פסקי דין על ועד הבית שד' אבא חושי 151 חיפה (מגדלי טריו) | פסקי דין על מלי אפטוב

27021-03/19 תאמ     03/11/2019




תאמ 27021-03/19 ועד הבית שד' אבא חושי 151 חיפה (מגדלי טריו) נ' מלי אפטוב








בית משפט השלום בחיפה



תא"מ 27021-03-19 ועד הבית שד' אבא חושי 151 חיפה (מגדלי טריו) ואח' נ' אפטוב ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
מירב קלמפנר נבון


תובע

ועד הבית שד' אבא חושי 151 חיפה (מגדלי טריו)

ע"י ב"כ עוה"ד ימית בלמס



נגד


נתבעת

מלי אפטוב
ת.ז. 305935652
ע"י ב"כ עוה"ד חיידר מוסטפא









פסק דין

לפני תביעה ותביעה שכנגד,
כספית.
1.
התובע הוא ועד הבית בבניין המצוי בשד' אבא חושי 151 בחיפה. הבניין הוא חלק מפרויקט הקרוי "פרויקט טריו". הנתבעת היא דיירת בדירה מס' 63 בבניין. התובע טוען כי הנתבעת מחויבת לשלם דמי ועד בסך 1477.44 ₪ לחודש לחב' הניהול עמה התקשר ועד הבית.
2.
לטענת התובע, החל מחודש 6/18 פסקה הנתבעת לשלם את דמי הניהול החודשיים והצטבר לה חוב בסך 13,282 ₪ עד מועד הגשת התביעה. מכתבי התראה אשר נשלחו אל הנתבעת לא הועילו ובא כוחה דרש מהתובע להציג לו מסמכים שונים, אשר אכן הוצגו לפניו, ברם החוב לא הוסדר. מכאן תביעת התובע אשר לפני.
3.
הנתבעת טענה כי התובענה אינה מתאימה לבירור בסדר דין מהיר שכן המדובר בתביעה מורכבת ולפיכך יש להעבירה לסדר דין רגיל. עוד טענה הנתבעת כי התובע לא פעל בהתאם לחוק ולדרישות הקבועות בתקנון המצוי וכן דרישותיו ממנה אינן כדין ולא ניתן לחייבה בדבר. לטענתה, היא אינה יודעת מי הסמיך את התובע לתפקידו והדבר נעשה שלא כדין.
4.
לטענת הנתבעת, לא התקיימו אספות דיירים במועדים הקובעים בחוק, כך גם באשר לאסיפה אשר קבעה את ההתקשרות עם חברת הניהול והאסיפה אשר קבעה את גובה דמי ועד הבית. לטענתה, לא נמסרה לה הודעה על קיום האספות והודעה שכזו לא הוצגה במקום בולט כנדרש ולא הוצגה בכלל.
5.
הנתבעת טוענת כי גם אם התקיימו אספות הן לא היו חוקיות, לאור העובדה כי לא השתתפו בהן מחצית בעלי הדירות, הן באשר לאסיפה אשר קבעה את ההתקשרות עם חב' הניהול והן באשר לאסיפה אשר קבעה את גובה דמי הועד.
6.
לטענת הנתבעת, החלטות האסיפה לא התקבלו ברוב דעות ובוודאי שלא ברוב מתוך מחצית בעלי הדירות. לטענתה, ההחלטה בדבר חיוב בתשלומי הועד היא מסוג או שיעור שלא פורש בחוק, היא לא נתנה הסכמתה לכך ולכן אין להחלטה תוקף לגביה.
7.
הנתבעת טוענת כי על פי הפרוטוקול אשר צורף לתביעה והוא אינו חתום ואינו מאושר, עלות דמי הועד היא 9.8 ₪ למטר, אך האסיפה לא התנהלה על פי חוק ולטענתה הסכומים לחיובה בדמי ועד לא נקבעו ביחס של שטח רצפת הדירה שלה לשטח הרצפה של כל הדירות בבית המשותף.
8.
לטענת הנתבעת, העברת הטיפול לחב' הניהול נעשה שלא כדין, שכן לא התקבלה ברוב של בעלי הדירות אשר שני שלישים של הרכוש המשותף צמודים לדירותיהם ולדיירים נוספים טענות קשות כלפי הטיפול והניהול של חברת הניהול. אף ההחלטה להתקשרות עם חב' הניהול לא התקבלה בידי בעלי הדירות שיותר ממחצית הרכוש המשותף צמוד לדירותיהם.
9.
הנתבעת טוענת כי חברת הניהול לא פעלה ואינה פועלת בהתאם להוראות החוק, היא אינה מביאה לאישור האסיפה את פנקס ההכנסות וההוצאות, החשבונות והקבלות, היא אינה עורכת דו"ח אחת לחצי שנה לרבות פירוט ההשקעות של ההכנסות אשר הצטברו.
10.
לטענת הנתבעת, חב' הניהול אינה פועלת בשקיפות ואינה נענית לדרישותיה ולדרישות דיירים נוספים לעיין בפנקס ההכנסות וההוצאות. הסכומים הנטענים בידי התובע מופרזים ולכן מוכחשים. משכך, עתרה הנתבעת לדחיית התביעה כנגדה.
11.
הנתבעת הגיש כתב תביעה שכנגד, בו שבה על כל טענותיה מכתב ההגנה והוסיפה וטענה כי חויבה בסך 4500 ₪ בגין דמי ועד בית בחודשים 3,4,5/18 ומאחר ודרישות הועד אינן בהתאם לחוק, אזי יש להשיב לה את הסכום הנתבע. מכאן תביעת הנגד של הנתבעת.
12.
התובע בכתב ההגנה לתביעה שכנגד, טען כי הוא מהווה נציגות דיירים אשר נבחרה בידי דיירי הבניין באסיפה אשר התקיימה כחוק ומאחר ומדובר בשלושה בניינים אשר להם מתקנים משותפים דוגמת בריכת שחיה, חדר כושר, קפיטריה, חניון ושירותי אבטחה משותפים, הוקם אף ועד דיירים נוספים – ועד על המהווה נציגות הדיירים משלושת הבניינים.
13.
לטענת התובע, מאחר ומדובר במתחם מגורים גדול ובו שטחים ומתקנים נוספים משותפים, התחייבו כל רוכשי הדירות במתחם להתקשר עם חברת הניהול. חברת הניהול נבחרה בידי הקבלן כאשר ההתקשרות עמה חודשה כבר פעמיים. הנתבעת ככלל הרוכשים התחייבה במסגרת הסכם הרכישה, כי ידוע לה שהשטחים והמתקנים המשותפים יתוחזקו ע"י חב' אחזקה. היא אף חתמה על הסכם התקשרות עם חב' הניהול. נציגי המכירות הודיעו לנתבעת טרם הרכישה כי תעריף דמי הועד עומד על סך של 10.8 ₪ למטר. הנתבעת קיבלה את דירתה ביום 28/2/18 ובסמוך לכך אף קיימה פגישה עם מנהל הבית מטעמה של חב' הניהול שמסר לה אף הוא את תעריף דמי הועד.
14.
לטענת התובע, הפסיקה הנתבעת לשלם את דמי הועד ועשתה בכך דין לעצמה. לטענת התובע במתחם ישנן 302 דירות ולא כנטען בידי הנתבעת. לטענתו, ביום 14/2/18 וטרם מסירת הדירה לנתבעת , התקיימה אסיפת דיירים בה הוחלט על גביית 10.8 ₪ למטר כפי שהיה עד כה. הנתבעת אינה יכולה להעיד מה היה באסיפה, שכן טרם רכשה את דירתה אותה העת. לטענת התובע, ביום 21/1/18 נשלחו הזמנות לישיבת הועד הן בדוא"ל והן במודעות אשר פורסמו במעליות הדיירים. הנתבעת לא קיבלה הזמנה שכן טרם רכשה אותה העת את דירתה. דיירים אשר נכחו בישיבה המתינו כמחצית השעה עד לעריכתה בפועל כך שזו נערכה עפ"י חוק.
15.
לטענת התובע בישיבת הדיירים מיום 14/2/18 נכחו נציגי 43 דיירים וכן שני מיופי כוח מטעמו של הקבלן – חב' אשדר אשר החזיקה אותה העת ב 24 דירות נוספות שטרם נמכרו ולפיכך היה מניין חוקי לערוך הצבעה. עוד טוען הנתבע כי ההחלטה על דמי הועד הזהים בכל שלושת הבניינים התקבלה ברוב קולות יחד עם שני הבניינים הנוספים.
16.
התובע טוען כי הסכומים הנגבים מהדיירים לצורך תחזוקת השטחים המשותפים הם בדיוק בהתאם למצווה בהוראות פרק ו' לחוק המקרקעין. לטענתו, כאשר נערכת אסיפת דיירים כדין, אין צורך בהסכמת דייר אשר רכש את הדירה לאחר האסיפה בה נקבעה התקשרות עם המתחזק או גובה דמי הועד.
17.
התובע טוען כי הנתבעת צירפה פרוטוקול הקובע כי לאחר שיצטרף בניין סי לנשיאה בהוצאות ירד מחיר דמי הניהול ל 9.8 ₪ למטר, אך בפועל הוחלט על ידי דיירי בניין זה בשנת 2018 להותיר את דמי הניהול על 10.8 ₪ למטר. לטענת התובע, אף אם סבורה הנתבעת כי על דמי הניהול להיות נמוכים יותר, היא לא טרחה לשלם את הסכום אשר אינו שנוי במחלוקת לדעתה. לטענתו, היא מציגה גיבוב טענות אשר נוצרו על מנת ליצור מצג שווא של הצדקה חוקית להימנע מתשלום דמי ועד הבית. עוד טוען התובע כי הנתבעת אמנם פסקה מלשלם את דמי הועד , אך עושה שימוש תכוף בכלל מתקני הבית המשותף.
18.
לטענת התובע, השטח לחיוב הדירה הוא מדלת הכניסה ועד למרפסת הדירה וכן בגין שטח המחסן הצמוד לדירה וכך מחושב התשלום הנגבה מכל דייר. לטענתו, הדיירים משלמים את דמי הועד שנקבעו בתשלום לנציגות הדיירים, בעוד שכר הספקים כגון שירותי שמירה, הצלה בבריכה וניקיון משולמים על ידי נציגות הדיירים בעצמה ונבחרו על ידה. תפקידה של חב' הניהול הוא למעשה סיוע לנציגות הדיירים לתפעל את כלל השירותים המוענקים לדיירים ולנהל בעבור הנציגות את חשבונותיה.
19.
התובע טוען כי הנתבעת מנסה להיאחז במחלוקת בין קבוצת דיירים ונציגות הדיירים לעניין הקמת חדר בקרה ואופן מימון חדר בקרה, כאשר גובה דמי הועד וכינוס האסיפה הכללית כלל לא היה חלק ממחלוקת זו. הנתבעת לא הצביעה כלל לעניין הקמת חדר הבקרה, כך שאין לה בעיה אמתית עם חב' הניהול ומפאת כל האמור, יש לדחות את התביעה שכנגד.

דיון :
סדר הדין הנדרש לדיון בתובענה (מהיר או רגיל)
20.
הנתבעת טענה כי התביעה מורכבת, טענות ההגנה רבות ובהן טענת קיזוז, כמו גם הוגשה מטעמה תביעה שכנגד ולפיכך אין מקום לדון בתובענה כתובענה בסדר דין מהיר. הוראות תקנה 214 יב (ב) מורות כי בית המשפט רשאי להורות כי התובענה תתנהל בסדר דין רגיל בשים לב למורכבות העובדות, הראיות והשאלות שבדין, מספר בעלי הדין, התועלת שבניהול תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי אל מול החשש שבירורן יאריך או יסרבל את ההליך שלא לצורך, היקף העדויות בעל פה והחקירות אשר עשויות להידרש, היקף חוות דעת מומחה אשר עשויה להידרש, השפעת תוצאות התובענה על הציבור וחשיבות ההכרעה המהירה בתובענה בשל מהות התובענה ומיהות בעלי הדין.
21.
התובענה שלפנינו, ראויה לדיון בסדר דין מהיר בראש ובראשנה מפאת מיהות הצדדים – ועד בית ודיירת המתגוררת בבניין והשפעת תוצאות התובענה על דיירים מרובים המתגוררים באותו הבניין. לכן קיימת חשיבות מרובה להכרעה מהירה בתובענה. העובדות אינן מורכבות כלל כפי שניתן להתרשם מפירוטן אשר לעיל, אף השאלות שבדין אינן מורכבות כלל וניתנות להכרעה פשוטה ומהירה. קיימים רק שני בעלי דין ואף התובענה שכנגד, עוסקת למעשה בדיוק באותן טענות הגנה שהעלתה הנתבעת בתביעה העיקרית. היקף העדויות אינו גדול ולא נדרשת כלל חוות דעת מומחה ומשכך, אין מקום להעברת התובענה לסדר דין רגיל ובהחלט ניתן לנהלה בסדר דין מהיר כשם שאכן נעשה.
22.
המחלוקת בין הצדדים פשוטה במיוחד. הנתבעת היא דיירת בבניין אשר טוענת כי אינה חבה בדמי ועד הבית הנדרשים ממנה. הנתבעת העלתה טענות שונות באשר לחוקיות פעולות הועד וטענה כי קבלת טענותיה, פוטרת אותה מתשלום דמי הועד הנדרשים. אפנה לבחון אחת לאחת טענותיה של הנתבעת.

קיום האסיפות בדבר התקשרות עם חברת הניהול וקביעת גובה דמי הועד, במועדים הקובעים בחוק
23.
הנתבעת טענה כי לא התקיימו אספות במועדים הקבועים בתקנון המצוי בדבר התקשרות עם חב' הניהול וקביעת גובה דמי ועד הבית. אלא שהנתבעת כמו גם יתר רוכשי הדירות בפרויקט בו היא מתגוררת, התחייבה כבר במסגרת הסכם הרכישה (ראה סעיף סעיף 32א להסכם הרכישה אשר צורף לכתב ההגנה) כי ידוע לה שהשטחים המשותפים יתוחזקו בידי חב' אחזקה. הנתבעת אף חתמה על הסכם התקשרות עם חב' הניהול בהתאם לעדות מר ישראל שגב (ת/1) אשר אישר את העובדות האמורות בכתב ההגנה. מר שגב לא נחקר על תצהירו בחקירה נגדית בידי באי כוחה של הנתבעת אשר הודיעו כי לא הגיעו מוכנים לחקירתו ולפיכך נותרה עדותו בעינה ולא נסתרה.
24.
לא זו אף זו, לנתבעת הודע גובה דמי הועד עוד טרם הרכישה בידי נציגי המכירות וכן בידי מר עידן פוגל מטעמה של חברת הניהול. אף עדותו של מר פוגל (ת/2) אשר גם הוא לא נחקר בחקירה נגדית בידי באי כוחה של הנתבעת, נותרה בעינה ולא נסתרה.
25.
הנה כי כן, בין אם התקיימו האספות במועדן על פי התקנון ובין אם לאו, והללו אכן התקיימו, הרי שעניין מינוי חב' האחזקה הוסדר כבר בהסכם הרכישה ולנתבעת הודע על כך בטרם נרכשה דירתה. טענה זו, אין בה איפוא על מנת לפטור את הנתבעת מתשלום דמי ועד הבית הנדרשים ממנה, אשר על קיומם וגובה דמי הועד ידעה עוד טרם רכישת דירתה.


הטענה בדבר העדר הודעה לנתבעת על קיום האספות
26.
הנתבעת טענה כי לא הודע לה על קיום האספות האמורות, כדין. הנתבעת רכשה את דירתה וקיבלה את החזקה בה ביום 28/2/18. עוד קודם לכן ביום 11/2/18 התקיימה הישיבה האמורה, כאשר כבר ביום 21/1/18 נשלחו הזמנות לישיבה הן בדוא"ל והן בפרסום במעליות הדיירים, כך שטענת הנתבעת לעניין זה אין לה על מה שתסמוך.

הפורום הנדרש באספות בדבר התקשרות עם חברת הניהול וקביעת גובה דמי הועד, כמו גם הרוב הנדרש בהן.
27.
הנתבעת טענה להעדר פורום חוקי באספות האמורות. אלא שכעולה מראיות התובע (נספח 2 לכתב ההגנה שכנגד ות/1) הדיירים אשר נכחו בישיבה המתינו כמחצית השעה עד לעריכתה בפועל וכן נכחו בה 43 נציגי דיירים ושני מיופי כוח בגין 24 דירות אשר היו אותה העת בבעלות הקבלן – חב' אשדר וטרם נמכרו, כך שבישיבה היה פורום חוקי לערוך את ההצבעה בכל הנוגע להתקשרות עם חברת הניהול וקביעת גובה דמי ועד הבית.
יודגש כי ההחלטה על דמי ועד הבית, הזהים בכל שלושת הבניינים, התקבלה ברוב קולות יחד עם שני הבניינים הנוספים בפרויקט , כך שאין מקום לטענותיה של הנתבעת בעניין זה.
28.
הנה כי כן, אף טענות אלו של הנתבעת יש לדחות והללו אין בהן על מנת לפטור אותה מתשלום דמי הועד.


הסכמת הנתבעת
לחיוב בתשלומי הועד
29.
הנתבעת טוענת כי מעולם לא נתנה את הסכמתה לחיוב בדמי ועד הבית ומשכך בהתאם להוראות ס. 12 ב' לתקנון המצוי היא אינה מחויבת בסכום זה. כאמור, לנתבעת הודע עוד בטרם הרכישה סכום דמי ועד הבית , זאת מפי נציגי המכירות וכן מפי מר פוגל נציג חברת הניהול. הנתבעת בעצם רכישת דירתה וחתימתה על הסכם הרכישה על כל תנאיו, הביעה הסכמתה לתנאים שהובאו לפניה לצורך רכישת דירתה ובהם אף חיוב בדמי ועד בית וגובהו. יתרה מזו, תשלומים אלו הם נושאיו של פרק ו' לחוק המקרקעין , כך שלא נדרשת הסכמה מיוחדת של הנתבעת להוצאה זו.
כך, יש לדחות אף טענתה זו של הנתבעת ואין בה על מנת לפטרה מתשלום דמי ועד הבית הנדרשים ממנה.

גובה דמי הועד ואופן חישובו
30.
הנתבעת טענה כי אין בסיס לחישוב דמי הועד שכן פרוטוקול אסיפת הדיירים אינו חתום ואינו מאושר ואף אופן החישוב לא בוצע ביחס של שטח דירת הנתבעת לשטח הרצפה של הדירות האחרות בבניין. עדי התובע אישרו כי אכן הפרוטוקול המצורף מתעד את הישיבה, בה נקבע גובה דמי ועד הבית לפי סכום מסוים אשר נקבע למ"ר. בהכרח, אמורה הנתבעת לשלם דמי ועד בית עבור המטרים המצויים בחזקתה והתוצאה תצא זהה
אם יחושב מס' המטרים שברשותה של הנתבעת ביחס לרצפת כלל הדירות ויוכפל בסכום דמי הועד הכולל הנדרשים עבור הבניין כולו. הנה כי כן, אף טענה זו אינה בה על מנת לפטור את הנתבעת מתשלום דמי הועד כליל. יודגש כי אף אם סברה הנתבעת כי מגיע ממנה סכום אחר מזה הנדרש בידי התובע, בהתאם לשיטת חישוב אחרת מזו בה נוקט התובע (אף ששתי השיטות מניבות בהכרח את אותה התוצאה ולפיה משלמת הנתבעת בדיוק עבור מס' המטרים המצוי בחזקתה), הרי שהיה עליה לשלם את מה שמגיע ממנה. כזאת לא עשתה הנתבעת ופטרה עצמה מתשלום כלל דמי הועד. ללמדך על מידת הרצינות שיש ליחס לטענה זו של הנתבעת.

קיום רוב נדרש
באסיפה בה הוחלט להתקשר עם חב' הניהול והטענות כלפי חב' הניהול ופעולתה בהעדר שקיפות
31.
כאמור, האסיפה בה הוחלט להותיר על כנה את ההתקשרות עם חב' הניהול אשר הוסדרה בהסכמי הרכישה של הדיירים, נוהלה ברוב הנדרש לשם קבלת החלטה זו והטענות אשר הופנו כלפי חב' הניהול , לא הופנו בכל הנוגע לדמי הועד הנדונים בתובענה זו, אלא באשר להקמת חדר בקרה.
הנתבעת לא הציגה כל ראיה ולפיה נדרשו מסמכים כלשהן מחב' הניהול וזו האחרונה סירבה להמציאם לידי הנתבעת או מי מטעמה. כך אף באשר ליתר הדיירים בבניין. הנתבעת שבה וחזרה וביקשה דחיית ישיבת ההוכחות על מנת להביא שכנים מטעמה לעדות. נראה כי כוונת הנתבעת הייתה כי עדים אלו יעידו באשר לאופן הטיפול והניהול של חב' הניהול.
אלא שרשימת עדים שכזו לא הוגשה מעולם על ידה וטענתה כי עדים אלו לא שיתפו עמה פעולה מאז ניתנה ההחלטה בדבר הגשת תצהירים
ב 2/5/19 עד מועד ישיבת ההוכחות ביום 30/10/19, במשך חצי שנה, בוודאי אינה מתקבלת על הדעת. הנתבעת עצמה לא טרחה להתייצב במועד ישיבת ההוכחות, להעיד או להגיש תצהיר עדות ראשית מטעמה ולמעשה לא הובא על ידה ולו בדל ראיה לתמיכה בטענותיה. משכך, אף טענות אלו בדבר קיום הרוב הנדרש וטענות באשר לפעולת חב' הניהול, אין בהן על מנת לפטור את הנתבעת מתשלום דמי הועד ויש לדחותן.

זכותה של הנתבעת לקבלת הסך של 4500 ₪ אותם שילמה כדמי ועד הבית
32.
הנתבעת טענה כי אל נוכח הטענות אשר פורטו לעיל, הרי שהיא פטורה כליל מתשלום דמי הועד ומאחר ושילמה סך כולל של 4500 ₪ עבור החודשים 3,4,5/18 , יש להשיב סכום זה לרשותה. טענותיה של הנתבעת נדחו אחת לאחת כמפורט ואין בהן על מנת לפטור את הנתבעת מתשלום דמי ועד הבית. משכך, אף אין מקום לקבל את התביעה שכנגד ולהשיב לידיה את הסכום ששילמה עבור דמי ועד בית עד כה. מכאן כי יש לקבל את תביעת התובע במלואה ולדחות את התביעה שכנגד.

התנהלות הנתבעת והוצאות התביעה
33.
בעת פסיקת ההוצאות יש לקחת בחשבון את התנהלות הנתבעת אשר עשתה כל שלאל יכולתה על מנת לסרבל את ניהול ההליך ולדחות את מועד קיום הדיון, אף שמדובר בתובענה בסדר דין מהיר ויש לדון בה בהתאם למועדים הנקובים בתקנה 214 י לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984. הנתבעת הכבירה בקשות בדבר רצונה להגיש תצהירים של דיירים נוספים, המעורים לטענתה בהחלטות ובאספות אשר התקיימו, אך לא הגישה תצהירים אלו בטענה כי העדים אינם משתפים עמה פעולה שכן הם שוהים בנופשים בארץ ובחו"ל. זאת במשך שישה חודשים מאז ניתנה ההחלטה בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית ועד מועד ישיבת ההוכחות. כאמור , לא הוגש כל תצהיר מטעמה של הנתבעת. אף לא של הנתבעת עצמה, אשר לבטח לא הייתה מניעה מלהגישו בנסיבות שתוארו בבקשותיה. לנתבעת הותר להביא את העדים ולהעידם אף בלא הגשת תצהירי עדות ראשית על מנת שיהא לה יומה בבית המשפט, אך זו לא התייצבה כלל לישיבת ההוכחות, לא הביאה ולו עד אחד מטעמה ומטבע הדברים אף לא הוצג ולו בדל ראיה מטעמה של הנתבעת. באי כוחה נמנעו מחקירה נגדית של עדי התובע בטענה כי נמנעה מהם הבאת עדים מטעמם ולפיכך הם אינם מוכנים לדיון.
34.
הנתבעת הודיעה לבית המשפט כי אין משמעות לקיום דיון ההוכחות מבחינתה וטענה כי "היא נאלצת לבקש מבית המשפט לתת

פסק דין
בהתאם למסמכים הקיימים בתיק". לנתבעת ניתנה הוראת בית המשפט, להתייצב בישיבת ההוכחות על עדיה וראיותיה ורק לאחר מכן יינתן

פסק דין
. הנתבעת התעלמה מהוראה זו ולא התייצבה כלל לישיבת ההוכחות. אף את מחצית האגרה הנדרשת ממנה בגין התביעה שכנגד, לא טרחה הנתבעת לשלם טרם מועד ישיבת ההוכחות.
להתנהלותה הבלתי מקובלת של הנתבעת, יש לתת משקל מתאים בעת פסיקת ההוצאות.
35.
כלל האמור עד כה, מעלה כי יש לקבל במלואה תביעת התובע ולדחות את התביעה שכנגד תוך פסיקת הוצאות הולמות.
36.
סוף דבר,
התביעה מתקבלת במלואה והתביעה שכנגד נדחית במלואה.
הנתבעת תשלם לתובעת סך של 13,282 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ( 12/3/19) ועד ליום התשלום המלא בפועל.
הנתבעת תישא בהוצאות התובעת (בגין התביעה העיקרית ובגין דחיית התביעה שכנגד) בסך 2500 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך 4,500 ₪. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתן היום,
ה' חשוון תש"פ, 03 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 27021-03/19 ועד הבית שד' אבא חושי 151 חיפה (מגדלי טריו) נ' מלי אפטוב (פורסם ב-ֽ 03/11/2019)