פסקי דין על שלמה ארסבן | פסקי דין על עו"ד אייל רייף | פסקי דין על כונס נכסים רשמי תל אביב |

55085-12/14 פשר     10/11/2019




פשר 55085-12/14 שלמה ארסבן נ' עו"ד אייל רייף, כונס נכסים רשמי תל אביב










administrator
administrator
1
0
2019-11-17t15:14:00z
2019-11-17t15:14:00z
3
1622
8113
microsoft corporation
67
19
9716
15.00


print




false
false
false

en-us
x-none
he












































































































































































































































































































/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.1
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}























בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו












פש"ר 55085-12-14 א.מ. שלהבת בע"מ ואח' נ' ארסבן ואח'

 
                                                                                                         

10 נובמבר 2019



 




לפני


כב' השופט חגי ברנר, סגן נשיא






מבקש



שלמה ארסבן, בפשיטת רגל
ע"י ב"כ עו"ד
אורי
חורש







נגד






משיבים



1.
עו"ד אייל רייף, נאמן בפשיטת רגל
ע"י ב"כ עו"ד
סיון
דניאל

2. כונס נכסים רשמי תל אביב
ע"י ב"כ עו"ד

כלנית הרמלין-וגר

    
















פסק דין





מבוא


לפניי בקשת חייב למתן הפטר.

הליכי פשיטת הרגל נגד החייב
נפתחו בשנת 2014 וצו הכינוס נגדו ניתן ביום 1.5.2015.

החייב הוא בן 62. מזה כחצי שנה
הוא מובטל מעבודה, ובימים אלה הוא מנסה לקבל רשיון לנהיגה במונית.

החייב משלם לנושיו תשלום חודשי
בסך 500 ₪, לאחר שנקבע ביום 8.9.2019 כי מחמת מצבו הבריאותי מאז שנת 2016 (החייב
סבל מאירוע מוחי בחודש דצמבר 2016), הוא איננו מסוגל לעמוד בתשלום חודשי בסך
4,500 ₪.

החייב ניהל בשעתו חברה שעסקה
במתן שירותי שילוח בינלאומי, היא חברת שי שירותים לוגיסטים (אס.אל.אס) בע"מ
(להלן: "החברה"). החברה קרסה, והחייב, שערב לפרעון חובותיה כלפי
צדדים שלישיים, קרס אף הוא מבחינה כלכלית. נגד החברה ניתן צו פירוק ומפרקה הוא
עו"ד אביחי ורדי (להלן: "המפרק").

נגד החייב הוגשו תביעות חוב
בסכום כולל של כ- 85 מליון ₪, שלא נבדקו וגם אין כל טעם בבדיקתן, משום שבקופת
פשיטת הרגל הצטבר עד כה סכום זעום של כ- 38,000 ₪ בלבד.

החייב מציע להוסיף לקופת פשיטת
הרגל סך של 50,000 ₪ בתמורה למתן ההפטר.

הנאמן תומך במתן הפטר לחייב,
אך זאת בכפוף לתוספת תשלום של 150,000 ₪, וזאת בשים לב למצבת החובות החריגה של
החייב.

הכנ"ר סבור אף הוא כי יש
מקום להתנות את ההפטר בתוספת תשלום משמעותית הרבה יותר ממה שמציע החייב, משום
שבבעלות רעייתו יש דירות ומתעוררות תהיות בנוגע לכספים שהחייב העביר לה בשעתו.

נושיו של החייב מתנגדים למתן
הפטר לחייב (למעט הנושים שיזמו את ההליך, אשר יוצגו על ידי מי שלימים מונה לנאמן
בפשיטת הרגל). לטענתם, נסיבות קריסתו הכלכלית של החייב מפוקפקות ואינן נתמכות
באסמכתאות של ממש. הם מצביעים על חוסר ההגיון בגרסת החייב בכל הנוגע לנסיבות הסתבכותו,
על סכומי העתק שהחייב הזרים באמצעות החברה בשליטתו לטובת פרוייקט בליבריה, ללא
כל הגיון כלכלי, ועל כך שבבעלות רעייתו של החייב יש שלוש דירות. לשיטתם של נושים
אלה, יש להעמיק את החקירה בדבר נסיבות קריסתו של החייב ובדבר הדירות הרשומות על
שם רעייתו.




דיון והכרעה


לאחר עיון בטיעוני הצדדים בכתב
ובעל פה, באתי לכלל מסקנה כי יש מקום ליתן לחייב הפטר כמבוקש, בכפוף לתוספת תשלום
לקופת פשיטת הרגל, אך לא בסכום הגבוה המוצע על ידי הנאמן והכנ"ר וגם לא בסכום
הנמוך שמציע החייב.

נקדים ונאמר כי באופן חריג,
נערכו בתיק זה לא פחות משלושה דיונים בסוגיית ההפטר. לאחר הדיון הראשון העמיק
הנאמן את בדיקתו וחקר את החייב במשרדו שלוש פעמים, מתוכן פעמיים בנוכחות הנושים
ובהשתתפותם הפעילה, קרי, באי כח הנושים חקרו אף הם את החייב באותו מעמד. ברם,
החקירות לא סייעו כהוא זה לבסס את החשד שמעלים הנושים, שמא החייב יצר את החובות
בחוסר תום לב. למעשה, הנאמן, שייצג מלכתחילה את הנושים שיזמו את הליך פשיטת הרגל
נגד החייב, דווקא נתן אמון בגרסת החייב, הגם שלא נותרו בידי החייב מסמכים לתמיכה
בגרסה זו. בקליפת אגוז, החייב הסביר כי החברה העניקה שירותי שילוח לחברה בשם אשאל
וכן לחברה בשם אי.בי.אס בבעלות אדם בשם חיים בוכריס. דא עקא, שתי החברות הללו,
שהיו מצויות בקשרי מסחר גם זו עם זו, קרסו באופן פתאומי, ושיקים שמסרו לחברה חוללו
באי פרעון, מה שגרם נזק מיידי לחברה בסכום של כ- 12 מליון ₪. או אז ביקש אותו
בוכריס מן החייב להעמיד לו אשראי בגובה 10 מליון ₪ לשם ביצוע עסקה באפריקה, אלא
שלימים התברר כי בוכריס הוליך שולל את החייב, וגם השקעה זו ירדה לטמיון. לאחר
מכן הגדיל אותו בוכריס עשות, והציע לחייב "פתרונות" להחזרת ההשקעה,
באמצעות השקעה בסלילת כבישים בליבריה, שגם היא ירדה לטמיון. הנאמן ביקש לזמן את
אותו בוכריס לחקירה, אך הדבר לא עלה בידו משום שבוכריס מצוי ככל הנראה במאסר מחוץ
לגבולות המדינה.

אכן, התנהלותו של החייב תמוהה
ביותר, אך מאידך, טענותיו נבחנו לא רק על ידי הנאמן, אלא גם על ידי מפרקה של החברה,
וזה האחרון אף הודיע לבית המשפט לקראת הדיון בבקשה למתן הפטר לחייב, כי חרף חקירות
שערך בנוגע לפעילות החייב בליבריה, הוא לא מצא ממצאים המעידים על מרמה מצידו של
החייב, וכי הוא תומך במתן הפטר לחייב. 

לעמדה זו יש לייחס משקל רב, שכן חובותיו של החייב נוצרו בעקבות קריסת החברה
שבפירוק, וחזקה על המפרק שבדק היטב את נסיבות הקריסה בטרם הגיע למסקנה שאין לייחס
לחייב מעשי מירמה.

בסופו של דבר דומה כי החקירות
בעניינו של החייב מיצו את עצמן עד תום, ולכל הפחות, הגיעו למבוי סתום. את המסמכים
שלא עלה בידי החייב להמציא עד כה, משום שלדבריו כל החומר מצוי ברשותו של המפרק,
אין להניח כי יוכל להמציא בעתיד. על העדר התוחלת בקיום חקירות בליבריה, או בהגשת
תביעה נגד השר הליברי המעורב במיזם שקרס, כפי שהציע אחד הנושים, אין צורך להרחיב
את הדיבור. קופת פשיטת הרגל כמעט ריקה, ואיש איננו מתנדב לממן הליכים מעין אלה.
הליך פשיטת הרגל מתנהל מזה קרוב לחמש שנים. החייב איננו נעשה צעיר מיום ליום,
מצבו הבריאותי הרעוע איננו משתפר, והמשך תשלום חודשי בסך 500 ₪, גם אם החייב יאריך
ימים עד 120 שנה, לא צפוי להניב תועלת של ממש לנושיו, בשים לב למצבת חובות העתק
של החייב. כך למשל, גם אם הליך פשיטת הרגל יימשך עוד 8 שנים, הדבר צפוי להניב
לנושיו בדיוק את אותה תמורה כספית שמציע להם החייב כבר כיום, בתמורה למתן ההפטר.


משכך, בית המשפט נדרש כעת להחליט
האם פניו של ההליך לסיום בדרך של מתן הפטר או בדרך של ביטול, והחזרת החייב להליכי
הוצאה לפועל. לו הייתי מגיע לכלל מסקנה כי החייב יצר את חובותיו בחוסר תום לב,
פשיטא שדינו של הליך פשיטת הרגל היה להתבטל, אלא שחרף החשדות והתהיות שמעלים נושיו,
לא עלה בידם להראות כי החייב פעל בדרכי מירמה. אכן, החייב נהג בטיפשות רבה, שלא
לומר בטיפשות מופלגת, עת לדבריו שלו, נתן אמון פעם אחר פעם במי שהוליך אותו שולל
באופן סדרתי, אלא שטיפשות כשלעצמה אינה מהווה עילה שלא ליתן הפטר.

טענה נוספת של הנושים היא שבבעלות
אשת החייב יש שלוש דירות מגורים ולכן מן הסתם מקורן בכספים שהחייב העביר אליה
שלא כדין או בהענקות אסורות. דא עקא, נשתכח מהנושים כי בענין הדירות התנהלו כבר
הליכים משפטיים בתיק זה ממש. לגבי אחת מהן (הדירה בראשון לציון) ניתנה על ידי
החלטה ביום 10.2.2019 שהתייחסה לכך שהעברת הזכויות בדירה זו קדמה ב- 12 שנים לתחילת
הליכי חדלות הפרעון. בסופו של דבר, כעולה מתסקיר מפורט שהגיש הנאמן, לא העלתה
החקירה בענין דירה זו דבר, והעובדה שאשת החייב מכרה אותה לאחותה, בתמורה מלאה,
אינה משנה מסקנה זו. לגבי שתי הדירות הנוספות ניתן עוד בתחילת ההליך, ביום
13.1.2015, צו איסור דיספוזיציה, אלא שצו זה בוטל ביום 1.6.2015 לבקשת הנושים
יוזמי הליך פשיטת הרגל, לאחר שהתברר כי ממילא הדירות משועבדות לטובת נושים מובטחים-
בנק שהעמיד אשראי לשם רכישתן, וכן נושה חוץ בנקאי שהעמיד אשראי לחברה שבפירוק.
גובה הנשיה המובטחת עולה בהרבה על שווי הדירות, כך ששאלת זכויותיו של החייב בהן,
חרף רישומן על שם רעייתו, אינה מעלה או מורידה משעה שמימוש הדירות לא יביא תועלת
כלשהי לנושים שאינם מובטחים. הטענה שמא הנשייה של הנושה החוץ בנקאי אינה אלא נשייה
למראית עין, מלבד היותה טענה בעלמא שהועלתה על ידי אחד הנושים ללא כל תימוכין,
היתה צריכה להיות מועלית עוד לפני ביטולו של צו איסור הדיספוזיציה בשנת 2015,
ולא רק כעת, בחלוף ארבע וחצי שנים מאז הביטול.

כבר נפסק לא אחת כי:

"מטרה לגיטימית ויסודית בהליכי
פשיטת הרגל היא שמיטת חובותיו של חייב שנקלע לקשיים כספיים מתמשכים, ומתן אפשרות לחייב
לפתוח דף חדש בחייו. החברה המתוקנת רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים ובגאולתם מהשתעבדות
מתמשכת לחובות אין קץ ערך חשוב."

(ע"א 4892/91 שבתאי אשכנזי
נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45, 54 (1993).

וכן:

"מקובל לקבוע כי הליכי פשיטת
הרגל מיועדים למלא אחר שתי תכליות עיקריות: האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו
בדרך הזולה, המהירה, היעילה והשווה ביותר ... אולם לצד תכלית זו קיימת התכלית השנייה,
שעיקרה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על-ידי
קבלת הפטר מן החובות. ... וקיים אינטרס חברתי לאפשר לו בנסיבות מתאימות לחזור לפעילות
כלכלית נורמלית תוך שמיטת חובותיו" ... אכן, קניינו של הנושה אינו חזות הכל. כנגדו
קיימת גם זכותו של החייב 
- שניתן אף לראות
בה חלק מכבודו וחירותו על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו - להקים את חירותו (האישית
והכלכלית) ולשוב ולקיים עצמו בדרך מכובדת ..."

(ע"א 6416/01 דני בנבנישתי
נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, 204 (2003)).

נחזור ונזכיר כי גם לפי הדין שחל
במקרה דנן, לאמור, הדין שקדם לכניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-
2018, הליך פשיטת הרגל נושא גם אופי שיקומי, ולא מדובר בהליך עונשי (מחוזי ת"א)
5156-04-15 דזרי סוני בן דוד נ' כונס נכסים רשמי תל אביב (פורסם בנבו,
15.07.2019); ראה גם פש"ר (מחוזי ת"א) 4389-12-09 עו"ד ארז חבר,
נאמן לנכסי החייב אייל סלור (בפשיטת רגל) נ' אביבה סלור (פורסם בנבו,
18.03.2018). וכפי שציינתי בתיק פש"ר (מחוזי ת"א) 15772-02-16 יגאל
ומרים בן-אור נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 09.05.2018): "יש
לחזור ולהדגיש את המובן מאליו, קרי, שהליך פשיטת רגל איננו הליך עונשי. אין באים חשבון
עם החייב על כך שיצר חובות ואין מענישים אותו על כך."

בנסיבות אלה אני סבור כי התנייתו
של ההפטר בתוספת תשלום של 150,000 ₪, כמוצע על ידי הנאמן, משולה למעשה לדחיית
הבקשה, משום שספק רב אם החייב יהיה מסוגל לגייס סכום זה. והרי אין חולק כי לחייב
עצמו לא נותרו נכסים כלשהם וכל סכום שישלם לצורך קבלת ההפטר, מקורו בכספים שיגייס
מצדדים שלישיים. מאידך, אין להתעלם מכך שהחייב הציע בעבר סכום גבוה הרבה יותר
ממה שהוא מציע כיום לצורך מתן ההפטר.

משכך, יש להתנות את מתן ההפטר
בתוספת תשלום משמעותית אמנם, אך צנועה בהרבה מזו שביקשו הנאמן והכנ"ר. דומה
כי בנסיבות הענין, תוספת תשלום של 75,000 ₪, המשולה ל-150 תשלומים חודשיים נוספים,
היא הראויה. סכום זה כולל את חוב הפיגורים של החייב, אם אכן ישנו כזה (החייב טוען
כי לא נותר חוב פיגורים).

משכך, ניתן בזאת לחייב הפטר
מותנה, והתנאי הוא שהחייב ישלם לקופת פשיטת הרגל סך של 75,000 ₪, ב- 48 תשלומים
חודשיים. כל תשלום שישולם מכאן ואילך במסגרת התשלומים החודשיים של החייב, ייחשב
כתשלום על חשבון הסכום האמור. ככל שהחייב יקדים בביצוע התשלום האמור, כך גם יוקדם
המועד בו ההפטר המותנה יהפוך לחלוט.

כמו כן, הכספים להם זכאי החייב
מחברת הביטוח מנורה, בסכום מוערך של כ- 200,000 ₪, מוקנים אף הם לקופת פשיטת הרגל,
והחייב יחתום על כל מסמך אשר נדרש לשם העברתם לידי הנאמן.

בנוסף, כל נכס או זכות השייכים
לחייב ואשר עליהם לא דיווח לנאמן או לכנ"ר, יוקנו לקופת פשיטת הרגל, והוא
הדין בנכסים או זכויות אשר יגיעו לרשותו של החייב בתוך פרק זמן של ארבע שנים מהיום
(למעט משכורת חודשית מעבודה).

עם ביצוע התנאים האמורים, ההפטר
המותנה יהפוך לחלוט.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.



ניתן היום, י"ב חשוון
תש"פ, 10 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.









פשר בית משפט מחוזי 55085-12/14 שלמה ארסבן נ' עו"ד אייל רייף, כונס נכסים רשמי תל אביב (פורסם ב-ֽ 10/11/2019)