פסקי דין על אברהם דיין | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי
47971-06/19 בל 09/11/2019
בל 47971-06/19 אברהם דיין נ' המוסד לביטוח לאומי
administrator
administrator
1
0
2019-11-07t10:08:00z
2019-11-13t13:22:00z
2019-11-13t13:22:00z
3
703
3517
microsoft corporation
29
8
4212
15.00
print
false
false
false
en-us
x-none
he
/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.1
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
בית דין אזורי לעבודה בחיפה
ב"ל 47971-06-19
09 נובמבר 2019
לפני:
כב' סגן הנשיא
יגאל גלם
ה
מערער
אברהם דיין
-
ה
משיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רינת מישאל
פסק דין
1.
זהו
ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 11.04.19
("הוועדה"), אשר דנה בעניינו של המערער לפי תקנה 36 לתקנות הביטוח
הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956. בהחלטתה קבעה הוועדה,
כי לא חלה החמרה במצבו של המערער ("ההחלטה").
הרקע העובדתי
2.
לפי
העולה מהתיק, המערער יליד 1941, הועסק כאזרח עובד צה"ל. נזק שמיעתי עם טנטון
תמידי הוכרו כפגיעה בעבודה על רקע חשיפה לרעש בעבודתו של המערער, וזאת מיום
23.07.1995.
3.
ביום 04.02.1996 ועדה רפואית קבעה למערער
נכות יציבה בשיעור 5% בגין ליקוי שמיעה ונכות בשיעור 0% בגין טנטון.
4.
המערער
הגיש בקשה להחמרת מצב. ועדה רפואית מדרג ראשון אשר התכנסה ביום 23.02.1998, קבעה,
כי חלה החמרה במצבו של המערער ונקבעה לו דרגת נכות בשיעור 14.5%.
5.
בשנת
2013 הגיש המערער תביעה נוספת להחמרת מצב. ועדה רפואית מדרג ראשון מיום 21.07.13
קבעה למערער דרגת נכות בשיעור 19% מיום 18.02.13. המערער הגיש ערר על החלטה זו.
ועדה רפואית לעררים מיום 07.01.14 דחתה את הערר והותירה את דרגת נכותו של המערער
בשיעור 19%, לפי הפירוט הבא: 10% נכות בגין ליקוי שמיעה, לפי פריט ליקוי 72(1)(ג);
10% נכות בגין טנטון קבוע, לפי פריט ליקוי 72(4)(ד)(
ii
).
הנכות בשיעור 19% נקבעה בתחולה מיום 18.02.13.
6.
בשנת
2018 הגיש המערער תביעה נוספת להחמרת מצב. ועדה רפואית מדרג ראשון התכנסה ביום
14.01.19 וקבעה שלא חלה החמרה במצבו של המערער. המערער הגיש ערר כנגד החלטה זו.
החלטת הוועדה
7.
ביום
11.04.19 התכנסה הוועדה, בהרכב
מומחה באורטופדיה, מומחה אא"ג
ומומחה בכירורגיה. הוועדה הקשיבה לתלונות המערער שלפיהן "לא שומע את בני
משפחתי, קשה לדבר בטלפון, משתמש במכשיר לשמיעה בטלוויזיה". הוועדה ערכה
למערער בדיקה קלינית ובסעיף הממצאים ציינה כך:
"התובע הפסיק עבודתו בפברואר 2015 לפי אישור מעביד, תאריך הגשת התביעה
הינו מתאריך 13.03.18 כאמור 3 שנים לאחר הפסקת עבודתו ברעש.
פגיעה בשמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש- אינה יכולה להחמיר לאחר הפסקת חשיפה זו.
לפיכך כל שינוי בשמיעתו של התובע לאחר הפסקת עבודתו אינה קשורה לתנאי
עבודתו כפי שהיו עד פברואר 2015"
.
הוועדה סיכמה החלטתה וקבעה שההחמרה בשמיעתו של
המערער אינה קשורה לנסיבות עבודתו, דחתה את הערר וקבעה ש
לא חלה החמרה במצבו של
המערער.
טענות הצדדים
8.
לטענת
המערער, הוועדה לא עיינה בכל המסמכים הרפואיים ושגתה בהחלטתה כאשר קבעה שלא חלה
החמרה במצבו.
9.
המשיב
טוען מנגד, כי לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה והערעור מכוון כנגד קביעות
רפואיות.
דיון והכרעה
10.
לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח
לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להידחות,
ולא מצאתי טעם משפטי המצדיק התערבות בהחלטת הוועדה.
11.
אקדים ואומר, כי
בכל הנוגע לקביעותיה המקצועיות של הוועדה
הרפואית לעררים, כלל ידוע הוא, כי בית הדין לעבודה אינו נוטה להתערב בהן, כל עוד
לא נפל בהליך פגם של ממש. ההכרעה בשאלה כיצד תקבע הוועדה את ממצאיה – על אלו
בדיקות תסמוך וכיצד תשקלל את כלל הממצאים – היא עניין רפואי מובהק הנתון לשיקול
דעתה של הוועדה, ובית הדין לא ישים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה המקצועי. גם הקביעה
האם ישנה החמרה אם לאו זו שאלה רפואית מובהקת אשר נתונה לסמכותה של הוועדה הרפואית
ולא לבית הדין לעבודה, ומשקבעה הוועדה, כי לא קיימת החמרה במצבו של המערער, לא
מצאתי מקום להתערב בקביעתה זו.
12.
בהחלטתה קבעה
הוועדה שבהתאם לאישור המעסיק, בחודש פברואר 2015 סיים המערער את עבודתו ברעש.
בדיון ביום 06.11.19 אישר המערער שעבד בחשיפה לרעש עד שנת 2015. המערער הגיש תביעה
להחמרת מצב ביום 13.03.18, היינו כשלוש שנים לאחר הפסקת עבודתו ברעש מזיק. אי לכך,
קבעה הוועדה שאין קשר סיבתי בין החמרה בשמיעתו של המערער לאחר הפסקת עבודתו ובין
הפגיעה בעבודה. המערער לא הצביע בטיעוניו בבית הדין על טעות משפטית במסקנת הוועדה.
13.
נדחית טענת המערער שהוועדה לא עיינה במסמכים הרפואיים. כעולה
מסעיף 4 לדו"ח הוועדה, עמדו לעיונה בדיקות שמיעה מיום 6.11.13, 19.3.17 ו-
18.6.18. כמו כן, עיינה הוועדה בבדיקת ברה מיום 20.9.18, וחזקה עליה שניתנה את
תוצאות הבדיקות והשוואתה בין ממצאיהן. כעולה מהחלטת הוועדה, חלה החמרה בשמיעתו של
המערער, אלא שלדעת הוועדה אין להחמרה קשר סיבתי לתנאי עבודתו מאחר שכבר בשנת 2015
סיים המערער את עבודתו ברעש מזיק.
סוף
דבר
14.
לאור כל האמור, הערעור נדחה.
15.
אין צו להוצאות.
16.
לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם
פסק דין
זה, זכות
לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.
ניתן היום, י"א
חשוון תש"פ, (09 נובמבר 2019
)
, בהעדר הצדדים ויישלח
אליהם.
בל בית דין אזורי לעבודה 47971-06/19 אברהם דיין נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 09/11/2019)