פסקי דין על אחמד אגבאריה | פסקי דין על אברהם גיל | פסקי דין על איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח |

5911-04/18 תאמ     03/11/2019




תאמ 5911-04/18 אחמד אגבאריה נ' אברהם גיל, איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בבית שאן



תא"מ 5911-04-18 אגבאריה נ' גיל ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד הרשמת בכירה
עביר גבריס


תובע

אחמד אגבאריה


נגד


נתבעים

1.אברהם גיל

2.איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ




פסק דין


לפני תביעה שהוגשה בסדר דין מהיר בגדרה התובע - הוא הבעלים של
רכב מסוג טויוטה מספר רישוי 6453130 (להלן: "הטויוטה") - מבקש להיפרע מאת הנתבעים, הנתבע בהיותו נהג רכב מספר רישוי 4453136 (להלן: "הרכב") ומאת הנתבעת בהיותה המבטחת של הרכב, את הנזקים שנגרמו לתובע בסך 13,938 ₪ בעקבות תאונת דרכים בה היו מעורבים כלי הרכב בתאריך 22.2.2018 (להלן: "התאונה").

הצדדים חלוקים ביניהם בעניין שאלת האחריות והנזק בתיק.

בכתב התביעה נטען כי ביום התאונה עת הטויוטה היתה בנסיעה איטית בפני
פקק תנועה, לפתע רכב הנתבעים לא הספיק לעצור והתנגש בטויוטה מאחור וכי כתוצאה מכך נגרמו לטויוטה נזקים כמפורט להלן: נזק ישיר לפי חוות דעת שמאי בסך 7,725 ₪, שכ"ט שמאי בסך 800 ₪, ירידת ערך בסך 2,413 ₪ והשבתת רכב בסך 3,000 ₪
ובסה"כ
13,938
₪. התובע צירף לכתב התביעה חוות דעת שמאי וכן, חשבון עסקה.

בכתב ההגנה נטען כי הרכב נסע כדין בנתיב השמאלי בכביש של שני נתיבים, לפתע, רכב הטויוטה, שנסע בנתיב הימני, סטה בחוסר זהירות, בפזיזות ובחוסר תשומת לב, מנתיבו לנתיב נסיעת הרכב, פגע בו והסב לו נזקים. עוד נטען כי משרכב התובע- הטויוטה תוקן בפועל, הרי חוות דעת השמאי שניתנה טרם התיקון אינה רלבנטית ועל התובע לצרף אסמכתאות המתאימות להוכחת נזקיו בפועל ומשלא עשה כן, דין התביעה להידחות.



הצדדים זומנו לדיון, במהלכו נחקרו נהג "הטויוטה" מר אגבאריה ויסאם (להלן" נהג הטויוטה") , התובע והנתבע 1 (להלן "הנתבע") שהנו נהג "הרכב".

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר הראיות לרבות התמונות שהוצגו, נוכח התרשמותי
הישירה מהעדים במהלך חקירותיהם הנגדיות בבית המשפט, ובשים לב להיגיון שבקרות התאונה ומוקדי הנזקים ברכבים המעורבים, אני מעדיפה את גרסת עדי התביעה שנמצאה עקבית, מהימנה, סדורה, קוהרנטית ותואמת את הנזק וחומר הראיות שהוצג ולא נסתרה בחקירה הנגדית.

נהג הטויטה
העיד לגבי אופן התרחשות התאונה כמפורט להלן (עמ' 1 שורה 13-15):

"אני כל הזמן הייתי בנתיב שמאל, היה פקק במחלף לה גרדיה, כל זמן היה פקק, במקום ללחוץ ברקס הוא לחץ גז, כשאני ירדתי מהאוטו אני שומע את כל המנוע גז, הוא אמר לי סליחה זה מה שקרה, בן אדם מבוגר כיבדנו אותו, אמר לי זה קרה, במקום ללחוץ ברקס לחצתי גז......".

וכן, בשורה 22-24:
"יש פקק ואי אפשר לעשות מהירות, יש מקדימה עוד רכב, אני שומר מרחק, עצר הרכב מקדימה, יש מרחק בינינו, הוא פתאום במקום לתת ברקס נתן גז. וכשירדתי מהאוטו שמעתי את הגז.
מדגים בעזרת מכוניות, הוא פגע בי חזית אחור, אין סיבוך".

כשנשאל הנהג לפי התיאור שלו, הנזק בטויוטה היה אמור להיות במרכז אחורי ולא בצד שמאלי אחורי כפי שנראה בתמונות , השיב כי המסלול רחב , לא כולם נוסעים ישר ולפעמים רכב יכול להיות קצת לימין וקצת לשמאל (עמ' 1 שורה 27-28 ועמ' 2 שורה 1-6) :

ש: אם כמו שאתה מתאר התאונה מתרחשת חזית אחור, הייתי מצפה לראות נזק במרכז האחורי של הרכב שלך, מה שרואים בתמונות דוח השמאי זה נזק בצד השמאלי האחורי שלך, בפינה של האוטו.
ת: אבל המסלול זה באותו רוחב של אוטו, יכול להיות שהוא לא באותו קו, רוחב המסלול הכביש זה לא 3 מטר שאתה מוגבל, זה רחב.
ש: הוא ירד לשול.
ת: לא. לא ירד כלום, כל הזמן נתיב אחד. אבל אני אומר לך לא כולם נוסעים ישר פלס לפעמים אוטו קצת ימין קצת שמאל.

הנהג חזר על גרסה זו גם עת עומת עם גרסת הנתבע עת העיד (עמ'2 שורה 19-23):
ש: הנהג השני אומר שאתם נוסעים בנתיב הימני, הוא אמור לפנות ימינה לירושלים, הנתיב השמאלי הוא לאיילון צפון בלבד איפה שרציתם לנסוע, אתם הייתם בנתיב הימני, אתם חותכים אותו לנתיב השמאלי ואז מתרחשת התאונה.
ת: איך כמו שאתה אומר ויש הרבה פקק, יש הרבה רכבים, זה היה אם הייתי במהירות של 100 אם יש פקק איך אני אעבור מפה ? היה פקק, רכב ועוד רכב, צפוף.

הנהג עומת גם עם מוקדי הנזקים ברכבים, כאשר לרכב נגרם נזק בפינה ימנית ולטויוטה בפינה השמאלית, וכי הדבר מחזק סטייה מהנתיב הימני לשמאלי והשיב: (עמ' 2 שורה 30-36 + עמ' 3 שורה 1-2):
ש: אומר הנהג השני שהנזק אצלו בפינה ימנית ואצלכם בפינה שמאלית דבר שמתיישב עם העובדה שאתם חותכים אותו מהנתיב הימני לנתיב השמאלי והתאונה מתרחשת עם הפינה הימנית שלו והשמאלית שלך.
ת: אל תכניס את העניין שעברנו מנתיב ימין לשמאל זה תשכח מזה כי הדבר הזה לא קרה, אל תערבב את הדבר הזה כדי לסבך אותי, אני כל הזמן הייתי בנתיב שלי שמאל, הוא היה מאחוריי, אולי נסענו הרבה זמן עד שהוא פגע בי.
ש: איך זה הגיוני אם הפגיעה אצלך בפינה שמאלית ואתה מתאר פגיעה חזית אחור.
ת: מה זה משנה אם הוא מאחוריי והיא בצד שמאל של הרכב שלי. כשאתה עושה ברקס ולא שולט אתה יכול לעשות את ההגה לאן שאתה רוצה.

התובע
העיד כי ישב ליד הנהג בזמן התאונה וכי נסעו בנתיב השמאלי, היה פקק, עצרו ופתאום הרכב פגע בהם מאחור וכעדותו (עמ' 3 שורה 23-25):
"אנחנו היינו בתל אביב רצינו לרדת לרחוב איילון, כביש איילון, במחלף לה גרדיה, נכנסנו היה יום חמישי, עומס, היינו הולכים בצד השמאלי רוצים לרדת לשמאל, רוצים לרדת בצד שמאלי, היה פקק שם עצרנו פתאום נכנס בנו מאחורה,....".

בחקירתו הנגדית, חזר התובע והעיד כי נסעו בנתיב השמאלי וכעדותו (עמ' 3 שורה 32-35):
ש: באיזה נתיב הייתם.
ת: שמאלי.
ש: אתם נוסעים תמיד על הנתיב השמאלי.
ת: לא. אנחנו יורדים שמאלה, בלה גרדיה רוצים לרדת לאיילון ולוקחים שמאלה.

כמו כן, עת נחקר אם יכול להיות שהם פונים שמאלה לנתיב שמאלי, לא רואים את הרכב ולכן הפגיעה בטויוטה היא מצד שמאל וברכב מצד ימין, השיב התובע כי התאונה היתה אחרי שכבר היו תקופה בצד שמאל וכעדותו (עמ' 4 שורה 1-10):

ש: יכול להיות שאתם לוקחים שמאל ולא רואים שיש רכב בנתיב השמאלי וחותכים אותו ואז הפגיעה אצלך היא בצד שמאל אחורה ואצלו בצד ימינה קדימה
.
ת: ממרחק היינו בצד שמאל, לא היינו שם וחתכנו את הרכב פתאום, היינו ממרחק בצד שמאל, מקום עמוס, אפילו אם לקחנו.. זה לא עניין של מהירות כדי שהוא ייכנס בי, לא היינו במהירות, לפני כן היינו בצד שמאל, במקום שהוא ילחץ ברקס זה עומס, הוא נתן גז, במקום לעצור הוא נכנס בנו, הוא אפילו מודה בזה, ירדנו והוא אמר שהוא טעה שנתן דלק במקום ברקס, לא חשבתי שאחרי שנה וחצי תהיה בעיה כי הוא מודה.
ש: כשאתם חותכים שמאל הוא בנתיב השמאלי.
ת: לא יודע אם הוא היה אחרינו כשנכנסנו לשמאל, אבל אחרי תקופה הוא נכנס בנו, זה סוגר ופותח, זה אחרי תקופה, אנחנו בשמאל.
ש: הוא אומר שאתם עברתם מהנתיב הימני לשמאלי וכך מתרחשת הפגיעה.
ת: אני לפני תקופה היינו בצד שמאלי והלכנו מרחק עד שהיתה תאונה, היינו בצד שמאלי מלפני זה. הבעיה היתה שבמקום לעצור הוא נתן גז.

הנתבע
העיד לגבי אופן התרחשות התאונה כי נסע במסלול שמאלי וכי התובע נכנס מצד ימין בצורה פראית וכי התאונה ארעה בדיוק כשנכנסו לצד שמאל , וכעדותו (עמ' 5 שורה 19-26):
"אני עשיתי עבודת ייעוץ בבנק הפועלים שזה ממש ליד מקום התאונה, יצאתי מהמשרד שם והייתי במסלול שמאלי וזה כניסה למנהרה, יש בצד שמאל כניסה לאיילון צפון וצד ימין כניסה לאיילון דרום. בשעות כאלה כמעט סוף העבודה, לפחות בשבילי, יש עומס נוראי, ממש בכניסה הזאת למנהרה, יש מכוניות אחת ליד השניה, היה קצת מרווח ביני לבין מכונית לפניי, הם נכנסו מצד ימין, היו במסלול שנוסע לכיוון ירושלים, לא רצו לנסוע לכיוון ירושלים, רצו להיכנס למסלול שמאלי שהיה עמוס ומצאו מרווח קטן ביני לבין מכונית לפניי ונכנסו בצורה פראית ולא היתה שום אפשרות לעצור, לא היתה פגיעה מי יודע מה, כי אני בסך הכל נסעתי במהירות אפסית אבל לא הספקתי לבלום. (מדגים בעזרת מכוניות).
יצאתי מהמכונית לראות אם.....".

וכן, בשורה 28-31:
ש: הבעלים של הרכב אומר שהם לפני התאונה היו בנתיב הימני עברו לנתיב שמאלי נסעו כברת דרך ואתה פגעת בהם מאחור, תתייחס לזה.
ת: זה לא נכון, אומנם היו בצד ימין וממש נדחפו לצד שמאל ומאחר ואני הייתי בצד שמאל, לא היתה שום כברת דרך, זה קרה בדיוק כשהם נכנסו.

הנתבע חזר על גרסתו כי היה פקק נוראי בחקירתו הנגדית (בעמ' 6 שורה 7-8
(:
ש: באותו יום זה היה ביום חמישי אחרי הצהריים היה פקק נוראי.
ת: נכון.

הנתבע הוסיף והעיד בחקירתו הנגדית כי (עמ' 6 שורה 21-22):
ש: כשהתחילו להיכנס היו באמצע הנתיב ראית אותם.
ת: אני רק זוכר שהיו נכנסו בפראות בצורה לא סבירה ועצרו בגלל שהתנועה היתה עמוסה.

הנתבע העיד בעצמו, כאמור לעיל, כי היה עומס נוראי ובחקירתו הנגדית אף העיד כי התנועה לפניו היתה מאוד איטית וכי הוא משאיר קצת מרווח (ראה עמ' 5 שורה 36 "התנועה לפניי מאוד איטית") מכאן, שגרסתו כי התובע נכנס בצורה פראית לפניו, אינה מתיישבת עם תנאי הכביש, העומס והפקק שהיה, לפי עדותו הוא.

הנתבע נחקר בחקירה הנגדית כיצד הוא מסביר שלמרות הפקק הנוראי, התובע הספיק להיכנס ולהתיישר אולם, לא נתן הסבר לכך . ראה עדותו בעניין זה (עמ' 6 שורה 9-14):
ש: איך אתה מסביר שיש פקק נוראי ובשעה אחרי צהריים יום חמישי, הוא הספיק להיכנס ולהתיישר ככה.
ת: שני המסלולים האלה הם צריכים להגיע למנהרה, המסלול השמאלי פונה לצפון לאיילון צפון, מסלול ימני אפשר לראות שם שלט פניה לירושלים, שמאל זה צפון וימין זה דרום, אני הייתי במסלול שמאלי זה מסלול איטי כי רוב התנועה נכנסת לאיילון צפון, החברים האלה ברגע שראו שהם במסלול לא נכון, ניצלו את ההזדמנות וראו כניסה מסוימת ונכנסו בפני
ם, זה הכל.

גרסת עדי התביעה הייתה עקבית, סדורה, קוהרנטית ולא נסתרה בחקירה הנגדית. גם עדי התביעה וגם הנתבע העידו כי ביום התאונה היה פקק ועומס תנועה, הנתבע העיד גם כי התנועה לפניו הייתה מאוד איטית וכי הוא משאיר מרווח קטן. מצב זה אינו מתיישב עם גרסת הנתבע, כי הרכב של התובע, למרות הפקק, נכנס לפניו בפראות ועצר. על כן, אני מעדיפה את גרסת התביעה לגבי אופן התרחשות התאונה ולפיה בעת בפני
פקק תנועה, רכב הנתבעים לא הספיק לעצור והתנגש בטויוטה מאחור. מכאן המסקנה כי האחריות לאירוע התאונה ולנזקים שנגרמו לתובע רובצת לפתחו של הנתבע.

לגבי הנזק: התובע צירף לכתב התביעה חוות דעת שמאי לגבי הנזק הישיר שנגרם לטויוטה וכן, חשבון עסקה בגין שכ"ט השמאי. הנתבעים לא צירפו לכתב ההגנה חוות דעת נגדית וגם לא ביקשו לחקור את השמאי מטעם התובע. ב"כ הנתבעים טען, בסיכומיו, כי משרכב התובע תוקן בפועל, הרי שחוות הדעת אינה רלבנטית ועל התובע לצרף אסמכתא מתאימה/קבלות ולהוכיח את התביעה וכי משלא הוצגו קבלות , יש לדחות את התביעה. ב"כ התובע ביקש לקבל את התביעה לגבי הנזק מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט.

לענייננו, אין מחלוקת כי הרכב תוקן, כאשר נהג הטויוטה, אחיו של התובע, העיד כי עלות התיקון היתה 7,500 ₪ פחות או יותר ששולמה במזומן וכעדותו (עמ' 3 שורה 3-4+9-12):
ש: הרכב תוקן
.
ת: תוקן.
......
ש: אתה יודע כמה אחיך שילם עבור התיקון.
ת: פחות או יותר 7,500 ₪.
ש: איך הוא שילם.
ת: מזומן.

גם התובע העיד כי הרכב תוקן וכי שילם בסביבות 7,000 ₪ וכעדותו (עמ' 4 שורה 16-26):
ש: נכון שתיקנת את הרכב.
ת: כן.
ש: תיקנת בלי חשבונית.
ת: כן, עד שנדע מה הולך.
ש: שילמת או לא.
ת: שילמתי למוסך.
ש: הוא לא הביא לך קבלה.
ת: הוא קרוב, רצינו לסגור את העניין.
ש: היום יש דיון הוכחות, אתה יודע שיש מחלוקת.
ת: כן, אבל שילמנו בסביבות 7,000 ₪. הוא קרוב אני מכיר אותו, אני עובד בבית מרקחת, הוא כל הזמן אצלי, יש יחס אישי בינינו, זה לא מישהו שאני לא מכיר.
ש: נתן לך קבלה.
ת: לא. אני מכיר את האדם, יש אמון. הוא לקוח אצלי בבית מרקחת.

ועוד העיד (עמ' 5 שורה 1-4):
ש: היום אתה מגיע לדיון הוכחות בעניין שלך אחריש חיכית כמעט שנתיים עד למועד, אתה לא חושב שנכון להביא קבלה עבור התשלום שכביכול שילמת.
ת: אתה צודק, אבל פספסנו את זה, עניין של קבלה לא נתן לי בזמנו ולא סגרנו עניין איתו, לא שבאתי בשביל לקוח ששילמתי ולא שילמתי, זה לא מה שהיה.

כאמור, התובע תמך את תביעו בחוות דעת שמאי . הנתבעים לא הגישו חוות דעת נגדית לסתירת תוכן חוות הדעת מטעם התובע ולא ביקשו לחקור את השמאי מטעם התובע בהתאם להוראות תקנה 130א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. "כידוע ויתור על חקירה נגדית של עד מומחה מטעם הצד היריב משמעו, בדרך כלל, כי אין בעל הדין חולק על תוכן חוות הדעת שהוגשה כראייה לבית המשפט.. בכל מקרה, העדר חקירה נגדית פועל לטובת מהימנות העד, לרבות העד המומחה, שלא נחקר באופן זה"
(ע"א 8291/16 קופת חולים לאומית נ. פלוני (17.10.2018). על כן, אני מקבלת את חוות הדעת מטעם התובע במלואה.

כאשר הנתבעים אינם מגישים חוות דעת נגדית מטעמם ומוותרים על זכותם לחקור את השמאי מטעם התובע, הרי שהלכה למעשה קיימת הסכמה הן לעניין היקף הנזקים שנגרמו כתוצאה מהתאונה והן לעניין שיעור הפיצויים שאמורים להחזיר את מצב רכב התובע לקדמותו. ייתכן מצב כי התובע מצליח לתקן את הנזקים ברכבו בסכום הנופל מהערכת השמאי אולם, עדיין אין בכך משום ראייה כי הסכום שנקבע בחוות הדעת אינו משקף את הנזק האמיתי שנגרם.

כבר נפסק כי "הניזוק אינו חייב לתקן את נזקו כדי לזכות בפיצוי על־ידי מי שאחראי לנזק שנגרם לו, ואין נפקא מינא אם הוציא הוצאה לתיקון הנזק אם לאו"
[
ע"א 7148/94

הכשרת היישוב חברה לביטוח בע
"
מ נ
'
חברת השמירה בע
"
מ ואח
',
פ
"
ד נ
'(4) 567 (1997),
בעמ
' 572]
.

בתי המשפט נמנעו מלדחות תביעות בגין נזקי פח רק
מהסיבה שהתובע לא הגיש חשבונית מס או קבלה המעידות על התיקון בפועל, שהינה תוצאה קשה כאשר אין מחלוקת כי נגרמו נזקים לרכב התובע ובמיוחד כאשר הנתבעים לא הגישו חוות דעת נגדית מטעמם ולא ביקשו לחקור שמאי התובע בחקירה נגדית, כמו במקרה דנן.
[
ראו ע"א (מחוזי ת"א) 24423-03-18

שומרה חברה לביטוח בע
'
מ נ
'
דן חברה לתחבורה ציבורית בע
"
מ
(28.06.2018) (
פורסם בנבו
)].

ההסבר של התובע כי לא קיבל קבלה בגין התשלום בגלל האימון שהיה וכי פספס ענין זה, אינו מהווה הסבר משכנע לאי צירוף חשבונית מס / קבלה בגין נזקיו
ומכאן, לא הוכיח כי שילם מס ערך מוסף על עלות התיקון ועל כן, אין לשפותו בגין מרכיב זה. ויוער כי התובע - הבעלים של הרכב, העיד כי עלות תיקון הרכב הייתה בסביבות 7,000 ₪, סכום שהוא נמוך מהערכת השמאי אשר העריך את הנזק ב- 7,725 ₪.

בעניין זה מפנה
לע"א 51991-10-18
(
מחוזי ת
"
א
)
יעקב דן נ
.
ש
.
שלמה רכב בע
"
מ
(18.4.2019)(
פורסם בנבו
)
שם נפסק כי :

"אני סבורה, כי אין הצדקה לדחות תביעה רק בשל היעדר חשבונית, כאשר הוכח מהו הנזק כתוצאה מהתאונה. הוכח כי בוצע תיקון בפועל, והוגשו ראיות שיתמכו בסכום הנזק שנגרם כתוצאה מהתאונה. בהעדר קבלה על תשלום בפועל, אין מקום לפסוק את רכיב המע"מ שננקב בחוות דעת השמאי בנוגע לסכום הנזק" .

לאור האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע נזק ישיר בסך 6,603 ₪, שכ"ט שמאי בסך 683 ₪ וירידת ערך בסך 2,413 ₪ ובסה"כ 9,699 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל . התביעה בגין השבתת רכב נדחית בהעדר כל ראיה התומכת בנזק הנטען.

כמו כן, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בסך של 1,800 ₪, אגרת בית משפט בסך של 753 ₪ והוצאות בסך של 1,000 ₪. הסכומים לעיל ישולמו לתובע בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין במשרד ב"כ הנתבעים, אחרת יתווספו אליהם הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.





המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים.


ניתן היום,
ה' חשוון תש"פ, 03 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 5911-04/18 אחמד אגבאריה נ' אברהם גיל, איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 03/11/2019)