות ולכאורה התובעת שכנגד שלפה מאשפתה חרב כבדת משקל, דווקא אל מול סכין זעירת ממדים, ללא הסבר סביר לעיתוי הגשת התביעה שכנגד שעילתה לכאורה קמה לפני זמן רב בשים לב למועד חתימת ההסכם בשנת 2009, ולהצמדת תביעת הענק נגד התובעת דווקא בתיק זה, ולא במי משורת המחלוקות הארוכה שקבועה לפני מותבים שונים.
22. לכך יש להוסיף שהתביעה שכנגד עוסקת בביטול סעיפים הכלולים בהסכם שלטוני והטומן בחובו שאלות מהמשפט המינהלי, כאשר התובעת שכנגד בעצמה מציינת בסעיף 3 לתשובה מטעמה וביחס לטענות שהעלתה ביחס לחובתה של הנתבעת שכנגד לשאת בהיטלי פיתוח, שפסק הדין שצוין במסגרת סעיף 3 ניתן על ידי בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים.

23. בנוסף, יש להביא בחשבון כי לנוכח זהות התובעת שכנגד, לא יגרם לה עיוות דין אם בימ"ש השלום יפסוק בתביעה על סך של 122,000 ללא כריכתה בברור במקביל של תביעת הענק, גם אם התביעה תתקבל בטרם יסתיים ברור תביעת הענק.

24. לעניין שיקולי יעילות, יש להבהיר כי בימ"ש ידון בטענה שעומדת בבסיס התביעה שכנגד במסגרת דיון בתביעה כטענת קיזוז, רק אם התובעת שכנגד תודיע כי לא תגיש תביעה שכנגד. זאת, מכיוון שאין מקום לכך ששני בתי משפט, בימ"ש המחוזי ובימ"ש השלום ידונו באותה מחלוקת.

25. הצבר השיקולים שנמנו עד כה מחייב המסקנה כי לפני בימ"ש נסיבות מובהקות המחייבות הפרדת הדיון ומחיקת התביעה שכנגד מחמת חוסר סמכות עניינית. ראה רע"א 8996/08 עיזבון נאסר נ' הקרן הקיימת לישראל (פורסם בנבו 22.8.11).

26. ביחס לשאר הטענות שהועלו על ידי הנתבעת שכנגד, לנוכח מחיקת התביעה שכנגד והקביעה להעדר סמכות, אין מקום לדון בטענות אלו, כאשר טענות אלו נשמרות לנתבעת שכנגד ככל שתוגש התביעה שכנגד כתביעה עיקרית בהליך נפרד.

27. אשר על כן, בימ"ש מוחק התביעה שכנגד ומחייב התובעת שכנגד, בשים לב לשלב הדיוני, לשלם לנתבעת שכנגד שכ"ט ב"כ, על הרף הנמוך, על אף סכום התביעה שכנגד, בסך של 15,000 ₪ בלבד.

ניתן היום, כ"ט תשרי תש"פ, 28 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו
ת"א 62887-07-18 הכפר הירוק עש לוי אשכול בעמ
(חל"צ) ואח' נ' עירית רמת השרון
ואח'

1 מתוך 5








א בית משפט מחוזי 62887-07/18 עירית רמת השרון נ' הכפר הירוק עש לוי אשכול בעמ (פורסם ב-ֽ 28/10/2019)