פסקי דין על בנק הפועלים סניף ככר רבין | פסקי דין על מן יצחק מרדכי

75570/04 א     17/02/2006




א 75570/04 בנק הפועלים סניף ככר רבין נ' מן יצחק מרדכי




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
075570/04

בש"א 163603/05
בפני
:
כב' השופטת ערקובי רחל
תאריך:
17/02/2006




בעניין:
בנק הפועלים סניף ככר רבין



ע"י ב"כ עו"ד
שפרנט טל

התובע


נ
ג
ד


מן יצחק מרדכי



ע"י ב"כ
עו"ד
גבירצמן שלומית

הנתבע


החלטה

בפני
י בקשה למתן רשות להתגונן.

בתיק זה התקיים דיון בו עתר הנתבע להורות לתובע להמציא מסמכים שונים. ניתנה החלטה ביום 13.9.05, לאחר קבלת המסמכים הוגשה בר"ל מתוקנת, ונקבע מועד לדיון בה.
המצהיר, הנתבע נחקר על תצהירו, הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב, והחלטתי זו ניתנת לאחר קבלת סיכומי הצדדים.


טענות הנתבע:

בפי הנתבע מספר טענות הגנה:
החוב טרם התגבש, הואיל והחוב מקורו ביתרת חבוה במסגרתחשבון חברה לה ערב, והחברה מצוייה בהליכי פירוק. לפיכך, טוען הנתבע כי כל עוד לא אושר החוב על ידי המפרק הרי התביעה כנגדו מוקדמת והחוב טרם התגבש.

הנתבע טוען כי התובע ביטל את האשראי באופן חד צדדי.
הנתבע טוען כי הוחתם במסדרון על שיעבוד שוטף של נכסי החברה, דבר שגרם לעיכוב בהנפקת החברה, ולנזק כללי אדיר.
הנתבע טוען כי הבנק סיכם עימו כי יפקיד לחשבון החברה 120,000 ₪, ובכפוף לכך יכובדו שיקים שניתנו כמשכורות העובדים. הבנק
הפר סיכום זה.
הנתבע טוען עוד כי הבנק חייב אתחשבון החברה בריבית הגבוהה מהמוסכם, בעוד שסוכם על ריבית בשיעור של 1.5% חוייב החשבון בריבית בשיעור 2.5%.
הנתבע טוען כי לא נשלח אליו מכתב דרישה שהינו תנאי למימוש הערבות.
הנתבע טוען כי הבנק דרש וקיבל המחאת חוב של הכספים שחברת איילון חייבת לחברה, הבנק היה זכאי לקבלת כספים ויש להפחיתם מהחוב הנטען. עוד נטען כי גם אם הבנק לא קיבל כספים מחברת איילון הרי היה על הבנק לפעול למימוש השעבוד שניתן לו.

לפיכך, עותר הנתבע להורות על מתן רשות להתגונן.

טענות התובע:

התובע טוען כי על פי כתב הערבות הרי אין מקום להמתין עד לקביעת המפרק את גובה החוב לחברה. התובע פטור מפנייה לחברה לאור הליכי הפירוק.

ביחס לביטול האשראי באופן חד צדדי נטען כי חקירתו של הנתבע הפריכה טענות אלו. לגופו של עניין לא הוקטנה מסגרת האשראי של החברה, הואיל והתובע הסכים להעמיד לחברה הלוואה בסכום של 400,000 ₪, ובצירוף מסגרת האשראי השוטף בחשבון נותרה מסגרת האשראי בגובה 650,000 ₪ כמוסכם. בכל מקרה אין המדובר בשינוי מפתיע שכן הצדדים ניהלו מו"מ בעניין במשך שלושה חודשים.
ביחס לשיעבוד השוטף נטען כי השיעבוד השוטף נרשם עוד בשנת 2003 ולא בשנת 2004, לכן טענות הנתבע הופרכו בחקירתו.
ביחס לטענה בדבר עיכוב משכורות, נטען כי לא פורט כל נזק וטענה זו אינה עולה לכדי הגנה לנתבע.
ביחס לריבית התובע טוען כי אין בתצהיר הנתבע כל טענה כי הובטחה לו ריבית הסכמית בשיעור של 1.5% כנטען. בכל מקרה לא הוגשה כל חוות דעת בעניין.
ביחס למכתב הדרישה נטען כי הנתבע אינו טוען בתצהירו כי לא קיבל מכתב דרישה.
ביחס להמחאת החוב של חברת איילון, נטען כי התובע היה מקבל בשמחה כל תשלום מצד שלישי על חשבון החוב, אלא שלא נתקבלו כל סכומים כנטען.
התובע טוען כי טענות הנתבע הינן טענות בעלמא שלא פורטו, לא צורפה כל חוות דעת וגרסת ההגנה מופרכת.
לפיכך, עותר התובע להורות כי ביהמ"ש יורה על דחיית הבקשה.

דיון:

אתייחס לטענות הנתבע כפי שפורטו לעיל.

אי התגשבות החוב;

טענת הנתבע הינה כי על התובע להמתין לקביעת המפרק. לא מצאתי כל נימוק מדוע על התובע להמתין. החוב הקבוע בספרי התובע קיים, אין מחלוקת על קיומו. גם אם קיימת מחלוקת לעניין גובה החוב, הרי הכללים הינם כי על הנתבע להציג חישוב אחר לאחר קבלת המסמכים המאפשרים לו לערוך בדיקה של החוב.

עוד יש לציין כי על פי חוק הערבות הנתבע אינו ערב מוגן או ערב יחיד, בהיותו בעל מניות ומנהל בחברה שנכנסה להליכי פירוק, והתובע רשאי להגיש התביעה כנגדו ללא כל צורך בפני
יה לחייב העיקרי.

לפיכך, טענה זו נדחית.


ביטול האשראי באופן חד צדדי;

אין מחלוקת כי התובע, בהיותו מעניק אשראי, רשאי לבטל את מסגרת האשראי שניתנת ללקוח. השאלה אינה לעצם זכותו של התובע, כבנק להפסיק את מתן האשראי, אלא לאופן שבו הדבר מבוצע.
בת"א (תל-אביב-יפו) 1606/99 - בנק דיסקונט בע"מ - סניף יהודה הלוי נ' יעקובוביץ תעשיית אוטמים בע"מ ואח' . תק-מח 2003(4), 1168 ,עמ' 1171 מפרט כב' השופט אזר ז"ל את הפסיקה בעניין וקובע :
מנגד, עומדת שאיפתו הלגיטימית של הבנק להגדיל
את רווחיו, כמו גם החובה המוטלת עליו לשמור על רמת נזילות מסויימת מתוקף הפרק התשיעי לחוק בנק ישראל, תשי"ד-1954. רמת נזילות זו מחייבת שמירה על
רמת נכסים ביחס לאשראי שהוא מעניק ללקוחותיו באופן כזה שהבנק לא יקלע לחוסר יציבות פיננסית. לפיכך, נדרש הבנק מעת לעת לפעול באופן חד-צדדי כלפי לקוחותיו ולהקטין את מסגרת האשראי שהוא מעניק, ואף לבטלה, הגם שבפעולות אלה הוא עלול להרע את מצבם הפיננסי.
איזון נאות בין השיקולים הללו מחייב את הבנק לפעול בסבירות ובהגינות בעת שהוא בוחן הפסקת אשראי לעסק זה או אחר, כמו גם את הגבלת החשבון ואי-כיבוד שיקים הנמשכים מחשבון זה. פעולות אלה עלולות להביא להפסת קיומו של עסק כ"עסק חי". לפיכך, על הבנק לפעול בזהירות בטרם
יפעל להפסקת
המימון העסקי שהעניק במשך זמן ממושך ללקוחו. על-מנת לעמוד בזהירות הנדרשת, על הבנק לבחון את מצבו הפיננסי של לקוחו, ובכל מקרה ליתן לו זמן התארגנות סביר בטרם יגביל את החשבון ויפסיק את העמדת האשראים.
למה יחשב "זמן סביר" -
לא ניתן לקבוע נוסחה אלא הדבר תלוי בנתוני כל מקרה, בגובה החובות, בהיקף הבטחונות ובמידת הנזק
העלול להיגרם עקב אי-הפסקה מהירה של מתן אשראי. "
אם כך, עלי לבחון האם הנסיבות כפי שפורטו על ידי הנתבע מצביעות על פעולות חד צדדיות של התובע באופן המהווה הפרה של חובתו לפעול בסבירות ובהגינות.

הנתבע אישר כי התובע ניהל עימו מו"מ במשך שלושה חודשים ביחס להקטנת מסגרת האשראי בחשבון. עוד אישר הנתבע כי התובע דרש לכתחילה כי כי תינתן לחברה הלוואה בסכום של 400,000 ₪, וזאת על מנת להקטין את מסגרת האשראי, למשך שנה ובסופו של דבר ניתנה הלוואה למשך שלוש שנים כבקשתו. לדבריו:
"אנו ביקשנו שהם יחדשו לנו את האשראי, זה היה מקל על החברה הזו, ואז ניצור ירידה שאנו נעמוד בה, באותו תאריך בקשנו לחדש את זה, ומאותו זמן נרד באשראי, והם רצו מיד, ואני לחצתי ואמרתי תודה. אני ביקשתי שהירידה לא תהיה מידית."
(פרוטוקול מיום 4.1.06 עמוד 7 שורות 20-24).

כלומר, גם לגרסת הנתבע , המדובר היה בחידוש מסגרת האשראי, האופן שבו נקבעה ירידת האשראי, הלוואה למשך שלוש שנים היה במו"מ עימו לאחר שהתובע דרש כי הירידה באשראי תהיה מיידית והוסכם על קבלת הלוואה להקטנת מסגרת האשראי לתקופה של שלוש שנים.

לפיכך, הנתבע לא הצביע על עובדה ממנה ניתן להסיק כי התובע פעל באופן בלתי סביר, או הפר את החובה המוטלת עליו באופן כלשהו. ודין הטענה להידחות.



שעבוד שוטף;

הנתבע טוען כי הוחתם ללא כל הסבר, במסדרון התובע על שיעבוד נכסי החברה בשנת 2004. אלא שהמסמכים שהוצגו בעניין אינם תומכים בטענות הנתבע. ראשית השיעבוד לא נחתם בשנת 2004 אלא שנה קודם לכך בשנת 2003.
שנית, הוצגו מכתבים של הנתבע בעצמו מהם עולה כי התובע היה נכון לביטול השעבוד בכפוף לסילוק האובליגו של החברה, כפי שעולה ממש/2, הנתבע ביקש כי השעבוד יבוטל, והתחייב כי החוב ייפרע. אין מחלוק כי הנתבע לא עמד בסיכום אותו הציע בעצמו. לכן טענתו בעניין השעבוד הינה הגנת בדים.


עיכוב משכורת;

ביחס לטענה זו לא ברורה טענת ההגנה של הנתבע. אין מחלוקת כי העניין הוסדר. טענת הנתבע כמופיעה בסעיף 20 מתייחסת לאירוע משנת 2004, כאשר הטענה הינה כי האירוע פגע בשמה הטוב של החברה. גם אם נכון הדבר הרי אין בפני
נו כל טענת הגנה בגין החוב הנטען, אין כל טענה כי נגרם נזק כלשהו, אין פירוט של הנזק. לפיכך, דין הטענה להידחות.


חיובי ריבית;

ביחס לטענה זו צודק ב"כ התובע בטענתו כי אין בתצהיר הנתבע כל אמירה כי הייתה התחייבות התובע שיעור ריבית כנטען בסיכומי בא כוחו. כל שנטען הוא כי התובע הבטיח לנתבע שהחשבון ינוהל בריבית מינמאלית הנהוגה לחשבונות מסוג זה. אין כל איזכור של שיעור הריבית הנטען, אין כל איזכור של שיעור הריבית המינימאלית הנהוגה לטענת הנתבע בגין חשבונות מסוג זה.

כמו כן, הנתבע לא הגיש כל חוות דעת. אומנם מצער הדבר כי הנתבע אינו יכול לשאת בעלות הכלכלית של החוות הדעת, לטענתו, אולם בהעדר כל חוות דעת, ובהעדר כל פירוט בתצהיר מהו שיעור הריבית הנטענת אין ליתן רשות להתגונן בגין טענות החסרות את התשתית העובדתית הראוייה.


אי משלוח מכתב דרישה;

אכן הנתבע אינו טוען בתצהירו כי לא קיבל מכתב דרישה. טענה זו הינה טענה עובדתית והיה על הנתבעלהצהיר עליה באם אכן היא נכונה.

כל שנטען בתצהיר הוא כי התובע לא טען שנשלח מכתב דרישה ולא צרפו לכתב התביעה. אין הצהרה כי הנתבע לא קיבל מכתב דרישה.

לכן טענה זו דינה להידחות.


טענת קיזוז;

הנתבע לא הגיש כל חוות דעת מטעמו. לא פרט את הסכומים אותם הוא מבקש לקזז, לא הציג כל הסבר לחישוב נזק כלשהו. טענה זו הופרחה בחלל האוויר ללא שיש לה כל סימוכין עובדתי.


קיומה של המחאת זכות לטובת התובע;

הנתבע טוען כי קיימת המחאת זכות לטובת התובע על כספים אותם חייבת חברת איילון לחברה. הנתבע אינו מצליח לראות ואף אינו טוען זאת, כי בפועל היו קיימים כספים אותם הייתה חייבת חברת איילון לחברה. כלומר, עצם קיומה של המחאת חוב או זכות, אינה מצמיחה הגנה בפני
תביעת הבנק, אלא אם כן קיימים כספים שאמורים להיות מועברים.

לפיכך, בהעדר כל אמירה מפורשת כי אכן קיימים כספים כאילו, ובהעדר פירוט של יתרת החוב של איילון לתובע, אין מקום כלל לדון בטענה זו ודינה להידחות.



סיכום:

הנתבע לא הצליח להרים את הנטל המוטל עליו על מנת לקבל רשות להתגונן. הנתבע לא הצליח להראות כי בפיו טענת הגנה הראוייה להתברר.

טענותיו היו כוללניות, סתמיות, ומרביתן הופרך בחקירה הנגדית, כמו כן לא הוגשה כל חוות דעת מטעם הנתבע.

מכל הנימוקים דלעיל אני מורה על דחיית הבקשה למתן רשות להתגונן.
הנתבע יישא בהוצאות הדיונים בסכום של 1,500 ₪ + מע"מ.

ניתנה היום י"ט בשבט, תשס"ו (17 בפברואר 2006) בהעדר הצדדים.



ערקובי רחל
, שופטת


פסק דין
לאחר שבקשת רשות להתגונן נדחתה, ניתן בזאת פס"ד על מלוא סכום התביעה.
על התובע להגיש פסיקתא לחתימתי בצירוף האגרה ושכ"ט כפי תקנות.
ניתנה היום י"ט בשבט, תשס"ו (17 בפברואר 2006) בהעדר הצדדים.

ערקובי רחל
, שופטת








א בית משפט שלום 75570/04 בנק הפועלים סניף ככר רבין נ' מן יצחק מרדכי (פורסם ב-ֽ 17/02/2006)